כותרות TheMarker >
    ';

    חוק ו/אי סדר

    יש גבול גם במינויים לעליון

    7 תגובות   יום חמישי, 8/3/12, 07:51


    יש גבול! וגם בעניין מינויים לעליון


    ברגעים בהם החרדה אינה מוציאה את עוקצה, אינני מדדה אחר אלה הממהרים להספיד את בית המשפט העליון. עם זאת, אני מוצא להכרח להשמיע אזהרה. לא אזהיר כאן מפני מה שזוכה שוב ושוב לכותרות ואפשר שנובע מרוחות וסערות פוליטיות שנושבות כיום מימין ושהדיהן ניכרים גם באולמות משפט, אני מבקש להזהיר בענין אחר. ענין שגם הוא ראוי שהנשיא החדש יקדיש לו מזמנו.

    אני מכוון למשל, לעולה מהכרעת הדין שזיכתה את עו"ד ויינרוט בבית המשפט המחוזי או לעולה מההחלטה בעניין סגירת התיק של כב' הש' דנציגר על הידיעות שנלוות אליה לאחרונה. בשתי ההחלטות הללו, בפרט בחלקים הדנים בחישוב שכר טרחתם הצנוע באופן מפתיע של פרקליטי צמרת, נשמע הד מדאיג אשר למתרחש בצמרת עולם המשפט.


    כי נדרש להבין שאכן הסדר בו מתמנה שופט עליון מזרחי אחד מדיר מזרחים, אך לא הועדה למינוי שופטים היא שתסיים אפליה רבת שנים. נכון גם, שאפשר ולא הכל שפיט ושיש מגבלות לכלים משפטיים אבל מה שחשוב יותר מכך, חשוב יותר ממוצאו של שופט כזה או אחר או אפילו מיכולת הפלפול שלו, הוא טיבו ואופיו של השופט. בעיקר חשוב, כי שופטים ושופטות יהיו בעלי יושרה, שיהיו ישרי דרך ונקיי כפיים. כאלה שביושבם מורמים מעט על כס שיפוט, יידעו מתדיינים שזה אכן שיעור קומתם. כך גם יידעו, שלאדם אין סיבה לחשוש שליריבו בפניהם תימצא תגבורת בדמות של שיקול זר או של כניעה ללחץ. כאמור, חושש אני, שלאחרונה נשמע הד מדאיג שמתבטא בנכונות להורדת הרף גם לגבי מידת יושרתם של הדרגים הגבוהים ביותר וקצה קצהו של הענין מגיע כבר אף כדי בית המשפט העליון.


    בעניין ויינרוט וגם בעניין דנציגר, נגררו משפטנים מן השורה הראשונה לכדי טכנאות משפטית. הם מתפלפלים על עניינים פורמליים משל היו מהות והם מבלבלים בין עיקר לטפל. הם שבים ודשים בשאלות של מתמטיקה במקום של אתיקה, הם מייחסים תמימות אם לא טיפשות למתוחכמים ולממולחים שבפרקליטים והם שבים ושופכים לתבשיל את חזקת החפות בעניינים שאינם קשורים אליה. חזקת החפות עניינה הגנה על חלשים ולא על גבירים. חזקת החפות נועדה להתיר זיכוי 1000 אשמים כדי שלא להרשיע חף אחד. בימים של הפרזה בהפרטה על השחיתות השלטונית שחוברת וכשמדובר בפרקליטים המלווים אותה, יש לתהות על תחולתה וחולשותיה וזאת בפרט כשהעניין אינו מוגבל לקביעת כללים משפטיים, אלא גם לנורמות ערכיות שאסור שתהיינה תלויות מעמד וכוח. אלה הן גם נורמות שהן יותר מרלבנטיות במינוי שופטים ובבחינת התנהלות פרקליטים ושאין להן את אותה רלבנטיות לעניין חזקת החפות והשלכותיה על הטלת אחריות פלילית.


    די במתיחת יתר של הקו המבדיל בין המותר לראוי, כדי לפסול אדם מלשמש בקודש הקודשים היהודי והדמוקרטי המוצא את ביטויו במוסד. בבית הדין הגבוה לצדק.  שלטון של חוק וצדק אינו נבחן רק עפ"י כללי המשפט הפלילי גם לא עפ"י חובת תום הלב שבדין האזרחי. הוא גם לא נדרש לרף שבדיני ראיות, לא של אלה ולא של אלה. ניקיון כפיים הוא בלב ליבה של מערכת משפט ומי שמכהן בבית הדין הגבוה לצדק אינו רשם בבית משפט שלום שעיגל פינה בניהול ועד הבית ושיכול להישלח לדון בתביעות פח אלא מי שעומד חיץ בין האזרח לרשות ובין ראשי מערכת הביטחון לבית הדין הבינלאומי. מדובר כאן בשופט שעיכב את ביצוע מאסרו של נשיא מדינה שהורשע באונס ובזה שחוכך בדעתו אשר להלכת אפרופים שבלב דיני החוזים. באלה הוא עלול לטעות. אבל אין לקבל טעות באשר ליושרה הנדרשת. בבית המשפט העליון של מדינה יהודית ודמוקרטית, לא זו המשיחית, במדינה שמעוניינת ומבקשת פוליפוניות מובהקת ונכונה, כזו השואפת ולא רק בהבל פה, לשמוע כל קול, יש מקום לדיאלוג. יש מקום גם לפשרות כמעט בכל עניין אבל אין מקום לפשרות, ודאי שלא לדילים, אשר לניקיון כפיהם של היושבים בדין. כיון שכך, אם נשיאו החדש של בית המשפט העליון לא ייתן דעתו לענין בהקדם ובפומבי, בית המשפט העליון יימצא ממצמץ יותר מדי, ממצמץ עד כדי עצימת עיניים.


    נראה שכב' הש' דנציגר שמש בסמיכות זמנים הן כיועץ משפטי של עירית בת ים והן של ראש העיריה שהיה גם חברו ושאף זכה להנחה ככזה. עירית בת ים לא נהנתה מאותה הנחה למרות התרומה שיש לייצוגה של רשות למוניטין של פירמה משפטית. נגד אותו חבר, אותו ראש עיריה, עומדים חשדות כבדים בגין שחיתות. מפאת חזקת החפות לא די באלה כדי לערער על חפותו של כב' הש' דנציגר ואף לא של חברו אך עדיין נוכח אלה, תהיה זו שעתו היפה יותר של בית המשפט העליון אם יובהר שבעניינים מסוימים וגם בין יהודים מוכשרים, אסור לעשות דילים ואין מקום לתחמנות ישראלית שובבה. גם בשוק הזה, ודאי וודאי בשכזה - יש גבול! חייב להיות.


    שרטוטו של גבול זה נדרש לטיפול בנגע, במחלה. לטיפול בשחיתות. זו שהוציאה לרחובות מאות אלפי בני אדם שיחזרו לשם כשלא יימצא מזור לטרוניותיהם הצודקות נגד בעלי כוח ושררה שעושים בה שימוש למילוי כיסיהם וכיסי חבריהם. זו שחיתות שעולה ומתרגש החשש הממשי, שהיא מוצאת במקומותינו מידה יתרה של סלחנות והבנה.


    .כיון שכך, אין לראות את הדיון בעניין המשך כהונתו של כב' הש' דנציגר כממוצה רק בשל קביעת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק בשל חוסר אשמה על דעתו החולקת של פרקליט המדינה שסבר כי "נותר .. גוון מחשיד גם בדבר דרך התנהלותו של דנציגר בפרשה זו".  היועץ המשפטי אינו ועדה למינוי שופטים והוא אינו הפוסק אשר לכשירותם וודאי יושרתם. סגירת תיק על ידי התביעה הפלילית גם בנימוק של חוסר אשמה היא תנאי הכרחי אך שאינו מספיק כדי לעטות את גלימתו של דיין בבית הדין הגבוה לצדק.


    בשל אלה, מי שמונה לכהונה בבית המשפט העליון בהיותו פרקליט בכיר ביותר מהשוק הפרטי יעשה חסד עם השוק הפרטי, אם יבהיר שמי שמונה לערכאה השיפוטית העליונה חייב לעמוד אחרי המינוי אבל גם בדרכו אליו, בנורמות החמורות ביותר. הסתפקות בממצאי חקירה פלילית הינה טעות מרה בהיותה נדבך נוסף במשפטיזציה מופרזת שמתיימרת למלא בטכנאות ובתחבולנות חלל אותו אמורה למלא מערכת ערכים אתית ולא רק משפטית. לא מדובר כאן בעננה שהוסרה תוך ימים אלא בפרשה שטרם הסתיימה ושבמהלכה נחקר תחת אזהרה שופט בבית המשפט העליון. די בנסיבות אלה על מנת לאמר שהפרשה הזו חייבת להיבדק לא רק בפן הפלילי אלא גם בפן האתי והציבורי ולבחינה זה, לא די ביועץ המשפטי לממשלה.


    כיון שצדק אינו נמדד רק בנוסחאות ובמבחנים פורמליים, על כב' הש' דנציגר לגלות רגישות ואחריות ולדרוש בדיקה של הנושא בפורום שאיננו מורכב מפקידי ממשל תהא דרגתם אשר תהיה. בדיקה שתיערך למשל על ידי נשיא/ה לשעבר של בית המשפט העליון. נשיא/ה שמהווה סמכות שאינה רק משפטית ויש לנו כאלה. די בכך שישנה אפשרות שבעתיד לבוא יצטרכו להתמודד עם דיון בו יופיע מר לחיאני כנאשם בפני בת המשפט בו מכהן כב' הש' דנציגר חברו בהווה ובא כוחו לשעבר, כדי שבדיקה כאמור, תהיה הכרח.


    בימים בהם השוק הפרטי ממלא את תפקידה ולא אחת את אי תפקודה של המדינה, אל לנו לאטום אוזנינו מלשמוע שהשוק המשפטי הפך לשוק שבו קל  הרבה יותר לפרקליט לקבל ייצוג בתיקי רשות אם גלה נכונות לעשות טובה למישהו ושלא די לשם כך בכישורים מקצועיים ועבודה קשה. צעד חשוב לריפוי חוליי אותו שוק יהיה הצורה בה יבוצע הדיון הציבורי באשר להמשך  כהונתו של שופט עליון שעלה משוק זה, דיון שיבהיר שהולך ונקלט בשיח הציבורי בישראל שיש מחיר לסוגים מסוימים של שותפות בשוק זה, שיש דברים שלא נעשים גם כשאינם פליליים או ניתנים להוכחה וזאת גם אם הם עונים על מבחנים משפטיים טכניים או טובעים, לא אחת בכוונת מכוון, בפרטים ובהררי ניירת.


    אני ער לכך שכב' הש' דנציגר כמו גם עו"ד ויינרוט שניהם זכאים.  אף ברור לי שאני מצפה מכב' הש' דנציגר "לשכב על הגדר" למען מקצוע עריכת הדין, למען רבבות אזובי קיר. אך זה נדרש על מנת להבהיר, שהמינוי הרם ביותר במערכת המשפטית מקיים אלונים בהם לא אחזה שלהבת ושאיש, ודאי עורכי דין, ודאי וודאי שופטים, אינו חסין מביקורת ציבורית, מדרישה לנשיאה באחריות ולעמידה בנורמות אתיות מחמירות ושודאי שלא נכון לפטור מכך, את בכיר הפרקליטים.




    בעז ברזלי, עו"ד

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/3/12 10:46:
      בוא נשווה את השופטים בבית הדין העליון, לכללי אוניברסיטה. אין הכוונה לזו של יאיר לפיד. כדי לכתוב דוקטורט אתה צריך להצטיין בתואר ראשון, להצטיין בתואר שני, ולכתוב תזה חדשנית וראוייה, להציע רעיון לדוקטורט, שישפטו אותו פרופסורים, מיותר מאוניברסיטה אחת. ההצעה אושרה. שב לכתוב. לדעתי, הוא הדין בבתי המשפט. מי שהוכיח עצמו בשיפוט בבית משפט דלמטה, ואחר כך בבית המשפט המחוזי, ואולי אף היה מחליף בבית המשפט העליון, הוא המתאים לשמש שופט עליון. שים לב! מוצאו אינו חשוב, מינו אינו חשוב, רק תכונותיו בשיפוט. ולסיכום, ציירתי אידיליה. היא תתקיים רק באוניברסיטה, לצערי, לא בשיפוט. חבל.
        10/3/12 07:14:

      ניסיתי פעמיים לקרוא, ופעמיים לא צלחתי: הלכתי לאיבוד ביער המילים. זו לא התייחסות לתוכן הפוסט, רק לצורה שבה הוא כתוב. לו הייתי צריך לכתוב פוסט כזה, הייתי פותח בהצגת המסקנה, ממשיך בדרך שהגעתי אליה, ומסיים שוב באותה מסקנה.

       

      ואשר לתוכן, אתה צודק שהקביעה שצריך לפחות שופט מזרחי אחד, תגרום לכך שיהיה בעליון רק שופט מזרחי אחד. ובכלל מה זה "מזרחי"? יש צפון אפריקה, יש בבלים, יש תימנים. ויש מזרחיים מבולגריה יוון איטליה ואוזבקיסטן. אז צריך לפחות ארבעה, כדי לא לקפח את הגוונים השונים של המוצא המזרחי. לשון בחוץ

       


       

        8/3/12 21:58:
      אני חושב שניתן למדוד צדק וניתן לבדוק אותו בנוסחאות
        8/3/12 09:15:
      חשוב שכתבת. תודה!
      חצי שנה חלפה מאז המאמר דלקמן !!

      ארכיון

      פרופיל

      boazlaw
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין