 חטפנו פסק דין בשלב קדם הדיון לטובת עו"ד מכובד ששם לדעתי את המחוקק והחוק ללעז ולקלס לפיו היה אסור לאמר באינטרנט כי יש להזהר ממנהל עיזבון שהצהיר כי 10 דונם לבנייה בין צהלה לרמה"ש הינם חסרי ערך. מנהל עיזבון שאפשר לעושק של קשיש חסר ישע יעבור לסדר היום ועצם עין אל מול הלבנת הון ובעצם בכך, לדעתי, הפך להיות חוליה בהלבנת הון עתק. פסק דין שצריך להדאיג עיתונאים ואזרחים השואפים לגילוי דעת? חטפנו פס"ד של כ 100000 ש"ח על אמירה באתר התנועה למען ילדנו , כי יש להזהר מעו"ד מורג, מנהל העיזבון כמו מאש,
נראה כי אתר התנועה למען ילדנו משמשת כמלכודת למגלי דעת וכבמה לתביעות כיוון שלדעתי קיים שיתוף פעולה בין התובע לאתר.... הדבר התמוהה הוא , כי התביעה הינה כנגד ההודעה לפיה יש להזהר מעו"ד מורג לא הוסרה כלל. דבר המוביל למסקנה כי מטרת התביעה ושותפיה לא הייתה הסרת האזהרה כנגד מנהל העיזבון אלא עשיית הון באמצאות בימ"ש. אגב הפרסום לא נעשה ע"י הנתבע [אמנון אדיב] שהודיע כי הוא מוכן להבדק במכונת אמת ברחבת בימ"ש, אלא שכאן "התחפשה" השופטת לחרשת ועיוורת.
חמור יותר הוא שהנתבע הינו תושב זר ויכול היה לפרסם רק משרת איטרנט זר, כך ששופטת ישראלית אינה יכולה לשפוט לגביו לדבי מעשה שנעשה או לא נעשה בשרת אינטרנט זר, נע שכן יכול זה רק שופט זר במדינה שבה מוצב שרת האינטרנט. עכשיו תקשיבו טוב. כל ניסיון להסביר זאת לשופטת נדון לתשלום קנסות לטובת מנהל העיזבון, אפילו לא לקופת המדינה. עם הקנסות רווח נקי ולא מוצהר למס הכנסה כנראה... כך גם הרווחים מפס"ד.
מנהל העיזבון פנה להוצל"פ ופתח תיק . וכיצד התגברו על הבעיה שלא ניתן להזין במחשב ההוצל"פ כתובת בחו"ל?
גם בניחוש הכי דימיוני לא תתארו כי בימ"ש המציא לנתבע הזר כתובת בישראל ונחשו איפה? איפה אם לא במשרדו של התובע? היינו מהיום כל תובע יכול להמציא לעצמו בקשות וסעדים ולטעון כי בקשותיו הומצאו לנתבע ואין תגובה ולכן יהא זכאי שבקשותיו תתקבלנה בהיעדר תגובה . זה גם תקדים . מהיום אתם יכולים לתבוע את כל העולם ואשתו , ולזכות בכל מה שתרצו בהיעדר תגובה די בהמצאה לכתובת של עצמכם ע"מ שזה יחשב המצאה מלאה : אני אספק לכם את התקדים. ועוד בעניין תקרית דיפלומטית :
שופטץ בישראל אינה רשאית לדון במה שנעשה על שרת צרפתי וגם לא להמציא לתושב צרפתי בכתובת בישראל , אצל התובע . במיקרה זה צרפת יכולה לבטל את פסק הדין שניתן בניגוד לדין כנגד תושב צרפתי . השאלה מי יבטל פסק דין כזה בעבורכם החיים בישראל ? שהרי מהיום אפילו לא ניתן לאמר שצריך להזהר מפלוני כמו מאש. גם אם יש סיבה מוכחת לכך וגם אם אתם מוכנים להבדק במכונת אמת. העניין הוא שלדעתי החוק הוא רק עלה תאנה לצמרת לגזול את החלשים יותר [האמנים] בידי החזקים כגון עו"ד מקורב וסגנית ראש עיר . תקנו אותי אם אני טועה? כך שמהיום כל חבר כנסת יכול להגיש תביעת לשון הרע כנגד מי שיעז לפרסם באינטרנט שיש להזהר מפלוני כמו מאש וזאת ע"פ תקדים השופטת חנה ינון המצורף מטה. [ ולא משנה באיזה מדינה ואם הוא צודק ואם יש לו הוכחות]
לדעתי הכותרת קצת קשה אך היא רכה כנגד המציאות של המנוח מר משה זלצמן ז"ל אשר חנה שטרנשוס , סגנית, דאז, של מאיר ניצן "התלבשה" עליו והוציאה ממנו יפוי כוח וצוואה שכל הונו ילך אליה,
היינו כל חלקו בדירה ברחוב עברונה 16 בגבעתים [מסיפורי הדירה בשקל], דירת גג צמודת חניה ואחוזי בנייה ליד מלון הילטון תל אביב, מיליונים בבנק וכ 10 דונם לבנייה בין צהלה לרמה"ש. המשפחה\ אנחנו ,לאחר פטירת המנוח מר משה זלצמן ז"ל , הגשנו התנגדות לקיום אותה צוואה בטענה כי המנוח לא חתם עליה מדעת, מונה מומחה רפואי, ד"ר שלמה נוי שלדעתי עיוות את המציאות גם מעל דוכן העדים וזאת כנראה מנקודת הנחה שממילא שפת הרפואה תהא כסינית לחוקרים... וכמחווה אולי לבת ד"ר הילה קובלנר, גם היא מומחית? בימ"ש התמם אל מול זאת ותחת לעמוד על השקרים המוכחים והברורים נתן פס"ד המנוגד לחומר רפואי טהור שהוכיח כי המנוח לא היה כשיר ליתן צוואתו מדעת לסגנית של מאיר ניצן , דאז יו"ר קדימה, לחנה שטרנשוס הידועה. על פסק הדין הוגש ערעור. אלא שמיד עם הגשת הערעור המציא מנהל העיזבון , יש מאיין, תביעת לשון הרע בגין פירסום באומר כי יש להזהר ממנו כמו מאש. למחול השדים הזה הצטרפה לדעתי כבוד השופטת חנה ינון שפסקה עוד בקדם דיון וללא שהוכיחה בקיאות ברזי האינטרנט , כי הפירסום באינטרנט דרך שרת צרפתי כי "יש להזהר ממנהל העיזבון כמו מאש" פורסם בשרת ישראלי ע"י גולש בתחום השיפוט הישראלי?
לדעתי לו הייתה האחרונה עוברת קורס מחשבים ואינטרנס הייתה יודעת כי גולש משרת צרפתי הינו בתחום שיפוט צרפת ולא ישראל. אלא שהיא בשלה, כל ניסיון להסביר לה גרר קנסות לטובת התובע. תוך התעלמות מכך שהתובע ביסס את תביעתו על חומר שנטל מתיק חסוי.
בפסק הדין נאמר כי הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית - מה שאינו.
באופן אבסורדי לא רק שכן הוגש תצהיר אלא שהשופטת בעצמה נתנה החלטה ,כשבוע קודם, לפיה יש לתייק את תצהיר העדות הראשית של התובע
ולדעתי ..זה לא חלום ולא טעות זה מגמתי : ומאמת את אמירת ברק:"עורכי דין ושופטים הם משפחה אחת". כך שהיום העו"ד, מנהל העיזבון עליו פורסם כי יש להזהר ממנו כמו מאש הצליח להתנער מלהסביר מדוע נמנע ממתן הערכת שמאי לערכן האמיתי של אדמות העיזבון כ-10 דונם לבנייה ליד המשתלה ובין רמה"ש לשכונת צהלה. ואת הדירה ליד מלון הילטון העריך רק בכשני מיליון ש"ח [150 מטר מרובע, דירת גג עם חנייה ואחוזי בנייה] , בשמעון התרסי 15 ת"א. יודעים מה, נראה לכם אולי ,כי השופטת מיהרה לסגור את התיק לטובת התובע כי הבינה כי מדובר בתקרית דיפלומטית? זאת לאחר שניתנה לה הודעה כי הנתבע, תושב צרפת מגיש תלונה במשטרת צרפת על כך שבימ"ש ישראלי דן בענייניו כגולש משרת צרפתי ותושב צרפת.
האם קיימה השופטת דיון מגמתי, בו לדעתי והתעלמה גם מתעודת מחלה שהוגשה לה , בחותמת בימ"ש צרפתי, לפיה הנתבע לא יכול להתייצב בישראל. התובע העלה טענת סרק ושיבש הליכי משפט בעת הדיון וביקש כי פסק דין ינתן לאלתר היות והנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית. השופטת , תחת לבדוק בתיק ולגלות כי העו"ד אינו דובר אמת, נתנה פס"ד ופסקה לטובתו תוך התעלומות מקריאות חברה באולם הדיונים כי כן הוגש תצהיר עדות ראשית.
לדעתי היא גם הגדילה לעשות ולעקוף את החוק הקובע כי הסכום המירבי ללשון הרע הוא 50000 ש"ח וזאת ע"י רעיון יצירתי של פסיקת ריביות והצמדה ממועד הגשת התביעה , כשנתיים אחורה.
ולעניין העמותה רק אומר כי יש להזהר...
ובפוסט נפרד אמשיך ואספר איך גיליתי שאתרים הקוראים לך לפרסם גילויי דעת ממלכדים אותך ???
וכך ציירתי את השופטת "החכמה".
 יודעים מה מסתבר שהרשימה השחורה של עורכי הדין באתר התנועה למען עתיד ילדנו אינה שחורה כלל אלא מפיצה ריח זהב וכסף לממלכדים למינהם, לא? מה דעתכם?
להלן פסה"ד כנגד התנועה למען עתיד ילדנו ואדיב לטובת עו"ד מורג: ציטטא:" על יסוד כתב התביעה ונספחיו שלא נסתרו, ולאחר שהנתבעים זומנו כדין ולא הופיעו, כן לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם וכן סורבה בקשת דחיה מטעם נתבע הנני מחייבת את הנתבעים , ביחד ולחוד, לשלם לתובע הסך של 50.000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה0 21.10.10 ועד התשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחודהוצאות משפט ושכ"ט בסך 15.000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחודהוצאות משפט ושכ"ט בסך 15.000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל. כן ניתן צו מניעה כלפי הנתבעים לפרסום מודעה באתר האינטרנט נשוא התביעה, וזאת לאלתר. הדבר המעניין הינו שעילת התביעה הינה הפירסום באתר העתיד למען ילדנו לפיה יש להזהר מעו"ד מורג כמו מאש...
אלא שפסק הדין אין הוראה להסיר את הפירסומים ? והם חיים וקיימים יודעים למה? לדעתי זה ע"מ ללכוד ולשדר "לשבורי מערכת המשפט " כי הם יכולים להעיז לפרסם" ואז כבר יהייה מי שידע ללכוד אותם בתביעת לשון הרע , בה תהא חלוקת שלל בין הממלכד לתובע ? האם טעיתי בהנחתי ? אז מי לדעתכם דואג לעורכי הדין ? האם לא האתר למען עתיד ילדנו המעודד גולשים לשפוך את ליבם כנגד עורכי דין ואח"כ עושה רושם שהאתר משתף פעולה עם עורכי הדין וכנראה בסופו של יום להחלק בשלל?
תקנו אותי אם טעיתי. שלכם בגילוי הדעת שקד להלן פסק הדין http://cafe.themarker.com/image/2557047/ ולהלן : תצהיר עדות ראשית והחלטת השופטת הנכבדה לתייק את התצהיר. http://cafe.themarker.com/image/2557050/ כך שלא לריק חניתי בהאג במקום הזה, מכירים?
ועוד משולחן התועלת האישית אולי: http://cafe.themarker.com/post/2386588/ ועוד http://cafe.themarker.com/topic/1950679/ ועוד http://cafe.themarker.com/post/2524690/ ועוד http://cafe.themarker.com/post/2248319/?last_method=edit
|
