הצורך באנרגיה מרובה בזמנים מסויימים לפעילויות שונות, אינה משימה בלתי אפשרית לגוף האנושי. להיות במיטבנו, עם מלאי אנרגיה גדול בעת הצורך, הוא מצב אליו ניתן להגיע בדרך טבעית ובריאה. הרצון של אנשים להיות במיטבם כל הזמן, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית, להיות חזקים ומתפקדים ללא הפסקה בזמן שעות הפעילות ביום או בלילה, מביא אותם לעשות דברים הפוגעים בבריאותם. יש המרבים בשתיית קפה, שהינו משקה מעורר הודות לסם הקופאין שבו, יש השותים את "משקה האנרגיה" המוזכר לשימצה בכתבה הקודמת. יש הזוללים בשוקולד, הדומה בתכונותיו לקפה הודות לסמיי הקופאין והתאוברומין הנימצאים בקקאו, כך גם לגבי התה הירוק וצמחי תה שונים. המאפיין את החומרים האלה הוא שהם אינם נותנים לגוף אנרגיה, אלא הם מעוררים אותו לפעילות יתר בניגוד לרצונו וליכולותיו, ופוגעים בכך בבריאותו, וזאת בנוסף לרעלים שונים הנימצאים בהם שגם להם תכונות מזיקות. אך קיימת דרך טבעית ובריאה לשפר את אנרגיית הגוף, את תיפקודו ויכולותיו. דרך זאת היא התחזוקה הנכונה של הגוף הן בהבט התזונתי והן בהבט של אורח חיים נכון, ואלה באים לידי ביטוי בדרך הטבעונית ההייג'יניסטית. במאמר זה אתייחס רק לחלק מתוך הדרך הזאת, הקשור לשיפור אנרגיית הגוף. בראש ובראשונה יש לתת את הדעת על נושא התזונה, שהרי חומרי אנרגיה מגיעים לגוף אך ורק מהמזון. הגוף יכול לצרוך אותם ולהשתמש בהם לאחר שעיכל, ספג והטמיע אותם בדם ובתאים השונים. סוכרי הפירות הינם חומרי האנרגיה אותם הגוף צריך. אכילת פירות כשהקיבה ריקה מביאה לעיכול מהיר ביותר, ובתוך פחות משעה מצויים סוכרי הפירות בדם בכמויות הדרושות לגוף. את עודף הסוכר הגוף אוגר, ויוכל להשתמש בו בעת הצורך. פירות הינם מזון קל ומהיר עיכול שאינו מעייף את הגוף. עיכול מזון דורש מהגוף השקעת אנרגיה. אבל עיכול הפירות, המתאימים מאד למערכת העיכול האנושית, צורך אך מעט אנרגיה, ולכן אינה מעייף את הגוף. זאת בניגוד למזונות אחרים כמו לחם, בשר, דגים, אורז לבן, פסטה, קיטניות ועוד, הדורשים אנרגית עיכול רבה, וגורמים לתחושת עייפות בולטת לאחר אכילתם. לכן אדם העומד בפני פעילות הדורשת מהגוף הוצאת אנרגיה רבה, טוב יעשה אם יקדים לה ארוחת פירות גדושה, ואפשר גם יותר מארוחה אחת, עד שעה לפני הפעילות. פירות מתוקים, טריים ומיובשים, יהוו מזון נותן אנרגיה מצוין. בניגוד למשקאות האנרגיה (כביכול) המסממים את הגוף, גוזלים ממנו יסודות מזון חיוניים, גורמים להחמצתו ולהתשתו, הרי הפירות מכילים, מלבד הסוכר האכותי שבהם, גם אבות מזון חיוניים וזמינים הבונים את הגוף, שומרים על בסיסיותו ומאזנים היטב את הסוכר. בניגוד למשקאות/סמיי האנרגיה, הפוגעים במערכת העצבים, גורמים להפרעות שינה, עצבנות, דכאון ולהפרעות נפשיות אחרות, הרי לפירות השפעה מרגיעה ומאזנת על מערכת העצבים. משקה אנרגיה טבעי בריא ומרוכז במיוחד הינו מיץ הפירות. אומנם הטוב ביותר הוא לאכול פירות בשלמותם, אך מיץ פירות מכיל ריכוז גדול יותר של הפרי, ללא הסיבים הטבעיים הנימצאים בו, וזה מתבטא גם בכמות הסוכר המצויין שבו. גם מי תמרים, צימוקים ותאנים מיובשות הינו רכז של סוכריהם, המהווים מקור אנרגיה מצויין. השרייתם במים ל-12 שעות לפחות ומעיכת הפירות האלה בתוך המים, מחדיר למים ריכוז גבוה של הסוכרים וגם של חלק מיסודות המזון המצויים בהם, והופכים את המים האלה למשקה אנרגיה מעולה. שתיית נוזלים אלה באיטיות וכשהקיבה ריקה לחלוטין יגרמו לעיכול וספיגה מהירים, והם יוכלו לשמש את הגוף כמקור אנרגיה מעולה תוך זמן קצר. אך אלו מומלצים בעיקר לפני פעילות אינטנסיבית במיוחד, ואינם צריכים להחליף אכילת פירות שלמים. תזונאים רבים ממליצים על מזונות המכילים כמות גדולה של עמילנים כמזונות נותני אנרגיה רבה ולאורך זמן. הם ממליצים לספורטאים ולאנשים העובדים קשה להרבות באכילת מזונות אלה לפני הפעילות. ע"פ המלצות אלה, פסטה, אורז לבן, לחם, דייסות דגנים (סולת, קווקר) וכד', נחשבים כמקורות האנרגיה טובים לאנשים אלה. זאת איוולת שאין כדוגמתה לראות מזונות אלה כמזונות אכות. העמילן הנימצא במזונות אלה בכמויות ניכרות אכן עובר תהליכי פרוק במערכת העיכול האנושית, והופך בסוף תהליך מורכב וממושך לסוכר הפשוט בו הגוף יכול להשתמש. אך תהליך עיכול זה דורש מהגוף הוצאת כמויות אנרגיה גדולות, ואין זה פלא שלאחר אכילתם חש האוכל עייפות רבה. בנוסף, זמינות האנרגיה של מזונות אלה באה לידי ביטוי רק לאחר שעות רבות (בגלל העיכול המורכב והממושך), ומה הטעם לאוכלם לפני פעילות גופנית? למזונות עמילניים אלה חסרונות רבים נוספים. יש לזכור שיכולת הגוף האנושי לפרק עמילנים, מוגבלת. אך מעט מיצי עיכול מפרקי עמילן יכול הגוף להפריש במשך יממה. מערכת העיכול אינה יכולה לפרק כמויות גדולות של עמילן, ולכן חלק ניכר מעמילן זה יחמיץ ויתסוס במערכת העיכול, ישבש את פעילותה וירעיל אותה ואת הגוף כולו בתוצרי התהליך הזה. בנוסף לכך, הלבלב יכנס לפעילות יתר בניסיון להפריש את מיצי העיכול הדרושים לפרוק העמילנים, זה יחליש אותו עד שעלולה להיגרם מחלת הסוכרת אם נפריז באכילתם. רבים הם חולי הסוכרת שמחלתם ניגרמה, בין השאר, מהפרזה באכילת מזונות עמילניים. המשכת הרגלי אכילה אלה (המקובלים כל כך ע"פ הדיאטיקה הקונבנציונאלית) הופכת אותם לחולים כרוניים התלויים בתרופות רעל מזיקות. תגובתם החומצית והדלות התזונתית של מזונות עמילניים אלה וכן השפעתם המאיטה על מערכת העיכול גורמים לעצירות ולאובדן אבות מזון חיוניים מרזרבות הגוף, בעיקר ויטמינים ומינרלים. פסטה אינה מזון כלל, וכך גם הדגנים הלבנים והלחם. לאחר הסרת הקליפה של הדגנים, ותהליכי הבישול והייצור התעשייתיים ההרסניים, לא נישאר כל ערך תזונתי ממשי ב"מזונות" אלה. התזונאים המחשיבים אותם כמזון ראוי הינם בורים גמורים וחסרי כל הבנה ועומק בתחום המכונה תזונה והזנה. המלצותיהם המטופשות גורמות למחלות ולתת תזונה בקרב הנשמעים להם. בזמן פעילות הדורשת אנרגיה רבה, כמו עבודה פיזית קשה, פעילות ספורטיבית לימודים או כל עבודה הדורשת מאמץ מנטלי קשה, טוב לעצור ולנוח מידי פעם, ואם ישנה תחושת רעב, אפשר לאכול מזונות אכותיים שאינם דורשים אנרגיית עיכול רבה. פירות וירקות טריים הם הטובים ביותר כדי להוות בסיס תזונתי במצבים אלה. גם תוספת של ירקות טריים ומאודים, אפשרית. אלו הם מזונות טובים הקלים לעיכול. במהלך יום עבודה או לימודים טוב להתבסס על מזונות אלה. כמות קטנה של שקדים או אגוזים לא קלויים בתוספת לסלאט ירקות גדול ועשיר יכולים להוות ארוחה באמצע היום שתשביע לאורך זמן. בתחילת יום העבודה, טוב להרבות באכילת פירות שיתנו אנרגיה לכל היום. יש האוכלים מספר ארוחות פרי בחלק הראשון של היום, לפי ההרגשה הטובה, וזהו הרגל מצויין. בוודאי שקביעת תפריט היא עיניין אינדבידואלי. יש להתאימו לסדר היום של המטופל, וכמובן, למצבו הבריאותי וטעמו האישי. הרוצים להיות במיטבם בזמן פעילותם חייבים לאזן את הפעילות במנוחה ושינה. בזמנים אלה של שינה ומנוחה הגוף משקיע אנרגיה בטיפול בעצמו, מתקן נזקים, מסלק רעלים ומכין עצמו לשעות הפעילות. אי שמירה על איזון זה גורמת להתשה פיזית ונפשית, לנזקים בריאותיים ולמחלות מסוכנות. שמירה על כושר גופני סביר, באמצעות פעילות גופנית מתאימה, נותנת לגוף יכולות טובות יותר להתמודד עם העומסים השונים בזמן עבודה, לימודים וכד'. נשימה נכונה וביצוע תרגילי נשימה עמוקים מספקים חמצן חיוני, ובשפע, לגוף והמוח הפעילים, ומאפשרים להם להיות במיטבם, וגם לנצל טוב יותר את יסודות המזון, כולל הסוכרים כמקור אנרגיה. יש לזכור שכל תהליך בגוף מתרחש בשילוב של אבות מזון עם חמצן, ונשימה רדודה, האופיינית כל כך לאדם המודרני, גורמת לעייפות וחוסר חיוניות של הגוף והנפש. לסיכום, יכולות הגוף לפעול היא מוגבלת ואין להפריז בפעילות שאינה מאוזנת במנוחה, נשימה ותזונה נכונים. אל לנו לדרוש מהגוף פעילות יתר שהיא מעבר ליכולותיו הטבעיות. הצורך לפעילות אינטנסיבית בזמנים מסויימים, כמו לימודים מפרכים ועבודה קשה בזמנים מסויימים, מחייבת לאזנם בזמנים האחרים.
|