כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    קטנטנים הדברים שגורמים לשינוי

    70 תגובות   יום שישי , 9/3/12, 20:45

    ''

     

     

    קטנטנים הדברים שגורמים לשינוי

     

    החיים הם דבר מוזר: משעשעים, קשים, בלתי צפויים, שחבל"ז. איך אומרים ? "חוקי מרפי" משתוללים ללא הכרה הגיון וכללים.

    אנו עוברים דברים, צוברים ניסיון, ידע, ולומדים, בשטח זה או אחר, לעולם זה לא מסתיים. לפעמים בן אדם רוצה לעשות שינויים בחייו, בעצמו, ולא הולך לו. רוצה להתחיל דבר מסוים, להפסיק הרגל מסוים (עישון למשל), קשה, לא הולך. יש אנשים עקשנים כפרד, חדורים התנגדות למישהו, למשהו, וכמה שמדברים על לבם זה לא עוזר, הם בשלהם.

     

    יש מצבים, לא להאמין איך מתי ולמה אבל פתאום מבינים שדווקא הדברים הקטנים ביותר, הם אלה שעשו ועושים את השינוי הגדול, או היו הקטליזאטור שהתחיל אותו, ומשם זה כבר התגלגל.

     

    שנים מנסים לשנות משהו ולא הולך, קשה, והנה בא איזה קטע קטן, במקרה, או שלא הכי קשור והדבר הזה משתנה, מצחיק לא?

     ''''

    לפני כמה שנים כשכלבתי המנוחה הייתה עדיין בחיים טיילתי אתה בבקרים מוקדם, לאורך כביש ראשי. השקט, חוסר התנועה והאנשים מהנה. אני זוכרת שמרחוק ראיתי גוש חשוד בצבעי שחור לבן על הכביש, חשתי צביטה בלב, וחשבתי שזה גדול להיות חתול, לא עלינו. ניגשת לראות, ולו כדי לעזור במידה ועדיין יש טעם...

     

    נכמר לבי, זה היה כלב עם רצועה קולר, מטופח. לא היה ברור אם בעליו התעצל מוקדם בבוקר להוציאו או שהוא ברח. בדקתי, הוא לא הספיק להתקרר ולהתקשות, והעיניים החלו להזדגג, כנראה נדרס לפני זמן קצר.

    לא יכולתי לעזוב אותו כך שם על הכביש, חשבתי גם על בעליו, במקרה ויחפש אותו, לפחות שימצא ויוכל לזהותו. לגבי הדורס שעזבו כך עדיף שלא אומר מה "איחלתי" לו.

    '' ''

    בעודי מחזיקה ברצועה את כלבתי, הרמתי אותו בשתי ידי, לא הייתה תנועה בכביש, ושמתי אותו בעדינות על אי התנועה הקטן בסמוך.

     

    שנים אח"כ, פוגשת בי בתחנת אוטובוס שכנה קשת יום שגרה בסמוך, ומבלי שהחלפנו מילה מעולם, מתחילה לדבר:

    "את בטח לא זוכרת אבל אני זוכרת אותך" היא פותחת

    כן? מאיפה ?

    "לפני כמה שנים היה כלב שנדרס כאן ממולנו בכביש הנגדי, ואת הרמת אותו" היא אומרת

    וואהו, עניתי, לא חשבתי שהיה מישהו שראה בכלל, לא היה אף אחד ברחוב.

    "הייתי בתחנת אוטובוס, מאז אני לא שוכחת את מה שעשית, ואני לא מרשה לילדים בבניין שלנו להתנהג לא יפה לחיות, מאז שראיתי אותך", היא אומרת.  "קודם לא שמתי לב לדברים האלה, אבל אחרי שראיתי אותך לא יודעת מה קרה לי, זה השתנה" הוסיפה.

    '' 

    הודיתי לה, התרגשתי, וצבט לי בלב, זכרתי, ומעולם לא שכחתי. חשבתי לעצמי שכנראה זו "עמלה משמיים", מתנה שנשלחה אלי כדי לחזק ידי, לעודד, להראות שגם כשנדמה לך שלא רואים, שאתה עושה חסד למישהו, זורק אבן למים, המעגלים מתפשטים, זה מגיע מתישהו למישהו.

     

    כל זה כמובן מעבר לעובדה, שלא יכולה ולא יכולתי אחרת, לעבור הלאה ולהשאיר אותו שם.

     

    נתקלתי שני מקרים "קטנים" כאלה מלבבים, נוספים, אצל איש אחד, שכמה שיותר אני קוראה אותו יותר "מתחייך" לי בלב בפנים.

    ''

    ברשותו אני מביאה אותם לכאן.

    אני אישית נהיתי לקרוא אותם ויותר, מכל את המשתמע מהם:

     

    כאן מספר הגולש אריאל איך "קלקל" את ילדיו לבלי הכר כשלימד אותם בלי כוונה, ממש במקרה כי זה כך התגלגל, איך להנות מחברת בעלי חיים, במקרה זה דגים, במקום להרגם ולאוכלם...ומה יצא מהם בסוף....

    http://cafe.themarker.com/post/1088522/

     

    וכיצד בעוונותיו "קלקל" חייל צבא קשוח כשגרם לו להפסיק לשנוא עכברים ולהתייחס יפה יותר לבעלי חיים.

    http://cafe.themarker.com/post/2465817/

    '' 

    אני אומרת לכם, האריאל הזה,  מזל שאנו לא גרים בשכנות, היינו שנינו יחד מסוגלים בשיתוף פעולה "לקלקל" עד היסוד אנשים טובים וישרים בכל האזור.

     

    אם יש לכם סיפורים כאלה, "קטנים", לאו דווקא בהקשר לבעלי חיים, כללית, עקרונית - שללא כוונה תחילה, משהו קטן שעשיתם, שגרם לאחרים להשתנות (לטובה), או לשנות כיוון, אשמח אם תספרו, אולי אפילו נעשה יחד אוסף קטן.

     

     

    ''  ''    ''   ''  ''  ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/3/12 08:23:

      צטט: bonbonyetta 2012-03-14 19:19:09

      צטט: shabat shalom 2012-03-11 05:23:15

      אני לא יודע אם המחמאה הזו היא מחמאה בימינו אלו אבל ללא ספק את אצילה. האצילות היא תכונה של אדם העושה למען סביבתו על חשבונו. אבל אין לי ספק שככל שיירבו האצילים בקרבינו (אצילים בהתנהגותם) ככה נרבה לראות מעשים טובים בסביבתנו, וככה נעזור לעצמנו. מקום בו אני אתן למכוניות להשתלב בתנועה - במקום הזה יהיה גם לי קל יותר להשתלב... מקום בו תציל אשה כלב או תכבד את אסונו - שם אנשים יכבדו יותר גם את האדם...

      ---

      תודה. צדקת, אכן בימנו זו אינה בדיוק מחמאה. אם היית שומע את הצעירים מדברים אז יותר הולך משהו כמו: "לא....יא, איזה מגעיל אתה, חבל על הזמן".... 

      ואם זה לאשה אז לא "איזה יפה את" אלא יא, איזה כוסית את....

       

       

      לשמחתי אני מכיר עדיין טוב מאד את הלקסיקון, סגנון, והתיחסות של צעירים (למרות שאני גם יודע שהם לא כולם אותו דבר - כמו אצל המבוגרים הצעקנים נותנים את הטון הנשמע - אבל הגוונים ביניהם הם רבים).

      לדעתי דודמא אישית ומעורבןת פעילה של הוריהם או של מבוגרים בכלל יש לה השפעה מכרעת על הצעירים....

        14/3/12 19:42:

      צטט: bonbonyetta 2012-03-14 19:37:50

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-03-13 18:53:12

      בהקשר לבעלי חיים - ואני ממש לא רוצה להרוס את האווירה הנעימה שנוצרה פה, אבל כדאי לזכור שבשביס זניגר אמר - שעבור בעלי החיים - כל יום הוא טרבלינקה...

      ---

      אני ילדה גדולה ומסוגלת בהחלט להיות עצובה מאד, ולזכור דברים אלה, ואני מכירה הרי את הנושא, ובאותו זמן גם לחייך למראה דברים במצב רוח טוב. גם זה קיים בחיים וגם זה. 

      חוץ מזה שאתה מדאיג אותי, אל תגיד לי שהתגובה הראשונה שלך אצלי הייתה רצינית.....מופתע

      ניסיתי לעשות רושם טוב - לפחות בהתחלה 

        14/3/12 19:37:

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-03-13 18:53:12

      בהקשר לבעלי חיים - ואני ממש לא רוצה להרוס את האווירה הנעימה שנוצרה פה, אבל כדאי לזכור שבשביס זניגר אמר - שעבור בעלי החיים - כל יום הוא טרבלינקה...

      ---

      אני ילדה גדולה ומסוגלת בהחלט להיות עצובה מאד, ולזכור דברים אלה, ואני מכירה הרי את הנושא, ובאותו זמן גם לחייך למראה דברים במצב רוח טוב. גם זה קיים בחיים וגם זה. 

      חוץ מזה שאתה מדאיג אותי, אל תגיד לי שהתגובה הראשונה שלך אצלי הייתה רצינית.....מופתע

        14/3/12 19:35:

      צטט: לואיס קרול 2012-03-13 13:18:14

      עוד קטנטנים המשנים הכל.........

      נושא: כלב צריך לעשות מה שכלב צריך לעשות,, חחח

      http://cafe.themarker.com/image/2316112/

       

      בודאי, כלבים הרי אינם אוהבים את התערוכות הללו ופעמים רבות די סובלים שם.

      מה שהבאת מעורר חיוך בהחלט. תודה

        14/3/12 19:29:

      צטט: Design4U 2012-03-12 07:41:12

      העלת דמעות בעיני בונבון. באופן לא צפוי ממש...

      וואהו, זו אחת המחמאות היפות שקיבלתי מעודי. עד שמוציאים ממך תגובה כזו, הנשמה פורחת.

      תודה 

       

      ''

        14/3/12 19:28:

      צטט: לואיס קרול 2012-03-11 21:52:38

      לפעמים דברם קטנים כאלו

      מעוררים  חיוך  גדול 

      וגישה  אחרת

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375100/

      תודה

       

        14/3/12 19:27:

      צטט: muliofir 2012-03-11 15:24:03

      נחמד. הלוואי והיינו כה סובלניים לבני אדם. לפני זמן לא רב נהרגה צעירה בצומת יוקנעם לאחר שארבעה כלי רכב עלו עליה בזה אחר זה והמשיכו בנסיעתם

      --

      זה בדיוק העניין. מי שאינו סביל ואדיש לחיים באשר הם, ופוגע ואדיש לגורל בעלי חיים אומללים, אדיש לכל צורת חיים, ולכן גם לגורלו של האחר, לאדם. 

        14/3/12 19:25:

      צטט: אסתי הורן 2012-03-11 08:49:02

      מרגש. מדהים איך אנחנו לא יודעים באילו דרכים אנחנו משפיעים על אחרים ועל העולם...

      נכון, כשזורקים אבן למים לא יודעים עד להיכן ובמה נוגעים הגלים שהיא עושה. 

       

      ''

        14/3/12 19:19:

      צטט: shabat shalom 2012-03-11 05:23:15

      אני לא יודע אם המחמאה הזו היא מחמאה בימינו אלו אבל ללא ספק את אצילה. האצילות היא תכונה של אדם העושה למען סביבתו על חשבונו. אבל אין לי ספק שככל שיירבו האצילים בקרבינו (אצילים בהתנהגותם) ככה נרבה לראות מעשים טובים בסביבתנו, וככה נעזור לעצמנו. מקום בו אני אתן למכוניות להשתלב בתנועה - במקום הזה יהיה גם לי קל יותר להשתלב... מקום בו תציל אשה כלב או תכבד את אסונו - שם אנשים יכבדו יותר גם את האדם...

      ---

      תודה. צדקת, אכן בימנו זו אינה בדיוק מחמאה. אם היית שומע את הצעירים מדברים אז יותר הולך משהו כמו: "לא....יא, איזה מגעיל אתה, חבל על הזמן".... 

      ואם זה לאשה אז לא "איזה יפה את" אלא יא, איזה כוסית את....

      ''

        14/3/12 09:45:
      בראבו.
        13/3/12 20:26:

      צטט: רפאל אלמוג 2012-03-11 00:55:19

      בהחלט סיפור מרגש, אך מעבר לכך סיפור עם מסר חשוב ודוגמא אישית ענקית. כבוד להיות חבר שלך. שבוע טוב !

      --

      וואהו, תודה. בהחלט וממש גם שלך

      '' 

        13/3/12 20:24:

      צטט: המספרית 2012-03-10 20:00:09

      יש לי הרבה סיפורים. כל מוצ"ש מפרסמת אחד...אבל קשה להתחרות בסיפורים המתוקים שלך! יאמי!!!

      *

      אלומה

      --

      אני חושבת שצריך לנסות, הרי "יש לך את זה" מבחינת העקרון, למה לא לנסות לכתוב על חיות? את סתם מגבילה את עצמך כל הזמן לז'אנר בודד אחד וזהו. לא חראם?

      ''

        13/3/12 20:21:

      צטט: אור 2012 2012-03-10 18:25:07

      בטח שמעת על אפקט הפרפר

      לא....מה זה ? ספרי לי 

      ''

        13/3/12 20:19:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-03-10 16:26:52

      אכן מעשה טוב מקרין אנרגיה טובה המופצת ונוגעת באחרים.

      אני כמאכילה חתולים בסביבתי,נגעתי בליבה של הגננת בגן החובה בשכונה.היא עוברת לידי עם הזעטוטים ומספרת להם עלי ועל החתולים.זו דוגמה נהדרת לחנכם לאהבה.

      --

      נכון זה ערך מוסף למעשה הטוב, אנו שוב פעם אותו דבר...מה יהיה?

      ''

        13/3/12 18:53:
      בהקשר לבעלי חיים - ואני ממש לא רוצה להרוס את האווירה הנעימה שנוצרה פה, אבל כדאי לזכור שבשביס זניגר אמר - שעבור בעלי החיים - כל יום הוא טרבלינקה...
        13/3/12 13:18:

      עוד קטנטנים המשנים הכל.........

      נושא: כלב צריך לעשות מה שכלב צריך לעשות,, חחח

      http://cafe.themarker.com/image/2316112/
        13/3/12 11:30:
      http://zebranorio.com.br/
        13/3/12 07:44:

      צטט: bonbonyetta 2012-03-12 22:17:10

      צטט: נהר גועש 2012-03-12 21:04:37

      צטט: bonbonyetta 2012-03-12 19:33:53

      צטט: נהר גועש 2012-03-12 08:28:57

      צטט: bonbonyetta 2012-03-11 19:32:14

      צטט: נהר גועש 2012-03-09 23:40:02

      לא נזכרת כרגע בסיפור, אבל באתי לפה להגיד לך שכל הכבוד לך! (המחשב אומר שכבר כיכבתי אותך היום)

      ---

      המחשב אמר דברו,

      ומה בכלל את שומעת לו?מזעיף את הפה

      אז אם את לא יכולה,

      אתן לך אני מתנה קטנה,

      כפי שנתתי בפומבי הבטחה,

      לכל המגיב לראשונה.חיוך

      ''

      מכאן

      ביום מן הימים בעודי מטייל על החוף,

      ראיתי איש צעיר עומד ליד הים ומשליך עצמים

      מהחוף אל תוך האוקיינוס.

      בעודי מתקרב גיליתי כי האיש מרים מהחול

      כוכבי-ים שאלפים מהם נותרו שם עם בוא

      השפל ומשליך אותם חזרה אחד אחד לתוך האוקיינוס.

      שאלתי את האיש מדוע הוא  לוקח על עצמו מטלה שכזו.

      האיש השיב כי אם לא יעשה זאת כוכבי הים

      ללא ספק ימותו.

      לעגתי לו והודעתי כי ישנם קילומטרים של חוף

      ועשרות אלפי כוכבי-ים

      ושלא יתכן כי הוא באמת

      מאמין שמעשהו אכן ישנה משהו...

      האיש הצעיר עצר לרגע, חשב,

      ואז הרים כוכב-ים נוסף מהחוף

      בעוד הוא משליך אותו חזרה לים אמר:

      זה משנה... לאחד הזה!" 

                                  אלן ברקר

       

       

      יפה!

      עכשיו קבלי עוד כוכב *

      ----

      ואת לתומך חשבת שאני אתן לך לומר את המילה האחרונה?

      הנה לך חברה, בקשי מהר משאלה....

       

      ''

       

       

      אבל גם אני אוהבת להגיד את המילה האחרונה...

      אפשר כמה משאלות, ברגע זה יש לי הרבה :)

       

      ''

      חשבי היטב על מה את מבקשת.

      פתגם ידוע מאחל לאדם אהוב לקבל מה שהוא זקוק לו ולא מה שהוא חפץ ומייחל לו.נשיקה

       

       

      או קיי...אז אני מסתפקת רק במה שאני זקוקה לו...צמצמנו את המשאלות ממליון לשתיים שלוש :))

        12/3/12 23:40:

      צטט: . ארז . 2012-03-10 15:39:11

      יופי של סיפור. אני תמיד אומר שגם ממעשים רעים אפשר ללמוד איך לא להתנהג..... שיהיה שבוע מקסים :))

      נו, אז אתה מביא גם אחד כזה? רע? טוב? משהו...?   קריצה

        12/3/12 23:38:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-03-10 14:54:55

      ''
      יופי של סיפורים, קטנטנים ומשנים גישה:-)

      כוונה לחוד ומעשים לחוד.

      יש להם פסקי הלכה ....אבל בפועל,מעשית, אני רואה רבים מהם בדרך לבית הכנסת לא עוצרים או מעירים להמוני הילדים שלהם שמשתוללים מחוץ לבית הכנסת, מנסים לפגוע בחתולים, או אותם עצמם יושבים על הספסל מפצחים טונות גרעינים ומשליכים אשפה על הרצפה.

      הרב שגר בשכנות הורה לכרות עץ שעמד בחצר, של כל דיירי הבניין המשותף כי הפריע לו לאויר.

      אז מה עם איסור השחתת מעשה הבורא.....?

      ''

       

        12/3/12 23:34:

      צטט: רומפיפיה 2012-03-10 14:45:25

      ריגשת אותי יקרה

      יש לי מלא סיפורים

      אך אני מצוננת, דולפת

      אז פעם אחרת:))))

      ---

      להיפך זו הזדמנות פז....תני להם קצת לדלוף החוצה, אחרת את לא משחררת כלום....עד שאת מספרת משהו הנשמה יוצאת...

      תהיי בריאה חברה  חיוך

        12/3/12 23:33:

      צטט: מלאך מקומי 2012-03-10 12:27:54

      את פשוט טובה ואצילה....

      הכל בשיגועים....סתם... אטום

        12/3/12 23:32:

      צטט: 2btami 2012-03-10 11:34:24

      בעולם של רשע , אגו ומועל ידיים, את , בונבונה, מתנה משמיים.

      הכל עובר עלייך והחתול ......

      את יודעת להשלים את המשפט?לשון בחוץ

       

        12/3/12 23:30:

      צטט: דוקטורלאה 2012-03-10 08:00:22

      אני מכירה חינוך נאות לגבי בני אדם. אבי לימד אותנו כי חייבים לתת אפילו פרוטה (של אז) לכל מי שפושט יד. הוא הוליך אותי לטיול בתחנה המרכזית הישנה של תל-אביב, נתן לי מטבעות וחילקתי לפושטי היד. עם התבגרותי, טענתי כי יש רמאים בין הקבצנים. אבא אמר שהוא מודע לזה, אבל אנחנו איננו שופטים. כל מי שמושיט יד לבקש תרומה יש לתת לו. והשיפוט הוא של האל בשמיים. כך חינכתי בשעתו את ילדי. טיילתי פעם עם נכד קטן, וראינו פושט יד. הוא ביקש ממני מטבע כדי שניתן לו. דור לדור יביע אומר.

      --

      אבא שלך היה איש מיוחד,אין מה לומר, וגם מבין הדור החדש, הצעיר, צצות לנו לפעמים הפתעות שאנו לא יודעים איך ומאיפה זה בא....חיוך

       

        12/3/12 22:17:

      צטט: נהר גועש 2012-03-12 21:04:37

      צטט: bonbonyetta 2012-03-12 19:33:53

      צטט: נהר גועש 2012-03-12 08:28:57

      צטט: bonbonyetta 2012-03-11 19:32:14

      צטט: נהר גועש 2012-03-09 23:40:02

      לא נזכרת כרגע בסיפור, אבל באתי לפה להגיד לך שכל הכבוד לך! (המחשב אומר שכבר כיכבתי אותך היום)

      ---

      המחשב אמר דברו,

      ומה בכלל את שומעת לו?מזעיף את הפה

      אז אם את לא יכולה,

      אתן לך אני מתנה קטנה,

      כפי שנתתי בפומבי הבטחה,

      לכל המגיב לראשונה.חיוך

      ''

      מכאן

      ביום מן הימים בעודי מטייל על החוף,

      ראיתי איש צעיר עומד ליד הים ומשליך עצמים

      מהחוף אל תוך האוקיינוס.

      בעודי מתקרב גיליתי כי האיש מרים מהחול

      כוכבי-ים שאלפים מהם נותרו שם עם בוא

      השפל ומשליך אותם חזרה אחד אחד לתוך האוקיינוס.

      שאלתי את האיש מדוע הוא  לוקח על עצמו מטלה שכזו.

      האיש השיב כי אם לא יעשה זאת כוכבי הים

      ללא ספק ימותו.

      לעגתי לו והודעתי כי ישנם קילומטרים של חוף

      ועשרות אלפי כוכבי-ים

      ושלא יתכן כי הוא באמת

      מאמין שמעשהו אכן ישנה משהו...

      האיש הצעיר עצר לרגע, חשב,

      ואז הרים כוכב-ים נוסף מהחוף

      בעוד הוא משליך אותו חזרה לים אמר:

      זה משנה... לאחד הזה!" 

                                  אלן ברקר

       

       

      יפה!

      עכשיו קבלי עוד כוכב *

      ----

      ואת לתומך חשבת שאני אתן לך לומר את המילה האחרונה?

      הנה לך חברה, בקשי מהר משאלה....

       

      ''

       

       

      אבל גם אני אוהבת להגיד את המילה האחרונה...

      אפשר כמה משאלות, ברגע זה יש לי הרבה :)

       

      ''

      חשבי היטב על מה את מבקשת.

      פתגם ידוע מאחל לאדם אהוב לקבל מה שהוא זקוק לו ולא מה שהוא חפץ ומייחל לו.נשיקה

        12/3/12 21:04:

      צטט: bonbonyetta 2012-03-12 19:33:53

      צטט: נהר גועש 2012-03-12 08:28:57

      צטט: bonbonyetta 2012-03-11 19:32:14

      צטט: נהר גועש 2012-03-09 23:40:02

      לא נזכרת כרגע בסיפור, אבל באתי לפה להגיד לך שכל הכבוד לך! (המחשב אומר שכבר כיכבתי אותך היום)

      ---

      המחשב אמר דברו,

      ומה בכלל את שומעת לו?מזעיף את הפה

      אז אם את לא יכולה,

      אתן לך אני מתנה קטנה,

      כפי שנתתי בפומבי הבטחה,

      לכל המגיב לראשונה.חיוך

      ''

      מכאן

      ביום מן הימים בעודי מטייל על החוף,

      ראיתי איש צעיר עומד ליד הים ומשליך עצמים

      מהחוף אל תוך האוקיינוס.

      בעודי מתקרב גיליתי כי האיש מרים מהחול

      כוכבי-ים שאלפים מהם נותרו שם עם בוא

      השפל ומשליך אותם חזרה אחד אחד לתוך האוקיינוס.

      שאלתי את האיש מדוע הוא  לוקח על עצמו מטלה שכזו.

      האיש השיב כי אם לא יעשה זאת כוכבי הים

      ללא ספק ימותו.

      לעגתי לו והודעתי כי ישנם קילומטרים של חוף

      ועשרות אלפי כוכבי-ים

      ושלא יתכן כי הוא באמת

      מאמין שמעשהו אכן ישנה משהו...

      האיש הצעיר עצר לרגע, חשב,

      ואז הרים כוכב-ים נוסף מהחוף

      בעוד הוא משליך אותו חזרה לים אמר:

      זה משנה... לאחד הזה!" 

                                  אלן ברקר

       

       

      יפה!

      עכשיו קבלי עוד כוכב *

      ----

      ואת לתומך חשבת שאני אתן לך לומר את המילה האחרונה?

      הנה לך חברה, בקשי מהר משאלה....

       

      ''

       

       

      אבל גם אני אוהבת להגיד את המילה האחרונה...

      אפשר כמה משאלות, ברגע זה יש לי הרבה :)

        12/3/12 19:49:

      צטט: צבי קירשטיין 2012-03-10 07:03:13

      כל בעל כלב חייב לצאת איתו לטיולים ולשמור עליו.כלב זה לא צעצוע ,אסור להפקיר כלב.

      ולא רק כלב, בכלל. מזעיף את הפה

        12/3/12 19:48:

      צטט: Gfaus 2012-03-10 06:45:00

      המעשים האלו גורמים לאושר רב ...

      ''

       

      תודה. תמיד מעדיפה עם זאת את ה the real thing קריצה

       

        12/3/12 19:39:

      צטט: נתןפאר 2012-03-10 01:39:21

      אני יודע בודאות שבזכותי עשרות חתולים וכלבים מצאו בית חם..

      ובאופן כללי לא מעט אנשים שינו את יחסם לטובה כלפי חיות...

      ---------- 

      זו הרגשה טובה. אשמח אם תספר על כמה מהם, לפחות את הכי משעשע בהם....

      יש מצב? 

      ''

        12/3/12 19:33:

      צטט: נהר גועש 2012-03-12 08:28:57

      צטט: bonbonyetta 2012-03-11 19:32:14

      צטט: נהר גועש 2012-03-09 23:40:02

      לא נזכרת כרגע בסיפור, אבל באתי לפה להגיד לך שכל הכבוד לך! (המחשב אומר שכבר כיכבתי אותך היום)

      ---

      המחשב אמר דברו,

      ומה בכלל את שומעת לו?מזעיף את הפה

      אז אם את לא יכולה,

      אתן לך אני מתנה קטנה,

      כפי שנתתי בפומבי הבטחה,

      לכל המגיב לראשונה.חיוך

      ''

      מכאן

      ביום מן הימים בעודי מטייל על החוף,

      ראיתי איש צעיר עומד ליד הים ומשליך עצמים

      מהחוף אל תוך האוקיינוס.

      בעודי מתקרב גיליתי כי האיש מרים מהחול

      כוכבי-ים שאלפים מהם נותרו שם עם בוא

      השפל ומשליך אותם חזרה אחד אחד לתוך האוקיינוס.

      שאלתי את האיש מדוע הוא  לוקח על עצמו מטלה שכזו.

      האיש השיב כי אם לא יעשה זאת כוכבי הים

      ללא ספק ימותו.

      לעגתי לו והודעתי כי ישנם קילומטרים של חוף

      ועשרות אלפי כוכבי-ים

      ושלא יתכן כי הוא באמת

      מאמין שמעשהו אכן ישנה משהו...

      האיש הצעיר עצר לרגע, חשב,

      ואז הרים כוכב-ים נוסף מהחוף

      בעוד הוא משליך אותו חזרה לים אמר:

      זה משנה... לאחד הזה!" 

                                  אלן ברקר

       

       

      יפה!

      עכשיו קבלי עוד כוכב *

      ----

      ואת לתומך חשבת שאני אתן לך לומר את המילה האחרונה?

      הנה לך חברה, בקשי מהר משאלה....

       

      ''

       

       

        12/3/12 08:28:

      צטט: bonbonyetta 2012-03-11 19:32:14

      צטט: נהר גועש 2012-03-09 23:40:02

      לא נזכרת כרגע בסיפור, אבל באתי לפה להגיד לך שכל הכבוד לך! (המחשב אומר שכבר כיכבתי אותך היום)

      ---

      המחשב אמר דברו,

      ומה בכלל את שומעת לו?מזעיף את הפה

      אז אם את לא יכולה,

      אתן לך אני מתנה קטנה,

      כפי שנתתי בפומבי הבטחה,

      לכל המגיב לראשונה.חיוך

      ''

      מכאן

      ביום מן הימים בעודי מטייל על החוף,

      ראיתי איש צעיר עומד ליד הים ומשליך עצמים

      מהחוף אל תוך האוקיינוס.

      בעודי מתקרב גיליתי כי האיש מרים מהחול

      כוכבי-ים שאלפים מהם נותרו שם עם בוא

      השפל ומשליך אותם חזרה אחד אחד לתוך האוקיינוס.

      שאלתי את האיש מדוע הוא  לוקח על עצמו מטלה שכזו.

      האיש השיב כי אם לא יעשה זאת כוכבי הים

      ללא ספק ימותו.

      לעגתי לו והודעתי כי ישנם קילומטרים של חוף

      ועשרות אלפי כוכבי-ים

      ושלא יתכן כי הוא באמת

      מאמין שמעשהו אכן ישנה משהו...

      האיש הצעיר עצר לרגע, חשב,

      ואז הרים כוכב-ים נוסף מהחוף

      בעוד הוא משליך אותו חזרה לים אמר:

      זה משנה... לאחד הזה!" 

                                  אלן ברקר

       

       

      יפה!

      עכשיו קבלי עוד כוכב *

        12/3/12 07:41:
      העלת דמעות בעיני בונבון. באופן לא צפוי ממש...
        11/3/12 21:52:

      לפעמים דברם קטנים כאלו

      מעוררים  חיוך  גדול 

      וגישה  אחרת

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375100/

        11/3/12 21:19:

      צטט: ציפי*** 2012-03-10 01:23:10

      מקסים. אומרים שצדיקים..עבודתם נעשית בידי אחרים. הסיפור שלי הוא שמעולם לא גדלתי עם חיות והורי בכלל לא הכניסו חיות הביתה. יחד עם זאת, שבוע לפני שאמי נפטרה, היא טיילה ליד הבית וראתה כלב שנדרס מוטל פצוע בכביש. לידו ישב כלב אחר ונבח בכל פעם שרכב עבר. אמי, שבקושי הלכה, מיהרה הביתה לחפש את הטלפון של צער בעלי חיים(זה הדבר היחיד שעלה בראשה) ולשאול מה לעשות. הם הודיעו לה שהם יטפלו בזה. היא בלב כבד חזרה למקום לראות מה היא יכולה לעשות. כשהיא הגיעה היא היתה המומה. הכלב שישב לצד הכלב הפצוע גרר אותו לאי תנועה וליקק אותו בלי סוף. אמי חיכתה כמה שעות עד שהגיעו מצער בעלי חיים לקחת את הכלב הפצוע (אחרי שהיא התקשרה עוד אלף פעמים). שבוע לאחר מכן אמי נפטרה. גם אבי וגם אני מיד נזכרנו בזה וחשבנו יחד שיכול להיות שהמעשה הזה היה עוד מעשה טוב לפני מותה (עוד אחד מכל מיליוני המעשים שהיא כל יום עשתה..). תודה על הפוסט ועל הזכרונות שעלו לי עם דמעות.

      --

      תודה לך על הסיפור המקסים. אמך ז"ל אם כך היתה צדיקה שבעתיים. היא לא אהבה במיוחד בעלי חיים כמוני, כמו אחרים ובכל זאת, עשתה מה שעשתה, מה שרבים לא היו עושים.

      גם עלי נאסר תכלית האיסור להכניס הביתה בעלי חיים, ולא גדלתי אתם, להיפך די ניסו להרחיקם ממני. לא עזר. נראה לי שחלק ממה שאני היום זה בעקבות כך, אולי לא הדבר היחידי, אך חלק. 

      בעיני מאד מרגש המעשה של אמך, דווקא משום מה שאת מספרת.

      ''

        11/3/12 21:15:

      צטט: סנופה 2012-03-10 00:47:36

      בכל לבי מאמינה כי אילו הדברים הגדולים

      --

      הם דברים קטנים, אך הדברים הקטנים הם אלה שמרכיבים את הפאזל הגדול. יש לי עוד הרבה מקרים קטנטנים כאלה אבל הרעיון הרי מובן.... 

      ''

        11/3/12 21:13:

      צטט: לואיס קרול 2012-03-10 00:47:29

      http://cafe.themarker.com/image/2355517/

       

      ''תודה

        11/3/12 19:32:

      צטט: נהר גועש 2012-03-09 23:40:02

      לא נזכרת כרגע בסיפור, אבל באתי לפה להגיד לך שכל הכבוד לך! (המחשב אומר שכבר כיכבתי אותך היום)

      ---

      המחשב אמר דברו,

      ומה בכלל את שומעת לו?מזעיף את הפה

      אז אם את לא יכולה,

      אתן לך אני מתנה קטנה,

      כפי שנתתי בפומבי הבטחה,

      לכל המגיב לראשונה.חיוך

      ''

      מכאן

      ביום מן הימים בעודי מטייל על החוף,

      ראיתי איש צעיר עומד ליד הים ומשליך עצמים

      מהחוף אל תוך האוקיינוס.

      בעודי מתקרב גיליתי כי האיש מרים מהחול

      כוכבי-ים שאלפים מהם נותרו שם עם בוא

      השפל ומשליך אותם חזרה אחד אחד לתוך האוקיינוס.

      שאלתי את האיש מדוע הוא  לוקח על עצמו מטלה שכזו.

      האיש השיב כי אם לא יעשה זאת כוכבי הים

      ללא ספק ימותו.

      לעגתי לו והודעתי כי ישנם קילומטרים של חוף

      ועשרות אלפי כוכבי-ים

      ושלא יתכן כי הוא באמת

      מאמין שמעשהו אכן ישנה משהו...

      האיש הצעיר עצר לרגע, חשב,

      ואז הרים כוכב-ים נוסף מהחוף

      בעוד הוא משליך אותו חזרה לים אמר:

      זה משנה... לאחד הזה!" 

                                  אלן ברקר

        11/3/12 17:21:
      נחמד טוב שיש סובלנות לכלבים וחיות ..חבל שאין כזו בנינו בני האדם. תודה
        11/3/12 15:24:
      נחמד. הלוואי והיינו כה סובלניים לבני אדם. לפני זמן לא רב נהרגה צעירה בצומת יוקנעם לאחר שארבעה כלי רכב עלו עליה בזה אחר זה והמשיכו בנסיעתם
        11/3/12 08:49:
      מרגש. מדהים איך אנחנו לא יודעים באילו דרכים אנחנו משפיעים על אחרים ועל העולם...
        11/3/12 05:23:
      אני לא יודע אם המחמאה הזו היא מחמאה בימינו אלו אבל ללא ספק את אצילה. האצילות היא תכונה של אדם העושה למען סביבתו על חשבונו. אבל אין לי ספק שככל שיירבו האצילים בקרבינו (אצילים בהתנהגותם) ככה נרבה לראות מעשים טובים בסביבתנו, וככה נעזור לעצמנו. מקום בו אני אתן למכוניות להשתלב בתנועה - במקום הזה יהיה גם לי קל יותר להשתלב... מקום בו תציל אשה כלב או תכבד את אסונו - שם אנשים יכבדו יותר גם את האדם...
        11/3/12 00:55:
      בהחלט סיפור מרגש, אך מעבר לכך סיפור עם מסר חשוב ודוגמא אישית ענקית. כבוד להיות חבר שלך. שבוע טוב !
      פוסט יפה ומעניין ,,,,
        10/3/12 22:33:
      יש סיפורים שעושים שינוילפעמים קטן לפעמים גדול
        10/3/12 21:11:
      תודה, ריגשת אותי
        10/3/12 20:00:

      יש לי הרבה סיפורים. כל מוצ"ש מפרסמת אחד...אבל קשה להתחרות בסיפורים המתוקים שלך! יאמי!!!

      *

      אלומה

        10/3/12 18:45:
      יופי של פוסט! אהבתי, אבל סיפורים אין לי או אולי כבר שכחתי. שבוע טוב.
        10/3/12 18:25:
      בטח שמעת על אפקט הפרפר
        10/3/12 16:26:

      אכן מעשה טוב מקרין אנרגיה טובה המופצת ונוגעת באחרים.

      אני כמאכילה חתולים בסביבתי,נגעתי בליבה של הגננת בגן החובה בשכונה.היא עוברת לידי עם הזעטוטים ומספרת להם עלי ועל החתולים.זו דוגמה נהדרת לחנכם לאהבה.

        10/3/12 15:39:
      יופי של סיפור. אני תמיד אומר שגם ממעשים רעים אפשר ללמוד איך לא להתנהג..... שיהיה שבוע מקסים :))
        10/3/12 14:54:

      ''
      יופי של סיפורים, קטנטנים ומשנים גישה:-)

        10/3/12 14:45:

      ריגשת אותי יקרה

      יש לי מלא סיפורים

      אך אני מצוננת, דולפת

      אז פעם אחרת:))))

        10/3/12 12:27:
      את פשוט טובה ואצילה....
        10/3/12 11:34:
      בעולם של רשע , אגו ומועל ידיים, את , בונבונה, מתנה משמיים.
        10/3/12 11:26:
      יש רבים קטנטנים כאלה. אני יכולה להגיד שהושפעתי ואולי גם השפעתי, בדאגה להשבת כלבים אבודים לבעליהם או מציאת בעלים חדשים, למשל. מקרים שראיתי את המעשים הטובים הנעשים, וגם כאלה שאני הייתי מעורבת בהם
        10/3/12 11:21:
      תודה על עוד פוסט מאיר לב ועיניים!
        10/3/12 11:16:
      פוסט נפלא!
        10/3/12 09:31:
      תודה ששיתפת בעוד פוסט נפלא שבת מבורכת בחום ואהבה צחיתוש אזלו כוכבי,אשוב לככב בהמשך
        10/3/12 08:17:
      האדם....ידידו הטוב של הכלב... ... :)
        10/3/12 08:00:
      אני מכירה חינוך נאות לגבי בני אדם. אבי לימד אותנו כי חייבים לתת אפילו פרוטה (של אז) לכל מי שפושט יד. הוא הוליך אותי לטיול בתחנה המרכזית הישנה של תל-אביב, נתן לי מטבעות וחילקתי לפושטי היד. עם התבגרותי, טענתי כי יש רמאים בין הקבצנים. אבא אמר שהוא מודע לזה, אבל אנחנו איננו שופטים. כל מי שמושיט יד לבקש תרומה יש לתת לו. והשיפוט הוא של האל בשמיים. כך חינכתי בשעתו את ילדי. טיילתי פעם עם נכד קטן, וראינו פושט יד. הוא ביקש ממני מטבע כדי שניתן לו. דור לדור יביע אומר.
        10/3/12 07:03:
      כל בעל כלב חייב לצאת איתו לטיולים ולשמור עליו.כלב זה לא צעצוע ,אסור להפקיר כלב.
        10/3/12 06:45:

      המעשים האלו גורמים לאושר רב ...

      ''

       

        10/3/12 06:04:
      סיפורים אנושיים כל כך, ואולי עדיף לומר "סיפורים חיתיים" שכן- אצל החיות אין רשע ואין רוע.
        10/3/12 04:54:
      הדברים הקטנים הם שמחוללים את השינוי ... אכן כך . כל הכבוד לך !!
        10/3/12 01:39:

      אני יודע בודאות שבזכותי עשרות חתולים וכלבים מצאו בית חם..

      ובאופן כללי לא מעט אנשים שינו את יחסם לטובה כלפי חיות...

        10/3/12 01:23:
      מקסים. אומרים שצדיקים..עבודתם נעשית בידי אחרים. הסיפור שלי הוא שמעולם לא גדלתי עם חיות והורי בכלל לא הכניסו חיות הביתה. יחד עם זאת, שבוע לפני שאמי נפטרה, היא טיילה ליד הבית וראתה כלב שנדרס מוטל פצוע בכביש. לידו ישב כלב אחר ונבח בכל פעם שרכב עבר. אמי, שבקושי הלכה, מיהרה הביתה לחפש את הטלפון של צער בעלי חיים(זה הדבר היחיד שעלה בראשה) ולשאול מה לעשות. הם הודיעו לה שהם יטפלו בזה. היא בלב כבד חזרה למקום לראות מה היא יכולה לעשות. כשהיא הגיעה היא היתה המומה. הכלב שישב לצד הכלב הפצוע גרר אותו לאי תנועה וליקק אותו בלי סוף. אמי חיכתה כמה שעות עד שהגיעו מצער בעלי חיים לקחת את הכלב הפצוע (אחרי שהיא התקשרה עוד אלף פעמים). שבוע לאחר מכן אמי נפטרה. גם אבי וגם אני מיד נזכרנו בזה וחשבנו יחד שיכול להיות שהמעשה הזה היה עוד מעשה טוב לפני מותה (עוד אחד מכל מיליוני המעשים שהיא כל יום עשתה..). תודה על הפוסט ועל הזכרונות שעלו לי עם דמעות.
        10/3/12 00:47:
      בכל לבי מאמינה כי אילו הדברים הגדולים
        10/3/12 00:47:

      http://cafe.themarker.com/image/2355517/

        9/3/12 23:40:
      לא נזכרת כרגע בסיפור, אבל באתי לפה להגיד לך שכל הכבוד לך! (המחשב אומר שכבר כיכבתי אותך היום)

      ארכיון

      פרופיל