מַעֲשֶׂה בְּגֶבֶר בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים אֲשֶׁר חָשׁ שֶׁבַּחֲלָצָיו זוֹרְמִים אוֹנִים נָשַׂא נַעֲרָה בַּת חָמֵשׁ וְעֶשְׁרִים כִּי בְּשׁוּם גִּיל הַחַיִּים לֹא עוֹצְרִים נִפְרַד הַזּוּג לְחַדְרֵי שֵׁינָה נִּפְרָדִים לְבַל יִסְבְּלוּ מִשְּׁנַת לֵילוֹת-נְדוּדִים הִתְפַשְּׁטָה הַכַּלָּה וְהִתְפַרְקְדָה בַּמִּטָּה וְהַנְּקִישָׁה בַּדֶּלֶת בָּאָה בְּעִיתָּה בַּפֶּתַח עָמַד הֶחָתָן הַמְּיוּחָם לְהַעֲנִיק לְכַלָּתוֹ עוֹנָתָהּ, הָיָה חַם סִיּיֵם הֶחָתָן מַעֲשֵׂהוּ וְקָם חָזַר אַל חַדְרוֹ מְרוּקָן וְרֵיקָם הַכַּלָּה, כְּבַר כִּמְעַט נִרְדֶּמֶת שׁוֹמַעַת שׁוּב נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת וְהִנֵּה הֶחָתָן בִּמְלּוֹא הַדָּרוֹ פּוֹסֵעַ לַחֶדֶר מְדָגֵּל אֶת אֶברו שׁוּב, כְּמוֹ בְּסִיפּוּרֵי אֶלֶף הַלֵּילוֹת חָגְגוּ שׁוּב יַחְדָּו אֶת לֵיל הַכְּלוּלוֹת הִתְפַּלְּאָה הַכַּלָּה עַל אוֹשֶׁר פִּתְאוֹם אֲשֶׁר לֹא צִפְּתָּה לוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה בְּעוֹדָהּ מְנַמְנֶמֶת, נִים וְלֹא נִים נָקַשׁ הֶחָתָן, נִיצַּב לְלֹא תַּחְתּוֹנִים אָמְרָה, דְּהוּמָּה, "הֵן זֶה לֹא יְאוּמָּן גֶּבֶר בְּגִילְךָ...הֲרֵי אַתָּה רַב-אָמָּן... תָּמַהּ הֶחָתָן, קְצָת כְּבַר נִרְגָּן: "אַת בְּטוּחָה שֶׁכְּבַר הָיִיתִי הַלַּיְלָה כָּאן?!" אַל תִּטְרְחוּ לְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹנוֹת יֵשׁ לַאֶלְצְהַיְימֶר גַּם מִסְפָּר יִתְרוֹנוֹת...!
מאת: Mina Berger
|