כותרות TheMarker >
    ';

    שיר/סיפור/ציור

    0

    עוד קליפות

    7 תגובות   יום ראשון, 11/3/12, 13:59

    לונה פארק

     

    לבחור אחד מאותם סוסים ורודים שבמעגל דוהרים

    אשליה בטעם חמוץ-מתוק של גלידה

    במציאות סחרחרה של ילדה אבודה

    מערסלת גחמות.

    מתנדנדת בין עולמות.

    נשמטת ארצה.מקבלת מכה.

    מוחה דמעה. מעלה חיוך.

    נצמדת לרכותו של מבט תוהה.

    אורגת מעשיות בנול של חלום,

    רסיסי זכרונותיהן ניתזים אלי שחר.

     

     

     

     

    בעיר מקלט

     

    מקרבת אותך אל מתחת לשריון שלא נברא

    לחשופית חפה מבית

    שמצאה בך עיר מקלט.

    ואיך היתה חפה מבית.

    חפה מפשע

    וגם לא בשוגג.

    ואיך לא תחכה למותו של הכהן הגדול.

    רק להולדת אור.

    בבית שמצאה בך. בעיר מקלט.

     

     

     

     

     

    בין אם

     

    בין אם רוצה או לא

    בין אם  צוחקת או לא

    מבינה לאט מה שקורה מהר

    מנתקת חומו של גוף מתכלה

    מחומו של געגוע  ניצחי

    בין אם רוצה או לא

    בין אם צוחקת או לא

     

     

     

         

    מינימום הכרחי

      

    לקום. להתרחץ. לאכול. לשתות.

    אפשר לא לקום. אפשר לבחור.

    אפשר לא להתרחץ. אפשר לאכול , מעט.  אפשר לשתות. רצוי.

    לנשום. לדבר. לחייך. לקוות. לחלום. להתעורר מחלום.

    אפשר לא לנשום. אפשר לבחור.

    אפשר לא לחייך. לדבר עם מישהו.

    לקוות, לחלום , כדאי. להתעורר מחלום. חשוב.

    ללכת. לרוץ. לקפוץ. לברוח. לעוף.

    אפשר מהר, אפשר לאט.

    אפשר לא לרוץ. לא לקפוץ. לאן לברוח. חשוב לעוף.

    לכעוס. להכות. לשבור. לצעוק. לצחוק.

    אפשר לא לכעוס. לא להכות. לא לשבור. לא לצעוק. לצחוק או לא.

     

    סיכום מינימום הכרחי: לנשום,  מעט לאכול, לשתות.

    לקוות, לחלום, להתעורר מחלום,

    לעוף בצחוק.

    אפשר גם יותר.

     

     

    בצוואה שלי יש וו אחת מיותרת

     

    בן אדם מותיר אחריו צוואה.

    היא מצווה עליכם.

    ומיצווה עליכם לקיימה.

    תם ונשלם. האמנם?

    אחרי ארונו יכשל קומץ קטן של אנשים

    ילווה את המסע ההזוי או לא של חייו.

    תהיתי מה אותיר אחרי.

     

    אולי אברים חיוניים ימצאו כטובים.

    אולי מישהו יוכל להנות מלב בריא ללא רחשים.

    מכבד סמוק ללא דימומים. מכיס ללא מרה.

    מכליות ללא מוסר.

    מעיניים ללא צעיפים. מעור ללא שכבות.

    מריאות ללא אויר. מחיוך ללא תותבות.

     

    בן אדם מותיר אחריו צוואה.

    צואת חייו. שירת חייו.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/10/17 22:57:
      לא "שיש". התכוונתי "יש"
        12/10/17 22:56:
      מה שאנחנו משאירים זה כל מה שנגע. כי מה שנגע, שיש סיכוי שעוד ייגע.
        28/10/13 11:30:
      אז את אומרת שאפשר גם יותר? המממ...
        14/3/12 07:43:
      כשנוגעים בעצמנו וזה נוגע באחרים...זה נעים...אנחנו לא לבד עם הנייר...המקלדת...הרגשות והמחשבות...תודה :)
        13/3/12 22:48:
      ההומאופט שלי אמר לי שצואה זה כמו צוואה. זה מה שאנחנו משאירים אחרינו. יש שם הרבה יותר עלינו מאשר אנחנו מדמיינים. והכלבה שלי. שמרחרחת היטב היטב כל מקום ואתר בה כלב עשה את צרכיו מתחילת המאה, ומסיקה לה מסקנות עלומות אותן היא שומרת בדיסקרטיות הראויה לה. ומה שכתבת כתוב מדויק ונוגע. לי.
        13/3/12 21:55:
      מאד נהנתי מבין אם ומינימום הכרחי בעיקר תודה:)
        13/3/12 14:26:
      אולי במקום להשאיר צוואה לחיים.לחיות את החיים.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      HagitFriedlander
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין