עד לא מזמן, כאשר הפוליטיקאים ביקשו ליצור קשר עם העם שבחר אותם, הם היו מבקרים בשווקים הססגוניים, נושאים דברים בכיכרות העיר ומצטלמים עם ילדים בגן. אבל בעידן הדיגיטלי העם נמצא בעיקר ברשת – ולשם הולכים גם הפוליטיקאים. באיסלנד החליט הממשל המקומי לשנות כמה סעיפים בחוקה וכי לקבל החלטה שתהיה מקובלת על כל העם, החליטה ראש הממשלה יוהנה סיגורדרדוטיר לפנות אל העם ולשאול לדעתו באמצעות פייסבוק, טוויטר ויוטיוב.

האיסלנדים בעצם ראו מהו הכוח של הרשתות החברתיות כאשר המהפכות בעולם הערבי נולדו ממש שם, ולמעשה ביקשו להשתמש ברשתות הללו ליוזמות חיוביות. באי הפצפון חיים כיום קצת יותר מ-320 אלף בני אדם, ושימו לב לנתון המדהים הבא: ל-87% מאזרחי איסלנד יש גישה לאינטרנט, עובדה שמציבה את איסלנד במקום הראשון מבין המדינות אשר אזרחיהן מקבלים גישה לרשת (ביחס לכמות האוכלוסייה). לכן זה אך טבעי שהפוליטיקאים במדינה ילכו אל הרשת כדי להבין את הלכי הרוח בציבור.

במסגרת דיוני החוקה באיסלנד, מועברות הישיבות השבועיות של מועצת החוקה בשידור חי בעמוד הפייסבוק של המועצה וגם באתר הרשמי שלה. האיסלנדים יכולים לצפות בכל עת בדיונים ובעמדות הפוליטיקאים שלהם ולהחליט על עמדותיהם בהתאם לכך. "עבורי, היה ברור ששינויים מרחיקי לכת כאלו ייצאו לפועל רק באישור ישיר של העם האיסלנדי", אמרה ראש הממשלה סיגורדרדוטיר, "אני לא פוסלת שמסמך החוקה החדש יפורסם קודם כל ברשתות החברתיות מכיוון שאני לא רואה דרך יעילה יותר שבה השינויים יוכלו להגיע לעיני האזרחים", הוסיפה.

פעילות הרשת של הממשלה האיסלנדית היא לא דבר חדש. לפני כשנתיים דרשו האזרחים מהממשלה לספק מנגנון ביטחון לסחר מקוון במניות, כזה שימנע מהאקרים לפרוץ ולגנוב כספים המושקעים דרך האינטרנט. יוזמי המחאה פתחו דף פייסבוק בנושא, שאליו הצטרפו לא פחות מ-23 אלף איסלנדים – 7% מכלל האוכלוסייה. ואכן, כמה שבועות לאחר מכן עבר בפרלמנט האיסלנדי חוק אשר מסדיר את עניין האבטחה המקוונות בסחר.

ואצלנו? אנחנו עדיין ניאלץ להסתכל בקנאה על הנעשה באיסלנד, כי כנראה שיש זמן עד שמנטליות האזרחים וגם המנהיגים, שפועלים כאחד לטובת המדינה, תגיע גם לישראל.