"אז מה, תהיה מלחמה?" שאל מלך הפלאפל האיראני שלי מ-Kungens Kurva. הפעם הוא נראה מאד מדוכדך ומודאג.

"אני מקווה שלא", עקבתי אחריו איך הוא מרפד את הפיתה בחומוס לפני שהוא מכניס את הפלאפלים החמים.

לאלה מכם שזכרונם קצר, אז מלך הפלאפל שלי אמר לי שהוא לא כמו אחמדינג'ד עוד בפעם הראשונה שהכרנו. והוא חי בעיר קטנה שהיא למעשה בתחום השיפוט של שטוקהולם. ובכל פעם שאני בשבדיה, וזה קורה פעם בשבועיים בערך, אני הולך לנגוס בפלאפל שלו. ובכל פעם שאני אצלו, אני נשבע שאני אגיד לו שאני לא כמו נתניהו. ובכל פעם אני שוכח.

Kungens Kurva זה בעברית "עיקול המלך". והסיבה היא שבחורף אחד של שנות הארבעים של המאה הקודמת, מלך שבדיה והנהג שלו לקחו שם את העיקול בכביש מהר מידי ומצאו את עצמם בתעלה בצד הדרך. מן עיר שהיא בעצם שלט אזהרה למלכים לא להיות פזיזים מידי. 

"גם אני מקווה שלא" הוא אמר, "אבל מה אתה חושב? לפי השבוע שעבר זה נראה לא טוב!"

"אני לא יודע" עניתי, "אבל אני חושב שנתניהו מדבר לפני שהוא חושב. כמו אחמדינג'ד שלכם". הוא הוסיף עוד קצת טחינה מעל לסלט. "אני חושב שנתניהו משחק אותה 'תחזיקו אותי תחזיקו אותי'" הוספתי. הוא ארז את הפלאפל בנייר כסף והכניס לשקית. כמו בכל פעם.

"חוץ מזה" הנה זה בא: "זוכר שאמרת לי שאתה לא כמו אחמדינג'ד?" 

"בטח" הוא צחק.

"אז אני לא כמו נתניהו".

"אני יודע" הוא הרצין, "אני יודע. הבעיה היא לא ביני לבינך, בין האנשים, או בין העמים. הבעיה היא בין המנהיגים. הם משתוללים, וסוחבים אותנו יחד איתם. המשוגעים האלה". ככה הוא, מלך הפלאפל שלי מהעיר "עיקול המלך" שבשבדיה. רציני כזה. והוא כנראה לא סומך יותר מידי לא על אחמדינג'ד ולא על נתניהו, שידעו לקחת את העיקול כמו שצריך. ובינינו, גם אני לא.

"איך אומרים 'שלום' בפרסית?"

"סאלאם", כמו בערבית.

"טוב אז סאלאם".

"שלום"