"מותשת בין תחושה כהה לרגישות עודפת" - משפט שאני מאד מזדהה איתו, התחושות שלי מתחלפות ומשתנות, גם אם אני עדה לסיטואציות דומות לא תמיד אני מרגישה את אותו הדבר - זו האמת הסובייקטיבית , הנכונה לאותו הרגע, על פי מה שהחושים שלי קולטים . מאד אהבתי!
הראי והתמונה פרי ידיו של אליעזר שטיינברג. "לא אבין, שכן יקיר" - יום אחד העירה, התמונה לראי הקיר: " בטובך הסבירה: מי ומה אתה? חתול? - או פנס? זה לא היתול! זה עתה היית סבא, הכפוף על הגמרא, ופתאום שינוי צורה בא - ואתה כבר נערה, מה תכלית גלגול פניך, אם הןא בא במתכוון: אם שמעון אתה , מדוע תתחפש לראובן?" "אנסה להשכילך", סח הראי לה וחייך: "כל יצור שונה הינהו ממשנהו בעולם, ועלי, על אספקלריה - לעשות רצון כולם, כל יצור שיתקרב = חיש מהר אגישה לו, רק את מה שהוא אוהב: רק את ה"אני" שלו, לשם כך אלבש אפשוט, "אניים" כתלבושות, והכלל הוא: היסתגלה, לבריות והתגלגלה, גלגולים כיד אומן, שחה בלי הרף עם הזרם, רוץ בלי הרף עם הזמן! אוי לך אם לא תחליף פרצופך בן רגע: לא יוצלח יהי שמך וסופך לפגע". "עוד אינני מבינה" מתעקשת התמונה. " אה, חבל על הדיבור, את תמה ומטומטמת, נחשלה - לא מתקדמת!" "יתכן, אך שמע בן חמד: המבין אתה מדוע פרצופים כולך רצוף?
הראי והתמונה פרי ידיו של אליעזר שטיינברג. "לא אבין, שכן יקיר" - יום אחד העירה, התמונה לראי הקיר: " בטובך הסבירה: מי ומה אתה? חתול? - או פנס? זה לא היתול! זה עתה היית סבא, הכפוף על הגמרא, ופתאום שינוי צורה בא - ואתה כבר נערה, מה תכלית גלגול פניך, אם הןא בא במתכוון: אם שמעון אתה , מדוע תתחפש לראובן?" "אנסה להשכילך", סח הראי לה וחייך: "כל יצור שונה הינהו ממשנהו בעולם, ועלי, על אספקלריה - לעשות רצון כולם, כל יצור שיתקרב = חיש מהר אגישה לו, רק את מה שהוא אוהב: רק את ה"אני" שלו, לשם כך אלבש אפשוט, "אניים" כתלבושות, והכלל הוא: היסתגלה, לבריות והתגלגלה, גלגולים כיד אומן, שחה בלי הרף עם הזרם, רוץ בלי הרף עם הזמן! אוי לך אם לא תחליף פרצופך בן רגע: לא יוצלח יהי שמך וסופך לפגע". "עוד אינני מבינה" מתעקשת התמונה. " אה, חבל על הדיבור, את תמה ומטומטמת, נחשלה - לא מתקדמת!" "יתכן, אך שמע בן חמד: המבין אתה מדוע פרצופים כולך רצוף?
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא צריך להיסחף אפי
קילפתי כבר מספיק אנשים וגיליתי...קליפה:)
כמה שמפתה לנכס לעצמי את התגובה (על האגו) של האיש החכם שהגיב מתחתיי ומעליי יותר
יש בי צורך להשיב לבעליו ולך את מה שלא שייך לי .
ואע"פ זאת אני יודעת שהתקבלתי בברכה.
היום כלום לא ברור לי אפי, כהת חושים ברמה מדאיגה, כנראה שפעת.
אז אם אמרת מחמאה, אקבל בזרועות פתוחות, אשמח אפילו.
תודה:)
סיגל.
מאוד אוהבת את התגובות שלך, כי מרגישה היטב את ההזדהות.
כן, יש כאן היודעים לתת מעצמם מבלי לוותר או לבטל עצמם, זו גדולה
יש רגעים בהם האגו נשאר בחוץ, רגעי חסד נטולי פוזה.
תודה שבאת.
זה היה מקסים ביותר
ועכשיו באשמתך הולכת לנקות את המראה.
תודה אפי.
ישן ישן אבל כמה ישן ככה אקטואלי.
הראי והתמונה
פרי ידיו של אליעזר שטיינברג.
"לא אבין, שכן יקיר" - יום אחד העירה,
התמונה לראי הקיר: " בטובך הסבירה:
מי ומה אתה? חתול? -
או פנס? זה לא היתול!
זה עתה היית סבא, הכפוף על הגמרא,
ופתאום שינוי צורה בא - ואתה כבר נערה,
מה תכלית גלגול פניך, אם הןא בא במתכוון:
אם שמעון אתה , מדוע תתחפש לראובן?"
"אנסה להשכילך",
סח הראי לה וחייך:
"כל יצור שונה הינהו ממשנהו בעולם,
ועלי, על אספקלריה - לעשות רצון כולם,
כל יצור שיתקרב = חיש מהר אגישה לו,
רק את מה שהוא אוהב: רק את ה"אני" שלו,
לשם כך אלבש אפשוט,
"אניים" כתלבושות,
והכלל הוא: היסתגלה,
לבריות והתגלגלה,
גלגולים כיד אומן,
שחה בלי הרף עם הזרם,
רוץ בלי הרף עם הזמן!
אוי לך אם לא תחליף פרצופך בן רגע:
לא יוצלח יהי שמך וסופך לפגע".
"עוד אינני מבינה"
מתעקשת התמונה.
" אה, חבל על הדיבור, את תמה ומטומטמת,
נחשלה - לא מתקדמת!"
"יתכן, אך שמע בן חמד:
המבין אתה מדוע פרצופים כולך רצוף?
כי לך אין שום פרצוף".
זה כי כנראה ש...
it takes one to know one
תודה לך
לא נברח
נתעמת עם האמת:)
אמת, כאן דיברתי על אמת שבאה בכפולות של שתיים:)
תגובתך העידה עליך לא מעט ובעיקר את שכתבת
כי יכולת לכתוב בקלות:
"הליכה בצידי השבילים משקפת את הסכנה והליכה במרכז את הבטוח והרגוע:)"
תודה, מעניין.