כותרות TheMarker >
    ';

    בשביל הזהב

    מה יהיה 2012

    0 תגובות   יום שני, 12/3/12, 13:26

    ''

     

    אחרי שהתפזר האבק שהותיר אחריו טקס האוסקר ה-84 (הרבה יותר מהר מבפעם הקודמת), אפשר להביט לעבר השנה הבאה. כמו תמיד, לאף אחד עוד אין מושג מי יהיו המועמדים ובוודאי שלא מי יהיו הזוכים. כל עוד מכונת הזמן יושבת מקולקלת במחסן (וכולנו יודעים באשמת מי זה), לא ניתן לעשות הרבה יותר מלזרוק ניחושים בהסתמך על נסיון העבר ותחושות בטן חזקות.

     

    ישנם שני דברים שידועים בוודאות על המרוץ לאוסקר בשנה הבאה:

     

    קודם כל, נעשתה רפורמה מהותית בהליך ההצבעה על הסרטים התעודיים באורך מלא. מייקל מור, חבר אקדמיה מדופלם, פעל רבות בשנים האחרונות להביא לאישור תיקונים בקטגוריה ולפני כחודשיים, התבשרנו על תוצאות. ראשית, תבוטל הוועדה המיוחדת שבחרה את המועמדים והזוכים עד כה. במקום קבוצה מצומצמת שצפתה באופן מרוכז בכל הסרטים שנכללו בשורטליסט לאוסקר ובחרה מתוכם את חמשת המועדפים עליה ואת הזוכה, תבוצע המשימה באותו אופן בו מצביעים על (כמעט) כל שאר הפרסים. 160 חברי האקדמיה הרשומים בענף הסרטים התעודיים, יבחרו את השורטליסט ומתוכה את חמשת המועמדים הסופיים. לאחר מכן, יתבקשו כל חברי האקדמיה להצביע בקטגוריה זו, בדיוק כפי שהיו מצביעים על משחק, צילום, או עיצוב תלבושות. הסרטים התעודיים אינם מוקצים עוד מהטופס הסופי והאקדמיה תסייע בשליחת סקרינרים (עותקי DVD לא רשמיים) של סרטים המתקשים לממן קמפיין יוקרתי בעצמם. אני לא יודע עד כמה הדבר יהפוך את הקטגוריה למעניינת יותר לצופה בבית, אבל הוא בהחלט משדרג את מעמדם של הסרטים התעודיים לשווי ערך לקטגוריות היותר אטרקטיביות.

    נוסף על כך, תנאי הכרחי לכשירות לאוסקר יהיה ביקורת בעיתון הניו יורק טיימס, או בלוס אנג'לס טיימס, בשל מדיניות העיתונים האלה לכתוב על כל סרט שיוצא לקולנוע בעיר בה הם מופצים. זו הדרך להבטיח שהסרט אכן זכה להפצה קולנועית מסחרית ולא הוקרן במיוחד רק כדי להיות כשיר לפרסים. במידה ואין ביקורת, אבל הסרט אכן הופץ כנדרש, מבטיח מייקל מור שענף התעודנים באקדמיה יפעל לצרף את הסרט לשורטליסט בדרכים אחרות.

     

    שינוי נוסף והרבה פחות ודאי, הוא בכוונה לאפשר הצבעות באמצעים אלקטרוניים החל משנה הבאה. מה זה בדיוק אומר, לא ברור. מן הסתם, הכוונה היא לאפשר לחברי האקדמיה להצביע דרך האינטרנט, אבל עדיין עובדים על הפרטים בכל הנוגע לאופן והקף ההצבעה. נשאלת השאלה האם מדובר במגמה שאמורה להתעצם עם הזמן, עד שלא יתאפשרו יותר הצבעות בדואר רגיל, או שחברי האקדמיה, שגילם החציוני ירד לאחרונה ל-62, יתעקשו להשאיר את השיטה המסורתית יותר.

     

    עד שנבין מה עוד ישתנה במהלך השנה הבאה, הנה כמה מהסרטים שכבר עכשיו מדברים עליהם כמועמדים פוטנציאליים:

     

    אנה קרנינה: עיבוד בבימויו של ג'ו רייט לספרו הקלאסי של לב טולסטוי, על אישה נשואה שמחפשת אהבה חדשה. זהו שיתוף הפעולה השלישי של רייט עם קירה נייטלי, ששחקה גם בעיבודים שלו ל"גאווה ודעה קדומה" (עליו הייתה מועמדת לאוסקר) ו"כפרה". לאחר שהפגין שינוי כיוון עם "האנה", רייט חוזר לטריטוריה שהכי קרבה אותו בעבר לאוסקר – רומן היסטורי. "כפרה" היה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר, אבל רייט עצמו לא היה מועמד על הבימוי. המחזאי טום סטופרד אחראי על התסריט. סטופרד זכה באוסקר על כתיבת "שייקספיר מאוהב" והיה מועמד לצד טרי גיליאם וצ'רלס מקיואן על התסריט של "ברזיל".

    דעתי האישית – יש לסרט את כל המרכיבים להיות מועמד לאוסקר, אבל לא מספיק בשביל לזכות. ג'ו רייט במאי טוב, אבל קשה לעבד ספר שעוד בזמנו הוגדר כאחת היצירות הספרותיות הגדולות בהיסטוריה, באופן שיעמוד בציפיות.

     

    חיות הדרום הפראי: הזוכה הגדול של פסיבל סאנדאנס האחרון, במרכזו ילדה המחפשת את אמה בעולם בו התנאים האקולוגיים הביאו להצפות והופעתן מחדש של חיות פרהיסטוריות. קשה להגדיר את הסרט בז'אנר מסוים, אבל לא מעט מועמדי אוסקר התחילו את דרכם בסאנדאנס ומעטים זכו לתגובות נלהבות כמו הסרט הזה. זהו סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי בן זייטלין.

    דעתי האישית – בעוד אני חושב שהסרט יהיה מוזר מדי בשביל לזכות באוסקר, אני בהחלט רואה אותו משתחל לרשימת המועמדים, בתנאי שתהיה גדולה מספיק. ברגע שסרט עצמאי נאסף בידי חברת הפצה גדולה, קל יותר לשווק אותו כאי של איכות שאסור לפספס בים של מחזור מסחרי.

     

    אמיצה: אחרי האכזבה מ"מכוניות 2", פיקסאר מנסים לחזור למסלול. במרכז הסיפור, נסיכה סקוטית וקלעית מצטיינת בחץ וקשת, הפועלת בניגוד למוסכמות החברתיות של תקופתה הקדומה. יש בסרט רמיזות לרובין הוד, אבל נראה שמדובר בהתיחסויות תרבותיות בלבד ולא בהשפעה של ממש על העלילה. זהו הסרט הראשון של פיקסאר המתמקד בדמות נשית והוא נכתב בידי שתי נשים, איירין מקי וברנדה צ'פמן, שגם ביימה את הסרט לצד מארק אנדרוז. צ'פמן הייתה בעבר בצוות הבמאים של "נסיך מצרים", אולם טרם ביימה סרט בעצמה. אנדרוז היה מועמד לאוסקר על הסרט הקצר "One Man Band".

    דעתי האישית – מכוניות 2 היה מקרה חד פעמי של סרט בינוני ומטה מצד פיקסאר. הם יקלעו מתישהו לתקופה לא טובה, אבל היא לא תתחיל עכשיו. האולפן בנוי על טיפוח במאים וכותבים שיש להם רעיונות יצירתיים ומקוריים ובמידה ורשימת המועמדים תהיה מספיק גדולה, "אמיצה" בהחלט עשוי להיות בין המועמדים לסרט הטוב ביותר.

     

    ''

     

    המקצוע של קוגן (Cogan's Trade / Killing Them Softly): אני לא יודע כרגע מה שמו הרשמי של הסרט, אבל תאריך ההפצה שלו הוזז לספטמבר, קרוב יותר לעונת הפרסים של סוף השנה. במרכז הסיפור, אדם בשם ג'קי קוגן (שום קשר לכוכב "הנער") שמקצועו לפטרל אחר אנשים שסומנו כמטרות עבור רוצחים שכירים וחוקר באופן עצמאי שוד שבוצע בכספי מאפיה. זהו עיבוד לרב המכר של ג'ורג' וי היגינס מ-1974, מככב בו בראד פיט והוא מבויים בידי אנדרו דומיניק, שעבד עם פיט ב"ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד". צוות השחקנים כולל גם את ג'יימס גנדולפיני וריי ליוטה, שכבר הראו נסיון בגילום מאפיונרים וריצ'רד ג'נקינס שהיה מועמד לאוסקר על "האורח".

    דעתי האישית – ההתנקשות בג'סי ג'יימס היה סרט איטי מדי לטעם האקדמיה ולדעתי, גם קוגן לא יהיה בדיוק ספל התה שלהם. עם זאת, אני מניח שנראה אותו מועמד בכמה קטגוריות, אולי גם לשחקן הראשי. אחרי שהריח את האוסקר מקרוב עם "מאניבול", אולי הפעם הזו תביא לבראד פיט את הפרס.

     

    עלייתו של האביר האפל: אחד הסרטים היותר מצופים של השנה. החלק השלישי בטרילוגיה של כריסטופר נולאן שהחזירה את הכבוד לאיש העטלף. לא הרבה ידוע על העלילה, אבל נחשף כבר שהנבל העיקרי יהיה ביין (טום הארדי) ושאן האת'אווי תגלם את אשת החתול, או גרסה ראשונית שלה. לצד השחקנים שהופיעו בסרטים הקודמים, כמו כריסטיאן בייל, גארי אולדמן ומייקל קיין, ישתתפו בסרט גם ג'וזף גורדון לוויט, מריון קוטיאר ואלון אבוטבול. אחרי ש"האביר האפל" הפך לסרט השני הכי מצליח בהיסטוריה של ארה"ב (וירד מאז למקום השלישי), ברור שעלייתו של האביר האפל יהיה שובר קופות ענק. הדבר מאפשר לנולאן הרבה חופש פעולה בהתחשב במותג היוקרתי שהופקד בידיו.

    דעתי האישית – בעוד יש לסרט את הפוטנציאל להיות אחד הגדולים של העשור, היחס של האקדמיה כלפי נולאן ויצירתו מורכב. האביר האפל, למרות הצלחתו המסחרית והביקורתית, היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר, אבל לא לסרט, הבימוי או התסריט הטובים ביותר. "התחלה", הצלחה נוספת של נולאן, היה מועמד לפרסי הסרט והתסריט, אבל לא על הבימוי. קשה להאמין שדווקא עכשיו האקדמיה תתאהב בנולאן. הסרט יהיה שובר קופות, אבל נדמה לעתים כאילו האוסקר מתקיים ביקום נפרד משלנו.

     

    ג'נגו משוחרר: סרטו החדש של קוונטין טרנטינו הוא מערבון, במרכזו עבד משוחרר (ג'יימי פוקס) המסייר עם חברו רופא השיניים (כריסטוף ואלץ) בחיפוש אחר אשתו שנחטפה בידי בעל מטעים סדיסט (לאונרדו דיקפריו). קחו רגע לקרוא את זה שוב. צוות השחקנים כולל גם את סמואל אל ג'קסון, קורט ראסל, סשה ברון כהן, דון ג'ונסון וג'וזף גורדון לוויט שמסתמן כראיין גוסלינג של 2012 (הוא בכל מקום). הסרט זוכה לתמיכה גדולה מצד הארווי ויינסטין, שעזר לקדם את "נאום המלך" ו"הארטיסט" בדרך לאוסקר. אחרי שהיה מועמד על סרטו הקודם, "ממזרים חסרי כבוד", טרנטינו מסומן הפעם מראש כמי שיהווה גורם חשוב במרוץ לאוסקר.

    דעתי האישית – קוונטין טרנטינו הוא אחד הקולנוענים האהובים עלי, אז אני די משוחד לטובתו. התמיכה של ויינסטין טובה ליחסי ציבור, אבל השאלה הגדולה היא עדיין אם חברי האקדמיה יאהבו את הסרט. אצל טרנטינו יכולה לצאת יצירת מופת, או בלגן של מחוות שאף אחד חוץ ממנו לא ממש מתחבר אליו. ככה זה אצלו, אין אמצע.

     

    ''

     

    כח משיכה: את ג'ורג' קלוני האקדמיה אוהבת. את סנדרה בולוק, גם. את אלפונסו קוארון הם אוהבים ככותב. הוא היה מועמד לאוסקר על התסריטים של "ואת אמא שלך גם" ו"הילדים של מחר", בעוד הסרט הכי מצליח שלו הוא "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן". השילוב של השלושה יוצר סרט מסקרן שיכול להיות מוערך ביקורתית, מצליח מסחרית, שניהם ביחד, או אף אחד מהם. כח משיכה עוסק באסטרונאוט שניצל מאסון בחלל ומנסה לשוב לכדור הארץ בכדי להתאחד עם בתו. נשמע מרגש.

    דעתי האישית – קוארון מאוד מגוון בבחירת הנושאים ובסגנון הבימוי שלו. הסרט תלוי בתסריט שיהיה מספיק קומוניקטיבי וביכולת לראות את קלוני ובולוק על אותו מסך מבלי להרגיש שהם מנהלים מאבקי אגו מול המצלמה. אם כל המרכיבים ישתלבו כמו שצריך, יכול לצאת סרט נפלא שיהיה מועמד למספר פרסים.

     

    גטסבי הגדול: לאונרדו דיקפריו מככב בעיבוד לאחד הספרים הגדולים של המאה ה-20 ולמה שנחשב המייצג האולטימטיבי של דור הג'אז. באז לרמן, במאי "מולן רוז'", אחראי גם על הסרט הזה, מה שמבטיח השקעה רבה בעיצוב התקופתי, לצד דגש על פסקול שתואם את אווירת הסרט. הסיפור מתמקד בנסיונו של אדם לגלות פרטים על שכנו העשיר, ג'יי גטסבי, הנוהג לערוך מסיבות מפוארות לכל המי ומי ושומר על ארשת של מסתורין סביב הנסיבות בהן עשה את הונו.

    דעתי האישית – הסרט מאוד תלוי בטיב ההופעה של דיקפריו. הדעות על יכולות המשחק שלו חלוקות, אולם ברור שתפקיד מספיק טוב יכול להביא לו מועמדות נוספת לאוסקר. לסרט עצמו יש את אותו מכשול ש"אנה קרנינה" צריך להתמודד איתו. הוא מבוסס על אחד הספרים המוערכים והמוכרים בהיסטוריה ולא בטוח עד כמה יצליח לעמוד בציפיות. בעוד מולן רוז' היה מועמד לאוסקר, באז לרמן עצמו לא זכה למועמדות ו"אוסטרליה", הנסיון הקודם שלו ליצור אפוס היסטורי, כשל ביקורתית ומסחרית. לא הייתי פוסל את גטסבי כמתמודד, אבל אני לא שותף לאלה שמסמנים אותו כבר עכשיו כמועמד מוביל.

     

    ההוביט – מסע לא צפוי: הראשון מבין שני חלקי העיבוד של פיטר ג'קסון לספרו של ג'.ר.ר טולקין. בפעם הקודמת שג'קסון עסק בסיפורי הארץ התיכונה, יצאה לו טרילוגיית שר הטבעות המצליחה ואוסקר על בימוי, כתיבת והפקת החלק השלישי מתוכה. ההוביט מתבסס על סיפור פחות אפי, אבל לא פחות קסום ודמויות מוכרות כמו גנדאלף וגולום מופיעות גם פה. עם אפקטים משופרים ופחות או יותר אותו צוות שעבד על שר הטבעות, הציפיות מההוביט גבוהות וקשה לראות אותו לא הופך לאחד משוברי הקופות הגדולים של השנה.

    דעתי האישית – כספר, ההוביט מוצלח, אבל נוטה להתעסקות יתרה בפרטים שוליים. פיטר ג'קסון הוכיח בשר הטבעות שהוא יודע להתעסק בעיקר, אבל האם ידע להסתדר עם הסיפור הפשוט יחסית של בילבו בגינס? אני בטוח שיהיו לסרט מועמדויות בקטגוריות טכניות שונות, אולם נדרשת מג'קסון אותה השקעה ואהבה לסיפור שנתן בשר הטבעות, כדי לשחזר את ההצלחה כאן. לא הייתי מהמר עליו כזוכה, אבל בהחלט יתכן ויהיה מועמד לסרט הטוב ביותר.

     

    ''

     

    הייד פארק על ההדסון: סרט קטן על אנשים גדולים? הבמאי רוג'ר מיצ'ל ("נוטינג היל", "ונוס", "קשה על הבוקר") עובד על סרט במרכזו נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט, המנהל רומן עם קרובת משפחה רחוקה, בזמן ביקור מלך ומלכת בריטניה בניו יורק. ביל מאריי בתפקיד הנשיא, לורה ליני בתפקיד אהובתו ואוליביה קולמן בתפקיד המלכה אליזבת, תפקיד שהביא להלן מירן את האוסקר לפני מספר שנים. מאריי מוזכר כמועמד אפשרי לאוסקר, אולי אפילו כזוכה. עדיין לא ברור האם מדובר יותר בדרמה פוליטית או בקומדיה רומנטית, אבל מהכרות עם סרטיו הקודמים של מיצ'ל, קיימת נטיה חזקה לאפשרות השניה.

    דעתי האישית – אין ספק שהנושא מרתק ושכל אחד מצוות השחקנים נמצא בעמדה להתקרב לאוסקר. אני מאוד מחבב את ביל מאריי, אבל תדרש הרבה עבודה להעלים את השטיקים הרגילים שלו בכדי שיהיה אמין בתפקיד רוזוולט. אני לא בטוח עד כמה מיצ'ל הוא האדם שמסוגל לעשות זאת, אבל יהיה מסקרן לראות את התוצאה.

     

    עלובי החיים: סרטו הראשון של טום הופר מאז "נאום המלך" (עליו זכה באוסקר לבימוי), מבוסס על אחד המחזמרים המצליחים בהיסטוריה, המבוסס בעצמו על ספרו הקלאסי של ויקטור הוגו. הסיפור עוסק בקשיי החיים של עניי צרפת, כאשר בתפקיד הראשי יו ג'קמן ולצדו שמות גדולים כמו ראסל קרואו, אן האת'אוויי, אמנדה זייפריד, סשה ברון כהן והלנה בונהם קרטר. המחזמר מפורסם בכך שאין בו כמעט דיבורים וכמעט כל הטקסט שלו מועבר בשירה. בהחלט משימה לא פשוטה לעיבוד קולנועי.

    דעתי האישית – כמי שחושב שהאוסקר בו זכה הופר היה לא מוצדק, אין לי ציפיות גבוהות מהסרט. לפני עשור, נדמה היה שסרטים מוזיקליים עושים קאמבק בעקבות הצלחת "מולן רוז'" ו"שיקגו", אולם תחושה זו דעכה ורוב העיבודים הקולנועיים למחזמרים מצליחים נכשלו, או פשוט לא עניינו מספיק את האקדמיה. עלובי החיים יכול לשבור את הנאחס, אבל עם במאי שקפץ מאלמוניות כמעט מוחלטת לזכיה באוסקר, לא ברור מה נקבל.

     

    חיי פאי: סרטו של אנג לי, המבוסס על רב המכר הספק פילוסופי של יאן מרטל. עיקר עלילת הספר מתרחשת על סירה בה נמצאים נער הודי בשם פאי ומספר חיות שנצלו מספינה טובעת. בעוד הספר מתעסק רבות בפרטים הטכניים של השרדות בלב ים, סביר להניח שהסרט ישים יותר דגש על האופן בו פאי מספר את הסיפור ליאן מרטל (אותו מגלם טובי מגווייר), כדי לא להרחיק יותר מדי צופים. אנג לי ביים עד כה שלושה מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר וזכה בעצמו על בימוי "הר ברוקבק". התסריטאי דיוויד מגי היה מועמד לאוסקר על כתיבת "למצוא את ארץ לעולם לא".

    דעתי האישית – אנג לי הוא במאי לא יציב. חלק מסרטיו מרתקים ומאתגרים, חלקם מבדרים, חלקם משעממים. את הספר חיי פאי לא אהבתי, אבל מאוד נהנתי מלמצוא את ארץ לעולם לא, כך שאני סקרן לראות כיצד מגי טפל בסיפור המאוד לא קולנועי הזה. המלכוד הוא שעיבוד נאמן לספר יהיה כנראה חביב על המבקרים, אבל שנוא על הקהל ועיבוד שיעשה פשרות למען הקהל, עלול להוציא מהסיפור הרבה מהעומק שקיים בו. בעיני, מי שמצליח להוציא מהספר הזה סרט מעניין, ראוי להיות מועמד לפרסים.

     

    לינקולן: בכל שנה יש סרט שרוב המהמרים השמרנים יותר מנחשים שיזכה ולא פעם מדובר בסרט של ספילברג. את סיפור חייו של אברהם לינקולן, נשיא ארצות הברית שבטל את העבדות והנהיג את מדינות הצפון במלחמת האזרחים, מתכנן ספילברג להסריט כבר זמן מה, אולם הוא נדחה שוב ושוב. כעת, הסרט מצטלם עם דניאל דיי לואיס בתפקיד הראשי ועם סאלי פילד וג'וזף גורדון לוויט (שוב הוא!) כבני משפחתו. עושה רושם שהסרט יתמקד בעיקר בתקופת המלחמה ופחות בדרכו של לינקולן לנשיאות.

    דעתי האישית – ספילברג, למרות עברו המפואר, הגיע למצב בו הוא צריך להוכיח את עצמו מחדש כדי להצדיק את מעמדו כאחד הבמאים המוערכים והמצליחים בהיסטוריה. אני לא יודע עד כמה יש לאנשים כח לעוד סרט שלו שמשקיע את עיקר המאמצים בסצנות מלחמה על חשבון פיתוח דמויות ועלילה הגיונית. דניאל דיי לואיס שחקן ענק, אבל ספילברג ידוע לשמצה כמי שמתקשה להוציא משחקניו הופעות ראויות לאוסקר. אני מקווה בשבילם שלא יצא עוד "סוס מלחמה" ושספילברג יחזור לעשות סרטים שבאמת מותירים חותם.

     

    המאסטר: כנראה שזו חבית חומר הנפץ הגדולה של השנה. פול תומס אנדרסון, שאחראי לסרטים כמו "לילות בוגי" ו"מגנוליה" והיה מועמד לאוסקר על "זה יגמר בדם", רצה לביים סרט בהשראת חייו של ל. רון האבארד, מייסד הסיינטולוגיה. בשל רגישות הנושא, הסרט נדד בין אולפנים, עד שזכה למימון פרטי מצדה של מייגן אליסון. בגרסתו הסופית, התסריט לא עוסק בסיינטולוגיה, אלא בהקמת דת שחולקת קווי דמיון מסויימים עם זו של האבארד. פיליפ סימור הופמן בתפקיד הראשי, כמייסד הדת בשנות ה-50 של המאה שעברה. חואקין פניקס, איימי אדמס ולורה דרן שותפים לצוות השחקנים.

    דעתי האישית – נושא הסרט מאוד רגיש בהוליווד, בה עובדים סיינטולוגים רבים. אנדרסון הוא לא מסוג הבמאים שיתפשרו על תסריט נגיש וידידותי יותר למשתמש, אבל גם הוא יודע שצריך להיזהר לא להרגיז יותר מדי אנשים בתעשיה. צוות השחקנים עבר מספר גלגולים בשל התארכות ההפקה וזה אף פעם לא סימן חיובי. הארווי ויינסטין הוא בין אלה שסרבו להפיק את הסרט, אולם הוא רכש את הזכויות להפיצו, כך שאפשר ולפחות השיווק של המאסטר יהיה בקנה מידה אוסקרי. אני חושב שזה אחד המתמודדים הפוטנציאליים החזקים של השנה, בתנאי שהמוצר הסופי לא יהיה מוזר ומנוכר מדי לטעם האקדמיה.

     

    Moonrise Kingdom: אפרופו מוזר ומנוכר, סרט חדש של ווס אנדרסון. שני אוהבים צעירים נמלטים מהעיירה בה הם חיים בכדי להגשים את אהבתם, מה שיוצר גל של פאניקה באיזור ומביא ליציאתה של משלחת חיפוש אחריהם. על פי הטריילר והתמונות שנחשפו, הסרט ניחן בעיצוב הסוריאליסטי והצבעוני שמאפיין את סרטיו של אנדרסון, לצד מינימליזם בהצגת הסיפור עצמו. צוות השחקנים כולל את אדוארד נורטון, ברוס ויליס, ביל מאריי, טילדה סווינטון, פרנסס מקדורמנד והארווי קייטל. קשה לא להוציא משהו מעניין מחבורה כזו. אנדרסון עצמו היה מועמד פעמיים לאוסקר, פעם אחת כתסריטאי "משפחת טננבאום" ופעם שניה כבמאי סרט האנימציה "מר שועל המהולל". הסרט יפתח את פסטיבל קאן הקרוב.

    דעתי האישית – ההיסטוריה מלמדת שאו שאוהבים את ווס אנדרסון, או ששונאים אותו. הסרטים שלו מוזרים ונוטים לעסוק בפגמים של הדמויות במקום ביתרונות שלהן. מנגד, הוא מחדיר המון רגש ומלודרמה לסיפור. בעוד הצילום והעיצוב נראים נפלא, קשה לחזות כיצד הסרט עצמו יתקבל.

     

    ''

     

    פרומתאוס: 33 שנים אחרי "הנוסע השמיני" (כן, עבר כל כך הרבה זמן), רידלי סקוט חוזר ליקום בו התברר שבחלל, אף אחד לא יכול לשמוע אתכם צורחים. פרומתאוס עוסק בגילוי מוצאו האמיתי של האדם, גילוי שהשלכותיו קשורות בדרך כלשהי לסרטי הנוסע השמיני. לא הרבה ידוע מעבר לכך, אבל הטריילר מבטיח הרבה אקשן וסרטון בו מגלם את גאי פירס את מייסד חברת וויילנד שמשחקת תפקיד בסרטי הסדרה, אכן מעורר סקרנות לגבי אמירות חברתיות ופוליטיות שאולי מסתתרות בסרט. כבר שנים רבות שלא הייתה כזו ציפיה מסרט של רידלי סקוט, מי שהיה מועמד לאוסקר שלוש פעמים ללא זכיה, אך ביים את "גלידאטור" שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר.

    דעתי האישית – לא ברור האם רידלי סקוט הוא במאי טוב שבוחר לאחרונה תסריטים בינוניים, או במאי בינוני שבוחר מדי פעם תסריט מצוין. יש לו מספר סרטים שכבר הפכו לקלאסיקות, בהם "בלייד ראנר", "גלדיאטור", "תלמה ולואיז" וכמובן "הנוסע השמיני". מצד שני, הוא לא זוכה להצלחה בעשר השנים האחרונות. האקדמיה לא נוטה לבכר סרטי מדע בדיוני, אולם אחרי מועמדויות של "אווטאר", "מחוז 9" ו"התחלה", נראה שהדבר בהחלט אפשרי בהינתן מספיק מקומות על טופס ההצבעה והצלחה קופתית. פרומתאוס יכול להיות סרט ענק, או כשלון מפואר. יהיה לו קשה להיות משהו נשכח.

     

    הסרוגייט: עוד סרט שזכה לחשיפה ראשונה בפסטיבל סאנדאנס, שם קטף שני פרסים, כולל חביב הקהל. סרטו של הבמאי והתסריטאי בן לוין, עוסק בגבר המחובר לריאת ברזל ומחליט לאבד את בתוליו. הוא נעזר לשם כך בכומר ובאישה שעובדת כסרוגייט – מטפלת המשמשת בת זוג זמנית. ג'ון הוקס, חביב סאנדאנס, שהיה מועמד לאוסקר על משחקו ב"קר עד העצם", בתפקיד הראשי. ויליאם אייץ' מייסי והלן האנט ככומר והסרוגייט. פוקס סרצ'לייט רכשה את הסרט, אולם טרם נקבע לו תאריך הפצה.

    דעתי האישית – סרטים קטנים שעוסקים בסקס ובאנשים בעלי החלטות מפוקפקות מוסרית, לא נוטים להגיע רחוק באוסקר. מצד שני, כל אחד מצוות השחקנים יכול למצוא את עצמו מועמד. אחרי ארבעה עשורים בתעשיה, זה הפרויקט הראשון של בן לוין שזוכה להתייחסות מחוץ לאוסטרליה, ארץ מגוריו. הוא עשוי להיות מועמד על התסריט, אבל יהפוך למתמודד רציני רק אם יתגלה כהצלחה קופתית מפתיעה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין