והלילה התעוררתי. גל עצום שטף אותי, ונמחקתי, כמו טביעות רגליים בחול. חיפשתי את הגוף החסר, ניסיתי לשחזר את הרגליים, ניסיתי להבין. ואז הקשבתי. שמעתי נביחה, אזעקה, דיבור, צעקה. העולם עדיין קיים. "פחד", חשבתי. זה מה שנעלם. הייתי - נמחקתי. חייתי-מתי. היה מעניין.... |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#