מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
רעיון אחד ששווה יותר מאלף מלחמות
עבודתו של האמן הסיני במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק "מעדתי" על תופעה מאלפת ומעלפת דרך האתר האהוב עלי : stumbleupon.com מדובר בצייר סיני ושמו Cai Guo-Qiang שמייצג תפיסה קצת שונה של אמנות: אמנות מתפוצצת הלכה למעשה.האמן מפזר על יריעת קנבס ענקית אבק שרפה. בנוכחות קהל שיושב ביציע ומתבונן בהתרחשות, הוא מדליק את אבק השריפה, ויוצר חוויה של התפוצצות אדירה. כשהאש שוככת היריעה נצבעת מעצמה דרך עוצמת הפיצוץ והצבע של אבק השריפה. הקנבס נתלה מאוחר יותר במוזיאון כעבודת אמנות מודרנית שעושה שימוש אחר בעזרים העומדים לשרות האדם.
הנה הפיצוץ האמנותי במוזיאון מוקה לאמנות מודרנית בלוס אנג'לס http://www.youtube.com/watch?v=5Z3vMRSS9Mg&feature=player_embedded#!
אין בכלל ספק שהאמן וחבר עוזריו נהנים מכל רגע. יש להם אבק שריפה אמיתי בין הידיים, והם חווים מבצע צבאי מלא: דהיינו, תכנון וביצוע עם סטיות תקן לגבי מיקום הצבעים וככה. ואני חושבת לעצמי אולי נחלק לכולם, לכל אלה בעזה, ובעוטף עזה ובכלל יריעות אבק שרפה ענקיות, הם יוכלו להשתעשע כל היום במשחקי מלחמה מרהיבים, ואת עבודות האמנות הנבחרות אנחנו נוכל לתלות על החומות, בתערוכות מתחלפות ברחבי העולם ונחליף את הסיסמה המיושנת משהו: עשו אהבה ולא מלחמה, ב עשו אמנות במקום . |
תגובות (91)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבחור הזה נושא את הפצצות שלו ברחבי העולם כולו טובי המוזאונים הציגו את יצירותיו
אני שמחה שגם אתה חושב שהאתר נפלא אני יכולה ל"מעוד" בו שעות בלי להרגיש.
תראה אמנותית מדובר על הוצאת דבר מהקשרו. במקרה של האמן הסיני הוא מתבצע פעמיים: פעם אחת בעת המופע
מופצצים מול עיני הקהל אבק שרפה, כשהקהל יושב בנחת על הפודיום וכמובן שאין פצועים הרוגים וככה. ובפעם השנייה
כשמדובר בתוצאות ההתפוצצות. למרות שהוא מתכנן אותן ברמה מסוימת, תמיד בסופו של התהליך ההתפוצצות תחליט
לאן פני הקנבס. אני חושבת שהוצאת דבר מהקשרו באמנות יוצרת כר נרחב יחסית לדיאלוג באותו הקשר, ומשמעות
התהליך בחיים ובאמנות. באופן אישי מאד אהבתי את התוצאות של הפיצוץ. אין לי מושג איך הוא תיעל אותן, אבל הכל
נשאר בתוך מסגרת מאד אסתטית. ולגבי אימת המלחמות אין צורך כרגע להרחיב.
לא ממש חסיד של אמנות קונספטואלית ואיני בטוח מה חלקו של היוצר בסופו של דבר ביצירה, שהיא תוצר של התרחשות קוונטית שגם לאלוהים אין שליטה עליה.
אולם אם אפשר לתעל את השימוש באבק שריפה וכלי משחית אחרים לחפצים שנתלים על קירות מוזאונים, ניחא.
בקשר למשפט הפתיחה, שלי בתגובה, אני חושב שיד המקרה לא יכולה להיות טכניקה באמנות או בכלל ועל בטוח לא הטכניקה היחידה.
הרעיון עומד לפעם בודדת והפעם הראשונה, אחרי זה, לדעתי זו אחיזת עיניים ומצג שווא.
האתר שבאמצעותו הגעת אליו, נראה לי אחלה.
אני מחזירה לך אהבה גדולה בצרוף תודה
אולי זה היה הפיצוץ ולא יבואו יותר
בלי כל ספק ידידי המתוק. נרוקן את כלי המשחית מאבק השרפה
נעשה עבודות בלי סוף כי יש המון חומר גלם
וכלי המשחית עצמם נעשה פסלים. שיהיה
נשיקה לך
למה היה נדמה לי שהגבתי לפוסט הזה...?
אבל אני כאן וקראתי וראיתי ואני תומך נלהב של האמן
ושל בעלת הרעיון להחליף את הסיסמאות
הבעיה היא שהממשלה שלנו נתנה להם נשק בזמנו
במקום יריעות מתפוצצות ונצבעות מעצמן...
אבל נתגבר על זה, לא?
בתור תרגיל בלבד חשבתי שטובות ההנאה לאגו ולחשבון הבנק יכולות להיות משמעותיות בעקבות עבודות אמנות ראויות
הנה ראית יקירתי ונהנית לשמחתי
הוא שאמרתי, משחקי אבק שרפה :-)
אני מודה לך שהגבת
איזה רעיון יפה! אותך למאהטמה (גאנדי)...
ואני כבר מיד מיישמת, הנה, ראי איך אני צועדת בעקבות העקבות של עושה השלום הדגול ההוא לעשות מדיטציה:
שרה יקירתי השארת אותי סמוקת לחיים
הסינים בהחלט יכולים ללמד אותנו פרק במקוריות
תודה חמה לך רונה
יפה אמרת. מעניין מה הצדיק היה אומר על זה :-)
אף אני נהניתי ממך תודה
נהניתי.
אולי ההגדרה המדויקת יותר היא אמנות שנוצרת עם אבק שריפה. את יכולה להקליק בגוף הפוסט ציינתי כתובת
בה נתן לראות את האמנות "בפעולה".
כשאני חושבת על זה, ממש מצוין שהוא עושה את זה בניו יורק או באל איי
אם שאלתך מופנית לרעיון לשנות את האימרה במקום אהבה עשו אמנות. אז לא התכוונתי
שאמנות נחשבת לאהבה. הוכח שאין שום קשר בין עשיית אהבה לבין שלום או הפסקת הלחימה.
אולי אם נחליף אהבה באמנות יקרה משהו אחר ? ויכול להיות שכלום :-)
אני מקטלגת את תגובתך כתגובת מומחה הודות לילד פיצוץ שאתה אוחז מול המצלמה :-)
אני שמחה שהופתעת יקירתי ותודה לך על התגובה
רוסיני ידידי האמנות נטשה מזמן את מתחם הצבעים והמכחולים. אם תעקוב אחרי עבודתו יש המון בטיוב
אני בטוחה שתזמזם את השיר הידוע "בכל זאת יש בו משהו"
בדיוק. לשחק באש להיזהר ולעשות חיים
ככל שאתה מרבה לתאר בפנינו את קוסקו, מתעורר אצלי חשק מוזר למסגר את המקום כמחוז חפץ
תשובה אחת: אבל הוא לא
תשובה שנייה: תראה כמה אתה יצירתי בגינו של אמן סיני אחד שמשתעשע באבק שריפה :-)
אומנות ?! נו, טוב...
ואם הסיני המהולל הזה גם היה מפריח מעל הקנבס בלונים קטנים מלאים בכל מיני צבעים ונותן להם להתפוצץ ולהשפריץ את הצבע על היצירה, ואחר כך מעלה על הקנבס פרה שתשתין על הכל ובסוף מורח את כל התערובת הזו על הקנבס עם מטאטא, אפשר היה להדביק את יצירת המופת הזו על תקרת הקפלה הסיסטינית על מנת שתסתיר את הקישקושים הקיטשיים ששירבט שם לפני 500 שנה שרלטן איטלקי בשם מיכלאנג'לו בונרוטי.
אני מודה לך אחותי על העידוד. אולי נפתח את הקונספט יחדיו ונעשה חיים
מעניינת אבחנתך. אם תצפי דרך יו טיוב בעבודות השונות שלו שהן כולן מתנפצות וככה, תראי עד כמה דייקת. העבודות שלו מאד אסתטיות חרף העיסוק באבק שרפה
הצפת את תחושת ההחמצה. דווקא משחק יפה מה ? :-)
האמת שלא הבנתי כלוםםםםםםםם.....................:-)
שרי את פשוט חמודה
תודה לך יקירתי
מילא העולם מלא משוגעים, אבל כשהם מצליחים לזכות בחיבוק של הממסד הכי מממסדי שיש
אפשר להתפקע מצחוק
נראה לי מדהים, לא יאומן כזה,ועוד תלוי אחר כך במוזיאון?
וההשוואה שלך למלחמות שלנו, ממש מצחיק.....
גם אני חשבתי :-)
אחיך יאהב לראות את הפיצוצים הצבעוניים שלו סתם כך באוויר. הוא ביצע פיצוצים של זיקוקי דנור שחורים בהירושימה מדהים. כמו שאמרת פירומנים מצאו מנהיג
פירומן אמיתי של ממש!
את הקישור הזה אני חייבת לשלוח לאחי, שבילדותו היה פיירמניאק קטן ואיך שהוא דיכא את הדחף הזה.
נהדר!
אם תולים את העבודה במומה (המוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק) אין מה לעשות זו אמנות
גם האמנות ובעיקר הרעיון מאד שנויים במחלוקת. כפי שתקראי בתגובות :-)
ישראל יקירי אני התכוונתי לקומיק רליף, ולא לפוסט חזוני. אבל בין הדברים שאפשר ללמד מעבודתו האמנותית של הסיני
שאפשר להשתמש בבלתי אפשרי כדי ליצור אמנות. אולי צריך לחפש את הבלתי אפשרי כדי לעשות פה שלום
בהחלט ליידי לו
אני מקווה שראית את הפיצוץ ?! משהו
אחת הבעיות שלנו היא שאנו משחקים לעיתים שח עם עצמנו.
האם באמת את חושבת שיש לנו פרטנרים בצד שני, שרוצים להחליף רצח, גירוש והרג, בסובלימציות אומנתיות.
כרגע, השפה המובנת כאן באיזור, אינה אומנותית כלל.
ככל שנשלה עצמנו פחות, כך אולי נגיע לשלום, או לפחות להסדר כלשהו, מהר יותר.
גם אני חושבת, אבל הייתי חייבת לקשר את האמן איכשהו לפוסט שלי....:-)
גם אני לא מחבקת אותה, אבל תודי שעל זה עוד לא שמעת. גם אני. והמקום של איזו הפתעה החלטתי לשדר את התגלית לקפה. הרעיון שלי בהחלט דבילי
עמי שים לב: מדובר במשחק. ביצירת אמנות. אני בטוחה ששיש המון חיילים שמשתגעים על משחקי מלחמה במחשב לדוגמה. הרעיון שלי אגב, לא בהכרח ישים
לשאלתך נטוס, אני משוכנעת שיש עם מי לדבר אם יפסיקו לחפש אותו מתחת לפנס. אני לא חושבת על אוהבי ציון, אני מדברת על אוהבי עצמם.
הרבה שהידים חושבים שהם אומני מוות דווקא. הכל אפשרי באמנות, אבל לא ראיתי תוצאה שמרשימה אמנותית מלבד ההשתעשעות בחומרי נפץ האהובה מאוד על ילדים, גם פה בשכונה הם עוסקים בנפצים ונהנים מכל רגע. סחתיין על החידוש אילנה.
לא מחבקת אמנות זו.
ברוטוס: אני שרוף על רעיונות שכאלה
נטוס: האם את באמת חושבת שיש עם מי לדבר בעזה? חמאס? הג'יהאד האיסלאמי? האחים המוסלמים? אוהבי ציון אחרים?
..