הימים מתחילים להתארך וחמש אחר הצהריים עדיין שטוף אור ושמש. רק לפני חודש הלילה היה סמיך ועבה בשעה הזו, וכעת צוהלים הילדים בחצר ושעות האור מתחילות להתארך. אם עד לפני שבועות לא ארוכים, הלילה פרס את כנפיו על הבית בשבע בדיוק, הרי שכעת מתארכת השעה ואתה משתנים גם הרגלי השינה. אבל לא רק האור והחושך אשמים. הרגלי השינה המודרניים מתעלמים כמעט באופן מופגן מהאור והחושך הטבעיים, והם, למרבה הצער, עלולים לגרום להשמנה ולשינויים בהתנהגות ובפעילות המוח. ה"מדריך השבועי" עם כל מה שצריכים כדי להתעורר ולטפל בהפרעות של השעון הביולוגי המפורסם ביותר בעולם.

"השעון הביולוגי" או במינוח מורכב יותר קצב צירקאדיאני (צירקה — מעגל, דיאני — יום) אינו פרי דמיון. זהו שעון כמעט מוחשי, ביולוגי כמובן, שמכוון לכ-24 שעות, 12 שעות אור ו-12 שעות חושך. למעשה, השעון הביולוגי הוא מנגנון פנימי של הגוף החי המווסת את פעילותו ההורמונאלית של הגוף ואחראי על פעילותו הביוכימית של הגוף כולו, אך אפשר לווסתו על ידי שינוי תקופות אור וחושך. זה קורה, למשל, אחרי חוויית יעפת (ג´ט לג) הנגרמת בעקבות נסיעה לחו"ל הכרוכה במעבר לאזור זמן אחר ופוגעת בזמן ובאיכות השינה, מביאה להרגשת עייפות, לפגיעה בתיאבון ולתסמינים נוספים. בתוך כמה ימים הגוף מתרגל לזמן החדש כיון שיש ויסות של השעון הביולוגי, אבל אז מסתיימת החופשה וצריכים לחזור הביתה אל אזור זמן אחר, ושוב חווים את חוויית היעפת. לא בכדי מתעקשים רבים על טיסות לילה או יום בהתאם ליעד המבוקש, כדי לא לפגוע ביציבותו של השעון.

השעון הביולוגי נקבע באזור מסוים במוח הקרוי הגרעין העל-תצלובתי ומצוי באזור ההיפותלמוס. השמות עצמם אינם חשובים, אבל חשוב לדעת כי האזור הזה, המהווה את השעון המרכזי במוח, מקבל מידע על תקופות אור וחושך היישר מרשתית העין, מתאי העצב הרגישים לאור ולחושך המצויים בה. ויסות השעון המרכזי על פי תקופות אור-חושך מתווך על ידי גנים שהפעלתם גורמת ליצירת חלבונים מסוימים. כמו כן יש בגוף שעונים נוספים והם מווסתים על ידי השעון המרכזי.

אבל החיים המודרניים, הטלפון שמרשה לעצמו לצלצל בשעות הקטנות של הלילה, הרגלי השמחות שלנו, הקניות שלנו והשינויים שחלו באורח החיים, גורמים לנו להיכנס לעיתים קרובות למשטרי אור וחושך לא טבעיים. מי לא נשאר ער מאוחר בלילה בתנאי תאורה?! האנשים העובדים במשמרות לילה חשופים לאור במשך כל הלילה, אחיות ורופאים עובדים שעות רצופות באור, עובדי תעשייה העובדים בשלוש משמרות מצויים בתקופות אור-חושך שונות, טייסים עוברים מאזור זמן אחד למשנהו בתדירות גבוהה ומורות בודקות מבחנים לאור פלורוסנט רב עוצמה כמעט עד אור הבוקר. האנשים המשתייכים אל הקבוצות האלה מאופיינים בשעון ביולוגי "מבולבל" והשינויים החלים בגופם והסכנות שהם חשופים להן אינם ידועים במפורט. לדוגמה, אצל העובדים במשמרות לילה מוצאים עלייה במספר חולי סוכרת ועלייה בסיכון למחלות לב. אגב, המנגנונים הקובעים את השעון הביולוגי דומים ביונקים שונים, לכן אפשר ללמוד עליהם גם ממחקר בבעלי חיים. המחקר נעשה בשתי קבוצות עכברים רגילים. קבוצה אחת נשארה במשטר של 12 שעות יום ו-12 שעות חושך )קבוצת הביקורת(, ואילו יומה של קבוצה אחרת חולק ל-10 שעות אור ו-10 שעות חושך )קבוצת הניסוי(. זהו הבדל שעות קטן באופן יחסי ועם זאת נגרמו שינויים ניכרים, ובכללם שינויים בטמפרטורת הגוף ובמשקל. כידוע, טמפרטורת הגוף משתנה באופן מחזורי בשעות היממה ועולה לקראת הערב. בקבוצת הניסוי, לא הצליחו העכברים לווסת את טמפרטורת הגוף היטב. כמו כן חיות הניסוי עלו במשקל יותר מחיות הביקורת על אף שאכלו אותה כמות מזון.

ממצא זה מראה על ירידה בחילוף החומרים. העלייה במשקל הגוף ניכרה רק לאחר כחמישה שבועות וקצב העלייה במשקל גבר לאחר 10 שבועות. כמו כן נמדדה עלייה בכמות ההורמונים אינסולין ולפטין בדם. העלייה בכמות האינסולין, על אף ריכוז גלוקוז נורמלי, מראה על פיתוח עמידות לאינסולין. עמידות לאינסולין היא אחד הגורמים העיקריים לפיתוח סוכרת מסוג 2. החוקרים סבורים כי ניתן בהחלט להצביע על קשר כמעט ברור בין העליה במספר חולי סוכרת מסוג 2 לבין הרגלי השינה שלהם בתנאי העולם המודרניים.

אחד הממצאים החשובים ביותר הוא שינוי במבנה של שלוחות תאי העצב באזור קליפת המוח האחראי לפעילות קוגניטיבית. בחיות הניסוי שלוחות תאי העצב נעשו קצרות יותר ואכן בבעלי החיים האלה כושר הלמידה של שינויים בסביבה היה פחות לעומת קבוצת הביקורת.

אבל לא רק עכברים מפתחים בעיות. מחקר שנעשה על אחיות שעבדו תקופה ארוכה במשמרות לילה הראה כי הן עלו במשקל, וממצאים דומים נצפו לגבי עובדי משמרות ביפן, לתשומת לב בודקות המבחנים הסדרתיות. אין מנוס, חשוב לחקור השפעות של הפרעות במשטר הצירקאדיאני באדם, בייחוד לנוכח השינויים באורח החיים המודרני, וכפליים נכון הדבר לגבי הצעירים החיים תקופות ארוכות ללא משטר של אור-חושך טבעי.

השעון הביולוגי ממוקם בחלק המרכזי של המוח. להפרעות ב"תקתוק" התקין שלו יש השלכות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית והגופנית. תיקון השעון באמצעות כרונו תרפיה )ראה מסגרת( עשוי להפחית סימפטומים של דיכאון, בולימיה, הפרעת קשב, אלצהיימר ואף בעיות שינה הקשורות לעבודה במשמרות. כאמור, השעון הביולוגי הוא מנגנון המווסת ומתזמן חלק ניכר מהתפקוד היומיומי שלנו, באמצעות הכתבת הקצב של תהליכים ביוכימיים ופיזיולוגיים כמו גם דפוסי התנהגות. הוא מושפע מהשינויים בין האור לחושך, וכאשר המחזור של השעון הביולוגי חופף פחות או יותר את המחזוריות היומית של השמש, מתאפשר לאדם תפקוד מיטבי. השעון האמור מאפשר לנו להתכונן נפשית וגופנית לקראת הפעילויות המצפות לנו במהלך היממה.

לשעון הזה יש גם מיקום מוגדר בגוף, בחלק המרכזי של המוח (באזור המכונה הגרעינים הסופרא-כיאזמטיים שבהיפותלמוס). השעון מצויד בשלוחות בכל אזורי המוח ואף ברקמות אחרות דוגמת הכבד. פעולתו מתוזמנת על פי המידע שמתקבל מרשתית העין אודות תנאי התאורה. ושוב, אורח החיים המודרני שפעמים רבות אינו מתחשב בשמש, עלול לשבש את פעולתו של השעון הביולוגי, בשל הקושי שלו להסתגל ללוח פעילות שנגזר מאילוצים חברתיים או סביבתיים. במצב זה חלה עלייה משמעותית בסיכון להתרחשותן של תאונות, מחלות גופניות וירידה בתפוקת העבודה.

להפרעות ב"תקתוק" התקין של השעון הביולוגי יש גם השלכות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית, לרבות הגברת הסיכון להיפראקטיביות, ירידה בשעות השינה והתנהגות דמוית מאניה. מצד שני במצב של הפרעות נפשיות מכל סיבה שהיא, חל שיבוש בפעילותו התקינה של השעון הביולוגי, וטיפול בהשבתו לפעולה תקינה עשוי לסייע לטיפול בהפרעה הנפשית.

תהליכים ביולוגיים רבים דוגמת הפרשת הורמונים (קורטיזול, מלטונין ו-TSH), הפרשת מתווכים עצביים (נור-אדרנלין וסרוטונין) וויסות חום הגוף מתוזמנים לפי היממה. מסתבר שאצל אנשים הלוקים בהפרעות נפשיות משתבש תזמון זה. הפרת האיזון במקצבי שינה-ערות קשורה למספר הפרעות נפשיות, לרבות דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון חורף, סכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית. שימו לב: למעלה מ-90% מחולי דיכאון קליני סובלים מהפרעות שינה, מקצב יומי בלתי תקין של הפרשת הורמונים ומשיבושים בתפקוד הלב וויסות חום הגוף. שיבושים דומים מאפיינים גם הפרעה דו-קוטבית. לעיתים קרובות נדודי השינה מופיעים לפני התפתחות ההפרעות במצב הרוח ועלולים להימשך לאחר שמצב החולה משתפר.

כיוון שלשעון הביולוגי יש השפעה על יציבות מצב הרוח ועל וויסות השינה, שינויים בתזמון של מחזור שינה-ערות עשויים להקל על דיכאון. מניעה יזומה של שינה המתבצעת בפיקוח רפואי, או שינויים בלוח זמני השינה עשויים להיות בעלי השפעה נוגדת דיכאון.

סקרים שהופיעו ביום ו´ האחרון, מלמדים על כך, שאיש מהמתמודדים אינו נהנה מהמשחק המכוער הזה. שכן, גם מי שייבחר בסופו של דבר, יעמוד בראש מפלגה שירדה בשני שליש! מכוחה האלקטוראלי הקודם ועוד היד נטויה. לכאורה יש לראות בכך, משום עדות לקורטוב של שפיות, שעוד נותרה אולי, במוחו של ההמון הישראלי. אולם למעשה הדבר אינו כך. כידוע, אין מדובר בפעם הראשונה בה תופעה שכזו מפעמת בפוליטיקה הישראלית. למעשה בעשורים האחרונים, כל המערכת הפוליטית הישראלית, מתנהלת כך. העובדה היא, שאין ולו מפלגה שלטונית אחת, שלא חלתה במחלות אלו ולא התמוטטה בגללן במוקדם או במאוחר.

לנוכח מציאות זאת, אין פלא ששיעור ההצבעה בבחירות פוחת והולך בקרב הציבור הישראלי, המופלא בתודעתו הדמוקרטית המפורסמת, הנלמדת בשיעורי אזרחות. לדברי מבינים, לולא יום הבחירות היה יום חופש, היו עוד רבים מוותרים על התענוג המפוקפק ומקדישים את שעותיהם הפנויות לעיסוק יותר מעניין ואפקטיבי.

זהו תיאורם הנאמן של המהלכים המפרנסים את סדר היום השגרתי במדינת ישראל, שאין להפר אותו בשום פנים, גם תחת איומים שונים ותחת אש. למען האמת, יש לנו דברים הרבה יותר מצודדי לב לעסוק בהם, מעבר לבחישה בשעשועי שלטון מדינת ישראל — פריה המאוס (והכאוס) של אשליית "ניקח גורלנו בידינו", שבזמנו הפילה יהודים רבים ברשתה.

אכן שעה שלזמן מה ישנה הפוגה בחזית נגד היהדות הנאמנה, המואשמת בכך שאינה תורמת לנטל עפ"ל, מותר לנו להעלות אל מול עינינו את "עולם המעשה" החילוני...

כרונותרפיה — מכוונים מחדש את השעון הביולוגי

כרונותרפיה נועדה להשיב את התזמון התקין לשעון הביולוגי. הטיפול הכרונותרפי מוגדר כחשיפה מבוקרת לגירויים סביבתיים כמו אור, שמשפיעים על השעון הביולוגי או ביצוע שינויים בדפוסי השינה.

הטיפול הכרונותרפי כולל טיפול באור במהלכו נחשף המטופל לאור בהיר, החשיפה לאור, לבד או בשילוב תרופות נוגדות דיכאון או תרופות לייצוב מצב הרוח, הוכחה כיעילה לטיפול בכל סוגי הדיכאון. טיפול באור עשוי להועיל אפילו במקרים של דיכאון כרוני ולסייע במקרים בהם המטופל אינו יכול לקבל טיפול תרופתי. אגב, הטיפול באור נוחל הצלחה גם בטיפול במחלות נפש אחרות דוגמת בולימיה ובמחלות נוירולוגיות (עצביות) מסוימות, לרבות אלצהיימר. הכרונותרפיה כוללת גם טיפול בחושך או במשקפיים חוסמי אור כחול, כאשר הארכת תקופת השינה ל-10-14 שעות בחדר חשוך עשויה לזרז סיום התקף נפשי. טיפול זה מביא לתוצאות טובות ומהירות, אך הוא קשה ליישום. אחת החלופות שנחקרת כיום היא שימוש במשקפיים מיוחדות, שהעדשות שלהם חוסמות אור בצבע כחול. מתברר שהמערכת אשר מפעילה את השעון הביולוגי רגישה במיוחד לאורך הגל של הצבע הכחול וחסימתו של זה לעין המטופל יוצרת מצב דמוי חושך עבור השעון הביולוגי, מבלי לפגוע בראיה ובתפקוד של המטופל. גם מתן הורמון השינה מלטונין הוא חלק מהטיפול, וכן מניעת שינה חלקית במחצית השנייה של הלילה או שינה מלאה, טיפול באור שנועד להחזיר את דפוסי השינה לתזמון התקין שלהם. נמצא שלאור יש השפעה נוגדת דיכאון ושהוא פועל בדומה לתרופות נוגדות דיכאון על אותם המבנים והמתווכים העצביים במוח.

למעשה, הטיפול הכרונותרפי מסנכרן מחדש של השעון הביולוגי והוא עשוי לסייע לטיפול בהפרעות נפשיות בצורה מהירה יחסית וללא תופעות לוואי. בעיקר נמצא שהטיפול הכרונותרפי עשוי להיות יעיל לטיפול בהפרעות של דיכאון קליני, דיכאון חורף, הפרעה דו-קוטבית, בולימיה, הפרעות קשב והיפראקטיביות, דמנציה, מחלת פרקינסון ובעיות שינה הקשורות לעבודה במשמרות.