דווקא באה טוב (-:
אני מתכוונת קצת לשתף כאן, קצת להקיא כאן, קצת לצחוק בקול רם ובהחלט לרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותי...
פוסטים פופולאריים
-
את?? רווקה?? לא יכול להיות...!!!
16/1/08 | 760 צפיות
-
ושוב מנקה את הנשמה!
17/3/09 | 720 צפיות
-
אמא'לה - חיפה!!!!
17/12/07 | 464 צפיות
-
קילו
6/1/08 | 802 צפיות
-
הכל כל כך שביר...
8/10/07 | 363 צפיות
-
מצפצפים אלינו
6/2/08 | 715 צפיות
פוסטים אחרונים
- מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה! 30/3/09
- ושוב מנקה את הנשמה! 17/3/09
- כמה שאני התגעגעתי... 2/2/09
- הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף? 9/4/08
- תשפריצו בעמידה! 28/3/08
- היא אוהבת רק רדיו סגור, אוהבת...ש(לא) מנגן 27/3/08
אמא'לה - חיפה!!!!
מפת ארץ ישראל - כפי שאני מכירה אותה - מסתיימת בדרום הרחוק, בראשל"צ ובצפון הקריר בנתניה. (באמת קטנה המדינה המתוקה שלנו...)
ואתמול גיליתי שאולי יש ממש בהאשמות כלפיי בעניין ה"בועה" על כל הטיותיה...
מתוקף עבודתי נאלצתי לבצע סיור בתחנות רכבת שונות מהרצליה וצפונה וכמי שלא נסעה ברכבת למעלה מ - 10 שנים, ארזתי את ההתרגשות, קניתי לי חטיפים לנסיעה, לקחתי איתי ספר טוב ונסעתי לרכבת - להתחיל את יום עבודתי. החניתי את רכבי קניתי כרטיס נסיעה (במחיר שערורייתי) הלוך ושוב ועליתי לרכבת. אין לתאר את ההתרגשות שאחזה בי כשגיליתי שלרכבת יש 2 קומות. 2!! ישבתי ליד קבוצת חיילים חביבה והעברתי את הנסיעה בנעימים. עצרנו בבית יהושוע, ולאחר מכן בנתניה, ואז....או אז - הרכבת המפחידה הזאת שלי המשיכה לנסוע ונסעה ונסעה ונסעה ופתאום הגעתי לעולם אחר. מדינה אחרת. יקום מקביל.
התחנה הראשונה של היקום המקביל שלי הייתה "בת גלים". ירדתי בתחנה. עשיתי שם את המוטל עליי ובסיום עטיתי עליי את מעילי, הדלקתי סיגריה וקלטתי שאני נושמת אוויר אחר. ממש ממש חו"ל. מדהים. ישבתי בתחנה וחיכיתי לרכבת שתגיע ותיקח אותי לתחנה שאחרי, עליתי עליה והגעתי לתחנה הבאה. שם חטפתי שוק!!
לא היה לי מושג שקרית שמונה כל כך קרובה - כולם כל הזמן מדברים על כמה קרית שמונה צפונית וכמה היא רחוקה והנה בנסיעה של 2 דקות הגעתי לקרית שמונה!! מדהים. ירדתי מהרכבת עולצת ושמחה על כך שחציתי את המדינה בחצי שעה. והרגשתי גדולה מהחיים. הרגשתי... בעיקר מבוכה - מדובר על תחנה שנקראת "מרכז השמונה"....ואני כבר שמחתי... (המבוכה התגלתה כששאלתי מישהו אם יש כאן אתרים של נפילות טילים מהמלחמה כי אני יודעת שקרית שמונה הופצצה קשות ואני רוצה לצלם...ואז חטפתי את האמת לפנים, עם מבט של רחמים בעיניים).
משם המשכתי הלאה לתחנה הבאה, משהו עם "מפרץ" (או "לב" או "חוצות", אני לא יודעת) שם הסטארט-אפ שם הוא שהרכבת חונה בדיוק בתוך קניון מתוק, נכנסתי לי עליזה וצוהלת לתוך הקניון וחככתי בדעתי לאכול שם צהריים, ניגשתי לאיש שמוכר שם אוכל והזמנתי לי אוכל ושאלתי איך נקרא הקניון.
שקט מחריש אוזניים השתרר בקניון. כולם עצרו מפועלם והביטו בי. רעש שקשוק המזלגות פסק. הקופות הרושמות לא ניגנו בקצב המוכר. הס הושלך. הסמקתי לדעת. המוכר הביט בי ואמר 3 מילים בלבד... הוא אמר לי :"תל אביב, אה?"
הרגשתי כמו ילדה מבוישת שמעמידים אותה בפינה. לבסוף לא אכלתי. האוכל בחו"ל אף פעם לא טעים לי.
אצתי רצתי בחזרה לרכבת לנסות לתפוס רכבת ולהמשיך הלאה ואז התחוור לי שתנועת הרכבות קצת משובשת ואם לא אקח בחצי השעה הקרובה רכבת בחזרה לתל אביב אני תקועה ביקום המקביל הזה לעד. זה יקום גדול, מפחיד, מבהיל. קר שם. השפה שם זרה. האור בהיר יותר. יש שם בתים שבנויים על הר קטן וחמדמד. זה לא הבית שלי. אני אוהבת את הבית שלי.
אבל מצד שני כל כך הרבה אנשים שאני אוהבת באו מהיקום המקביל הזה שכנראה יש בו משהו אמיתי... החלטתי ששווה לתת לו צ'אנס אמיתי ולא להיקלע אליו במקרה.
ולכן - אני זורקת כאן כפפה! מי שייקח אותי לסיור מודרך ואוהב באזור הצפוני צפוני הזה יקבל מחברת של 100 דפים בהם כתוב מאה פעם בכל דף: "גם אני יצאתי מהבועה"
זה יהיה שווה הון פעם... |
תגובות אחרונות
-
יוני-ל
בתגובה על דולר/מדד/ריבית/אג"ח/ני"ע - איזה פחד!! עזרה? מישהו?
-
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
-
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
-
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
-
מלכת האמבטיה
בתגובה על כמה שאני התגעגעתי...
-
בונבנירה
בתגובה על הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף?
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נצ'מה קטנה את...
אני עובדת במשרד פרסום אבל יש לנו פרויקט שמתעתד לקום בחיפה (קומפלקס חדש של בתי קולנוע אם כבר לחצת...) אז נאלצתי להתמודד.
לא עמדתי בזה בגבורה, הרגשתי כמו ילדה אבודה...ממש ככה
אם המחוך לא בא, אז רועיקי לא יבוא. את יודעת שהוא לא יכול לסלסל בשערותיו אם המחוך לא לגופו, גם חדוות הריקמה והסריגה עוזבת אותו.
את חושבת שיסתכלו עליו מוזר אחרי שתילת האשכים שהוא עבר...?
זה דווקא מגניב שהשתילו לו אשכים - ככה נוכל לסרס אותו מתי שבא לנו
חשבתי שנאכל בוואדי משהו קל כזה...נגיד סנדוויצ'ים שרועיקי יכין מבעוד מועד, או איזה מוזלי (שרועיקי יכין מבעוד מועד, כמובן...) אבל אני זורמת!!! כל עוד איפשהו אקבל את מנת הבשר שלי.
לה לה לה לה לה - איזה כיף...
לגבי הכנאפה - אני סומכת עלייך, התוודעתי אליו לראשונה (להזכירך) בפוסט שלך...
ואם אני יכולה לתרום לשלום עולמי ולרמת הסוכר בדם שלי באותה נשימה - מי אני שאגיד לא...?
המחוך לא בא!! איך מקום לגולדי. רועי יכול לרקום בדרך אם מתחשק לו.
תאמיני לי שאם את רוצה להשאר שפויה (ו-one size) את לא אוכלת גם אצלנו וגם בוואדי. זה ממש מסוכן. בזמנו חזרתי מרוחיייל עם 400 גר'! נשקלתי לפני ואחרי. אמא שלי היא אסון או ברכה קולינרית. תלוי מי מסתכל.
וכנאפה זו חובה מוסרית, לאומית, משימה של קירוב לבבות וכו'.
יששששששששששששששששששששששש
איזה כיף!!!
צריך רק לעדכן את החבר'ה,לארוז את המחוך של רועיקי, לעלות על האוטו ולנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע...
כל התוכנית שלך נשמעת מופלאה, אפשר לעשות גם ארוחה בואדי (מפה ואינסטרומנטים של פיקניק עליי) וגם ארוחה אצל רוחייל....או לפחות לקנח אצלה.
אני כבר רצה לקנות לי מימיה, כובע טמבל (זה רלוונטי לצורך העניין...) וספר הדרכה למיטיבי לכת.
נוסעים לטיול! יש!!!
אני! אני! אני!!!
יום שבת, את אני חברינו שיבורכו ודיד, ניסע לעמק ולהר.
(אגב - זה בסדר, גם אם אחרי הסיור בטח לא תזכרי את השמות. לגיטימי).
אקח אותך לחוות התבלינים ונקפוץ להציץ לבהאים (שנקראים ככה על שם בחור לבבי ששמו - בה-הא!! שם נפלא, תודי)
אפשר א. צהרים בוואדי או אצל אמא רוחייייל שבטח תפליא ביצירות מטבחה אם תשמע שמגיעה משלחת מתל אביב.
אוי ועוספיה, ודלית אל כרמל. ונאכל לקינוח כנאפה מתוקה, ריח עדין של קטורת באוויר. ואז נשוב מהר להספיק קפה בשדרה