ידידי היקרים

בסוף החג (שסוף סוף הגיע הסוף הזה) מלאו כלי התקשורת האלקטרונים והכתובים בכתבות צעקניות וצבעוניות שזעקו את זעקת חופי הכינרת שזוהמו על ידי אלפי הנופשים שחגגו על הכינרת סביב פסח.

חברים עובדים עליכם! אל תתנו לבעלי השררה ולאינטרסנטים לעבוד עליכם. זו זעקת הקוזק שנגזל המבקש להמשיך ולהחזיק בנחלה לא לו. חופי הכינרת שנגזלו במשך עשרות שנים מעם ישראל ונופשיו והוחזקו על ידי נדל"ניסטים ומועצות איזוריות שהתפרנסו מהם יפה מאוד, חזרו סוף סוף לחזקת הציבור. הם של כולנו וכיום רשאי כל אזרח לגשת כמעט לכל חוף בכינרת וליהנות מרחצת חינם ומבילוי עם משפחתו , על קו המים מבלי לשלם מס גולגלת לבעלי השררה שהשתלטו בעבר על החופים.

 כתבות הלכלוך והזוהמה בהם מלאו כלי התקשורת נועדו לשרת את אותם אינטרסנטים שמבקשים להוכיח שלא ניתן לסמוך על עם ישראל. הם רוצים שנאמין כי  אם המצב החדש ימשך חופי הכינרת יזדהמו וידרדרו. זו אחיזת עיניים. על הממשלה והרשויות שחייבות לנקות את החופים ואין מה להיבהל מהליכלוך של אחרי החג. הוא טבעי והוא היה יכול להיות מצומצם בהרבה אם הרשויות היו אוספות את שקי הזבל העצומים שהצטברו בחופים ונערמו מבלי שאף אחד דאג לפנותם. החופים לוכלכו כי לנופשים לא ניתנו שירותים שהמדינה חייבת להעניק להם ובחינם! אחרי כל הרעש הזה שהם עשו בתקשורת נתברר שעלויות הניקיון של החופים אחרי החג הסתכמו בסך הכל בחצי מיליון שקל. זה איין וכאפס לעומת התרומה הכלכלית של עשרות אלפי הנופשים שפקדו את הצפון ואת אזור הכינרת בימי החג. אז שיפסיקו לבכות . דמעות התנין שלהם לא עושים עלי כל רושם ואני מקווה שגם לא עליכם.

שלכם

אבי גנאור

.נ.ב

פוסט זה מתפרס על ידי גם בבלוג שלי בתפוז PR-MADNESS