כותרות TheMarker >
    ';

    שיר/סיפור/ציור

    0

    שלושת האיים

    3 תגובות   יום חמישי, 15/3/12, 00:12

    קצת אחרי חצות. יושבת מול מסך אילם והאצבעות מקלידות מעצמן סיפור שצץ לו מאי שם ומאי פה...

    איך הוא מעז....למען השם...

     

    לילה טוב ממני,  חגית.

     

    שלושת האיים

     

     

    איזבל, אישקט ואיאפשר היו שלוש ילדות בנות שמונה.

    שלושתן היו חברות בלב ובנפש.

    לכולן היו שמות מיוחדים. הן גם היו שונות מכל בנות גילן.

    לא פעם שאלו זרים לפשר שמותיהן ותהו על קנקנן.

    הן ציחקקו מבויישות ונצרו סודן בקפדנות.

     

    יום אחד נכנעו השלוש וגילו את סודן רק לאיש אחד.

    הוא נראה להן איש טוב וחכם. גם לו היה שם מיוחד. שורשי. חזק. מאוד.

    הוא סיפר להן שאפילו יודע לכתוב מילים בסינית.

    -"באמת? אתה יכול להראות לנו?"

    והאיש צייר להן משהו שדמה לעץ עם פירות.

    -" כך מדמיינים אושר בסין"... הסביר. הילדות שיחקו וציירו מילים עם האיש.

    הן רצו לדעת איך כותבים בסינית בית ופרח ועץ עם שורש ורצו לשמוע סיפורים מעניינים

    מארצות רחוקות בהן טייל.

     

    ימים עברו ושלושת החברות גדלו מעט ופקחו עיניהן לראות

    מה מסובך העולם, אך חברותן התהדקה והן שמרו זו על זו ועל סודן.

     

    האיש גר אמנם רחוק מהן אך נצר בתוכו מקום מיוחד עבורן.

    יום אחד, החליט האיש לפגוש את אישקט בסתר ולתת לה מתנה.

    הוא הוציא מהכיס השמאלי של חולצתו חבילה קטנה, ארוזה ברישול מה,

    חייך בעיניו ואמר שהמתנה הזו היא בשביל שלושת האיים שלו... אמר ונעלם

    במרחבי הזמן. 

     

    חלפו להם הימים, שלוש החברות בגרו וחשבו על המשך דרכן.

    איזבל היתה עסוקה בעצמה יתר על מידה, חקרה ודרשה כל פרור מידע

    בערימת הזבל בה שכנה.

     

    אישקט היתה עסוקה כל הימים, מתרוצצת ומתישה עצמה במטלות רבות

    מכפי יכולתה והנערה התוססת הפכה לבוגרת חסרת שקט.

     

    איאפשר היתה הפכפכה מאד. לעיתים חייתה במציאות בלתי אפשרית ולעתים

    מצאה ניחומים באי בו הכל אפשר. 

    לאחרונה, הסתגרה איאפשר בעולמה מנתקת עצמה מחברותיה המסורות

    ומתרצת היעדרותה מהמפגשים איתן בסיפורים שונים ומשונים.

    - " כרגע אי אפשר… "  טענה.

     

    יום אחד חשבה אישקט להפתיע את איאפשר, נחפזה לערימת הזבל

    שבחצר ומצאה את חברתה איזבל נוברת ונוברת …

     

    -" בואי ,איזבל, נבדוק מה קורה עם איאפשר… אולי בכל זאת תרצה לבלות איתנו היום …

    אביא איתי מתנה מיוחדת שקיבלתי פעם"...

    גימגמה אישקט וזזה באי שקט, כשהיא מעבירה משקל גופה מרגל לרגל.

     

     -"זוהי הפעם האחרונה שאני מתחננת לפניה …" -  סיננה איזבל מבין שפתיה הצרות.

     

    -"תפסיקי כבר לזבל, איזבל, אולי איאפשר במצוקה ואין לה אפשרות לצאת ממנה"…

     

    לבסוף נעתרה איזבל, ושתיהן נחפזו לאיאפשר. זו החמיצה תחילה את פניה ולבסוף התרצתה כשפתחה את האריזה המהוהה.  

    בתוך קופסא מאורכת בצבע צהוב מונח היה קליידסקופ משוכלל עם צורות זוהרות ומרתקות,

    צורות משתנות ומפתיעות, כאלה שרואים רק עם מתכוונים להתבונן…

     

    "אני בטוחה שמשחק זה אולי יאפשר לה להתבונן על הכל אחרת...חשבה אישקט והודתה שגם בתוכה מצאה קצת שקט כשהתבוננה לעומקן של הצורות.

     

    לאט לאט איאפשר פתחה את דלת ליבה ואיפשרה לחברותיה איזבל ואישקט להיכנס לעולמה.

    הצורות שראתה שימחו אותה והזכירו לה ימים טובים ואפשריים.

    שלוש החברות התחבקו ארוכות והפכו להיות אי אחד גדול ומחוזק.

     

    והאיש הטוב והרחוק שידע להתבונן היטב וראה את שלושת האיים שלו מתאחדים באהבה אחת, התעורר מחלומו ודמעות חמות של אושר, הציפו את עיניו ומחקו את הדמויות עד לבלי הכר.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/4/12 15:25:
      שמחה שאהבתם :) חגית
        22/3/12 14:56:
      ספור יפה, קולח ודינמי המעורר מחשבות. תודה.
        15/3/12 01:14:
      תודה על סיפור קליל לפני השינה...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      HagitFriedlander
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין