צטט: יוני תומר 2012-03-15 11:56:46

 הריקוד הזוגי במהלך החיים- דר' שרה ברסלרמן, יועצת זוגית ומשפחתית

מערכות זוגיות עוברות שינויים במהלך השנים ושלבי החיים השונים. ציפיות הדדיות משתנות, תכונות אישיות מוחלשות או מועצמות, והיחסים מקבלים אופי שונה ממה שהיו בתחילתם. התופעה המדהימה היא, שבני הזוג, כמו רקדנים מיומנים במחול זוגי, מתאימים עצמם לצעדים המשתנים בריקוד הזוגי. ייעוץ זוגי בוחן את "הריקוד הזוגי" ומשקף אותם לבני הזוג, כך שההתנהלות האוטומטית מפסיקה, ובמקומה נרכשים דפוסים חדשים.

 

מהו, אם כן הריקוד הזוגי המאפיין זוגות רבים?

 

זוגיות, לרוב,  מתחילה באהבה ובכוונות טובות, ומצטיירת בדמיוננו כמסגרת המספקת  אינטימיות,  חום, כנות ובטחון. אולם, תמונה אידיאלית זו הינה לא-פעם רק תפאורה למערכת דרמתית מורכבת, המסתירה מאחוריה התלבטויות, רגשות סותרים ואירועים הידועים רק לאחד מבני הזוג וסמויים מהאחר. זוגות  רבים מקיימים חיים חסרי שיתוף רגשי ואינטימיות אמיתית, המביאים לתחושת ניכור ובדידות.

כמו בריקוד החוזר על עצמו שוב ושוב לאורך שנים, ואשר הרקדנים בו יודעים היטב את תפקידם, כך בני הזוג מפנימים את ה"חוזה הזוגי" ביניהם, יודעים מה "הצעד" שלהם ויכולים אף לדעת מראש מה תהיה תגובתו של בן הזוג.    

אנשים רבים מצפים שבני זוגם יישארו לאורך השנים בדיוק כפי שהיו כשרק הכירו. ציפייה זו מרמזת על צורך אנושי בביטחון, ועל שאיפה אוניברסאלית, המתגלמת בזוגיות, להפוך את העולם למקום יציב וקבוע. כדי להיות מסוגלים להשתנות יחד עם בני ובנות זוגנו, כדי להתאים את עצמנו לשינויים ולהתפתחויות הללו, דרושה מוכנות מצידנו להכיר בשינוי אצלנו ואצל בני ובנות זוגנו כעובדה רצויה ולקבלו כחלק בלתי נפרד מהחיים.  

אנשים אחרים מצפים שבן הזוג שלהם ישתנה על פי הרצוי להם, ולא לוקחים בחשבון את האפשרות שהשינוי שיחול בו לא יהיה דווקא תואם לצורך שלהם, אלא לשלו. לעיתים, דווקא הציפייה לשינוי, הנתפסת כאי קבלת בן הזוג וניסיון לשליטה, יוצרת התנגדות וקונפליקטים. הפערים בקצב ההתפתחות האישית וההתנגדות לשינויים העוברים על בן או בת הזוג הם מהסיבות הנפוצות ביותר להתרחקות ההדדית של בני הזוג.

כשבני זוג חשים ומבינים שזוגיותם אינה ממלאה את צרכיהם, עומדות בפניהם שלוש אפשרויות:  

1.   להמשיך בזוגיות כפי שהיא- מתוך השלמה עם חוסר תקינותה, לרוב מתוך פחד מפרידה ושינוי. זהו פחד מלאבד את הקיים (הדימוי העצמי, שלמותה של המסגרת המשפחתית, מעמד כלכלי וחברתי, פגיעה בילדים, בדידות ופחד להישאר לבד), מחד, ומלהיכנס אל הבלתי נודע, מאידך.

2.    לערוך שינויים בזוגיות וב"חוזה הזוגי", בין אם לבד ובין אם בפנייה לייעוץ פסיכולוגי- פרטני או זוגי. באופן טבעי, רוב הזוגות ינסו קודם כל לתקן את הדרוש תיקון בקשר- בעצמם. רק משלא צולח הדבר בידם, הם יבקשו עזרה מקצועית. הטיפול הפסיכולוגי הפרטני מסייע לאדם להתמודד עם הקשיים, ולרכוש כלים לשיפור רווחתו הנפשית ויחסיו הבינאישיים והזוגיים. טיפולים המתמשכים לאורך שנים רבות, ואינם יוצרים את המפנה המיוחל, הינם לא פעם תולדה של חוסר רצון אמיתי של המטופל לשינוי בדפוסי התנהגותו ובחייו. כשהבעייתיות באה לביטוי בעיקר ביחסים הזוגיים, מומלץ לפנות לייעוץ זוגי, הבודק דפוסי תקשורת, כוח, אמון ואת "החוזה הזוגי" הלא מודע בין בני הזוג. בתהליך זה, מתוודע כל אחד מבני הזוג להשתקפותו אצל השני, מגלה את הצרכים העמוקים ביותר של עצמו של בן זוגו, ולומד להבחין בין השניים.

3.   להפסיק את הריקוד- פירוק הקשר הזוגי: פרידה מבן זוג משמעותי עלולה להיות אירוע קשה (לאחד מבני הזוג או לשניהם), גם אם כלפי חוץ נראה כי לא נותר ביחסים דבר מלבד מריבות, תסכול וניכור. לעיתים, יש בפרידה משום הקלה, אך בכל מקרה, המשימה המרכזית של אדם בתהליך פרידה היא להסתגל למציאות חדשה אשר אינה כוללת יותר את בן הזוג. הפרידה עצמה כרוכה בתהליך של אבל על אובדן בן הזוג אשר היווה חלק משמעותי בחייו, ועל החלום של חיים משותפים אידיאליים- שנשבר.  

על שני בני הזוג לקבל את העובדה שאנשים ממשיכים להשתנות במהלך החיים: מאפייני אישיות מרכזיים, כמו טמפרמנט, למשל, נשארים קבועים, אך, מאפיינים רבים בזהותנו האישית ממשיכים להשתנות. למעשה, חיינו הינם מסע מתמשך בזמן, לעיתים לחוד ולעיתים בזוג. התנסויותינו, חוויותינו, ניסיוננו ובשלותנו משנים אותנו במהלך מסע החיים. למערכות היחסים השונות שלנו יש תפקיד חשוב בהתפתחות הזהות האישית שלנו: הן יוצרות משוב תמידי ומתהווה, הבונה את תפיסתנו העצמית. לעיתים, יש צורך הקבלת ייעוץ מקצועי על מנת ליהנות שוב מהריקוד הזוגי.