כותרות TheMarker >
    ';

    נאמני תורה ועבודה

    תנועת "נאמני תורה ועבודה" היא תנועה ציונית-דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית לשורשיה.
    מגמתה לחזק את ערכי "תורה ועבודה", ולפעול לשילוב התורה עם המדע, עם חזון הציונות, ועם החיים המודרניים.
    התנועה שואפת לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל, למען קידום הסובלנות, השוויון, והצדק, ולמען עיצוב אופייה היהודי-הדמוקרטי של החברה הישראלית.
    התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה, ליצירת תרבות דתית פתוחה, המעודדת שיח הלכתי אמיץ שמתמודד עם אתגרי הזמן.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    טוב או רע!!! שבתון נוסף בימי ראשון? / הרב ישראל רוזן

    0 תגובות   יום חמישי, 15/3/12, 14:53

    "ששת ימים תיעשה מלאכה
    וביום השביעי יהיה לכם קדש" (לה,ב)
    "שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה של שבת
    כך נצטוו על המלאכה" (מכילתא דרשבי כ)
    למה זה טוב?
    לאחרונה עלתה שוב לדיון הצעת החוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה שבועי נוסף. חמשת ימי העבודה השבועיים יהיו ימי שני עד ששי, שישתרע עד שעתיים סמוך לשבת (בחורף). מובילי ההצעה ה'חילוניים', ובראשם השר סילבן שלום, מעלים על נס את תרבות המערב ואת ה'סינכרון' מול ימי הבורסה והכלכלה העולמית. ב'מגרש הדתי' ראש המדברים הוא ח"כ זבולון אורלב, הדוחף והממריץ את הנושא כבר שנים, ושנים הם ראשי נימוקיו;
    האחד, ה'כיף' המשפחתי, האישי והקהילתי עליו מדווחים עולים מארצות המערב; היכולת ליהנות מתרבות, בידור, ספורט ושופינג ביום המנוחה השבועי, "ממש כמו החילוניים" או האורתודוקסים מעבר לים. חובשי כיפה יוכלו להשתתף בטיולי טבע, בתחרויות ספורט ובפעילות מהנה, ואולי גם בריאה, אשר מן הסתם תוצע בהיקף רחב לשובתי יום ראשון.
    והנימוק השני; הערכה ותקוה כי הפעילות המסחרית בשבת תיפסק או תדעך. זו תועתק ליום ראשון לטובת הפוטנציאל החדש שיתווסף לסל הקניות - הקהל הדתי, המסורתי והחרדי. ואכן, ח"כ אורלב קשור גם ביוזמה נוספת, אך איננו קושר אותן זו בזו: 'חוק שבת' האוסר כליל מסחר 'בעבותות של ברזל' ובקנסות כבדים ביותר, ו'בתמורה' מתיר (=לא אוסר) תרבות, בידור, ספורט ותחבורה ציבורית לאירועים אלו (גילוי נאות: אני תומך בחוק-שבת זה ופעלתי למענו במיגזר הרבני, בהצלחה חלקית).     
    ולמה לא טוב?
    עד כאן האורות, אך גבהו גם הצללים. גם כאן ניתן להצביע על שני מחירים כבדים, חברתי ודתי. בהיבט החברתי מדובר על הפחתת יום לימודים על כל המשמעות ההשכלתית הקשורה בכך. ובעיקר, שני ימי בטלה שבועית, לכל הגילים ולכל המיגזרים, תרבה פשיעה ואלימות ושאר מרעין בישין שאנו עדים להם מדי 'סופשבוע קצר'. הכפלת הנפח של סופי השבוע תעצים פי כמה את השיכרות, התאונות והאלימות. וכבר אמרו חכמים (כתובות נט,ב): "הבטלה מביאה לידי שעמום... ליד זימה".
    ובהיבט הדתי - הארכת יום העבודה בימי ששי תיפגע בשבת, הרמוסה ומרוטה בלאו הכי. אוירת השבת היורדת מעל ראשי האילנות, וניחוח עתיק בשוליה, מורגשת כיום בערי הארץ ומושבותיה. אוירה זו תפנה מקומה לחילולי שבת שינגסו עמוק לתוך השבת, ויבריחו את מלאכי השרת הפורשים לובן כנפים על בתי ישראל. אור השבת הבוקע משפעת נרותיה בחלונות רבים - ימעט בעליל.
    ועוד לא אמרנו מילה על המחיר הכלכלי.
    מחיר השבת
    עמדתי בשאלת הפתיחה היא חד-משמעית; אני מוכן 'לשלם את המחיר' הכבד של יום מנוחה נוסף, בעינים פקוחות, בתנאי קשוח אחד; רק אם באותו חוק עצמו תעוגן הפסקה טוטאלית של המסחר ביום השבת. אינני שותף להערכה כי 'זה יקרה ממילא'. כוחות השוק, ותאוות הבצע של ענשי עסקים, לא יביאו לסגירת 'הבסטות', ללא שוט כספי כבד, ואכיפה חד-משמעית. בלעדיה - הנזק גובר על הרווח עשרת מונים.
    וראיה לדבר, הקול הסוציאליסטי כמעט שלא נשמע בסוגיא זו. אפילו ח"כית שלי יחימוביץ נדָמָה וחדלה מלאמץ את 'השבת הסוציאלית', ואת הדאגה לשחרור עובדי המסחר מעבודתם בשבת, לטובת חיזוק התא המשפחתי וערכיו. אין לי אימון בחברה הישראלית הנוכחית שתאמץ ערכים כלשהן, הנוגדים את הנהנתנות, הכדאיות ו'חירות' הפרט. ליְגוני, ערך 'חופש העיסוק' הפך למקודש-על, הדוחה ערכי לאום, חברה ומסורת.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל