8.1.1945 כפר עטה

שלום רב לך, ילדי!

הנה ושוב הנני בתוך הרעש וההמולה, בתוך העבודה כמו שכתוב בתורה. אתמול חזרתי לעבודה בבית החרושת. לדאבוני הגדול, אני מוכרחה להגיד. מעניין, שלגמרי לא התגעגעתי אליה, סימן טוב הוא שאינני מוצאת בה כל עניין. אינני רוצה להגיד בזה שטוב היה לי בישיבה בבית. לא, לגמרי לא, למען האמת. אני מוכרחה להכיר בזה... מספיק עבר עלי במשך שלושת השבועות שביליתי אותם בבית. הרגשתי טוב מה טעם הוא, ולכן כה השתוקקתי לרגע שהרופא ירשה לי לצאת כבר מהמצב הזה. ודאי שלו הייתי עובדת במשהו שיעסיק אותי ויעניין כאחד, הייתי מתגעגעת אליה. וכך, היה רק רצון לגמור במשהו שלא נעים היה עלי, מבלי שאדע מה אני רוצה להבא.

בבואי לבית החרושת, פנו אלי כמה בחורות יותר קרובות לי, וסיפרו לי שהגיעה מכונה שתעבוד משמרת אחת. זוהי מכפלה חדשה, שסידרו בה את האימהות שזקוקות לסידור מיוחד. לפני זה, דויד, כנראה מתוך זה שרצה לעשות טובה, דיבר עם שטיינר על כך שיסדר אותי במכונה זו. דויד אמר לי לדבר עם שטיינר היום, והקרקע מוכשרת על ידו. התלבטתי בקשר עם כל העניין. הינך יודע טוב מה אומרת בשבילי פנייה לסידור מיוחד, אחרי שהרגשתי את התוצאות מלפני שנתיים ושנה. רציתי שהוא ילך לדבר, אבל שרה זילברשטיין לא נתנה לי לעשות כן. יעצו לי ללכת לבד ולא לעשות עניין שהוועד יפנה, ואז שטיינר ודאי לא יסדר. ובכן, פניתי. מה אומר לי הוא? "שם תעבודנה בסך הכול שתי בחורות, וקיבלתי פקודה מפורשת לסדר את האימהות". זוהי אווה ועוד בחורה מהקריה. יתכן, אמר לי הוא, שתעבוד עוד שלישית. לא עניתי אף מילה ויצאתי. הסתכלתי לסידור העבודה וראיתי שמסודרות שלוש בחורות והשלישית זוהי רות גלנצמן. לא יכולתי לסלוח לי על שפניתי אליו.

חוץ מזה אני מוכרחה להגיד לך, שלא נעים לי בפני הוועד שפניתי לבד, היות והוא לוחם על כך ששום פנייה באופן פרטי לא תהיה, אלא אך ורק באמצעות הוועד. 

בבית החרושת, אין לי עניין וחשק בכלום כלום. שוב המכונה הארורה, הרמת הסלילים, סחיבת הארגזים, משמרת אחר הצהריים, העולם סגור ומסוגר עבורי. אין לי אפשרות לבקר הצגה. למשל, השבוע מציג האוהל את הורדוס ומרים, טרם ראיתי זאת, אבל איך אלך, והמכונה מחכה לי?

תכונה רבה בכפר, בקשר עם בחירות למועצה, אבל זה בפעם אחרת. אין לי סבלנות לכתוב על כך כעת.

ואתה, אינגה-לי, איתך אני בכל המצבים אוהבת. תהא היכן שלא תהא, בעצמי עיניי, רק אותך אני רואה.

מה הרגשתך בפלוגה החדשה? האם נקלטת? אני בכל אופן לא יכולה להעריך באם עשית טוב או לא, היות ואינני מתמצאת בעניינים כאלה. יתכן מאד שגם אני באחד הימים אגיע אליכם. מי יודע! מה שלום שיניך? האם גמרת את פרשת הכאבים? כתוב על הכול הכול. הייה בריא וחזק חמודי, ושמור על עצמך.

נשיקות רותחות בלי סוף,

שלך תמיד,

דורה