כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    נשיא בארץ הפלאות

    15 תגובות   יום שני, 17/12/07, 19:43
     

    קרלה ברוני נולדה עם כפית זהב בפה למשפחת תעשיינים איטלקית עשירה ובניגוד לאחותה השחקנית והבימאית ולרי טדסקי ברוני שתמיד התייסרה ואף תיעדה בחן את ייסוריה של אישה צעירה הלכודה בעולם של עושר חומרי וחיים נעימים, בסרטה "קל יותר לגמל..",  הדוגמנית היפה שהפכה כמעט בין לילה לזמרת מצליחה ומכרה שני מליון עותקים מאלבום הבכורה שלה, ידעה להלך בחן בין שני העולמות בקלילות. מחד פגיעה ורגישה מאידך אישה מורכבת ומתוחכמת, בעלת חן אריסטוקראטי מובחן.

     

    שמה של קרלה ברוני הופיע  בכל טורי הרכילות כאשר בתו של הפילוסוף הטלוויזיוני ברנרד הנרי לוי פרסמה ספר שכולו סגירת חשבונות ספרותית עם בן זוגה לשעבר רפאל הנטוהבן על הרומן שלו עם קרלה שהחל נרקם תחת עיניה בסוף שבוע משותף של שני הזוגות. למרות שבספר לא צוינו גיבוריו הבוגדניים של הסיפור, בכל העיתונים התפרסמה עלילת היכרותם של רפאל וקרלה ברוני ועלילות בגידותיהם תחת עיניה הדומעות של ג'סטין לוי הסופרת הפגועה.

     

    סיפור המעשה של הרומן בין קרלה לרפאל יכול ללמד אותנו משהו על הקשר החדש של קרלה ברוני עם הגרוש הטרי, נשיא צרפת עליו מדווחים הבוקר (17.12) כל עיתוני צרפת. קרלה ברוני הייתה בעת שהכירה את רפאל בת זוגו של אביו. רפאל וג'סטין הגיעו לבלות סוף שבוע עם אביו של רפאל ובאותו סוף שבוע גורלי נולד הרומן המדובר בין קרלה ברוני לרפאל והאב המכובד והסופרת הצעירה איבדו את בני זוגם. רפאל הפילוסוף הצעיר והרהוט נטש את בתו של הפילוסוף המפורסם ביותר בצרפת של ימינו עבור הדוגמנית המהודרת וג'סטין לוי הנבגדת יצאה למסע נקמה ספרותי אם כי לכאורה בספר שלא לוקח את עצמו ברצינות מדי, כי הרי הכותרת שלו מכריזה "שום דבר רציני".

     

    אך השאלה המעניינת בגילוי החדש על הרומן הנשיאותי ועל הקשר בין סרקוזי לקרלה ברוני איננו בעצם קיומו של הקשר בין הדוגמנית זמרת הצעירה והיפה לנשיא הצרפתי, אלא בשאלה מדוע בחרו השניים לחשוף את הקשר שלהם באופן שבו הם עשו זאת? הרי היו להם אפשרויות רבות לחשוף את הקשר ביניהם ובוודאי שהם לא נתפסו במקרה לא מוכנים, ביורו דיסני המקום בו תפסו אותם מצלמות העיתונות מהלכים ומבלים יחדיו סוף שבוע "אינטימי".

     

    הבחירה ביורו דיסני נועדה מראש למקם את האירוע של הזוגיות החדשה של הנשיא בעולם של פנטזיות, עולם קולנועי, גדול ורם מן המציאות. ולומר כי הנשיא הצרפתי איננו רק ראש של מדינה עייפה המתחבטת לגבי עתידה ומתייסרת לגבי שאלות של זהות ואופי המשטר שלה.

     

    נשיא צרפת העומד עתה במבחן החשוב ביותר של המנהיגות שלו ומנסה להוביל רפורמות מקיפות בחוקי העבודה והרווחה בצרפת, היה זקוק לפרסום ולחשיפה שתאדיר את תדמיתו ותחזק אותו לקראת המאבק הצפוי. לאחר חודשים ארוכים בהם נישא סרקוזי על כנפי פופולאריות גואה ויציבה, המאבקים האחרונים, הפוליטיקה היומיומית האפורה והשיגרה התחילו לתת את אותותיהם.  סרקוזי יודע שכל תקופת נשיאותו תקבע בחודשים הקרובים, הצלחתן של הרפורמות תקבענה את כל ימי שלטונו ואת עתידה של צרפת. אם יכשל במאבק הזה דינו יחרץ לנוע באותם נתיבים שבהם הלך שיראק, לאחר שכשל בקרב על הרפורמות עם עלייתו לשלטון בשנת 1995. סרקוזי יודע שהמאבק הזה על הרפורמות הוא מאבק תדמיתי, הוא מאבק שיוכרע בנקודות, סבלנות, עיקשות ונחישות. לכן כל מהלך תדמיתי בתקופה הזו הוא בעל משמעות עמוקה.

     

    כאשר הנשיא מצטלם ביורו דיסני עם אחת הנשים המוכשרות, יפות ואהובות  בצרפת הוא מכריז מספר דברים שהם כולם בעלי חשיבות ולא נבחרו באקראי. הוא בחר במקום שמסמל נעורים ושמחה, הוא בחר במקום שמכריז אמריקה  בלב אירופה ולבסוף הוא בחר לגלות לעולם את סיפור אהבה החדש שלו במקום שכל קיומו לקוח מן האגדות. כל מי שרוצה להאמין באפשרות של התחדשותה של צרפת, במעין הנעורים שלה, בכוח הגברא והנעורים של הנשיא, קיבל לכך עדות מחודשת וברורה.

     

    הפיכתו של הנשיא הצרפתי לגיבור העיתונות הרכילאית והקולנועית נועדה להפוך אותו לא רק למותג מצליח ומוכר אלא להחזיר את הקסם שהיה פעם מנת חלקם של נשיאי צרפת. התקופות שבהן המנהיגים היו מורמים מעם וגדולים מן המציאות חלפו ללא שוב ולכן סרקוזי יודע, וכך הוא ניהל את כל מערכת הבחירות שלו, כי על מנת לבנות כיום את תדמיתו כדמות על, צריך לבחור בשיטה חדשה. זו גם הסיבה למשל שהוא נתן לסופרת ומחזאית יסמינה רזה המזוהה עם השמאל להתלוות אליו במשך שנה שלמה, כאשר הוא יודע מתחילת המסע המשותף שלהם, שהספר שלה ללא כל קשר למידת האהדה שלו אליו רק ייבנה אותו ויפאר את דמותו התוכן הוא שולי. כמובן שלא רק הבחירה בדיסנילנד פריס חשובה כמקום החשיפה אלא גם הבחירה עצמה היא בעלת משמעות, וסרקוזי חודשיים בלבד לאחר גירושיו מוכיח לכולם שכוחו במותניו. 

     

    סרקוזי רוצה להיות המלך החדש של צרפת, גיבורה האגדי, הקסם שלו היא חיכתה על מנת שיחלץ אותה מציפורניהם של כל המכשפות הרעות או בעיקר מן הכישוף העתיק שהטיל עליה לפחות 40 שנות שינה.

     

    אל מול ההכרזה של עיתון הטיים שעוררה התרגשות בצרפת על מותה וחוסר הרלוונטיות של צרפת בתרבות העולמית קם המושיע ולצידו היפיפייה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/1/08 18:40:

       

      אני משנוררת הבטחות מפריזאים ופריזאים לשעבר שזה הכי קר שיכול להיות. אתה מוזמן לתרום לי אחת למאגר.

       

       

      לא במקרה מזג האוויר הפריסאי נקרא אקלים ממוזג

      העיר כמעט ואינה יודעת קצוות, איננה קיצונית

      תמיד בגווני האפור

        21/12/07 16:50:

       

      צטט: mouli bentman 2007-12-19 11:22:52

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-12-17 23:23:31

      תודה, מולי, שאתה מעדכן אותי במתרחש בעירנו.

       

      הבעיה היא, שאני עסוקה כל כולי בפוליטיקה כה זעירה, ננו של מיקרו פוליטיקה, שאין לי שמץ של מושג מה באמת קורה כאן. היום הוספתי את לה מונד לרשימת המועדפים שלי. זה לא אומר שאני עדיין לא מעדיפה לגלוש כאן, אבל סוג של הצהרת כוונות כלפי עצמי.

       

      אתה בינתיים תמשיך ככה.

       

      את אולי טרודה בדברים הקטנים

      אבל בעיר הנכונה

      המלצתי תעזבי את הלה מונד .. ממנו לומדים מעט מדי על היום יום בפריז ועל הרכילות שמסתתרת היטב, תתחילי בעיתונים יותר עממיים... תנסי כמה ימים את הפריזיאן... תקני בימי רביעי את הלה פיגרו שאליו מצורף מוסף התרבות השבועי.... ואל תתביישי לקנות את מגזין ELLE השבועי שגם תמיד בעניינים. זו הדרך להתחיל. הבנתי שמצאת פתרונות לקטנות אז מעכשיו מתחילים לחיות. מקווה שלא קפאתם יתר על המידה השבוע.

       

       

      פתרונות? נניח. ארבעה ימי בית ספר אחת ועוד שניים לאחרת, לא חופפים. בייביסיטר. אבל היום מתחיל החופש של השבועיים וחצי. שוב, ככה שבימים הקרובים קשה להניח זמן לקריאת עיתונים נינוחה בבתי קפה (אבל בהחלט לקריעת עיתונים נינוחה בבית, והפיכתם לקולאז' יצירתי או להסקת האח. או גם גם, בהסכמת האמניות הצעירות). אבל בהחלט המלצותיך נרשמו וינוסו מתישהו.

       

      בוודאי שקפאנו, כשצובטים אותנו אנחנו לא מצתבטים? כשמנמיכים לנו את הטמפרטורה בבת אחת למינוס שש, מה נאמר ומה נגיד?

       

      אני משנוררת הבטחות מפריזאים ופריזאים לשעבר שזה הכי קר שיכול להיות. אתה מוזמן לתרום לי אחת למאגר.

       

      איפה הצרפתים ואיפה אנחנו....

      אגב, לא כל סיפור אהבה הוא רכילות. בואו נפסיק עם הצביעות הזו.

        19/12/07 11:22:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-12-17 23:23:31

      תודה, מולי, שאתה מעדכן אותי במתרחש בעירנו.

       

      הבעיה היא, שאני עסוקה כל כולי בפוליטיקה כה זעירה, ננו של מיקרו פוליטיקה, שאין לי שמץ של מושג מה באמת קורה כאן. היום הוספתי את לה מונד לרשימת המועדפים שלי. זה לא אומר שאני עדיין לא מעדיפה לגלוש כאן, אבל סוג של הצהרת כוונות כלפי עצמי.

       

      אתה בינתיים תמשיך ככה.

       

      את אולי טרודה בדברים הקטנים

      אבל בעיר הנכונה

      המלצתי תעזבי את הלה מונד .. ממנו לומדים מעט מדי על היום יום בפריז ועל הרכילות שמסתתרת היטב, תתחילי בעיתונים יותר עממיים... תנסי כמה ימים את הפריזיאן... תקני בימי רביעי את הלה פיגרו שאליו מצורף מוסף התרבות השבועי.... ואל תתביישי לקנות את מגזין ELLE השבועי שגם תמיד בעניינים. זו הדרך להתחיל. הבנתי שמצאת פתרונות לקטנות אז מעכשיו מתחילים לחיות. מקווה שלא קפאתם יתר על המידה השבוע.

       

        19/12/07 11:18:

       

      צטט: מיא 2007-12-19 10:47:55

      קרלה ברוני שולטטטטטטתתתתתת!!!

      קודם כל הריני להכריז בזאת כי אני אוחזת בתקליטה והיא זמרת מגניבה!

      שנית, איך שכחת להזכיר את הרומן ארוך השנים שלה עם מיק ג'אגר, איך?

      (ומה היא עושה עם החנון הפרעושי הזה, ג'קוזי?)

      אתמהההההה!

      לא שכחנו את מייק ג'אגר שמוזכר רק כמה שורות יותר למעלה

      אבל כנראה שהוא לא יכול היה לקבל מספיק סיפוק מהקשר

       

        19/12/07 10:47:

      קרלה ברוני שולטטטטטטתתתתתת!!!

      קודם כל הריני להכריז בזאת כי אני אוחזת בתקליטה והיא זמרת מגניבה!

      שנית, איך שכחת להזכיר את הרומן ארוך השנים שלה עם מיק ג'אגר, איך?

      (ומה היא עושה עם החנון הפרעושי הזה, ג'קוזי?)

      אתמהההההה!

        19/12/07 10:33:
      כשכאן (התותחים), כמובן.
        19/12/07 10:26:

       

      צטט: mouli bentman 2007-12-19 10:07:19

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-18 20:00:23

      מולי, תודה - לא ידעתי מה עומד מאחורי הכותרת, עליה בקושי רפרפתי השבוע. למדתי.... :)

      חנה

       

      (קבל כוכב)

      אחד היתרונות של הפוליטיקה האירופאית על זו הישראלית שהיא לא טובלת בזיעה ובחליפות עגומות.

       

      תודה

       

      משפט יפה אמרת, מולי. בשנה הראשונה שלי באירופה, רחוק מתישהו בשנות ה-80, כשאן התותחים העלו עשן והדם השפריץ ברחובות, הוקסמתי בדיוק מהתיאור שלך - עד שהדבר העיקרי שנשאר לי בזיכרון, זו שנה של הליכה על ענן. ריחפתי. קראתי לזה ואקום. הכל היה הגיוני, במידות שכלו/ה של האדם הסביר/ה, בלי דרמות. ואם היו דרמות, הן היו כאלו שניתנות להכלה.

        19/12/07 10:07:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-18 20:00:23

      מולי, תודה - לא ידעתי מה עומד מאחורי הכותרת, עליה בקושי רפרפתי השבוע. למדתי.... :)

      חנה

       

      (קבל כוכב)

      אחד היתרונות של הפוליטיקה האירופאית על זו הישראלית שהיא לא טובלת בזיעה ובחליפות עגומות.

       

      תודה

       

        19/12/07 09:48:

       

      צטט: חיה b 2007-12-18 21:08:52

      הרשה לי להיות הפריחה של השכונה ולומר: וואלה שיחק אותה...

      גם יפה גם בת אצולה, אם אני לא טועה יש לה אפילו את מיק ג'אגר ברזומה.

       

      הרזומה שלה אכן מבורך עד מאוד אפילו יותר מממונה

      ואם ברכילות אנו עוסקים אז רשימת כיבושיה בעבר מכילה לא רק את ג'אגר

      אלא גם את אריק קלפטון, דונלד טראמפ וקווין קוסטנר,

        18/12/07 21:08:

      הרשה לי להיות הפריחה של השכונה ולומר: וואלה שיחק אותה...

      גם יפה גם בת אצולה, אם אני לא טועה יש לה אפילו את מיק ג'אגר ברזומה.

        18/12/07 20:00:

      מולי, תודה - לא ידעתי מה עומד מאחורי הכותרת, עליה בקושי רפרפתי השבוע. למדתי.... :)

      חנה

       

      (קבל כוכב)

        18/12/07 19:19:

      תודה על הפרשנות שלך.

      כהדיוטית מוחלטת, ראיתי נשיא ואישה יפה.מחייך

        17/12/07 23:23:

      תודה, מולי, שאתה מעדכן אותי במתרחש בעירנו.

       

      הבעיה היא, שאני עסוקה כל כולי בפוליטיקה כה זעירה, ננו של מיקרו פוליטיקה, שאין לי שמץ של מושג מה באמת קורה כאן. היום הוספתי את לה מונד לרשימת המועדפים שלי. זה לא אומר שאני עדיין לא מעדיפה לגלוש כאן, אבל סוג של הצהרת כוונות כלפי עצמי.

       

      אתה בינתיים תמשיך ככה.

        17/12/07 19:53:

      כתוב יפה מאוד.

       

      אני אמנם לא בקיא בפרטים הביוגרפים של הדמויות אבל נהנתי לקרא.

       

      כוכב.

      פרופיל

      mouli bentman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין