עברתי בצהוב. צילמת?

פנחס שדה...:-)מסתדר לי בול.גם השאר,אבל הוא קצת יותר...

טוב, יאללה, לא מתאפק, אצלנו בחצר (|תו|)

הצהוב, הצהוב הזה..., חייב להתוודות: היו שנים שהצהוב הזה עשה בי שמות. עם תחילת האביב, כשעת פריחת החרציות הגיע, ריחן החריף היה מעלה בי סדרות אינסופיות של עיטושים..., כן, כן..., נשמע מצחיק, וגם נראה מצחיק. אותי זה לא הצחיק. זה סחט אותי פיזית..., ויחד עם זאת, כול כך אהבתי לחזות בפלא הזה - במרבדים העצומים של חרציות פורחות. הבנות היו שוזרות נחשים עבים של פרחי חרציות ותולות היו אותם בכול מקום. עם השנים חלפה עברה לה אותה "אלרגיה" מסתורית והיום, טפו טפו, אני עדיין נהנה מן המראות ומן הריחות המשכרים. צילומים נפלאים!!!!

וכאילו כדי להשלים את התמונה, מכבי הראו הערב לב צהוב וענקי :)

ולחשוב שהיא אמרה שצהוב זה צבע של קנאה ושכל הצהובים שקבלה עשו לנו טריק אפל. צהוב זה שמח. זה שקט. הכי מתוק מבפנים. תבורכי על התמונות ועל "מודה אני".

שנה שעברה אמרתי לעצמי, כל החרדלים והחרציות האלו כ"כ יפים, ניתן להם לגדול פרא. וזה מה שהיה. לתפארת החצר. רק מה, אחרי הפריחה הדי קצרה נשאר ג'ונגל. ג'ונגל. עמלתי ימים כלילות לכסח את הדבר הזה. אז השנה השארתי לכבודם חלקה קטנטונת ואת השאר הרגתי כשהם עדיין קטנים. לצלם?

תענוג!

צהוב לי בנשמה. האביב כבר כאן ואיתו האופטימיות.

חרציות וסביונים, נווה חמציצים ושמש עולה

צהוב אמיתי - רק שלא נהיה צהובים זה לזה

אני אבהרם קוסליצקי נשוי עם שלושה .. (: צלהבים קסומים לוהבים ..

מתה על הפוסטים שלך! :)

גם אני הקשבתי עכשיו . והסתכלתי . וזה מרגיש לגמרי כמו קיץ . תודה שהבאת את הקיץ . או האביב .. שניהם :)

רוממת את ליבי עם הצילומים, מעכת אותו עם מיכה, נרגע בסוף עם מאיר (מאיר עושה לי את זה). תודה על הטעים הזה כנרת. שיבואו ימים טובים השבוע.