מקורו של הרעיון בדבר 5 היסודות המרכיבים את העולם הוא ביון העתיקה .  ארבעת היסודות היא תיאוריה להסברת מבנה החומר שנוצרה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה ואומצה בידי אריסטו. תיאוריה זו גורסת כי כל החומר בעולם מורכב מארבעה יסודות: אוויר, מים, אדמה ואש.  אל תיאוריה זו נקשרה תיאוריה מאוחרת יותר, זו של ארבע הליחות (לבנה, אדומה, ירוקה ושחורה) שעדויות להן אנו מוצאים גם בפסיכולוגיה בת ימינו (תיאורית ה Big 5) וגם בשפה העברית "מרה שחורה" כביטוי לדיכאון.   למרבה הפליאה, פילוסוף יווני אחר, דמוקרטס, סתר תיאוריה זו, תוך שהוא מעלה תיאוריה מנוגדת הגורסת כי  כל החומרים בטבע בנויים מאטומים (א-טום פירושו ביוונית שאינו ניתן לחלוקה) כלומר, החומר בנוי חלקיקים שאינם ניתנים לחלוקה אך אין אפשרות לראותם בשל מימדיהם הזעירים. נשמע מוכר?

תיאורית ארבעת היסודות  הייתה מקובלת ביהדות ימי הביניים ואחריה ואוזכרה בכתביהם של רוב רובם של פרשני תקופה זו כרס"ג, ריה"ל, הרמב"ם והמהר"ל (עדות פולקלוריסטית לה אנו מוצאים בסיפור הגולם).

גם ספרות הקבלה עשתה שימוש נרחב בתורת ארבעת היסודות. בספר הזוהר למשל, מוזכרים ארבעת היסודות בקשר ליצירת האדם, בהקבלה לארבע רוחות השמים, לארבעת מלאכי השרת (רפאל, אוריאל, מיכאל וגבריאל) ואפילו לארבעת החכמים שנכנסו לפרדס (על פי המסופר בתלמוד במסכת חגיגה).

גם מאפיינים פסיכולוגיים התבססו על תורה זו, כך למשל העצלות יוחסה ליסוד ה'עפר' שנחשב לכבד מכולם, ואילו הכעס והווכחנות יוחסו ליסוד ה'אש'. התאווה יוחסה ליסוד ה'מים', ורדיפת הכבוד יוחסה ליסוד ה'אוויר'.

אסיים פרק זה בהקדמה בהבאת דבריו של הרמב"ן בפרושו המיסטי לספר בראשית :

 "...הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא". ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכוח אל הפועל, והוא החומר הראשון,  נקרא ליוונים   "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן:

והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תוהו", והמלה נגזרה מלשונם (קדושין מ ב): בתוהא על הראשונות, מפני שאם בא אדם לגזור בו שם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל.

והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש   ""בהו"  ", והמלה מורכבת, כלומר בו הוא, כמלת לא תוכל "עשהו" (שמות יח יח): שמחוסר הו"ו והאל"ף, עשו הוא:

ואחר שאמר כי בתחילה במאמר אחד ברא אלוהים השמים והארץ וכל צבאם, חזר ופירש, כי הארץ אחר הבריאה הזו הייתה "תהו", כלומר חומר אין בו ממש, והייתה "בהו", כי הלביש אותה צורה:

ופירש שבצורה הזו צורת ד' יסודות, שהם: האש, והמים, והעפר, והאוויר.

ומלת "הארץ" תכלול ארבעת אלה ".

ולאחר כל אלה...

אין בכוונתי לשחזר סדרי עולם ולהציע כי העולם בנוי מיסודות, הרי  אנו יודעים היום כי גם האטום נחלק לחלקים קטנים יותר וגם אלו נחלקים. למעשה איננו יודעים מהו החלקיק הקטן ביותר.

יחד עם זאת, כתפיסה רעיונית סימבולית, אתייחס בהדמיות ליסודות השונים בהתאם למושג אותו הם מייצגים.

כך, יסוד האדמה ייצג את הממד הפיסי - על החוויה החושית.

יסוד המים ייצג את המימד הרגשי.

יסוד האוויר ייצג את הממד המנטאלי.

יסוד האש ייצג את הממד הרוחני.

ויסוד התהו ייצג את האין ואת הפוטנציאל הממתין להתגשמות.

בעוד רגע, נצא לדרך עם ההתבוננות הראשונה המבוססת על יסוד האדמה.

אולם, בטרם נתחיל ברצוני להפנות את תשומת לבכם למספר דברים.

ראשית, התהליך, הוא מובנה ורציף. על מנת להשיג את תוצאותיו עליכם לבצעו בשלמותו :

עקבו אחר הוראות ההתבוננויות. הן לא פשוטות אולם תרגול, יאפשר לכם להשיגן.

שנית, ההתבוננויות תשלחנה במרווחי זמן של שבוע. כך, שתוכלו (רצוי) לבצע כל אחת מהן כ 7 – 5 פעמים (כאמור, תרגול ישפר את התוצאות).

שלישית, במהלך היום "עצרו" מדי פעם, חשבו על התהליך, שמו לב להשלכותיו. נסו להמחיש את האמור בהתבוננות "למקום ולזמן" בו תהיו ברגע נתון.

ולבסוף. מומלץ לנהל "יומן מסע". בו תעלו את חוויותיכם.

ההתבוננות הראשונה מתבססת כאמור על יסוד האדמה. תרגיל זה עלול להכיל בתוכו קושי משמעותי. חלקכם יודעים כי אני "מאוהב" בפרק יט' בספר ויקרא. פסוק יד' מתוך הפרק אומר "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". בפרפראזה על הכתוב, אני עומד להציב מכשול דווקא בפני "רואים". התהליכים הפיזיולוגיים המורגלים שלנו יצרו בנו עוד מתחילת קיומנו את דפוס האינטרפרטציה המיידית של המציאות. העין 'מצלמת' האוזן 'מקליטה' ואזורים שונים במוח מעבדים את האינפורמציה החושית באופן אוטומטי. אנחנו הופכים למודעים לפירושים אלו באמצעות "מחשבות" ו "רגשות". כעת, אני עומד לבקש מכם, לא לחשוב...

נו... בלו מספר דקות במחשבה מואצת על אי מחשבה... קשה נכון?

וכעת אבקש מכם גם לא להרגיש...

אוקיי... הפוגת קצרה ל... כעס על הבקשה...

זוהי מהותה של ההתבוננות הראשונה. "הוויה חושית", ללא פירוש...

לידיעתכם, הקלטת ההתבוננות הועלתה בדף הפייסבוק ובערוץ היוטיוב שלנו.

בהצלחה.

סאם