"אני מעריץ אתכם, הישראלים, Because you don't take no shit from nobody", אמר לי ברט (Brett), הרפתן מאלבמה. דגל הקונפדרציה נפרש בגאון על קיר המטבח שלו, ומעליו שני רובים תלויים בהצלבה, והרבה תמונות קבוצתיות שלו עם אחיו גיבורי התהילה, כשאגודל ימין נעוצה בחגורה ושלוש האצבעות הבאות מצביעות כלפי מטה.

א.ב. יהושע טועה. הוא לא "יהודי מלא", ויהודי אמריקה הם לא "יהודים חלקיים". בעיני ברט, א.ב. יהושע הוא ישראלי, ואייב פוקסמן, אם הוא בכלל שמע עליו, הוא יהודי. וזה כנראה לא אותו הדבר. היהודי עשיר, היהודי שולט במדיה, היהודי אוהב כסף, היהודי שולט בגבעת הקפיטול, היהודי עושה מניפולציות על נשיא ארצות הברית, היהודי הוא לא אחד משלנו כי היהודי הוא לא השילוש הקדוש: White, Christian, Anglo-Saxon. אבל הישראלי, Oh No, הישראלי זה סיפור אחר. הישראלי הוא חזק, הישראלי יודע לעמוד על שלו, הישראלי הוא לוחם, הישראלי הוא מנצח. אם היינו יודעים רק חצי ממה שהישראלים יודעים לעשות, אומר ברט, אנחנו לא היינו מפסידים את המלחמה. 

המלחמה?

מלחמת תוקפנות הצפון The war of the North aggression. או בתרגום חופשי: מלחמת האזרחים של ארצות הברית.

זאת אומרת, א.ב. יהושע, התשובה למי הוא יהודי מלא או חלקי, או מי בכלל הוא יהודי, היא בעיני המתבונן. ובעיני ברט מאלבמה, היהודי הוא רוצח עשיר וגזלן, והישראלי הוא מודל לחיקוי וגיבור. ואלה הם שני דברים שונים בתכלית. ואפשר להרחיק לכת ולומר שברט מאלבמה בכלל לא רואה את הישראלי כיהודי. והסיבה שברט מאלבמה לא מקשר בין יהודי לישראלי היא, שבעיני ברט מאלבמה הישראלים זה עם, והיהודים זו דת. וזו הפרדה נוחה מאד. כי היא מאפשרת לברט לשנוא את היהודי שהרג את ישו ושגונב לו את הכסף, ולהעריץ את הישראלי שמנצח את כולם. לשנוא את אייב פוקסמן ולהעריץ את בנימין נתניהו. וזה לא רק ברט, mind you. ברט הוא לא לבד. יחד איתו נמצא כל הגרעין הקשה של הימין האמריקאי כולו. שהוא נבער מדעת באותה המידה שהוא גם גזעני. ויחד איתם נמצא הגרעין הקשה של הימין האירופאי, שגם הוא נבער מדעת באותה המידה שהוא גזעני.

לפני שנפרדתי מברט הרפתן מאלבמה הוא שאל אותי: "אבל תגיד לי דבר אחד. איך, אם אתם כל כך חזקים, איך נתתם להיטלר לעשות לכם את מה שהוא עשה?" סיפור אמיתי.