צטט: shabat shalom 2012-03-20 16:04:21

 

 אלה המתהדרים בבעלות על היהדות כולה טוענים שקדושתה של ההלכה נובעת מהתורה הקדושה.

אבל ההלכה האורתודוכסית השולטת רק בישראל ללא מיצרים (תוך הצרת וטיהור כל הלכות ותפיסות יהודיות אחרות) כבר ממזמן לא דומה לתורה.

רק תראה אלו המצאות המציאה לנו ההלכה (כשהיא מתרצת אותם באותו קשר שממזמן נעלם לתורה עצמה): הדרת ושירת נשים, דיני כשרות שממזמן עוסקים בתעשיית השגחה המגלגלת מיליונים בעוד שאפילו בבית שני היו משגיחים (ובודאי לא בשכר)...

בוא נלך לפסח.

פסח הוא חג החירות הלאומית והאישית. בעיקר - אישי משום שהוא מעלה את עניין העבדות של העברים והמאבק לשחרורם.

על מה הולך סדר פסח, והלכותיו? על הדגשת המורך בציות לאלוהים ומקומו רב הכוח בהלכה היהודית. על זה (אם הבנתי נכון) גם אתה כתבת פה.

אני טוען שההלכה היהודית האורתודוכסית אין בה אלא נהלים ועקרונות לשמירת כוחם הטוטאליטארי של מנהיגיה ווחכמיה של היהדות האורתודוכסית.

הסברתי יותר טוב?

 

1. היהדות לא יכולה להיות העתק של החוקים שנכתבו במקרא. מי שמתיימר לעשות זאת לטעמי הוא פשוט מאחז עיניים. נראה לי שהשיטה האורתודוכסית מגבילה את היכולת של הרבנים רק לפירוש המקרא. אין ספק שפרשנות (קל וחומר מדרשים שמוסיפים סיפורי משנה על אלו שבמקרא - סיפורים שלעתים משנים את המשמעות המקורית של הסיפור), יכולה להוביל לכיוונים שונים ומשונים. בעייני הבעייתיות היא היומרה המופרכת של האורתודוכסיה להיות הנציגות של הקדוש ברוך הוא עלי אדמות, ולהמחיש זאת כאילו הם חיים על פי חוקי המקרא. בעייני אפשר להגדיר את התופעה במקרה הטוב חוסר יושר.

2. נכון שחלק מהעקרונות של האורתודוכסיה היהודית, נועדו להצדיק את נכונות התנועה וכדי לשמר את מעמדם של מנהיגיה כלפי צאן מרעיתם. אך התופעה הזו אינה ייחודית לאורתודכסיה היא נכונה לכל מסגרת פוליטית שהיא. הציונות לדוגמה הדגישה את המקורות שעזרו לבסס את הנחות המוצא שלה (כמו החשמונאים, בר כוכבא, מצדה...). גם את סיפור יציאת מצריים ניתן לראות באותו אור. ההנחה שלך שהסיפור נכתב כדי להראות את כוחו של השם כמובן נכונה (וכנראה שמהווה את הלקח העיקרי בעולם האורתודוכסי). מה גם שהשם עצמו אומר שהוא הקשיח את לב פרעה כדי שכולם יוכלו לחזות בניסיו. יש גם את הגישה (שהובעה גם בתגובה לפוסט זה) שהסיפור מראה שאנו היהודים הם הקרבן בעוד הגוי הוא הרשע (גישה שהפנמנו כנראה באופן יוצא מהכלל). יש גם גישה שהסיפור נועד להראות את עליונות שבט יהודה והלווים על פני שבטים אחרים. בקיצור התופעה שאתה מדברת עליה נכונה גם לסיפור יציאת מצריים. נראה לי שהתפקיד שלנו הוא להוציא קצת יותר מאותו סיפור.

צטט: עצבן 2012-03-22 21:25:15

????

 

צטט: shabat shalom 2012-03-20 16:04:21

תראה, מכיון שהתורה היום הרבה הרבה פחות קדושה מההלכה - אז ברור שרעיון החירות האישית והלאומית הלך פייפן בהלכה הדואגת אך ורק לאנשיה.

 

 אלה המתהדרים בבעלות על היהדות כולה טוענים שקדושתה של ההלכה נובעת מהתורה הקדושה.

אבל ההלכה האורתודוכסית השולטת רק בישראל ללא מיצרים (תוך הצרת וטיהור כל הלכות ותפיסות יהודיות אחרות) כבר ממזמן לא דומה לתורה.

רק תראה אלו המצאות המציאה לנו ההלכה (כשהיא מתרצת אותם באותו קשר שממזמן נעלם לתורה עצמה): הדרת ושירת נשים, דיני כשרות שממזמן עוסקים בתעשיית השגחה המגלגלת מיליונים בעוד שאפילו בבית שני היו משגיחים (ובודאי לא בשכר)...

בוא נלך לפסח.

פסח הוא חג החירות הלאומית והאישית. בעיקר - אישי משום שהוא מעלה את עניין העבדות של העברים והמאבק לשחרורם.

על מה הולך סדר פסח, והלכותיו? על הדגשת המורך בציות לאלוהים ומקומו רב הכוח בהלכה היהודית. על זה (אם הבנתי נכון) גם אתה כתבת פה.

אני טוען שההלכה היהודית האורתודוכסית אין בה אלא נהלים ועקרונות לשמירת כוחם הטוטאליטארי של מנהיגיה ווחכמיה של היהדות האורתודוכסית.

הסברתי יותר טוב?

דווקא פליטות מתקשרת עם יציאת מצריים - או לפחות עם הגרסה המאוחרת שלה, שכן מדינת ישראל קמה כמדינה שנועדה לתת מענה לפליטים (נכון מדת מסוימת). צל השואה לא רק שדחף מדינות רבות בעולם להכיר בצורך שלנו להקים מדינה, הוא אף שינה סדרי עולם ביחסים הבינלאומיים. בין היתר הייתה התייחסות מחודשת למעמד הפליט. בין היתר נוסחה אמנת הפליטים הכוללת התחייבות של מדינות מבוססות לקלוט פליטים שיגיעו לשעריהן (כפי שנמנע מאחינו בשואה). מדינת ישראל לא רק שחתמה על על האמנה בתור צאצאי האודים היינו בין הדוחפים לניסוחה.

ובהקשר הספציפי של הפליטים\ העובדים האפריקאים שמגיעים מסיני. נראה לי שאת הבעיה הזו מנהלים על ידי ססמאות. הנה מר סגל קורא לאותם אפריקאים מהגרי עבודה בעוד אחרים קוראים להם פליטים. לא יותר נכון ליצור מערכת שתוכל להפריד בין המוץ לתבן - בין הפליטים למהגרי העבודה? לגבי פליטים (כמובן בסדר גודל שאנו מסוגלים לעמוד בו) יש לנו התחייבות (ותהרוג אותי איך אנחנו שראינו איך פליטים יהודים נודדים מארץ לארץ - ונתקלים בסירוב עד שהם חוזרו לשני הנאצים - יכולים להשתמש בתירוץ שאותם פליטים הגיעו לישראל דרך מצריים ולכן תם מעמד פליטותם במצריים). לגבי האחרים זה סיפור אחר - אז אולי במקום להפריח ססמאות לאוויר צריך לעשות את הדבר המינימלי?

התסריט שסגל מתאר הוא לא שהערבים יהוו רוב בישראל (את זה ניתן להשיג בקלות עם נאמץ את היוזמות הימניות ונספח את השטחים). התסריט הוא שהפליטים (או מהגרי העבודה) יהיו רוב בישראל. אני מודה שאני לא שולט במספרים אך בפעם האחרונה שבדקתי מדינת ישראל ייבאה מעל 200 אלף עובדים זרים. האם לא יותר הגון והגיוני לא לייבא עובדים ובמקום זאת להעסיק אנשים הנמלטים מזוועות המלחמה (ובמקרים רבים רצח עם?). נכון סיכוי סביר שמספר "סוחרי עבדים" יפסידו את ההכנסה  הזאת - ובכל זאת האם לא יותר הגיוני?

יש עוד בקשר לפליטים - אך נראה לי שזה כבר עניין לפוסט אחר.

 

 

צטט: שמעון מאיר 2012-03-22 09:09:18

משה שי וגם הפוסט הזה:

נא לקרוא את אראל סגל היום במעריב.

כאן: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/349/112.html?hp=1&cat=479&loc=26

מעניין מה תגיד מחר בעוד 20 שנה.

אבל בעיני חדווה זה דווקא מוצא חן: "בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר". 

 

ואלה כבר לא עבדים במובנם ההסטורי. עבד גר בבית אדוניו. וכאן מדובר אולי בשכיר.

 

כן זה אולי ההבדל - במקור שרו את השיר בכמיהה לחופש, בגרסה העברית השיר הוא פלטפורמה להראות את גדולתו של הזמר (או לחלופין את הכמיהה לתרבות האמריקאית). אבל נראה שכל האירוע הוא מעיין אירוע התחככות בו ההון והשלטון נפגשים כדי לחזק את הקשר.

 

צטט: נועה עדן 2012-03-21 17:39:12

לזכותו של רפי גינת ייאמר שלשיר הוא יודע

 

????

 

צטט: shabat shalom 2012-03-20 16:04:21

תראה, מכיון שהתורה היום הרבה הרבה פחות קדושה מההלכה - אז ברור שרעיון החירות האישית והלאומית הלך פייפן בהלכה הדואגץ אך ורק לאנשיה.

 

משה שי וגם הפוסט הזה:

נא לקרוא את אראל סגל היום במעריב.

כאן: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/349/112.html?hp=1&cat=479&loc=26

מעניין מה תגיד מחר בעוד 20 שנה.

אבל בעיני חדווה זה דווקא מוצא חן: "בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר". 

 

ואלה כבר לא עבדים במובנם ההסטורי. עבד גר בבית אדוניו. וכאן מדובר אולי בשכיר.

השאלה היא לא האם התנ"ך הוא ספר מעשיות - התנ"ך הוא ספר קאנוני בטח ליהודים אבל לא רק. השאלה היא איזו תובנות ניתן להוציא מטקסט קאנוני. יתר על כן מכיוון שחלק ניכר מהדימויים והסמלים שלנו שאובים מן המקרא התנ"ך מהווה גם סוג של שפה - מעין דרך תקשורת. לכן ההתייחסות לתנ"ך כאל מקור שעבר זמנו הוא לא רק "קיצוץ בנטיעות" אלא פשוט ויתור על כלי מרכזי לתקשורת בין בני אדם (קל וחומר יהודים).

מצד שני השיטה המתייחסת אל התנ"ך לא אל טקסט אלא רק כרצף עובדתי שאין עליו עוררין ואוסף הנחיות שחייבים לפעול על פיהם (מה שנקרא בעגה פשט) גם היא מקצצת בנטיעות, משטיחה את הטקסט (ומובילה לריאקציה כמו זו שלך).

כאשר משתמשים בתנ"ך ככלי נשק להראות שאני צודק - והאחר טועה, בטח כאשר משתמשים בו כעלה תאנה לגזל ולפעמים אף להרג - זה לטעמי לא רק רדוקציה של הטקסט אלא אפילו חילולו.

 

 

 

צטט: Mosheshy 2012-03-20 00:14:59

שימון, זה חסר מעש להתבסס על אלוהים וספר המעשיות הנקרא התנ"ך.טקסט דתי אינו תופס בעניינים של יחסים בינלאומיים ,הגדרת גבולות וכד'. חופרים וחופרים שנים רבות,ועד היום לא מצאו עדות ארכיאולוגית לממלכת דוד,לדוגמא.

 

George Carlin - Religion is bullshit.

 

האימפריה העות'מנית שלטה באיזור שנים רבות. במהלך שנים אלה עברו אנשים ממקום למקום בתוך רחבי האימפריה. בסוריה,למשל , יש שחקן מפורסם בשם סאמר אלמצרי.

אז מה? כל אחד ששמו אלמצרי ,ושאבות אבותיו באו ממצרים, צריך כעת לעזוב את מקום מגוריו  ולחזור למצרים ?

 

 

 

לזכותו של רפי גינת ייאמר שלשיר הוא יודע

תראה, מכיון שהתורה היום הרבה הרבה פחות קדושה מההלכה - אז ברור שרעיון החירות האישית והלאומית הלך פייפן בהלכה הדואגץ אך ורק לאנשיה.

בוקר טוב

מטרת התגובה הראשונה שלי היתה להראות שאני לא אקנה ספורים פלסטינים בהקשר ליציאת מצרים של בני ישראל.

ובנוסף, להראות שגם לא אקנה פרשנות מתייפייפת שמאלנית.

כתבתי לך בפוסט קודם וגם חמי רוז כותב לך - כי בפרשת משפטים, למשל, בעבד עברי הכתוב מדבר.

בענין הנגישות לתורה - אתה צודק 100% וכתבתי שהיא של כולנו.

מכיוון א) שזה לא תחום עיסוקינו העיקרי, ב) יש שם עברית בעלת משמעות אחרת משלנו דהיום ג) מכיוון שלא תוכל לבד לדעת את כל המקומות באים דנים בנושא מסוים [למשל הנביא ישעהו מזכיר קטע אח מהתורה ובמקום אחר עוד קטע] ג) ועוד ועוד... ממולץ להתעדכן וכמובן אין בעיה לראות דרך המשקפיים הפרטיות שלך.

 

צטט: חמי_רוז 2012-03-19 23:51:02

פוסט יפה, אבל לא ממש מדויק. ראשית כמו שכתבת, הסיפור כשלעצמו הוא לא חשוב אם לא לומדים ממנו מוסר השכל. בהרבה מקורות יהודיים מופיע שתורה זה מלשון הוראה. אבל את המוסר השכל אפשר לפרש לכל מיני כיוונים.

אין ספק שלקח תלוי בלוקח - אלא שאם נלך בדרכך ומכיוון ששבעים פנים לתורה אין טעם כלל לדבר עליה כיוון שכל אחד יבין את מוסר ההשכל שלו. נראה לי שהשיטה היא (כמו בהתבססות על כל טקסט אחר) לבדוק האם הלקח שהובא הוא צמוד טקסט\ נשען על הטקסט או שאין לו קשר לדברים. אחזור לזה בהמשך.

הכיוון שלך הוא פירוש אחד, שמעון מאיר (למשל) לקח את אותן מקורות לכיוון אחר.

הפירוש המרכזי המוכר והידוע של יציאת מצריים הוא היציאה מעבדות לחירות על נגזרותיו השונות - לא נראה לי שיש ויכוח. הדבר מופיע פעמים רבות בטקסט המקראי וגם בטקסט הפרשני. לימים הפכה ההגדה לסמל לשאיפה לעצמאות (מהרומים) כפי שמתבטא בסיפורם של רבי יהושע רבי אליעזר וכו' שאף נכנס באורח פלא להגדה - אלא שלכתוב על כך פוסט משול לכתוב פוסט על כך שהשמש זורחת בבוקר. ההצעה שהועלתה על ידי שמעון כאילו ההגדה מראה שאנו טובים והגויים רשעים - לעניות דעתי היא רדוקציה של הטקסט. 

מה שהבאת בנוגע ליחס לעבד, מדובר רק על עבד עברי בעוד שבעבד כנעני התורה מצווה 'לעולם בהם תעבודו' והיחס אליו שונה לחלוטין מהיחס לעבד עברי.

הסיפור על העבד לא נועד לעשות גלוריפקציה לתורה. בעייני (ואני מניח שגם בעייני כל מי שחי היום) מוסד העבדות פסול מעיקרו. העניין הוא שהחוק הראשון (לאחר הדיברות) שמובא לעם עוסק בעבדות. לדעתי זה מראה שהטקסט המקראי קושר בין היציאה מעבדות לחוקים של עם ישראל (וכפי שכבר טענתי עצם העניין שהחוקים ניתנים לעם אחרי היציאה מהעבדות  מעידים על אותו קשר).

בכלל, הרצון לייחס גישה הומאניסטית לתורה זה מאוד יפה.

איש לא ייחס גישה הומנית לתורה (הלוואי שאנו היינו המקור להומניזם). ההומניזם (אנושיות בלעז) היא תורה ששמה את האדם במרכז, בזמן שהתורה שמה את האל במרכז. המדובר הוא על מוסר עבדים - או על תורת הצדק של החלש.

אבל הוא עלול להתקל בהרבה בעיות ומקומות שבהם היחס הוא לא ממש הומאני בלשון המעטה.

אין ספק התורה מלאה בחוקים. חלקם הם כמעט העתק הדבק לחוקי חמורבי (כמו השור הנוגח), חלק מאוד מפלים (בטח את האישה, אך לא רק), וחלק ניכר בכלל עוסקים בעניינים שבין אדם לרשות. אך לעניות דעתי לאף אחד מהחוקים המפלים לא הוצמד הנוסח - כי גר (או עבד) היית בארץ מצריים. כלומר על פי הטקסט הם לא תוצר של סיפור היציאה מהעבדות.

וכיוון שביקשת דיוק הנה כמה דוגמאות

"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" - דברים ה'

 "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן.   כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.   הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא.   נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ.   כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.   כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ.   וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם.   הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ.   וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם". - דברים טו

"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.   בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא.   לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ.   לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה.   וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.   כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.   כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.   כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.   וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.   " - דברים כד

 

"וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" שמות כב

הרשימה חלקית אך נראה לי שהכיוון מובן

צטט: שמעון מאיר 2012-03-19 21:35:25

עצבן שלום,

1) לא בזבזתי את ספור יציאת מצרים.

באמצע שנות ה-80 של המאה שעברה, מנחם בגין זצ"ל כבר פרש, והשמאל הישראלי [שהבין שבחירות 77 לא היו ענישה חד-פעמית, וגם לא טעות חד-פעמית, והלכוד וחלק מהימין הולך להיות איתנו עוד הרבה זמן, וזאת לאחר 10 שנים בין 67 ל-77 שהמערך היה יכול לוותר על "השטחים" לטובת ירדן למשל, אבל השמאל היה חלק ממנו - מן המערך], ובכן, אחרי כל זה, השמאל הישראלי המתנשא והמרושע חשף את ציפורניו המרושעות  נגד מגזרים שלמים בחברה הישראלית - כינה אותם באבונים ונמוכי מצח, תקף כל זיק של יהדות, ושל ישראליות, והוציא ללאומיות בריאה ולמילה פטריוטיות שם רע.

- באותה תקופה, ובהתקרב חג הפסח, רבו בתקשרת מאמרים של ליצנים כמו אברום בורג ויוסי שריד ושאר אנשי ליצן - מאמרים של מצחיקולים: שהפלסטינים הם ממש כמו בני ישראל - עבדים במצרים, שממש מחכים לבשורת מנהיגם לצאת מעבדות לחרות.

דבר שממש לא הסתדר אז, וגם לא היום, כשכל כל יום, וגם מחר בבוקר, הם ממש נוהרים לעבוד כאן בהמוניהם כאשר כל המזרח התיכון - ארצם וביתם - פרוש בפניהם.

אז, לא היו לאנשים כמוני פתחון פה, לענות לליצנים עם ההקבלות המטופשות שלהם.

לומר להם, שאם כבר יציאת מצרים אז קדימה כפי שכתבתי בפוסט שלי שהגבת בו:

שבט/חמולת אל-מסרי - למצרים [יציאת מצרים בהפוכה];

שבט/חמולת אל-תכריתי - יציאת מצרים לעיראק;

שבט/חמולת איסטנבולי/טורקי/אותמאן.... לתורכיה או טורקיה.

וכן הלאה וכן הלאה, וששם יקראו יכתבו הגדה משלהם ויעשו ליל סדר ויפסיקו לרמות את כל העולם.

התנך הוא שלנו והוא כתוב. אז במקום שאירופה ואמריקה יתבססו על איזה מפת גבולות משנת 1898 או מ1919 על אבן גבול כזו או אחרת בהסכם סייקס פיקו, שיפסיקו לרמות את עצמם, ויתמכו בבעלות בני ישראל על ארצם שלהם, בלי שקרי פלסטין.

ולכן, לא בזבזתי את ספור יציאת מצרים. והדברים שלי כוונו לפרשנות ולאנלוגיות של השמאל.

 

יפה שאתה כבר מקשר לזירה הפוליטית אך נראה לי שבפוסט הזה יש ניסיון להסתכל למקורות שלנו, עוד לפני השאלה אם אתה מעדיף את יצחק או מנחם. על השימוש בתורתנו ככלי להצדקת עצמנו כבר כתבתי מזמן על המעשה ברבי וקאדי:  http://cafe.themarker.com/post/1879652/

 

2) את ההגדרה לגר - תוכל למצוא במקורותינו, והוא בטח לא פלסטיני, שרוצה על חשבונך וחשבון חייך.

 

גר הוא נכרי הממלא את שבעת מצוות בני נוח. נראה לי שהמוסלמים ממלאים קצת יותר מאותן שבע מצוות בסיס.

"לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו......"

אין לי בעיה עם ציטוטים מהמקורות. אפילו אני שמח על כך. התורה היא גם שלך ושל כל אחד כאן.

 

לא נעים לי לומר לך אך כל הכתוב בפוסט מבוסס על פסוקים מהמקרא. באופן אישי אני מעדיף ציטוט לא ישיר - על מנת לא ליצור מצג שווא כאילו דעתי היא דעת המקרא. לדעתי זו הדרך היחידה שבה מותר לנו (גם לרבנים הדגולים) להשתמש במקורותינו.

אבל מקורותינו כתובים בשפה מאוד מיוחדת של פעם, ומשפטית, ומאוד מאוד מורכבת. 

ואומר אור החיים הקדוש (רבנו חיים בן עטר בתחילת הפרשנות לבראשית) שבכוונת מתכוון נכתבה כך - שאם לא כן: "אין הנבוב ילבב". ממש כך.

אז עם כל הכבוד למה שלמדנו בביצפר, ותיכון, ואקדמיה, ויש כבוד, למדתי בשנים האחרונות לצד חשיבה עצמאית גם לבדוק מעת לעת ולא לזוז מהפרשנות של רבותינו ז"ל.

כי אנחנו יחידים, ועוסקים בכל מיני דברים , והם הקדישו עצמם ואת חייהם לענינים האלה סול.

ועל הפסוק: " לא תתעב וגו', מן הסתם תמצא במסכת קידושין, ובמסכת יבמות, ובמסכת ערכין, ועירובין, וכל מיני מסכתות לפי ההקשר.

רש"י ו]רשנים אחרים מסכמים את זה לאחר עיון מעמיק. יש חומשים עם רש"י ואחרים ועם מראה מקום לכל מקום שהענין נזכר בתלמוד- במשנה ובגמרא.

אז בקשר לגרמנים, אם אני מבין נכון, אז אולי לא תתעב. אבל הייתי שואל מומחים ממני.

וההסבר, סתכל ברשי" שמביא מן הגמרא - לא יבוא עמוני מואבי בקהל ישראל - והנימוק: שניסו להחטיא אתכם בדבר בלעם.

לא תתעב אדומי - לגמרי, ואף על פי שראוי לך לתעבו, שיצא בחרב לקראתך.

לא תתעב מצרי - מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור, מה טעם? שהיו לכם אכסניה בשעת הדחק. ויבואו דור שלישי בקהל, ושאר אומות מותרין מיד.

הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא.

למה? ככה. ככה זה ראש של היהודים. ותחשוב על זה.

עד כאן, לבינתיים.

 

כאן יש לנו כבר מחלוקת אמתית. אם בוחנים את משפטו של רבן גמליאל אנו מגלים שאדם צריך לראות את עצמו!!! כאילו הוא יצא ממצריים. במילים אחרות אדם צריך לקרוא את הטקסט המקראי דרך משקפיו. יש לי כבוד והערכה למפרשים השונים במהלך הדורות אך הרעיון שנוכל לגשת למקרא רק דרך משקפיהם לדעתי הוא פסול - ואפילו מסוכן. ואיפה בדיוק התובנה הנושנה של חז"לינו שאיזהו האדם הלומד מכל אדם. הרעיון שרק לגרעין מצומצם יש נגישות לתורה - ולנו (המצווים להגות בה יום וליל) אין גישה אליה זולת דרך התיווך שלהם - יוצרת מונופוליזציה של התורה - ובמילים אחרות מזנה את התורה (כפי שקרא כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה של עמינו).

 

פוסט קולע. זאת המשמעות של פסח עבורי

צטט: חמי_רוז 2012-03-19 23:51:02

פוסט יפה, אבל לא ממש מדויק. ראשית כמו שכתבת, הסיפור כשלעצמו הוא לא חשוב אם לא לומדים ממנו מוסר השכל. בהרבה מקורות יהודיים מופיע שתורה זה מלשון הוראה. אבל את המוסר השכל אפשר לפרש לכל מיני כיוונים. הכיוון שלך הוא פירוש אחד, שמעון מאיר (למשל) לקח את אותן מקורות לכיוון אחר. מה שהבאת בנוגע ליחס לעבד, מדובר רק על עבד עברי בעוד שבעבד כנעני התורה מצווה 'לעולם בהם תעבודו' והיחס אליו שונה לחלוטין מהיחס לעבד עברי. בכלל, הרצון לייחס גישה הומאניסטית לתורה זה מאוד יפה.אבל הוא עלול להתקל בהרבה בעיות ומקומות שבהם היחס הוא לא ממש הומאני בלשון המעטה.

 

יפה.

יש גם  את: לא תְחָנֵּם, ועוד ועוד.

שימון, זה חסר מעש להתבסס על אלוהים וספר המעשיות הנקרא התנ"ך.טקסט דתי אינו תופס בעניינים של יחסים בינלאומיים ,הגדרת גבולות וכד'. חופרים וחופרים שנים רבות,ועד היום לא מצאו עדות ארכיאולוגית לממלכת דוד,לדוגמא.

 

George Carlin - Religion is bullshit.

 

האימפריה העות'מנית שלטה באיזור שנים רבות. במהלך שנים אלה עברו אנשים ממקום למקום בתוך רחבי האימפריה. בסוריה,למשל , יש שחקן מפורסם בשם סאמר אלמצרי.

אז מה? כל אחד ששמו אלמצרי ,ושאבות אבותיו באו ממצרים, צריך כעת לעזוב את מקום מגוריו  ולחזור למצרים ?

 

 

פוסט יפה, אבל לא ממש מדויק. ראשית כמו שכתבת, הסיפור כשלעצמו הוא לא חשוב אם לא לומדים ממנו מוסר השכל. בהרבה מקורות יהודיים מופיע שתורה זה מלשון הוראה. אבל את המוסר השכל אפשר לפרש לכל מיני כיוונים. הכיוון שלך הוא פירוש אחד, שמעון מאיר (למשל) לקח את אותן מקורות לכיוון אחר. מה שהבאת בנוגע ליחס לעבד, מדובר רק על עבד עברי בעוד שבעבד כנעני התורה מצווה 'לעולם בהם תעבודו' והיחס אליו שונה לחלוטין מהיחס לעבד עברי. בכלל, הרצון לייחס גישה הומאניסטית לתורה זה מאוד יפה.אבל הוא עלול להתקל בהרבה בעיות ומקומות שבהם היחס הוא לא ממש הומאני בלשון המעטה.

עצבן שלום,

1) לא בזבזתי את ספור יציאת מצרים.

באמצע שנות ה-80 של המאה שעברה, מנחם בגין זצ"ל כבר פרש, והשמאל הישראלי [שהבין שבחירות 77 לא היו ענישה חד-פעמית, וגם לא טעות חד-פעמית, והלכוד וחלק מהימין הולך להיות איתנו עוד הרבה זמן, וזאת לאחר 10 שנים בין 67 ל-77 שהמערך היה יכול לוותר על "השטחים" לטובת ירדן למשל, אבל השמאל היה חלק ממנו - מן המערך], ובכן, אחרי כל זה, השמאל הישראלי המתנשא והמרושע חשף את ציפורניו המרושעות  נגד מגזרים שלמים בחברה הישראלית - כינה אותם באבונים ונמוכי מצח, תקף כל זיק של יהדות, ושל ישראליות, והוציא ללאומיות בריאה ולמילה פטריוטיות שם רע.

- באותה תקופה, ובהתקרב חג הפסח, רבו בתקשרת מאמרים של ליצנים כמו אברום בורג ויוסי שריד ושאר אנשי ליצן - מאמרים של מצחיקולים: שהפלסטינים הם ממש כמו בני ישראל - עבדים במצרים, שממש מחכים לבשורת מנהיגם לצאת מעבדות לחרות.

דבר שממש לא הסתדר אז, וגם לא היום, כשכל כל יום, וגם מחר בבוקר, הם ממש נוהרים לעבוד כאן בהמוניהם כאשר כל המזרח התיכון - ארצם וביתם - פרוש בפניהם.

אז, לא היו לאנשים כמוני פתחון פה, לענות לליצנים עם ההקבלות המטופשות שלהם.

לומר להם, שאם כבר יציאת מצרים אז קדימה כפי שכתבתי בפוסט שלי שהגבת בו:

שבט/חמולת אל-מסרי - למצרים [יציאת מצרים בהפוכה];

שבט/חמולת אל-תכריתי - יציאת מצרים לעיראק;

שבט/חמולת איסטנבולי/טורקי/אותמאן.... לתורכיה או טורקיה.

וכן הלאה וכן הלאה, וששם יקראו יכתבו הגדה משלהם ויעשו ליל סדר ויפסיקו לרמות את כל העולם.

התנך הוא שלנו והוא כתוב. אז במקום שאירופה ואמריקה יתבססו על איזה מפת גבולות משנת 1898 או מ1919 על אבן גבול כזו או אחרת בהסכם סייקס פיקו, שיפסיקו לרמות את עצמם, ויתמכו בבעלות בני ישראל על ארצם שלהם, בלי שקרי פלסטין.

ולכן, לא בזבזתי את ספור יציאת מצרים. והדברים שלי כוונו לפרשנות ולאנלוגיות של השמאל.

2) את ההגדרה לגר - תוכל למצוא במקורותינו, והוא בטח לא פלסטיני, שרוצה על חשבונך וחשבון חייך.

"לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו......"

אין לי בעיה עם ציטוטים מהמקורות. אפילו אני שמח על כך. התורה היא גם שלך ושל כל אחד כאן.

אבל מקורותינו כתובים בשפה מאוד מיוחדת של פעם, ומשפטית, ומאוד מאוד מורכבת. 

ואומר אור החיים הקדוש (רבנו חיים בן עטר בתחילת הפרשנות לבראשית) שבכוונת מתכוון נכתבה כך - שאם לא כן: "אין הנבוב ילבב". ממש כך.

אז עם כל הכבוד למה שלמדנו בביצפר, ותיכון, ואקדמיה, ויש כבוד, למדתי בשנים האחרונות לצד חשיבה עצמאית גם לבדוק מעת לעת ולא לזוז מהפרשנות של רבותינו ז"ל.

כי אנחנו יחידים, ועוסקים בכל מיני דברים , והם הקדישו עצמם ואת חייהם לענינים האלה סול.

ועל הפסוק: " לא תתעב וגו', מן הסתם תמצא במסכת קידושין, ובמסכת יבמות, ובמסכת ערכין, ועירובין, וכל מיני מסכתות לפי ההקשר.

רש"י ו]רשנים אחרים מסכמים את זה לאחר עיון מעמיק. יש חומשים עם רש"י ואחרים ועם מראה מקום לכל מקום שהענין נזכר בתלמוד- במשנה ובגמרא.

אז בקשר לגרמנים, אם אני מבין נכון, אז אולי לא תתעב. אבל הייתי שואל מומחים ממני.

וההסבר, סתכל ברשי" שמביא מן הגמרא - לא יבוא עמוני מואבי בקהל ישראל - והנימוק: שניסו להחטיא אתכם בדבר בלעם.

לא תתעב אדומי - לגמרי, ואף על פי שראוי לך לתעבו, שיצא בחרב לקראתך.

לא תתעב מצרי - מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור, מה טעם? שהיו לכם אכסניה בשעת הדחק. ויבואו דור שלישי בקהל, ושאר אומות מותרין מיד.

הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא.

למה? ככה. ככה זה ראש של היהודים. ותחשוב על זה.

עד כאן, לבינתיים.

צטט: שמעון מאיר 2012-03-19 10:47:08

כתבת יפה.

אבל צריך גם לדייק טיפה.

גר - זה לא אחד שזורק עליך קאסמים וגראדים, או מתפוצץ עליך באוטובוס.

גר זה לא אוסף של ערב-רב מסעודיה, מרוקו, תימן, לוב, מצרים, עיראק, לבנון, סוריה, תורכיה שבא עם ספור בלוף שהארץ הזו שלו מימים ימימה (כפי שכתבתי בפוסט שלי על שמות המשפחה, ששם הגבת).

 

בכל דור ודור חייב אדם לראות (ויש הגדות שכתוב: להראות) את (מאלף עד תו) עצמו כאילו הוא יצא ממצרים/השואה.

ולכן המסקנות, הם קודם כלפי - עצמי.  ורק אחר כך עם כל השאר.

סליחה, אבל אכלנו מספיק חרא. אז מסקנות קודם עבורנו ועבור הקיום שלנו, ורק אחר כך אוניברסלי שמוניברסלי. אם אנחנו רוצים להמשיך להשאר בשורה התחתונה - להתחתן בתוך המשפחה.

 

1. שרידות של עם (כולל הגנה עצמית) זה ברירת המחדל. לא נראה לי שצריך סיפור כדי לשכנע מישהו להתגונן כשתוקפים אותו - וגם אם כן כל מלחמה שהיא (וכאלו לא חסר) הייתה מתאימה לעניין. נראה לי "שלבזבז" את סיפור יציאת מצריים על מסקנה כל כך טריוויאלית עושה עוול עם המקרא.

2. אתה צודק שאין הגדרה מיהו גר (לעניות דעתי הכוונה לזר - לא יהודי). ובכל זאת הייתי שמח את דעתך על הפסוק התנ"כי הבא: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ" (דברים כג). הרי אם היינו לוקחים את הדברים לימינו היה איסור לשנוא את הגרמנים (בימים שלאחר השואה).

3. המסקנות כפי שהן מובאות בספר הספרים הם כלפינו וכלפי הקיום שלנו.

4. הפוסט מדבר על יציאת מצריים והחוקים שנקבעו אחריה - קרי החוקים המכוננים של העם העברי - אם זה לא יהדות קשה לי להבין מה כן.

5. ומילה אחרונה לגבי שרידות - על פניו נראה שהחוקים הללו (בעצם אני מדבר על הגיון יותר מאשר על חוקים) מפריעים במלאכת השרידה, שהם כמו כבלים על ידיו של מי שרוצה להלחם או להצליח (זה בדיוק היה הטיעון של ניטשה נגד היהדות והנצרות), אלא שבמבחן הזמן דווקא חברות שסיגלו לעצמן את התנאים המגבילים הללו שרדו. 

מעניין איזה מוזיקה תצא "משדות התחנה המרכזית".

 

צטט: forte nina 2012-03-19 09:44:14

אני מחוברת מאוד למוזיקת הבלוז האמריקאית שהתפתחה בשדות הכותנה, וזה אחד הביצועים הטובים.
עצבן, פוסט מעולה ובתזמון טוב. לגבי הלוקיישן, לצערי הרב, אז תחנה מרכזית תל אביב- היא מהדורה מתקדמת של ארץ גושן היהודית לשעבר.

מחכים לאדונים שיאספו אותם- תל אביב.

 

תודה

 

צטט: אורי זמיר 2012-03-19 09:23:20

פשוט עונג צרוף לקרוא אותך!

 

התודה כמובן למקורותינו

 

צטט: אסתי הורן 2012-03-19 08:06:03

כמה מנסים להזכיר לנו ובכל זאת אנחנו שוכחים ושוקעים שוב ושוב לעבדות, ויותר גרוע- לאדנות. תודה על התזכורת החשובה!

 

ואני כותב.

ואכן, על משקל דבריו של משה רבנו תורת זייגער, עליו השלום: ועתה כתבו לכם את דברי השירה הזו (או הזאת) - בפרשת האזינו, או לפני כן;

ועל משקל דבריו (פארפרזה באוניברסלית) של הרב עובדיה יוסף: וכן כתבתי בספרי "יביע אומר",  וכן כתבתי בספרי שו"ת-"יחווה דעה" - אני כותב ממש עכשיו, שורות שורות את התנך שלי. שורות שורות הנכתבות כאן בקפה ובעולם הלוא ממש וירטואלי, את הפרשנות שלי.

 

ובעצם, מגיע לי, ולעוד הרבה טוקבקסטים, אחרי כל הרבה שנים (ממש מילדות) לשמוע את הפרשנות המסויימת מאוד של רון מייברג, ונחום ברנע, וגרוסמן, ועמוס עוז, וגדעון לוי ואחרים.

 

והמסקנות שלי לשואה לא חייבות להיות המסקנות שלך.

הן לא בהכרח מתנגשות כולן זו בזו - למשל ג'וק נכנס אלי הביתה אז זרקתי עליו מגבת וניערתי מהחלון. אז אין סיבה לכתוב על צלם ועל אכזריות.

ומה שכתוב בתנ"ך אני יודע לפחות כמוך.

וממש לא בטוח "שאין קודם אנחנו ורק אחר כך הם" - כי את ואני היינו במעמד הר סיני [וזה ממש כתוב מפורשות, ומזה, הצד שלך מתחמק כל הזמן. כתוב, אז למה אתם מתווכחים?] - ומישל אובמה וטוני בלייר ופול מקרטני למשל, לא היו שם - איתך ואיתי במעמד הר סיני.

 

בענין צלם אנוש - אני מנסה להזכר מתי אבדנו אותו במהלך הדורות ולא כל כך מוצא. 

 

בענין הסיבה "לרצות בקיומו" - למה שלא תפני את השאלה שלך לגרמנים? שיתאבדו.

למה שהם ירצו בקיומם שלהם עצמם?

למה את מאיימת עלי כל הזמן בקיום שלי?

אבל זה בסדר. אני מבין אותך. את יהודיה אמיתית. לא?

או אולי בכל זאת, תפני את זה לאדם הלבן של אירופה שחיסל מליונים באפריקה ואחר כך בעבדות במשך מאות שנים, עד שאפריקה עדיין מדממת ועדיין לא מצליחה לצאת מהטראומה שלה, ולחיסולים שלו את עצמו על אדמת אירופה.

למה שהוא ירצה להמשיך בקיומו? לא נראה לי שהענין מטריד אותו כל כך.

 

שמעתי כאן בקפה באחד הפוסטים מפרופסור לאסטורפיסיקה - רגב שמו, שכותב בMYSAY . גם הוא משמיע צליל של איום לגבי הקיום שלנו. 

כלומר, סוריה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, אבל אם אנחנו נעשה 1% מזה, אומות העולם יאיימו על קיומנו. והוא מזהיר אותנו, שיימאס להם מאיתנו..... שוב ??? עוד פעם ???

אז מה יוצא מזה? אנחנו יהודים.

אז בואי וקראי בתנ"ך שלי. זה יועיל לך. את שלך אני מכיר.

 

ולשורה התחתונה - כל עוד אתם מתחתנים בתוך המשפחה אז....

אתם לא רוצים? לכו להתבולל, תגורו כאן, או שתגורו בחו"ל זה לא משנה.

צטט: שמעון מאיר 2012-03-19 10:47:08

כתבת יפה.

אבל צריך גם לדייק טיפה.

גר - זה לא אחד שזורק עליך קאסמים וגראדים, או מתפוצץ עליך באוטובוס.

גר זה לא אוסף של ערב-רב מסעודיה, מרוקו, תימן, לוב, מצרים, עיראק, לבנון, סוריה, תורכיה שבא עם ספור בלוף שהארץ הזו שלו מימים ימימה (כפי שכתבתי בפוסט שלי על שמות המשפחה, ששם הגבת).

 

בכל דור ודור חייב אדם לראות (ויש הגדות שכתוב: להראות) את (מאלף עד תו) עצמו כאילו הוא יצא ממצרים/השואה.

ולכן המסקנות, הם קודם כלפי - עצמי.  ורק אחר כך עם כל השאר.

סליחה, אבל אכלנו מספיק חרא. אז מסקנות קודם עבורנו ועבור הקיום שלנו, ורק אחר כך אוניברסלי שמוניברסלי. אם אנחנו רוצים להמשיך להשאר בשורה התחתונה - להתחתן בתוך המשפחה.

 

שמעון, זה מה שיהיה כתוב בתורה שאתה תכתוב, אבל זה לא מה שכתוב בתנ"ך. שם אין "קודם כל" אחנו ו"רק אחר כך" אחרים. אנחנו חייבים במקביל גם להגן על עצמנו וגם לשמור על צלם אנוש. אם נדחה את הדרישה מעצמנו להתנהגות צודקת ומוסרית לזמן בו יחיה זאב עם כבש, אנחנו נהפוך להיות עם כה אכזרי שכבר לא תהיה שום סיבה לרצות בקיומו.

כתבת יפה.

אבל צריך גם לדייק טיפה.

גר - זה לא אחד שזורק עליך קאסמים וגראדים, או מתפוצץ עליך באוטובוס.

גר זה לא אוסף של ערב-רב מסעודיה, מרוקו, תימן, לוב, מצרים, עיראק, לבנון, סוריה, תורכיה שבא עם ספור בלוף שהארץ הזו שלו מימים ימימה (כפי שכתבתי בפוסט שלי על שמות המשפחה, ששם הגבת).

 

בכל דור ודור חייב אדם לראות (ויש הגדות שכתוב: להראות) את (מאלף עד תו) עצמו כאילו הוא יצא ממצרים/השואה.

ולכן המסקנות, הם קודם כלפי - עצמי.  ורק אחר כך עם כל השאר.

סליחה, אבל אכלנו מספיק חרא. אז מסקנות קודם עבורנו ועבור הקיום שלנו, ורק אחר כך אוניברסלי שמוניברסלי. אם אנחנו רוצים להמשיך להשאר בשורה התחתונה - להתחתן בתוך המשפחה.

אני מחוברת מאוד למוזיקת הבלוז האמריקאית שהתפתחה בשדות הכותנה, וזה אחד הביצועים הטובים.
עצבן, פוסט מעולה ובתזמון טוב. לגבי הלוקיישן, לצערי הרב, אז תחנה מרכזית תל אביב- היא מהדורה מתקדמת של ארץ גושן היהודית לשעבר.

מחכים לאדונים שיאספו אותם- תל אביב.

פשוט עונג צרוף לקרוא אותך!

כמה מנסים להזכיר לנו ובכל זאת אנחנו שוכחים ושוקעים שוב ושוב לעבדות, ויותר גרוע- לאדנות. תודה על התזכורת החשובה!