| לילדי החמוד, שלום! כולי עודני תחת הרושם המזעזע שעשה עליי השידור לחיילים, איפה שביימו את מאורע התאבדות הנוצריה אשת חייל, מתל אביב. ודאי קראת בעיתון על כך, לפני חודשיים בערך. גם בקוראי התרגשתי, אבל ללא השוואה עת שמעתי את האישה, מדברת ומשיחה מליבה הדווי. גם קריאותיו של הילד היתום, המתגעגע לאבא, אמא, קורעים לב ממש. כל זה שודר בתכנית המיוחדת לכם. האם יש באפשרותכם להאזין לקול ירושלים? אני שומעת מדי פעם שמוסרים ד"ש לחיילים הנמצאים אתכם, וכולי מתפלאה על כך. משם, כן שמעתי שידור מיוחד. ורדיו נמצא ברשותכם בכלל? חשבתי הערב לבלות באסיפת פועלים בקשר עם הבחירות למועצה המקומית. ילדה טובה כמוני, הלכתי כמובן. בחוץ גשם חזק והבוץ מגיע עד, עד. כמובן שלא באו אנשים. אפילו במספר כזה שנהוג בכפר להתחיל באסיפה. ראיתי רק את אלה הדואגים לספסליהם, לבל יקרה להם דבר, ועוד כמה. היתר לא הטריחו את עצמם. למברג שאל את פי החברים באם להתחיל באסיפה, אבל כמובן שהחליטו בשלילה. אין טעם, בחוג כזה מצומצם להתווכח ולקבל החלטות. בליל שבת תתקיים אסיפת תעמולה בהשתתפות שלושת נציגי הזרמים. בר-אבי, ליכטינגר ומנדל זינגר. באם השם ירחם וייתן גם אז גשם, ייתכן שהאסיפה לא תתקיים, ואז הציבור יילך לבחירות מבלי לשמוע לפחות דין וחשבון מפעולותיה של המועצה ולהביע את ביקורתו על כך. אל תשאל. מתנהלים עניינים שמעוררים בך רצון חזק לפעול למען הציבור, כמו הערב, כשבאתי לבית הפועלים. מי היה? מה שמעתי? פלינט, שלמה נפשי, בר-דרורה, מ. בוים ועוד כמוהם. מתווכחים בקולי קולות. הספקתי רק לשמוע, בזמן שדיברתי עם סלעי, שבן-גוריון לא סוציאליסט, אלא רק ציוני הוא. נפשי כן, לו הפטנט לכך. שחר רצה להציע להחליף את המזכיר, אבל מכיוון שלא היה מעמד שיאפשר קיום אסיפה, נשארת ההצעה עד אחרי הבחירות. הספקתי לשמוע מפיו של פלינט, שהוא עסוק למעלה מראשו בהדפסת חוברת על המועצה המקומית. זה מפעלו הוא. כמובן שגם ד"ר בוהם כתב מאמר, למברג, ועוד אנשים. עזבתי את החברים מתווכחים, והלכתי הביתה. הספקתי להגיע בדיוק כשהתחילה פינת החייל. אינני מצטערת, זה גרם לי סיפוק הרבה יותר גדול מהמעמד שם. אגב, בית הפועלים, תוקן במידה רבה. השמשות שלמות, ספסלים חדשים, את התקרה ציפו בד, ועומדים לעשות כך גם על הקירות סביב. וושצ'ינה בגזברות, ומשתדל לעזור ללמברג. חוץ מזה, הרי ערב בחירות לוועד פועלי הכפר, עומדים. איך ומה שלא יהיו המניעים, טוב שעושים משהו, רק שהציבור לא יתאסף בתוך אורווה במקום בית פועלים. אתמול התחלפתי בבוקר. היה עליי לסדר חבילה הביתה, וזה אפשרי רק לפני הצהריים. בגשם שוטף נסעתי. עוד מעט והרוח והגשם העיפו אותי, אבל אני מתארת לעצמי שהייסורים שעוברים כעת בבית, הם הרבה יותר גדולים מאלה שלי בנסיעה בגשם. בסוכנות נתנו לי הנחה על החבילה, מבלי שיעשו לי איזה שהם קשיים. יש כעת חבילה אחת מסוימת, שאפשר לשלוח אותה בהנחה, כל יתר הסוגים לא. אין דבר, נמצאים בתוכה דברים די מועילים, הלוואי והיו מקבלים אותה רק בהקדם האפשרי. לאחיותיך אשלח בחודש הבא. דואר עדיין לא קיבלתי מהן. את מכתבך רק שלחתי. אני לבד לא רוצה לכתוב, לרגע אני מתארת לעצמי את התמונה, עת תקבלנה מכתב ורק כתב ידי בו. כתבת להן לא לדאוג במקרה של אי-קבלת מכתבים. תשתדל משם לכתוב. אחרי שהתחלפתי, כמובן שהייתי הרוגה היום בעבודה. הלכתי לישון מאוחר ובבוקר שוב לעבודה. לכן ישנתי אחרי העבודה. הספקתי לקרוא את העיתון ולא יותר. בשבוע של בוקר, בדרך כלל מספיקים מעט לקרוא, היות ועייפים. ספר כבר עשרה ימים שלא לקחתי ביד. אבל חוץ מזה יש מספיק מה לקרוא. חומר לא חסר. גם אתה ילדי, דאגת לשלוח לי את "המתנדב", קראתיו עוד לפני שבוע. בין המאמרים היה אחד של מוסינזון. גם את דבר הפועלת החדש אני קוראת. יש מאמרים די טובים. השבת שוב לא יצא לי לקרוא, היות וביקשתי את החברה לבוא קצת אלי לפני ההצגה שתתקיים פה במוצאי שבת. בפעם הראשונה שיום הולדתי חל בשבת. בכדי למנוע ממני ייסורים, החלטתי להיות בחברת ידידיי. יום זה הוא בשבילי לא קדוש. אבל במרוצת השנים מאז שאנו יחד, נהפך אצלי גם זה להזדמנות הבעת רגשותיך, ולכן כה חרוט במוחי. זיכרונות נעימים, הפתעות נעימות שהיית מסדר לי ביום זה, כך אני זוכרת אותו. לכן כעת, בזמן שהינך כה רחוק ממני, תאר לעצמך כמה סבל שדבר זה גורם לי. יודעת אני גם שכולך איתי ביום זה, והינך זוכר אותו עוד חודשים מספר קודם לכן. ועובדת שליחת חבילה שתגיע בזמן מוכיחה על כך. תודה רבה לך ילדי על תשומת הלב. מי ייתן ובשנה הבאה נבלה יום זה יחדיו, ונספר ונמסור מרחשי ליבנו בעבר, עת היינו מרוחקים וכה קרובים כאחד. מה שלומך קינדה-לי? הכול בסדר? ההינך בריא? ומה שלום הבחורצ'יק? כולי צהלה לקראתו, ליבי רווח בקראי על כך... איך הינך מתקדם בעבודה? הייה ילד טוב וזכור כל מה שהבטחת – שמור על בריאותך, בריאותי. קבל שפע נשיקות רותחות, שלך תמיד, דורה |