0 תגובות   יום שני, 19/3/12, 18:24

 

תארו לכם שאתם יושבים בחדר מסחר או בביתכם מול מסכי הבורסה והמדדים. ברשותכם מכשיר פלא שהניחו בידכם היכול לנבא בדיוק מירבי מתי תתחיל ירידה פתאומית בניגוד למגמה של השוק בעקבות פרסום ידיעה שלילית במיוחד או עליה חריגה בתסריט דומה. דמיינו לעצמכם כמה כסף יכולתם להרוויח  אם היה ברשותכם כלי מעין זה! זהו בהחלט חלומו הרטוב של כל משקיע: לדעת בדיוק מתי לשים את הכסף ובאיזו פוזיציה: call או put בכל רגע נתון.

המחשבה הראשונה שעולה לי בראש בהקשר זה היא ״הרועה״ אשר לפני שלחץ על ההדק וקרא לצאת למלחמה דאג למכירת כל אחזקותיו בבורסה כדי לגרוף את חלקו ראשון אבל, כשאני רואה שסוכנויות הדירוג הפכו בחודשים האחרונים  לשחקן הראשי הקובע את הסנטימנט בשווקים ואת המגמות של הבורסות בעולם, אותי זה מכניס לחרדות! מי שומר על השומרים? היכן הגילוי הנאות והשקיפות? מי בודק את התהליך ותוצאותיו?
שלא תבינו לא נכון, איני מאשים את חברות הדירוג במעשה שלילי או פלילי כלשהו. איני מאמין שיש כוונה זדונית מאחורי החלטותיהם,  כל מה שברצוני הוא להתריע על הסכנה האפשרית ולהציב סימני שאלה על הדרך. הרי לא מדובר פה בתוצאה מתמטית או בחישוב שתוצאתו בינארית 1 או 0! הניתוח של חברות ומדינות מורכב ולא חסרים מקרים שבהם חברות עם דירוג מסוכנויות ידי כל סוכנויות הדירוג פשטו את הרגל והביאו למשבר עולמי (ליהמן ברדרס לדוגמא...) או חברות עם דירוג שלילי שצמחו והצליחו למרות הדירוג השלילי שניתן על ידי חברות אלה. 
1. עיתוי ותזמון הידיעות- מבדיקה שערכתי, חלק גדול מהידיעות השליליות ששוחררו, באו תוך כדי עליה של הבורסות בעולם ובניגוד למגמה כך שהן גרמו לתגובה שלילית קיצונית במסחר. כמעט כאילו שיש יד מכוונת שיושבת על פוזיציות שורט ואינה מעוניינת בעליות. קחו לדוגמה את אזהרת דירוג האשראי הכוללת של כלל אירופה: היה יותר מתאים ויותר נכון לפרסם ידיעה שלילית זאת במהלך החודשים הקודמים לפני כל ההסכמים התכניות מרחיקות הלכת של מנהיגי אירופה, אבל לא, הדבר בא לאחר הפרסומים החיוביים.  
2. טפטוף אזהרות הדירוג. למה? מה השתנה במהלך יום או יומיים או שבוע שמביא להחלטה לפרסם? שלא תבינו שאני חושב שהמצב טוב, להיפך, המצב לא טוב אבל מה ההגיון בטפטוף? הרי הכל מוכן מראש (ראו בעיה מספר 3!) ורק מחכה ליד המכוונת מתי לפרסם את זה.
3. ידיעות שבטעות נפלטות מהמערכת בלי כוונה- לדוגמה הורדת הדירוג של צרפת שהוכחשה לאחר שפורסמה ונמסרה הודעה שפורסמה בטעות. איך זה קורה? מה מנגנוני הבקרה שננקטים בחברות אלה והאן מישהו בדק אם אין יד מכוונת באון חברות שמרוויחה מכך?
4. מי מחזיק בחברות דירוג האשראי? האם יש הפרדה מלאה וחומה סינית שמונעת מהמידע להגיע לחברות שמחזיקות בבעלות? הרי כלל ברזל אומר שסוד זה דבר שידוע רק לאדם אחד כי ברגע שיש יותר מאחד הדבר כנראה ידוע לכולם, לא? ובחברות הדירוג מחזיקות חברות אחזקות כמו ברקשייר התאווי וחברות מסחריות נוספות.
5. מי שם את סוכנויות הדירוג כגורם היכול להחליט על גורל כלכלי של מדינות לשבט או לחסד - מי שומר על השומרים? האם המידע הנחוץ בכלל זמין להן כאשר הן מוציאות את המסקנה שלהן או שהמידע מתבסס על חצאי דברים ללא בקרה או מידע נים מאותן המדינות?
לסיכום, הייתי רוצה לראות כלים תומכים שיאפשרו לי ולמשקיעים אחרים להאמין שחברות הדירוג פועלות באופן שקוף וללא כוונת רווח:
1. יש לאסור על חברות הדירוג להחזיק ולסחור במניות , מדדים או כלים פיננסיים אחרים עליהם יש להם השפעה ישירה, הן באופן ישיר והן באמצעות גילוי נאות והצהרה שוטפת של מנהלים בחרות אלה.
2. יש לוודא מידור מוחלט של המידע וההחלטות בפני בעלי המניות בחברות אלה ולאסור אולי בעלות של חברות אחזקה וחברות בחברות דירוג אשראי בשל ניגודי אינטרסים ויכולת לגרוף רווחי הון. 
אני לא תמים, ברור לי שלכל גורם יש תוצאה ולכל כלל יש מעקף. אבל, כששחקן בשוק הפיננסי הופך לכל כך דומיננטי ומשפיע באופן ישיר, מיידי ולטווח ארוך על התנהלות השוק, ברור לי שיש להציב חסמים ומנגנוני בקרה שימנעו שימוש וניצול המידע באופן לא הולם.

דרג את התוכן: