כל מי שנמאס לו מתחזיות מופרכות שמפורסמות כל יום כל היום ובכל המדורים הכלכליים? שיקום!
רוצים ממני תחזית מדוייקת עם ערבות אישית לשנים הקרובות?
לאחר העליות הנוכחיות שוק ההון ירד, לאחר מכן השוק שוב יעלה ושוב ירד ושוב יעלה ושוב ירד וכך הלאה בשנים הקרובות. אני מוכן להתחייב על זה ב 100 אחוזים. הדבר היחידי שאני לא מוכן להתחייב עליו זה מתי זה יקרה וכמה עמוק זה ירדד או יעלה. וראו איזה פלא, אילו בדיוק הפרמטרים שחסרים כדי להפוך את התחזית שלי משטויות לבעלת ערך אמיתי! כי מה שמפריד בין המקצוענים לשרלטנים בתחום, זאת היכולת לחזות את התזמון והעומק של האירועים המהותיים שמניעים את השוק הפיננסי.
כל יום אנחנו מוצפים בתחזיות שליליות וחיוביות שבמבחן בדיעבד אין בינן לבין המציאות אפילו קשר מקרי. ואף על פי כן, טורחים הכתבים ומביאים ראיונות איתם ונותנים להם במה לכותרות מפוצצות ולא אחראיות.
לא מזמן התפרסמה באחד העיתונים הכלכליים כתבה שסיכמה את התחזיות של האנליסטים המובילים לשנת 2010 והתוצאה בדיעבד. הפלא ופלא: מתוך 10 קטגוריות ותחזיות שהתבקשו לספק, הם פגעו במדוייק ב 2 מתוך 10! כלומר, הם פספסו 80 אחוזים מהתחזיות. וכאן השאלה המתבקשת:האם ראיתם אי פעם התנצלות של אנליסטים על חיזוי שלא צלח או פספוס בענק? מה פתאום, הם יתייצבו בשנה הבאה ושוב יתנו בגאווה וביטחון עצמי תחזית שגוייה ובגדול.
על פי כל מבחן סטטיסטי, אם היינו לוקחים קוף ללא הכשרה ומבקשים ממנו לחזות את התוצאות, באופן סטטיסטי הקוף היה קולע ב 5 מתוך 10 וזה היה הופך אותו לאנליסט המוביל במדינה.
אני אישית בא מתחום ההי-טק והתקשורת. כאשר חברת אנליסטים מספקת תחזית טכנולוגית, היא תמיד תספק פרמטר נוסף לחיזוי: ההסתברות להתממשות התחזית. כלומר, החברה מספקת הסתברות/סיכוי לכך שהתחזית שלה תתממש מתוך הנחה בסיסית ומציאותית לכך שייתכן והתחזית לא תתממש.
גם הציטוטים המפוצצים מאנליסטים בעלי שם, מתבררים לעתים קרובות כשגויים. קחו לדוגמה את פרופסור נוריאל רוביני. כלכלן בעל שיעור קומה שאיני מעז איפלו לזלזל בכבודו. ראבל, גם הוא לקה באותה בעיה. אכן הוא חזה את המשבר ב 2008 ואכן הוא אמר שיהיה משבר נוסף. ואכן זה קרה. אבל, בעוד רוביני צועק כבר שלוש שנים על המשברים שאכן היו, הוא לא הצליח לחזות את העליות הגדולות של 2009-2010 ולא את העליות שהיו מתחילת השנה. כלומר, מעריציו פספסו מאות אחוזי עליה בעוד התקשורת ממשיכה לצטט אותו כל הזמן. על זה אומרת הקלישאה: "גם שעון אנאלוגי מקולקל, מדייק פעמיים ב 24 שעות"
קחו את כל מה שקונצנזוס האנליסטים מנחש בכל רבעון, תבחנו מה תחזיות אלה עושות לשוק ולבעעלי המניות ותבינו עד כמה חסר אחריות לתת להם במה מבלי לבדוק את היכולת והידע שלהם.
רוצים דוגמאות? בבקשה: ברבעון שלישי 2011, פספוס של רווחי אפל שלח את המניה לירידה של כמה אחוזים, ברבעון רביעי שוב פספוס והפעם ב 30% , כולנו יודעים היכן המניה היום. דוגמה נוספת, גוגל, רבעון רביעי, פספוס בתחזיות שלח את המניה לירידה (כמובן שבינתיים המניה חזרה לאותו ערך ויותר) כי 7% גידול זה לא מספיק... אני מניח שיש הרבה מנכלים של חברות קטנות בסדרי גודל מגוגל שהיו מתפללים לשיעור גידול דומה! תבדקו אותי ותראו שיש עוד אלפי דוגמאות.
אתם בטח שואלים את עצמכם, אז מה בעצם אני רוצה?
התשובה פשוטה: יותר אחריות של העורכים והכתבים! תכריחו את האנליסטים לשים הסתברות לטעות ותפרסמו אותה בכל תחזית, תמדדו אותם באופן שוטף וכאלה שלא עומדים במבחן הקוף כלומר, שקולעים ומדייקים לפחות ב 60% מהתחזיות ויותר, אנא, אל תפרסמו תחזיות שלהם. כי בואו נודה על האמת, בחיים לא היינו הולכים לרופא שטועה ב 8 מתוך 10 אבחנות, לא למוסכניק , לקבלן ובעצם לשום בעל מקצוע שלא מסוגל לבצע את מה שמתיימר לעשות!
ובפעם הבאה שאתם קוראים מאמרי חיזוי שוק ההון, קחו אוויר, תףפעילו שיקול דעת שלכם ותתמקדו רק באילו מבין האנליסטים שלא מחפשים רק כותתרת אלא גם מבינים על מה שהם מדברים.