זה קורה יותר מדי פעמים. אפשר לקרוא לזה מקרה. אפשר גם לא,
היו את הימים שהסתכלתי על הנסיך ההוא. וגם על פורטונה שלו.
אני מאנישה הולכים על 4. ואולי לא ממש. אין לי את היכולת לבדוק. אולי אני גם לא ממש רוצה.
זה נוח לי ככה. בלי אף מילה, גם לא מחצית המילה, על הענשה.
של ההולכים על 2. בדרך הכלל.
פעם זה היה עם זה של הקצה, תכף זה יהיה עם עוד אחד,
מערכות קורסות בזמן שלהן. זה לא קשור לגיל בכלל.
לא תמיד זה בא בזמן,
רק העניין של ההכרזה למי שעוד צריכ//ה לדעת. היא לא תמיד נוחה.
ואני קצת בטוחה. שהוא מרגיש. וזה בהחלט חבל.
[ שפנים הם לפעמים געגועים לסלע. בלי מחלוקת. בכלל, ]
. |