כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    אנציקלופדיה בריטניקה צריכה למות

    7 תגובות   יום שלישי, 20/3/12, 21:13

    קוראים לה "אנציקלופדיה בריטניקה", אבל בשנת 1900 המטה שלה עבר לניו יורק. איפה זה כתוב? וויקיפדיה כמובן.

    בדיוק לפני שבוע הודיעה החברה המוציאה לאור את אנציקלופדיה בריטניקה כי תחדל להדפיס אותה – 244 שנה אחרי שהדיו על המהדורה הראשונה יבש.

    הידיעה על הפסקת ההדפסה היתה מאוד פופולארית. ואפשר להבין למה. במשך כל כך הרבה שנים הכרכים האלה היו מקור המידע הנגיש, המקיף והנפוץ ביותר בכדור הארץ. וכמובן, האיכות תמיד נתפשה כזו שאין מעליה. איכות בריטית, אין מה לומר. כמו אוקספורד, קיימברידג', הביטלס ופאי רועים.

    עיקר הדיון התמקד במדיום – מנייר לאינטרנט. וגם זה בצדק – כנראה שאין מוצר תוכן כלשהו שהקשר שלו לנייר יותר מקובע ויותר מקודש. התנ"ך כמובן נפוץ ומקודש יותר, אבל על התנ"ך אין זכויות יוצרים, התוכן שלו לא מתחדש וגרסאות דיגיטליות שלו קיימות כבר הרבה שנים.

    אבל בעצם מדובר בעניין הרבה יותר עמוק מזה. סיבה אחת היא הדרך שבה האנציקלופדיה נכתבת. שוב, על פי וויקיפדיה, גוף המידע העצום הזה הוא תוצאה של עבודתם של 100 עורכים במשרה מלאה ויותר מ-4,400 כותבים, כולם מומחים.

    לצורך העניין, מודל התוכן הזה לא שונה בהרבה ממוצרי תוכן מסורתיים אחרים, שרבים מהם נשענים על מומחים שמייצרים משהו שיש להם בו ידע או כישורים ייחודיים. שוכרים אותם, הם מבצעים את העבודה, אורזים אותה, מכנסים אותה למדיום פיסי ומשווקים אותה באמצעות שרשראות שיווק והפצה פיסיות ארוכות.

    בעקבות ההחלטה להפסיק להדפיס, המדיום לא יהיה פיסי וגם במנגנון השיווק הישן אין יותר צורך. אבל אריזה ושיווק דיגיטליים לא פותרים את הבעיה – יש עוד חלקים במודל שעבד מאז 1768 שהתפרקו.

    ופה ההשוואה עם וויקיפדיה פשוט בלתי נמנעת. קודם כל – האיכות. כבר בדצמבר 2005, נעשה ניסיון מקצועי להשוות בין איכות התכנים בין שני סוגי האנציקלופדיות. התוצאה היתה שהאיכות של וויקיפדיה טובה לא פחות.

    במלים אחרות, 100 עורכים ו-4,400 כותבים מקצועיים לא מפיקים מוצר טוב יותר מזה שמופק על ידי מאות אלפי כותבים אנונימיים מרחבי העולם שלא מקבלים אגורה על תרומתם. וכמובן – המידע בוויקיפדיה ניתן בחינם בעוד שהמידע באנציקלופדיה בריטניקה עולה כסף.

    ולבסוף – העדכניות. המגבלות השיווקיות של מוצרים פיסיים מכתיבות לאנציקלופדיה בריטניקה תדירות עדכון נמוכה – המהדורה האחרונה, מהדורה 15, שמכילה 32 כרכים, יצאה לדרך ב-1985. בוויקיפדיה לעומת זאת מהירות העדכון כה גבוהה, עד שלעתים רבות העדכונים מקדימים סיקור של גופי חדשות.

    לא רק המודל השיווקי של וויקיפדיה התפרק – גם המודל התוכני. ואם לא די בכך, יש כבר בשוק מוצר שאיכותו לא נופלת, עלות ייצורו אפסית, הוא ניתן בחינם והוא מתעדכן במהירות.

    כל זה לא יכול אלא להוביל למסקנה שאין הצדקה לאנציקלופדיה בריטניקה – באף צורה. כל עוד מדובר באנציקלופדיה כללית, זהו מוצר שאין לו תוחלת. מה שנשאר זה הידע. לזה יש פיתרון – אבל לא למוסד שלקח עליו בעלות במשך שתי מאות וחצי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/12 20:18:

      צטט: wachsh 2012-03-22 15:45:43

      לא מסכים למילה ממה שכתבת. הרעיונות ביסוד אנציקלופדיה רשמית ומאורגנת, כדוגמת בריטניקה, הם מהימנות, מקצועיות, והמשכיות. שום דבר מאלה לא קיים בוויקיפדיה. בוויקפדיה אין מסורת ארוכת שנים של תיעוד ושל עדכון ערכים. קל למצוא בוויקפדיה טעויות ואי דיוקים. לא צריך להיות מומחה. מאגר מידע מקצועי כמו אנציקלופדיה לא יכול להסתמך ולהתבסס על משפטים וטלגרמות שמשגרים אנשים אלמוניים, שאין שום בדרך לבדוק את מהימנותם, ואין כל מידע עליהם. איש לא בחר בהם לכתוב ערכים. גם אתה וגם אני יכולים בקצת מאמץ להמציא בוויקיפדיה ארץ חדשה, עם תרבות, ותושבים, ודמויות "היסטוריות". ככל שההיסטוריה והמדע נסמכים על עובדות יבשות, "אובייקטיביות", שלא ניתנות לפרשנות, כך מצבנו יותר טוב. ככל שהווה וההיסטוריה מבוססים על קטעים שהכניסו אנשים פלונים, ממוחם הקודח, או פרי עטם הסובייקטיבי, אז ההיסטוריה שלנו לא טובה יותר מרכילות. ואנציקלופדיה היא לא מדור רכילות, ולא שמועות. ההגדה של פסח היא דוגמה מצויינת מה קורה כשסיפור מסופר על ידי ההמון. פתאום צצים ניסים, תופעות על טבעיות, וכל אחד מוסיף כטוב בליבו מעשיות והגזמות. אין תחליף לאנשי מקצוע בעלי מומחיות הכותבים ערכים בתמורה, ואי אפשר להשוות את העומק והרצינות של ערך באנציקלופדיה לערך בוויקיפדיה.

       

      היי,

      אבל הרי בדקו את מה שאתה מצביע עליו: השוו את שתיהן ומצאו שאין הבדלים.

      כלומר מצאו שהטענה הזו אינה נכונה.

       

        22/3/12 19:24:
      השוק בסופו של דבר הוא שיכריע. בריטניקה אולי תוכל לייצר ערכים שויקיפדיה לא תוכל (החל משימוש במולטי מדיה, מכירת ידע לאנשי מקצוע ועוד). על פניו יש ערך למידע אמין ומקצועי. כמו בתחומים רבים גם כאן דינוזאור שרוצה לשרוד צריך להתאים את עצמו. ראה מקרה IBM שחזרה מתקופת הקרח להיות אחת מהמובילות בעולם.
        22/3/12 15:45:
      לא מסכים למילה ממה שכתבת. הרעיונות ביסוד אנציקלופדיה רשמית ומאורגנת, כדוגמת בריטניקה, הם מהימנות, מקצועיות, והמשכיות. שום דבר מאלה לא קיים בוויקיפדיה. בוויקפדיה אין מסורת ארוכת שנים של תיעוד ושל עדכון ערכים. קל למצוא בוויקפדיה טעויות ואי דיוקים. לא צריך להיות מומחה. מאגר מידע מקצועי כמו אנציקלופדיה לא יכול להסתמך ולהתבסס על משפטים וטלגרמות שמשגרים אנשים אלמוניים, שאין שום בדרך לבדוק את מהימנותם, ואין כל מידע עליהם. איש לא בחר בהם לכתוב ערכים. גם אתה וגם אני יכולים בקצת מאמץ להמציא בוויקיפדיה ארץ חדשה, עם תרבות, ותושבים, ודמויות "היסטוריות". ככל שההיסטוריה והמדע נסמכים על עובדות יבשות, "אובייקטיביות", שלא ניתנות לפרשנות, כך מצבנו יותר טוב. ככל שהווה וההיסטוריה מבוססים על קטעים שהכניסו אנשים פלונים, ממוחם הקודח, או פרי עטם הסובייקטיבי, אז ההיסטוריה שלנו לא טובה יותר מרכילות. ואנציקלופדיה היא לא מדור רכילות, ולא שמועות. ההגדה של פסח היא דוגמה מצויינת מה קורה כשסיפור מסופר על ידי ההמון. פתאום צצים ניסים, תופעות על טבעיות, וכל אחד מוסיף כטוב בליבו מעשיות והגזמות. אין תחליף לאנשי מקצוע בעלי מומחיות הכותבים ערכים בתמורה, ואי אפשר להשוות את העומק והרצינות של ערך באנציקלופדיה לערך בוויקיפדיה.
        21/3/12 14:36:
      בהתחלה מתו האנציקלופדיות ודפי זהב וכמובן המודעות בעיתונים (במיוחד ה Personals כך שאף אחד לא ידע מה SWM מחפש SWW וכו'. בשלב הבא... וזה יקח קצת כי גם ילדים בני 10 קצת נוסטלגיים ימותו כל הספרים מנייר (חוץ ממהדורות לאספנים (כמו עם תקליטי הויניל))
        21/3/12 11:27:

      צטט: מורגן לה פיי 2012-03-20 21:31:32

      פוסט מוזר מאד בעיניי. מה שאתה טוען יכול להיות תקף אם כך לגבי כל אנציקלופדיה. גם העברית. אבל אני מוצאת שהתכנים בויקיפדיה אינם מספקים הסבר מקיף כמו בחלק מהאנציקלופדיות. מה גם שעדיין למרבית אוכ' העולם אין מחשב, ועדיין ראוי שתהייה להם נגישות לידע, מעבר לכך דפים לא מקבלים באגים, וירוסים, תולעים, הם לא נתקעים ולא צריך לשדרג אותם מדי פעם.

       

      לאותם חלקים של אוכלוסיית העולם שאין להם גישה למחשב - בוודאי שאין להם גם אלפי דולארים לצורך רכישת האנציקלופדיה המודפסת (ובספריות בימינו יש גם אינטרנט, לא רק ספרים). ודפים דווקא מקבלים באגים (במשמעות המקורית של המילה), שלא לדבר על תולעים. זאת ועוד, אלמלא היה צריך לשדרג אותם, העולם היה מסתפק באנציקלופדיות של המאה ה-18 עד היום.

       

      איכות התכנים בויקיפדיה לא אחידה, אבל בתחומי ידע "מסודרים" לרוב ניתן למצוא בויקיפדיה (לפחות האנגלית) תוכן שלא היה מבייש באיכותו שום אנציקלופדיה כללית, ולא פעם מתחרה גם באנציקלופדיות ספציפית של התחום האמור. באשר לאנציקלופדיה העברית - מדובר במסמך היסטורי מעניין, שהיום כבר לא יכול לשמש כאנציקלופדיה. מה יועיל לקורא בן זמננו לקרוא באנציקלופדיה העברית, למשל, את הערך המוקדש לסגן שר הביטחון, מר שמעון פרס? תלמיד תיכון שיתבקש לכתוב סיכום קצר על, נגיד, תולדות רשת האינטרנט, מה ייתן לו החיפוש באנציקלופדיה העברית? וגם כשמדובר בנושאים שלא נוגעים ישירות להיסטוריה של העשורים האחרונים, המדעים השונים התקדמו לא מעט מאז שנות ה-60, והמידע שנמצא באנציקלופדיה העברית לא פעם כבר לא נתפס היום בקהיליה המדעית כנכון או כשלם. אני כבר לא מדבר על פרויקטים מפוקפקים יותר, כמו אנציקלופדיה "מכלל", שבה הוסיפו למוצארט כמה שנות חיים והפכו את קאנט ליהודי...

        20/3/12 21:36:

      צטט: מורגן לה פיי 2012-03-20 21:31:32

      פוסט מוזר מאד בעיניי. מה שאתה טוען יכול להיות תקף אם כך לגבי כל אנציקלופדיה. גם העברית. אבל אני מוצאת שהתכנים בויקיפדיה אינם מספקים הסבר מקיף כמו בחלק מהאנציקלופדיות. מה גם שעדיין למרבית אוכ' העולם אין מחשב, ועדיין ראוי שתהייה להם נגישות לידע, מעבר לכך דפים לא מקבלים באגים, וירוסים, תולעים, הם לא נתקעים ולא צריך לשדרג אותם מדי פעם.

       

      היי,

      השאלה היא לאן העולם מתקדם - לכיוון של יותר מידע מודפס על גבי נייר או נגישות להרבה יותר מידע באמצעים דיגיטליים? התשובה די ברורה, לא? וברור שגורלה של האציקלופדיה העברית לא יכול להיות שונה מזה של אנציקלופדיה בריטניקה.

        20/3/12 21:31:
      פוסט מוזר מאד בעיניי. מה שאתה טוען יכול להיות תקף אם כך לגבי כל אנציקלופדיה. גם העברית. אבל אני מוצאת שהתכנים בויקיפדיה אינם מספקים הסבר מקיף כמו בחלק מהאנציקלופדיות. מה גם שעדיין למרבית אוכ' העולם אין מחשב, ועדיין ראוי שתהייה להם נגישות לידע, מעבר לכך דפים לא מקבלים באגים, וירוסים, תולעים, הם לא נתקעים ולא צריך לשדרג אותם מדי פעם.

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין