4 ימים בסך הכול. פעם ראשונה בחיים שנמצאת לבדי ולא יודעת מה לעשות עם זה,הרי אני אמא . כבר 26 וחצי שנים שאני אמא. לא יודעת להיות משהו אחר.ומה עכשיו כשהם לא פה ולא ממש צריכים אותי . מה זה עושה אותי?בהגיון יודעת שתמיד אהיה אמא אבל במציאות זמן אמהות משתנה.יושבת בבית מול המסך ולא יודעת מה לעשות עם עצמי,מה אוהבת ? מה רוצה ? למה זה כל כך כואב?איפה איבדתי את עצמי ? או שאולי אף פעם לא באמת הייתי .יש לי עוד כל כך הרבה שנים להיות כך מה אני יעשה עם עצמי? יושבת ולא יודעת. אין לי תשובות לא יודעת אפילו איפה להתחיל לחפש אותם.ברור לי שהכול נימצא שם בתוכי אך לא יודעת איך להוציא את זה איך לגלות את עצמי חוששת שמחפשת בדרכים אחרות שאולי הן לא נכונות.שומרת סודות אפילו מעצמי.פןחדת להסתכל לאמת בעיניים. אך מה היא האמת? כל כך טובה בלהתעלם לברוח,לראות סרטים לקרוא ספרים העיקר לא לגעת. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
לפעמים צרכה תזכורת .
אני מסכימה עם אוליב.
בניגוד לאוליב אני מכירה את המצב כשכולם נוסעים ואנחנו נשארים לבד. "בהתחלה זה כואב" אחר כך מתמכרים לזה.
באהבה
עופרה