כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שיווק ופיתוח משאבים

    הוויכוח על אחריותה וחובותיה של המדינה לאזרחיה ימשיך כנראה עוד יובלות ולא ייגמר לעולם.
    אנשי המגזר השלישי, עמותות הסיוע וארגוני הרווחה, נטלו אחריות ודואגים למחסורם של חלשי החברה שהופקרו לגורלם.
    כל זה לא היה יכול להתקיים ללא אלפי אזרחים שמתנדבים, פועלים ומסייעים.
    תפקידו של מנהל השיווק ופיתוח משאבים הוא להביא כספים רבים על מנת לאפשר להקל ולו במעט על מחסורים של אנשים שידם אינה משגת.
    השם מנהל שיווק ופיתוח משאבים בעצם מחליף את התואר גייס כספים המיתולוגי. אך כמו השם גם התפקיד חייבב להשתנו גם בגלל השינויים המהירים הפוקדים את חינו מידי יום וגם בגלל שעמותות צומחות כפטריות אחרי הגשם וצריך להיות יצירתי, חדשני ושונה ולעטוף את אותו נושא שאולי לא מאד "סקסי" כל פעם בעטיפה אחרת ובעיקר להתמודד עם תואר "המשנורר הלאומי".
    לתפקיד נדרש שיתוף פעולה מצד הבורד ובתקווה שגלריית האנשים תהייה מכירי המשק והכלכלה, אך מה עושים כשיש מקומות שאין את זה?

    ברכת הגומל

    16 תגובות   יום שלישי, 18/12/07, 00:33

    לילה. חוזרת מיום עמוס פגישות בתל אביב.

    הבטחתי לחברה שעל הבוקר אני עושה ככה וככה וככה...

    לא נראה לי שאצליח לעמוד בהבטחתי.

    לא בגלל עצלות או כל סיבה אחרת.

    פשוט בגלל שהיום החלטתי לקחת נהג, הנהג החליט לספור שטרות. אין ממש קואורדינציה בין הידיים להגה, לשטרות ולתיק. כל אחד בכיוון אחר.

    בין לבין כמעט עולה על הרמזור. נו הצליח לעבור.

    עכשיו הוא מטפס על האי תנועה, איך שהוא לא הוריד את כל הצמחייה.

    עכשיו הוא מקבל שיחה בסלולרי ומתחיל לדבר בערבית שוטפת ובקול רם. הצד השני לא היה צריך לדבר בסלולרי אפשר היה לשמוע הייטב סתם דרך האוויר החופשי.

     

    האנשים שישבו קרובים אליו ביקשו שינמיך את החימום.

    האנשים שישבו רחוקים ממנו ביקשו איוורור.

    הוא התבלבל ונעצר באמצע הצומת ושאל "מה אתם רוצים?

    תחליטו או איוורור או מה (הכל במבטא כבד)?"

    הוא לא יכול לעשות כמה פעולות בבת אחת. (בל נשכח הוא גבר). מראש מבקשת סליחה מחבריי הגברים שבקהילה.

     

    ברוך השם יצאנו לדרכנו לכביש מס' 1.

     

    קצת אחרי קיבוץ גלויות, עובדים בכביש. הוא דופק על ההגה, מקלל בערבית, כולו עצבני.

    אנחנו הנוסעים מסתכלים אחד על השני, אין לנו מילים.

    ברוך השם לא פקק ארוך מידיי.

    נוסעים.

    על אוניה בלב ים בשיא הסערה לא הייתי מקבלת כזאת בחילה. גם שני הריונות עברתי ומעולם לא הייתה לי בחילה.

    או  ברקס היסטרי, או שם גז בפול. שום דבר לא מאוזן, הכל קיצוני לכאן ולכאן.

    ברקע מוזיקה מזרחית בקולי קולות (לא שיש לי משהו נגד, אבל תלוי למשך כמה זמן).

     

    מתקרבים למודיעין מרחוק רואים שהרמזור אדום. אבל למה להאט, זו המלצה בלבד.

    אם אפשר לשים ברקס שכולנו עפים למושבים שלפנינו, הרבה יותר מוצלח.

     

    החלטתי לרדת בתחנה המרכזית (עלק) לקחת קו פנימי שמגיע מתחת לבית שלי.

    אחרת צריך ללכת ברגל כ - 15 ד' .

    מאחר וראיתי שהאוטובוס שם, החלטתי להפתיע את עצמי ולעלות עליו.

    אכן הפתעתי.

    קודם כל גיליתי, אין קורלציה בין הקווים שמגיעים מחוץ לעיר לאלה שבתוכה. עדיף שנוסעים

    יחכו 40 ד' לקוו הבא מאשר שהוא יצא 5 ד' אחרי הקו שמגיע מחוץ לעיר מגיע. אבל כנראה

    זה באמת קשה מידיי. איזה דרישות יש לתושבים.

    התברר שעכשיו הם שוב שינו  את השעות. סורפרייז.

    הפנימיים נוסעים אחת לשעה במקום אחת לחצי שעה.ברור שלא מודיעים

     11 בלילה קור כלבים.

    האוטובוס מונע, הנהג בפנים, אך לא פותח דלתות. חבל, בשביל מה.

    מנסה לברר, אך אין תגובה. עושה לי סימני פנטומימה, מפהק, משתעל, מעשן,

    עדיין לא פותח דלתות. לפחות משהו אחד עקבי.

     

    נו סוף סוף נפתחות הדלתות אנו 3 שעולות.השיניים נוקשות.

    מתחילה נסיעת אימים.

    לדעתי הוא עיוור צבעים. את כל הרמזורים הוא עבר באדום לוהט.

    בכל כיכר הייתי בטוחה שהוא עולה עליה ולא עובר לידה, כמובן שבכל פעם חשבנו שאנו מתהפכים, נשכבנו על הצד כמו האופנועים.

    הסללום ברחובות מהלך אימים על כל הנוסעים.

    אנו לא נושמים.

    אוי ואבוי ל מלפנינו. הוא מנסה לעקוף אותו מימין דרך מפרץ של חניה.

    לא הצליח. שוב סללום ונטייה קיצונית שמאלה, כמעט גרד אותו. מסכן, איזו חוויה.

     

    כנראה שהוא לא רגיל שיש נוסעים בתחנות בתוך העיר בשעה הזאת.

    במקום להאט הוא מאיץ ואז הוא שם לב שהיו נוסעים.

    עוצר בחריקת בלמים. כולנו עפים. הנוסעים מגיעים בריצה וחסרי נשימה. עולים.

    עכשיו הדלתות לא נסגרות ורוח מקפיאה נכנסת.

    אני מחזיקה כל כך חזקת שפרקי הידיים מלבינים והוורידים מאיימים להתפוצץ.

    אני רועדת ולא רק מקור.

    בגלל מהירות הנסיעה והרכב בגודל הבינוני בין מיניבוס לאוטובוס, אנו נדבקים ממש לאספלט

    בדפיקות רמות שכאילו הפח מאיים להתפוצץ.

    בשום צומת הוא לא האט שלא נדבר על לעצור.

     

    עכשיו אנו ברחוב של הבאמפים.

    לא ידעתי אף פעם שאני יודעת לנתר לגובה כזה.

    הייתה תחרות מי מגיע הראשון לתקרת האוטובוס.

    לאולימפיאדה הבאה אני נרשמת. בטוח חוזרת עם מדליה. אקדיש אותה לנהג.

     

    הראשונה שיורדת מאחלת לכולנו בהצלחה ושנגיע בשלום.

    זו לא סתם אמירה.

    כולנו מכווצים ומבועתים.

    סוף סוף הגעתי לתחנה שלי.

    ירדתי.

    הקאתי את נשמתי.  בכל חיי זו הפעם השנייה שאני מקיאה.

    אני עדיין רועדת והוורידים עדיין בולטים.

    נתפסו לי כל השרירים מהניסיון לאחוז בכסא בכל חלקי גופי.

     

    ברוך השם, עכשיו אני בבית, מנסה לשכוח את "החוויה".

     

    מחר יום שלישי. פעמיים כי טוב.

    נדמה לי שאלך לבית הכנסת לברכת הגומל.

    בקצב הזה עוד אחזור בתשובה. 

     

    מוותרת על נהגים פרטיים.

    חוזרת לנהוג לבד.

    יותר עדיף.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/12/07 07:05:

       

      צטט: pelegtam 2007-12-18 21:34:19

      אנא, אל תרחמי על הנהג, תרחמי עלינו! על הנוסעים האומללים שמפקידים את חייהם בידיו הלא-אמונות של נהג חסר אחריות, מסוכן, ובנוסף לכול גם גס-רוח. לדעתי במקרים כאלה התלונה ממש חיונית.

      מזדהה עם הזעזוע העמוק מנסיעת הבלהות ושמחה שיצאת ממנה בשלום.

      נכון.

      את צודקת.

      איך חברה אמרה לי, "אולי זה לא נעים אבל לפחות את ואחרים תישארו בחיים."

      תודה על ההזדהות.

        19/12/07 07:03:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-12-18 22:20:23

      מזל גדול בשבילנו. ו-מעצבן ברמות.

      איזו מחמאה זו בשבילי שכתבת ככה.

      הניצנוץ הגיע עם חיוך גדול.

       

       

      תודה

       

        19/12/07 07:02:

       

      צטט: רונית 666 2007-12-18 21:17:39

       

       

      ומי אמר שאין ניסים.......

       

      העיקר שחזרת הביתה!!!

       

      ומה עם ה"ככה וככה וככה".... שהבטחת לחברה שלך...???!!!

      מקווה שלא יצא

      כ-כה ...

       

      רונית 

      אני בדרך כלל מקיימת הבטחות ואפילו מהר.

      הככה וככה וככה.... מתחיל להיות מטופל

      בקצב איטי אבל מתחיל.

       

      מחייך

      מזל גדול בשבילנו. ו-מעצבן ברמות.
        18/12/07 21:34:

      אנא, אל תרחמי על הנהג, תרחמי עלינו! על הנוסעים האומללים שמפקידים את חייהם בידיו הלא-אמונות של נהג חסר אחריות, מסוכן, ובנוסף לכול גם גס-רוח. לדעתי במקרים כאלה התלונה ממש חיונית.

      מזדהה עם הזעזוע העמוק מנסיעת הבלהות ושמחה שיצאת ממנה בשלום.

        18/12/07 21:17:

       

       

      ומי אמר שאין ניסים.......

       

      העיקר שחזרת הביתה!!!

       

      ומה עם ה"ככה וככה וככה".... שהבטחת לחברה שלך...???!!!

      מקווה שלא יצא

      כ-כה ...

       

      רונית 

        18/12/07 16:01:

       

      צטט: רונתי 2007-12-18 12:27:26

      איזה סיפור!! מזל שהסתיים בלי תאונה. עכשיו הפחדת אותי מהנהגים של התחבורה הציבורית במודיעין. אצטרך לשכור רכב כדי להגיע אליך.קורץ

      לא שב"קווים" טוב יותר.  הנהג של 56 בשאיפה לא לעצור בתחנה לאחר חשיכה, לא משנה איזו שעה, ואם יש שם אדם אחד הוא צריך לעמוד באמצע הכביש ולנפנף לו בעוז.  המהירות של הנסיעה אללה יוסתור. משוגעים כולם, כולנו שנוסעים ואחר כך מתלוננים שיש קציר דמים בכבישים. יאללה תירגעו. אולי סיגריה תעזור לעצבים? אויש, אסור.

      זה ממש נס שכולנו הגענו בשלום.

      נו יאללה תשכרי רכב ובואי כבר. מספיק לאיים.

      תממשי.

      כדי להרגיע לדעתי הם צריכים לעשות פחות שעות על ההגה.

      הם מותשים. בקושי מחזיקים את העיניים פתוחות.

       

        18/12/07 15:59:

       

      צטט: רני שהם 2007-12-18 11:44:40

      אמנם כולנו רחמנים בני רחמנים, אבל אנשים כאלה לא צריכים לנהוג.

      בטח לא לפרנסתם, להיות כל הזמן על הכביש, לסכן אחרים ואת עצמם.

      שומר נפשו ירחק!

       

      וטוב שאת נשארת איתנו...

      נכון, אתה צודק.

      אבל אני עדיין מרחמת.

      אני איתכם כמובן...

        18/12/07 15:59:

       

      צטט: חיה b 2007-12-18 11:28:26

      שרק מישהו לא יפסיד את החיים שלו, בגלל אנשים כאלה.

      פשוט מזעזע ומרגיז!

      גם לי יצא לנסוע עם נהג, כמו הראשון. במונית של קו 90 מהרצליה פיתוח. כל הדרך הוא רדף אחרי נהג שעקף אותו וניסה לקלל אותו בכל רמזור. בסוף, ברמזור אחד, הוא עצר וירד מן המונית כדי לקלל את הנהג השני ישירות בפנים. אני הייתי בהריון באותה תקופה והייתי פשוט מבועתת.

      הם פשוט מזעזעים.

      כמובן לא כולם, אבל רובם.

       

        18/12/07 12:27:

      איזה סיפור!! מזל שהסתיים בלי תאונה. עכשיו הפחדת אותי מהנהגים של התחבורה הציבורית במודיעין. אצטרך לשכור רכב כדי להגיע אליך.קורץ

      לא שב"קווים" טוב יותר.  הנהג של 56 בשאיפה לא לעצור בתחנה לאחר חשיכה, לא משנה איזו שעה, ואם יש שם אדם אחד הוא צריך לעמוד באמצע הכביש ולנפנף לו בעוז.  המהירות של הנסיעה אללה יוסתור. משוגעים כולם, כולנו שנוסעים ואחר כך מתלוננים שיש קציר דמים בכבישים. יאללה תירגעו. אולי סיגריה תעזור לעצבים? אויש, אסור.

        18/12/07 11:44:

      אמנם כולנו רחמנים בני רחמנים, אבל אנשים כאלה לא צריכים לנהוג.

      בטח לא לפרנסתם, להיות כל הזמן על הכביש, לסכן אחרים ואת עצמם.

      שומר נפשו ירחק!

       

      וטוב שאת נשארת איתנו...

        18/12/07 11:28:

      שרק מישהו לא יפסיד את החיים שלו, בגלל אנשים כאלה.

      פשוט מזעזע ומרגיז!

      גם לי יצא לנסוע עם נהג, כמו הראשון. במונית של קו 90 מהרצליה פיתוח. כל הדרך הוא רדף אחרי נהג שעקף אותו וניסה לקלל אותו בכל רמזור. בסוף, ברמזור אחד, הוא עצר וירד מן המונית כדי לקלל את הנהג השני ישירות בפנים. אני הייתי בהריון באותה תקופה והייתי פשוט מבועתת.

        18/12/07 09:28:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-12-18 09:02:57

      ברוך השם שיצאת "בחתיכה אחת"!

       

      עכשיו:

      בתור בחורה מעשית - יש תלונות בדרך?

      חשבתי על זה אבל לא נעים לי.

      שלא יפסיד את העבודה שלו בגללי.

       

      תודה על הברכה.

       

        18/12/07 09:02:

      ברוך השם שיצאת "בחתיכה אחת"!

       

      עכשיו:

      בתור בחורה מעשית - יש תלונות בדרך?

        18/12/07 07:07:

       

      צטט: גיל.ר. 2007-12-18 01:42:52

      כל זה בערב אחד???!!! תגידי לי את נורמלית???!!!

       

      שמח שאת נשארת בחתיכה אחת

       

       

      כל זה תוך שעה וחצי.

       

      אם אני נורמלית?

       

      גם אני שמחה. האמת ממש לא האמנתי שזה יכול לקרות. שאשאר בחתיכה אחת.

       

        18/12/07 01:42:

      כל זה בערב אחד???!!! תגידי לי את נורמלית???!!!

       

      שמח שאת נשארת בחתיכה אחת

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      סיג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין