לילדי החמוד, שלום!

אצלנו הגשמים הגיעו לשיאם. קשה לצאת החוצה. בבית פעם, היו מתלוצצים בימים אלה, "תן כסף, שלם, ואל תצא". ובאמת, פה קשה שבעתיים, בגלל הבוץ. לי באופן מיוחד לא טוב, היות ואינני מצוידת במגפיים. הם לגמרי קרועים, תיקנו אותם במקום אחד והם נפתחים במקום שני, לגמרי מתפוררים. לכן אני מתהלכת במצאי נעליים, והן לגמרי רטובות. למרות האי נעימות הגדולה בקשר עם מזג האוויר, הייתי חושבת את זה להכי פשוט, לו כל היתר היה בסדר ועל הנשמה היה קצת יותר שמח מאשר עכשיו.

בימים אלה, מלוות אותי כל הזמן כמין הד, המילים משירה של לאה גולדברג, "רק לעתים עם רדת הגשמים, עת כי עולים מאדמה גוססת, ריחות קמילה בשעת הדמדומים, זיכרון קולך הרך והתמים, יעיר את שתיקתי בצליל של חסד, בשורת חדווה מעבר לימים / כי לא היה בינינו אלא זוהר".

אתמול בבוקר השכם עמדתי לרשות הבחירות. הקלפי נפתחה בשעה 8 והיה עליי להופיע לפני זה. עד לעבודה עזרתי במה שרק יכולתי. חילקתי חומר, הלכתי לבתים להביא את המשמרת שעובדת אחה"צ, בכל אופן בשעות הבוקר אחוז ההצבעה היה קטן מאד. הזקנים והזקנות, הם כן באו. בכלל, הייתה פעילות מצידם, אל תשאל. וזכו גם לתוצאות טובות כפי שתראה הלאה. הצביעו 760 איש. מזה עבור רשימת ההסתדרות, 290. העברנו 5 אנשים, את החמישי בקושי. רשימתו של ד"ר בוהם - 1, מזרחי 2- , אגודה – 2, ורשימת הבעלי בתים בראשותו של פישר אספל – 2. אני חושבת את התוצאות לעגומות מאד. ובאם היה צורך בהוכחה נוספת, על דמות המקום, על מידת התקשרותם של חברינו להסתדרות, יותר מלשכה מחלקת עבודה, תוצאות אלה תוכחנה. הייתכן שמבין 500 בעלי זכות בחירה, מבין חברי הסתדרות, רק 12 לא הצביעו, ובכל זאת קיבלנו רק 290 קול? לאן הלכו יתר הקולות שלנו? החריש שחרשנו כנראה לא עמוק ביותר, ושטחי. אפילו קשר פורמלי רק ע"י פנקס חבר לא מספיק. החבר בהסתדרות צריך וזקוק לחינוך וטיפול רב, אחרת מכזיב בשעה שמעמידים אותו בניסיון. מבין 12 חברים שהיו במועצה, ישבו רק 5 מההסתדרות, בזמן שרובו של הציבור המקומי הוא פועלים. כפי הנראה שחברינו יהיו: נפשי – זבילבסקי – פולציק – סלעי או וילי ובר דרורה. באסיפת המפלגה החליטו על וילי, אבל בקולות זכה יותר סלעי. ובר דרורה למרות החלטת הסיעה לשלוח אותו, לא יוכל להיות חבר במועצה היות והיו לו המון מחיקות. חבר שיש לו הרבה מחיקות, אסור לו להיות חבר במועצה. תצטרך להיות בלומה. הם משתדלים שבכל זאת יישאר. אותו דבר קרה עם פישר. הוא עמד בראש הרשימה, אבל לא נבחר בגלל המחיקות. אלו הן תוצאות הבחירות, והן תחייבנה את כל אחד לחוד לעשות למען הרים את קרנה של ההסתדרות. שטיינר כבר צוחק. איפה אתם? הרי תמיד אתם צועקים שהנכם רוב, והנה...

בין כל יתר החוגים גדולה השמחה עקב הניצחון. לא קיוו לכך. ד"ר בוהם יישאר כנראה גם להבא בתור נשיא. לפי דעתי, הדבר הראשון הקונסטרוקטיבי שיצטרכו לעשות הוא החלפת המזכיר, אבל אינני מאמינה שהדבר ייעשה. מסרתי לך בערך על הלכי הרוח סביב הבחירות. אינני יודעת עד כמה שזה מעניין ונוגע לך, אבל בכל זאת עשיתי זאת. הרי תושב הכפר הינך. הייתה לך גם זכות בחירה, וההסתדרות הייתה זוכה בקול נוסף...

ואני מתכוננת לוועידה. היום קראתי עד לעבודה. אי אפשר לנסוע לוועידה כמו עם הארץ. והצטרכתי במה שאפשרי היה להתעדכן. תתקיים קודם מועצת המפלגה ביום שבת, ורק ביום ראשון תתחיל הוועידה. היום סידרו לי את החופש לשבוע. כמובן, שמנהלי הסכים. בין כך אני מיותרת. אין מכונתי עובדת יותר ממשמרת אחת, בגלל חוסר הזמנה לחוטים, ובכל זאת הפועלות שעובדות בה צריכות לעבוד בשתי משמרות. וכל השבוע אני פקק. יוצא לי לעבוד קשה מאד. בכל פעם במקום אחר, ובתוך זה גם בעבודות סחיבה קשות. פוי, נמאס ונמאס, הגיעו אליי שמועות שבכל זאת מטפלים בקשר עם העברתי למחלקה אחרת. טרם מסרו לי על כך. באם זה לא יסודר, אצטרך בזמן הקרוב ביותר להישאר בכלל בבית, מכיוון שיותר את בריאותי אסור לי להזניח.

קיבלתי את חבילתך ליום הולדתי. תודה לך חמודי. היה לי רגע עוגמת נפש, בפתחי חבילה והכפפות לא היו בפנים. אבל אחרי שעה קיבלתי הודעה על עוד חבילה, ובה הכפפות. האלבום הוא יופי. אינני מתמצאת בכל, אבל העין נהנית. בדיוק כמו בשמעי קונצרט, אינני מבינה הכל, אבל האוזן מבחינה שמשהו יפה שומעת. אני מחכה שתבוא ואתה, חובב האמנות, תסביר לי, היות וראית וקיבלת הסברה בכול. ובכן, אל תשכח לעשות זאת במהירות האפשרית.

והכפפות, מה איתך? ההינך חושב כי נהייתי לגברת בינתיים? כמה שהן אלגנטיות... האם דברים אלה הם ביוקר שם? הבחורות פה מקבלות מתנות על מתנות, מכל הסוגים והמינים. והבחורים שם מתחרים בטעם, כנראה...

ואתה, קינדה-לי, מה שלומך? ההצלחת בכל זאת להדביק את אינטנסיביות החיים, במידת מה? שמור על בריאותך, כי באתי לידי מסקנה שנכס חשוב היא עבורנו, ובלעדיה אפס גדול אנו. לכן אנו מצווים לשמרה בשבע עיניים. מה חדש באופק? ואתה, כאילו אני שומעת אותך אומר לי: "מה איתך? הן רואה את שזהו הסוף, עוד מעט ואני על ידך". אבל עד אז עוד הרבה סבל וייסורים יעברו על כל אחד לחוד. חזק ואמץ ילדי, כתוב הרבה הרבה.

נשיקות חמות לאלפים,

שלך באהבה,

 דורה

מאחיותיך טרם קיבלתי משהו, כתבתי להן גלויה לקפרשטי.