רק כמה שעות בנגב וכל כך הרבה הפתעות טובות, מרגשות ומעניינות...

5 נשים אמיצות ,יצירתיות, נחושות, מיישירות  מבט  ללא מורא, המחוללות שינוי בסביבתן, השוברות את תקרת הזכוכית...מירי  - בת לעדה האתיופית, מנהלת מרכז להעצמת נשים בדואיות, עופרה -מדריכת אירובי בדואית מרהט, אינתיסאר - מדריכה ליישוב סיכסוכים בקרב ילדים מרהט, סארה - מקדמת בריאות עירונית ולשם שינוי - ליזה -מנהלת מרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית בבאר שבע. הן מפלסות שבילים ונתיבים חדשים עבור נשים בסביבה הקרובה להן, כשהן מגיעות מתרבות אחרת, קודים חברתיים, תרבותיים ומשפחתיים שונים כל כך מאלה שלנו, אבל הרצון להצליח ולהטביע חותם, מאחד את כולן. ומה אומרים הגברים שם במקומות מהם הן מגיעות?.... :-)

מירי פיקדו-אהרוני, בת 35, מנהלת מרכז תמיכה וסיוע למשפחות  בדואיות ביישוב רהט.

עלתה לישראל מאתיופיה בגיל 3, בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בניהול עמותות ומלכ"רים. המרכז פועל בין היתר להעצמת נשים בדואיות. 22 מהן משתתפות בקורס מיוחד לשימוש בקמח מועשר בחומצה פולית, כחלק מתהליך הטמעת תזונה בריאה בקרב האוכלוסיה הבדואית.

מירי, בחרה לצמוח מהעולם בו גדלה - של העדה האתיופית - על כל משמעויותיו - ללמוד ולהתפתח ולחזור ולתמוך באוכלוסיה נחשלת, כמו סגירת מעגל אישי.

מירי, יפה, נמרצת מאד, אכפתית וחושבת רחוק - אם לשניים, נשואה לבן למשפחה מיוצאי  הונגריה ואוהבת גולאש...

סארה אבו סיאם, בת 25 בסך הכל, מרהט. מקדמת בריאות עירונית, מנהלת בריאות ובטיחות ילדים,זוכת מגן שר הבריאות למתנדבים  במערכות הבריאות כמפעילת "אבירי הבטיחות" -

ניהול בטיחות ילדים. היא עוסקת בקידום אורח חיים בריא בקרב נשים וילדים באוכלוסיה הבדואית, ובבריאות השן. מנהלת "בטרם" ברהט וגם חברה ב"רשת ערים בריאות" בישראל.

סארה, נמרצת מאד, חדורת אמונה ביכולת לקדם דברים, לא חוסכת את דעתה

ומביעה אותה בקול רם ובטוח, מאמינה בהשכלה ודעת, לא מוותרת על דרכה,

ועדיין חושבת כי דרך ארוכה מאד עומדת בפני הנשים הבדואיות המבקשות לפרוץ דרך...

עופרה ( כן, כן -זהו השם ...) , בדואית אסלית בת 28, מדריכת אירובי מוסמכת, מדגימה את תרגילי הכושר במתנ"ס ברהט. כמעט חזון  אחרית הימים, בדואית בטייץ שחורים וסווטשרט עם מיקי מאוס, מנחה את הנשים המתעמלות בלבוש מלא וכיסוי ראש  החולמות כמו כולן, על גיזרה מעוצבת יותר ... :-)  98 נשים מתעמלות כאן  מדי שבוע, והקשישה מביניהן היא בת 73 ! עופרה, בת 28 , נשואה, אם לשניים "ועוד אחד בבטן" היא אומרת ומצביעה על בטן שטוחה להפליא, כזו שגם בגיל 12 כבר לא היתה לי ...:-)

אינתיסאר, בדואית מרהט, מדריכת אומנות וגם בוגרת לימודי גישור ויישוב סיכסוכים.

את התחום הזה היא מנחילה לילדים הבדואים ומאמינה שמה שמלמדים בגיל צעיר כחלק מחיים, הופך לבסוף לשיגרה בטוחה ...משהו עלייך? אני שואלת....   "בת 40 פלוס" היא קורצת לי כאילו אומרת - "את כבר מבינה"...שונה מן הסתם מנשים אחרות בגילה ביישוב. כיסוי ראש, מכנסיים וכל כך הרבה ברק בעיניים...

ובטון אחר לגמרי:

ליזה ניקולאיצ'ק, מנהלת מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בבאר שבע.

18 שנה בישראל , תואר שני בפסיכולוגיה, ישירה כמו חץ באמצע לוח הקליעה,

לא עושה חשבון (כמעט) לאף אחד, נשואה לרוסי "אמיתי" הלומד באמצעותה

"איך זה מרגיש" עם קוצים של "צברים", ונראה ש"עושה בצפר" למי שאיננו

משיב לה ישר ולעניין על שאלותיה הנוקבות.

קולטת אל המרכז מספר רב של מקרי אלימות במשפחה, מכל הסוגים, וכל מקרה

נשמע מזעזע מקודמו. דואגת שכל מקרה יזכה לתשומת הלב המירבית.

"ולפני הכל" היא אומרת, "תמיד אנו דואגים שיהיה כאן אוכל, הדבר בסיסי כל

כך"... נכנסת לפרטי הפרטים, בנחישות, אמונה גדולה בכוח ומשמעות עשייתה,

ואיך לא -ברגישות העצומה המתבקשת כאן...