הביטה מסביבה ולא זכרה כיצד הגיעה לביתה בערב הקודם . כיצד נכנסה למיטתה כשבגדיה עדיין לגופה . כל אותו יום נשארה במיטתה בוהה בתקרה, בנקודות שאינן . הטלפון שצילצל בביתה לא נשמע באוזניה ... מחשבות הטרידו את מוחה ולא ידעה ... אם אכן היה או אולי חלמה או הזתה ערב קודם בגן ... עיניו המדהימות עמדו למולה חודרות למעמקי נשמתה ... מהפנטות ומושכות אותה למערבולת חושים ... כאשר קרני השמש החלו יורדות מול חלונה קמה ממיטתה ... התלבשה ויצאה מביתה לכיוון הגן ... ביושבה בפינתה הקבועה בהתה בנקודה לא ברורה אי שם ... לא היה לה ברור מה היו מעשיה שם ... השמש שקעה, שעת בין ערביים עודה יושבת במקומה ולא נעה ... רחש קל לידה הוציא אותה מבהייתה , הביטה מסביבה ולא הבחינה בדבר ... ראשה היה סחרחר עליה ... אז החליטה כי היא חוזרת לביתה ושוכחת מכל העניין ... ודאי היה פרי דמיונה הקודח ... הצורך באהבה בחייה העביר אותה על דעתה, חייכה לעצמה ... החלומות משתלטים על חייה ומשפיעים על שיקול דעתה ... אנחה יצאה מקרבה בחושבה על אהובה מהחלומות , הוא לא יעלם ולא יאכזב ... נעמדה במקומה , הביטה לעבר רחבת הדשא הגדולה והחלה צועדת בכיוון היציאה מהגן לביתה ... מולה ראתה דמות כהה וגבוהה, כשהרימה ראשה ראתה את הזר המסתורי מהיום הקודם ... הוא הביט בה ומבטה ננעץ בו , היא לא יכלה לנוע ממקומה ... כך עמדו שותקים ומביטים זה בזו זמן לא ברור ... הוא התקרב אליה אחז ברכות בסנטרה ונשק לה בחום וברכות ... רגליה לא יחזיקו אותה, עברה בה המחשבה ומיד התחלפה במחשבה אחרת של ריחוף כאילו קרא את מחשבותיה אחז בה וחיבק אותה קרוב אליו בשתי ידיו ... זרמים עברו בגופה והנשיקה לא פסקה ... החיבוק היה מוכר והיא התמכרה לתחושה המסחררת ... הם התיישבו על הספסל הקרוב כשאינם מתנתקים מחיבוקם ומנשיקתם ... נטמעת בתוכו נתנה דרור לגלים שסחפו אותה איתם ... ברגע מסוים רצתה לשאול לשמו, הרימה עיניים אליו וכשהשאלה עדיין בראשה, הביט בה, הניח אצבע על שפתיו נשק למצחה קם והלך משם ונעלם בחשיכה ... עוד דקות רבות ישבה שם כשסימני שאלה רבים ממלאים את ראשה ... אבל ... התחושה הממכרת של מגע ידיו ... הזרמים שעברו בגופה ... הנשיקה שלא נגמרת ... כל אלו לא עזבו אותה והיסו את השאלות שנותרו ללא מענה ... מרחפת על גלי התחושות חזרה לביתה פשטה בגדיה ונכנסה לאמבטיה חמה ... בדמיונה המשיכה פגישתם ... ובמקום לקום וללכת הוא ליווה אותה לביתה ... חבוקים הלכו את הדרך והאושר הציף אותה ... בהזמינה אותו להצטרף אליה לקפה בביתה לא סרב לה ... בזמן ואחרי הקפה , החיבוקים החמים המרעידים , הנשיקות שנהיו סוערות ולוהטות, הרטט שחוצה את גופה מכל מגע שלו בה ... צררררררררר ... צילצול פעמון הדלת העיר אותה מחלומה המתוק ... היא לבשה חלוק וניגשה לדלת לראות מי בא אליה בשעה כה מאוחרת ... בהציצה בעיינית הדלת ראתה אדם לא מוכר, שאלה לרצונו וגילתה כי טעה בכתובת ... ניגשה למיטתה התגלגלה והתגלגלה עד שלבסוף ראתה את אור הבוקר עולה בחלונה , אז שקעה בשינה טרופה ... כשהתעוררה לא ידעה מה קרה , מה היתה השעה או איזה יום ... בחלון חדרה האור כמעט לא נראה ... היא ישנה כל היום ... במהירות התלבשה וחזרה לגן ... היום לא תיתן לו ללכת לפני שתקבל כמה תשובות ממנו ... כך החליטה בליבה ... כשיצאה מביתה כבר ירדה החשיכה והיא ניגשה בצעד בטוח לגן , לאותה פינה קבועה . לא הספיקה להמתין וחשה תנועה לצידה ... הזר המיסתורי שלה התיישב לידה והביט בה . בנסותה לא להביט בעיניו שחדרו את כל מחסומיה ניסתה לדבר ולומר לו את שעל דעתה ... באוחזו בסנטרה הרים את מבטה אליו נשק לה נשיקה חמה וסוערת , ואמר לה ... "באתי אליך ובשבילך ..."
המשך יבוא ... |