0 תגובות   יום חמישי, 22/3/12, 23:35

לילדי חמוד, שלום!

זה יומיים מאז עזבתי את הכפר, על מנת להשתתף בוועידת ההסתדרות. תאר לך מה יכולה להיות הרגשתי בימים אלה. יצאתי למרחב, נשמתי לרווחה, הנני נושמת בקרבי קצת אוויר צח ובריא, אחרי תקופת התנוונות בה הייתי נתונה בבית החרושת בימים האחרונים, ושיכולת לקרוא עליה במכתבי.

זוהי הסביבה בה אני מרגישה מצוין. ימים מלאי חוויות, מלאי עושר רוחני ולא חסרה אפילו ההתרגשות. אני חושבת שזכיתי לכך בהשוואה לאחרים, בגיל די צעיר. לא אעמוד על המסיבות המיוחדות שאיפשרו לי זאת, אבל עובדה היא.

ביום שישי החלה מועצת המפלגה. אמסור לך קצרות עליה, מכיוון שיש לי על המון דברים לכתוב, ולא אוכל לעשות זאת בפרוטרוט. ובכן, בפתיחה הרצה קפלן על האיגודים הארציים. לא שמעתי הרצאתו היות ואיחרנו, באנו באמצע הויכוח. רוב החברים שהתבטאו הביעו את הסכמתם ליצירת הסתדרויות ארציות על פרינציפ תעשייתי. הסמכויות שיינתנו להן יהיו די רחובות ותינתן האפשרות לפועל להכריע בענייניו הוא. זכות וטו תישמר בידי הוועד הפועל. הצביעו בעניין זה והחליטו בחיוב. ראיתי שכל אנשי חבר הקבוצות וחלק ממושבי העובדים בכל אופן, פועלים, רק שלא עובדים בתעשייה, אלה התנגדו ליצירת ההסתדרויות הארציות. מובן גם למה, מעתה לא יוכלו יותר להכריע בענייני העיר כמו שזה היה עד עכשיו. את כל הפרטים הקשורים ביצירת הכלי החדש טרם עיבדו באופן סופי, וודאי תתעוררנה המון שאלות שתתבענה את פתרונן, רק בהמשך הפעולה. בכל אופן, המון חברים שהם עד עכשיו לא השתייכו לשום אגודה מקצועית ושרכשו להם בינתיים מקצועות על יד המכונות שבהן עובדים, יימצאו במסגרת ארגונית ההולמת את צורכיהם. כמובן, שהייתי יכולה להמשיך הרבה בשאלה זו, אבל בקווים קצרים מסרתי לך על המניעים להחלטה חיובית. גרשוני למשל, אמר לי שהעניין טרם בשל, אסור ולא הגיע הזמן למסור לפועל בידו הוא את הנהלת ענייניו. זה רק צריך להיות כשנהא פה מספר גדול יותר... אני לא חושבת כך. הפועל צריך לדעת שהוא הוא האחראי לצורת הנהלת ענייניו, ואז לא ירשה לעצמו לעשות דברים לא מחושבים מספיק. ובאם יעשה וייכשל, ילמד להבא כיצד עליו לכלכל את מעשיו.

בשבת בבוקר היה המשך המועצה. השאלה הנידונה הייתה על החלוץ. הוגשו הצעות להכרעה, כולן מתוך מגמה ליצור מסגרת אחידה להחלוץ. כולם היו מאוחדים על דבר יצירת חלוץ הסתדרות אחיד. חלוקי הדעות התחילו בשאלה, מה לעשות באותן ארצות, איפה שיש גופים שאין להם זיקה להסתדרות, מה לעשות שם? והיו 2 הצעות בעניין זה. א. או לתת להם אפשרות של אוטונומיה ושייכנסו להחלוץ. 2. הצעת החבר ופנחס בעיקר, להכניס אותם במסגרת אחידה, ולא בזכות אוטונומיה, כי אם אולי זכויות מלאות. במילים אחרות, יצירת חלוץ אחיד. היה ויכוח סוער. התבטאו הרבה חברים ורבים היו נגד הוויתור שלנו, בדבר החינוך לזיקה להסתדרות בכדי להגיע להסכם איזשהו, נבחרה ועדה להגיש הצעה כוללת ומוסכמת. אחרי הרבה התלבטויות הצליחו להתגבר והגיעו להצעה שהתקבלה פה אחד. והיא:, באותן הארצות שיש גופים שאין להם זיקה להסתדרות, למסור על כך למוסדות המוסמכים שלנו, על מנת שיקבעו צורה כזו שתאפשר את האחדות החלוצית בהן.

בוריה, שייקה ועוד כמוהם, דיברו ומסרו דברים, וברטט שבלב נשמעו דבריהם. דברים מעניינים ומעציבים כאחד הושמעו על ידם. זכו להגיע עתה לגדולה וזה הודות לגבורה שגילו בזמנו.

אחרי הצהריים, אחרי שהחליטו בשאלת החלוץ, ולו הייתה ניתנת לי האפשרות הבלתי אמצעית לשוחח איתך, הייתי יכולה לספר לך הרבה הרבה יותר, הובאה להכרעה יצירת מוסד מפקח נוסף לשם ביקורת. המגמה שלה תהא שמיעת התלונות, המרי שהספיק להצטבר בלב החברים ושלא תמיד מחוסר יסוד. צריך להאזין לרחשי הציבור, צריך לתת לו האפשרות להשמיע ולדובב אותו כאחד. זה לא ניתן לוועדת הביקורת הקיימת, לעשות. לעומת זו, המוסד החדש יהא מורכב מאישים שהציבור רוחש להם אמון, והם יוכלו להתמסר לכך. שפרינצק התנגד, בן-גוריון היה בעד זה, ולפי דברי חבר אחד שהשתתף בוויכוח, מפיו דיברו ליבותיהם של מאות ואלפי חברים. לא אמסור יותר בשאלה זו. הובאה להכרעה גם חיסול עבודה שכירה בקואופרטיבים. גולדה הרצתה על כך, וכמובן החליטו בחיוב. מסרו רק העניין למוסד מוסמך שבמשך חודש יברר את המצב באופן סופי, בכל מקום ומקום. כל קואופרטיב לחוד יועמד לדין. הוכנסה בעניין זה גם הצעה נוספת של אבא, האומרת גם חיסול עבודה שכירה אצל כל חבר ומקום בהסתדרות. הכוונה היא מהנדס, עורך דין או משק חקלאי. לא קיבלו זאת, היות והעניין לא נחקר מספיק והוא הועבר לדיון לוועדה מתמדת. החליטו גם על הוצאת כתבי ברל ע"י המפלגה וחצי מהחברים המצביעים הביעו משאלתם לדיון שאלה זו למועצה הקרובה של המפלגה. רבים התרעמו על כך שכתביו לא הוצאו ע"י עם עובד, הוצאה שהוא היה מייסדה. בערך אלה בקצרה השאלות שבהם התרכז הדיון, וכולן הוכרעו. יש לציין שמתוך כל הלבטים ידעה המועצה למצוא דרך להכרעה, ולא יילכו לוועידה באף שאלה שיצטרכו להחליט, מבלי שיהא מקודם החלטתה של המפלגה. היא נמשכה מיום שישי בשעה 3 עד שבת בערב ב-10.

ועתה, קצת על עניינים סביב המועצה והוועידה, קשורים בהרגשתי הפרטית. נפגשתי עם כל המכרים החברים והידידים. התרגשתי בהיכנסי לאולם המועצה ובראותי את שני החברים, בוריה ושייקה. גדולה לאין שיעור הייתה שמחתי. סיפרו לי קצת מה שעבר עליהם, והם נישאים על כפות כולם. טרם התברר מה יהא איתם אבל כפי הנראה יישארו בקבוצה.

ביום שני מתקיימת מסיבת ט"ו בשבט, שנתיים לעלייתם על הקרקע. הזמינו אותי, אבל לא אוכל לצערי להיות נוכחת בגלל הוועידה. גם את גרשוני וזרובבל ראיתי. כולם, כולם דורשים בשלומך. גרשוני גזבר, אבל כפי הנראה ייצא לשליחות. גם סשה הפעם הוא הפעם כלפי מאד ידידותי. הוא בא אלי באופן מיוחד וביקש ממני ללכת איתו לרגע להציג אותי בפני מישהו. המישהו הייתה י. שמחונית, ח. קופרמינץ, א. קפלן, וח. סלוצקי. הם הציגו לי כל מיני שאלות והבינותי משאלותיהם שמתכוונים להוציא אותי לפעולה ציבורית. סשה שאל אותי אחר כך, באם אני מוכנה ללכת בתור מרכזת פועלות לאחת המושבות: חדרה, פתח תקווה או ראשון, אולי עזרה טכנית למזכיר בראשון. לא נתתי לו כל מענה. אמרתי שבחלק הראשון אני חושבת שלא אוכל כעת לגלות מרץ ויוזמה, ובגלל זה גם לא הלכתי. אבל ביחס להצעה השנייה אחשוב. אבל אענה לו גם בשלילה. זה קשור בהרבה עבודה פיסית, תנועה, הנהלת קורספונדנציה, כרטיסיה, גבייה, ועוד ועוד. התייעצתי גם עם גרשוני. הוא חייך, חייך ולבסוף אמר לי, מה את שואלת אותי, הרי הינך יודעת את עמדתי הברורה, עלייך לבוא אך ורק אלינו. זהו מקומך. באם  חייבתי זאת קודם 80%, אני אומר לך זאת כרגע בפה מלא. עומד בכל התוקף שאבוא אליהם, ובאם אני מפקפקת, שאבוא באופן זמני עד שובך. גם כל יתר החברים מסכימים ומבינים את זה כמוהו. באם לא זה, אז רק לימוד. עליי לצאת מייד את הכפר, חבל עליי. כך אומר הוא. וביחס להצעתו של סשה הוא אומר, כי לא תמיד סשה חושב במקרים כאלה על האדם וצרכיו, אלא רק על החלק השני, העבודה עצמה ודרישתה לאדם. יותר מזה אינו חושב. כך היה גם עם יוסקה כשהציע לו ללכת לנוער העובד.

ואתה אינגה-לי, מה אומר? אין אתה על ידי ובכל דבר שאין אני לבד מסוגלת להחליט, זקוקה אני להתייעצות עם מישהו אחר שלא תמיד מסוגל להבין אותי. מתי, מתי זה יגיע הרגע בו נהיה אחרי הניצחון? ובינתיים, אל תשאל, עליתי לגדולה.

ושוב חיפה התאספה אתמול על מנת להחליט על רשימת מועמדיה למועצת ההסתדרות. רבו ביניהם החברים ועזבתי. אחר כך סיפר לי פרנקל, שמבין 10 המקומות שחיפה קיבלה, גם אני ביניהם. וזה הצטרכו חברה פועלת. אני ובוניה מבין החברות. בין הסגניות נמצאת ברכה בן-יעקב. אבא קרא לי אחר כך וביקש: "חברה צעירה כמוך, זוכה כבר בדבר גדול כזה, עלייך לשמוח". עניתי לו, שישמחו אלה שרבו. נו, מה דעתך? ככה זה. אגיע עד השמיים ודאי.

ואתה אינגה-לי, מה שלומך? קשה לי מאד בשבוע זה בלי דואר. לא אמרתי לצפרה להעביר את המכתבים, מחשש שמא יילכו לאיבוד בזמן ההעברה הלוך וחזור.

מה שלום השן? התיקנת אותה? והקור, הפחת? זה באמת לא יפה, מה הוא רוצה מכם? איך הלימודים מתקדמים? אני מחכה בכיליון עיניים לרגע בו אקבל כבר דואר. הייה בריא וחזק ילדי הגיבור,

אלפי נשיקות חמות,

שלך באהבה,

דורה
דרג את התוכן: