הרב אורי מקלב ל"יתד נאמן”: "לא מדובר בסתם 'דיל', אלא בעסקה ברורה וחד משמעית לפיה שני החוקים יקודמו זה לצד זה, במידה שווה ובאותו קצב, ולא יתקדמו בחוק אחד ולא יעבירו אותו שלב, אלא אם כן גם החוק השני מקודם באותה מידה. איך יכול להיות שהחוק של פאינה קירשנבוים קיבל הכשר בין לילה? מה קרה? חוק שהיה אסור לו לבוא בקהל פתאום נהיה כשר. איך זה. זו שערוריה. יש כאן כאלה שאצלם קדושת הדיל חשובה מקדושת ההלכה. זה לא בית מחוקקים, זה בית הדיל”

בפוליטיקה הישראלית התבצע השבוע אחד ה׳׳דילים" ההרסניים והמסוכנים ביותר שידעה הכנסת מיום היווסדה. למרבה החרפה, "דיל" זה לא נחתם בין מפלגות שמאל קיצוניות, אויביה המוצהרים של היהדות הצרופה, ואפילו לא בין כאלו המוגדרים "זוללי חרדים לתיאבון". מהצד האחד עומדת מפלגת ״ישראל ביתנו״, זו המייצגת בכנסת את העולים מרוסיה אשר חלקם מצהירים בריש גלי כי אין להם עם היהדות, מאומה. ומהצד שכנגד עומד המשרד לענייני דת, זה המתיימר לייצג את הציבור התורתי ואת צרכיו, ובפרסומיו הרשמיים מודיע הוא כי מטרתו ״להחזיר עטרה יהודית מפוארת ליושנה״. על איזה עטרה מפוארת הוא מדבר? לאחר שתקראו את השורות הבאות יקשה עליכם מאד להבין. בעזרתו של הרב אורי מקלב מנסה ״יתד נאמן״ לעשות סדר בדברים, אך נראה כי ככל שדשים בעניין מתבררת האמת הכואבת. כיצד תמורת טובות הנאה רגעיות, מוכנה קבוצת אנשים המתיימרת להימנות על מחנה שומרי התורה, לוותר על עניינים מהותיים כל כך לעם היהודי.

ראשית לעובדות הפשוטות כפי שבשרו בתחילת השבוע כותרות העיתונים. יו״ר סיעת ש״ס בכנסת, אברהם מיכאלי, סיכם עם דוד רותם מישראל ביתנו על דיל פוליטי שבמסגרתו תתמוך ש״ס בפתיחת אזורי הרישום לנישואין. ישראל ביתנו, מצידה, תאפשר לש״ס לקבוע כי הרבנים הראשיים יוכלו להיבחר לקדנציה נוספת. על-פי הסיכום, שתי הצעות חוק שנויות במחלוקת, שהיו תקועות חודשים ארוכים, יקודמו על-ידי שתי הסיעות. מדובר ב׳חוק צוהר׳ וב׳חוק עמאר׳. ׳חוק צוהר׳, שהוגש בעבר על-ידי פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), מבקש לפתוח את אזורי הרישום לנישואין. במילים אחרות, לאפשר לכל אחד להירשם לנישואין בכל מקום בארץ, ולא רק בעיר שבה אחד מבני הזוג מתגורר.

הצעת חוק דומה, שעוסקת גם היא באזורי הרישום לנישואין, והייתה תקועה תקופה ארוכה, היא הצעתו של עתניאל שנלר (קדימה). גם הצעה זו תקודם במסגרת העסקה. שתי ההצעות היו תקועות תקופה ארוכה בוועדת הפנים ובוועדת הכנסת.

הצעת החוק השנייה, הקרויה ׳חוק עמאר׳, שנתמכה על-ידי ש״ס, מבקשת לקבוע שהרבנים הראשיים יוכלו לכהן בתפקידם שתי כהונות רצופות. הצעת החוק תאפשר לרב הספרדי הראשי, להמשיך בתפקידו לכהונה נוספת (עוד עשר שנים). עד היום החוק היה תקוע בוועדת החוקה בעקבות התנגדות ישראל ביתנו (ששולטת בוועדה).

עתה, הושג סיכום בין נציגי ישראל ביתנו וש״ס על קידום של שני החוקים במקביל. הדברים סוכמו על-ידי יו״ר סיעת ש״ס, אברהם מיכאלי, ויו״ר ועדת החוקה, דוד רותם מישראל ביתנו, כשגם יו״ר הקואליציה, זאב אלקין (ליכוד), מודע לסיכום ותומך בו, לאור העובדה שהוא אחד היוזמים של חוק צוהר. על אף ש׳חוק צוהר׳ המקורי מדבר על פתיחה מוחלטת של אזורי הרישום לנישואין, על-פי הסיכומים שהושגו בין הצדדים, פתיחת אזורי הרישום תהיה חלקית. צפויים להיקבע בין 10 ל-12 אזורי רישום מרכזיים, כשבכל אזור ניתן יהיה להירשם לנישואין בכל עיר ועיר שנמצאת בתוך אזור הרישום.

העיתונות הכללית ״חגגה״. בכותרות מרכזיות הכריזו גדולי משנאיה של היהדות הנאמנה כי ״המצב החדש ישפר בהרבה את המצב הנוכחי, שבו ניתן להירשם לנישואין רק בעיר המגורים של אחד מבני הזוג״. ש״ס הוצגה באותן ידיעות כ״נאורה״ המגינה על כלל האוכלוסיה, בעוד שיהדות התורה ״החשוכה״ וה״מיושנת״ מסרבת לתמוך בדיל -תרגיל החדש.

יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, הרב משה גפני מיהר להכריז כי יהיו השלכות מהותיות לקידום ׳חוק צוהר׳. ״שלא תהיה אי הבנה, מדובר בהפרה של הסטטוס קוו וגם של ההסכם הקואליציוני, על כל המשתמע מכך״, הודיע הרב גפני. ״זו עסקה לא כשרה. הליכוד של היום הוא כבר לא הליכוד של מנחם בגין״, המשיך הרב גפני. ״זה הליכוד של זאב אלקין״. "יהדות התורה" דורשת מיו"ר הקואליציה למנוע את חקיקת "חוק צהר". יהדות התורה טוענת, כי מדובר בפגיעה חמורה בסטאטוס קוו והפרה מפורשת ויסודית של ההסכם הקואליציוני וקווי היסוד של הממשלה

הרב גפני אמר בהצבעה החוזרת בוועדה על החוק כי ״משמעות החוק שאנשים יוכלו לשקר. זה דיל מלוכלך. מעבירים את החוק רק בגלל חוק הרבנים הראשיים. בעבר, גם כשהיו דילים, אלו הוסתרו. אבל אתם איבדתם את הבושה, ואנו נדאג להטיח בכם את זה כל הזמן. הורדתם את הכנסת לביבים ולאשפתות״.

סיעת ״יהדות התורה״ החליטה לדרוש באופן חד משמעי מיו״ר הקואליציה, זאב אלקין (הליכוד), למנוע את הבאת ״חוק צהר״ לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה, מאחר ומדובר בפגיעה חמורה בסטאטוס קוו והפרה מפורשת ויסודית של ההסכם הקואליציוני וקווי היסוד של הממשלה.

הסיעה גם הודיעה, כי תנקוט בצעדים נוספים כדי למנוע את המשך הליכי חקיקת החוק, כולל קבלת החלטה שאם יו״ר הקואליציה לא ייענה לדרישה, תבקש הסיעה לראות בהצבעה הצעת החוק כהצעת אי אמון בממשלה. השבוע קיימה ועדת החוקה הצבעה חוזרת על ״חוק צהר״, בעקבות בקשתו של הרב מקלב לקיים רוויזיה על ההצבעה ביום ראשון, וגם בהצבעה זו החוק אושר ברוב של 4 תומכים מול 2 מתנגדים ונמנע אחד. הרב משה גפני ניסה לשכנע ברגע האחרון לפני ההצבעה את חברי הוועדה להימנע מלתמוך ב״דיל״ ובמהלך הבלתי הוגן והגון הזה, ללא הצלחה.

״אני לא מאמין למראה עיני. מדובר בהליך בלתי תקין לחלוטין. מדובר בהליך שבא להכשיר אזרח שיש לו מה להסתיר. לא עולה על הדעת שיהיה דבר כזה. כולם יודעים שלא התקיים שום דיון בנושא. יש פה דיל, והכנסת תוצג במערומיה. עושים פה דברים בלתי מתקבלים על הדעת. יו״ר הועדה מתקשר מחו״ל וקובע שמיכאלי מש״ס ינהל את הדיון. וכשהוא לא מסכים, מוצאים יו״ר פקק, את הרצוג. יו״ר הוועדה רותם מתנגד לחוק הרבנים הראשיים, אולם הסכים לקדמו בתנאי לקידום של חוק צהר. אחר כך משנים את מועד הישיבה, כיוון שהשעה שנקבעה לא מתאימה למישהו. אלו דברים שלא ייאמנו ושלא נעשו בכנסת״, אמר הרב גפני.

בהמשך דבריו פנה ליו״ר הישיבה, יצחק הרצוג (עבודה), ואמר לו: ״אתה אדם ישר והגון. תגיד לי, מה נראה פה נכון בחוק הזה? אתה גם לא תוכל לטעון מילה כנגד החלת אותו חוק על כל השירותים שמעניקה המדינה. אתה מכתים את שימך הטוב בדילים. משמעות החוק שאנשים יוכלו לשקר ולבחור מקום בו יש רב שנוח להם״.

עוד הוסיף וציין, כי היועצת המשפטית של ועדת הכנסת אמרה באופן חד משמעי שהדיון בחוק מקומו בועדת הפנים, וכל העברת החוק לוועדת החוקה נעשה בדיל בין יעקב מרגי מש״ס לבין דוד רותם מישראל ביתנו. אני מודיע שאנו נעשה כל מאמץ שהחוק הזה לא יעבור. זה חוק שמבזה את הכנסת. אתם מבזים את הכנסת ואת תהליך החקיקה. אנחנו גם נחשוף בהמשך דילים נוספים שנעשו בעניין הזה. זה דיל מלוכלך. מעבירים את החוק רק בגלל חוק הרבנים הראשיים. בעבר, גם כשהיו דילים, אלו הוסתרו, אבל אתם איבדתם את הבושה״.

יצוין, כי כבר בתחילת השבוע ניסו מובילי ה״דיל״ להביא את הצעת החוק לאישור במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, אולם הניסיון לא עלה יפה.

נשוב לועדת החוקה. ואכן, ברוב של ארבעה תומכים מול שלושה מתנגדים, אישרה ועדת החוקה של הכנסת להביא לקריאה ראשונה את החוק המכונה ״חוק צהר״, אשר פותח את רישום הנישואין ומשנה את הסטאטוס קוו הקיים בתחום זה מאז הקמת המדינה.

ארבעת חברי הכנסת שהצביעו בעד הצעות החוק הם: יצחק הרצוג (עבודה) - שניהל את הדיון בהיעדרו של היו״ר הקבוע דוד רותם מ״ישראל ביתנו״, עתניאל שנלר (קדימה), אורי אורבך (הבית היהודי) ופאינה קירשנבוים (ישראל ביתנו). שלושת המתנגדים להצעות החוק היו: הרב אורי מקלב, מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) ואברהם מיכאלי (ש״ס).

יש להדגיש, כי למרות הצבעתו של מיכאלי, הצעת החוק אושרה בתמיכת ש״ס, בעקבות ״דיל״ בינה ובין סיעת ״ישראל ביתנו״, לפיו ״חוק צהר״ יאושר ויקודם ובתמורה יקדם יו״ר ועדת החוקה, דוד רותם מ״ישראל ביתנו״, את הצעת החוק המכונה ״חוק עמר״, המאפשר לרבנים הראשיים המכהנים להתמודד לכהונה שניה ברציפות.

כזכור, יו״ר ועדת החוקה, דוד רותם, אמר בשבוע שעבר לכתב ״יתד נאמן״, כי הוא יקדם את החוק הפ¬רסונאלי בנושא הרבנים הראשיים רק במקביל לקידום ״חוק צהר״, וכי בלי שימסרו לו את המפתחות לקידום ״חוק צהר״, לא יקדם את החוק הפרסונאלי בנושא הר¬בנים הראשיים המכהנים. ״אני אקדם את שני החוקים במקביל. בלי האחד לא יהיה גם השני. זה ברור גם לש״ס וגם לכל הגורמים״, הדגיש רותם.

החלפת היו"ר

יצויין, כי מי שהיה אמור לנהל את הדיון ב״חוק צהר״, במקומו של היו״ר הקבוע של ועדת החוקה השוהה בחו״ל, הוא אברהם מיכאלי מש״ס, שהתחייב בפני היו״ר הקבוע, דוד רותם, להעביר בוועדה את הצעת החוק. ברגע האחרון התעשתו בש״ס והבינו שאין זה מן הראוי שנציג מטעם יישב בראש הישיבה וינהל את הדיון לאישור ״חוק צהר״, ולמשימה הוזעק במקומו יצחק הרצוג (עבודה), למרות היותו איש אופוזיציה. בשל כך גם נדחה בשעתיים מועד הדיון, כדי להתאימו ללוח הזמנים של הרצוג.

בנוסף, מיכאלי היה אמור לתמוך בחוק, אולם ברגע האחרון, לאחר שהתברר שקיים רוב גם בלעדיו, קיבל מיכאלי הוראה מגבוה להצביע נגד החוק. יש להדגיש, כי נציגי הרבנות הראשית נמנעו מלהופיע בדיון. בעקבות ביקורת שנמתחה על כך ותמיהה שהועלתה, הודיע יו״ר הישיבה, יצחק הרצוג, כי ״החוק סוכם עם הרב עמאר״. עוד אמר הרצוג, כי היעדרותם של נציגי הרבנות הראשית אינה מקרית, וכי ״ברור שהם מסכימים לחוק״.

בפתיחת הדיון הציגו חברי הכנסת פאינה קירשנבוים (ישראל ביתנו) ועתניאל שנלר (קדימה) את הצעות החוק שלהם. יודגש, כי בעוד הצעת החוק של קירשנבוים כוללת מספר שורות בלבד וקובעת כי בני זוג יוכלו להירשם לנישואין לא רק במקום מגוריהם, אלא בעוד כ-15 ערים וישובים ששמותיהם פורטו בהצעת החוק, הרי שהצעת החוק של שנלר מפורטת הרבה יותר, ומטפלת בכל הנושא ביסודיות רבה בהרבה. על פי הצעת החוק של שנלר, במקביל לפתיחת רישום הנישואין, יוקם במשרד לשירותי דת מאגר מידע מיוחד לשימוש רושמי הנישואין, וכן ניתן יהיה לערער על רישום נישואין ועוד שורה ארוכה של סעיפים.

הרב אורי מקלב טען בראשית הדיון, כי הנוסח העדכני של הצעת החוק נשלחה לחברי הוועדה רק ביום חמישי האחרון בשעות הצהריים המאוחרות, וכבר ביום ראשון מקיימים את הדיון בוועדה. ״מדובר במחטף ברור וחסר תקדים״, טען. ״ועדת החוקה לא מקיימת בדרך כלל דיונים בימי ראשון על חוקים חדשים, ובמקרה הזה כל מה שהיה מקובל נפרץ ומופר. מה הבהילות? מה החיפזון? מה הביא לדיון המהיר הזה?״, שאל.

הוא גם הדגיש כי אין קשר בין הנוסח שמובא כעת לדיון לבין החוק שנידון במשך כשנה בוועדת הפנים והועבר לוועדת החוקה, ולא יעלה על הדעת לאשר אותו ללא דיון מעמיק, ללא התייעצות עם מומחים ורבנים, ובלי להתנהל בכובד ראש. ״אני רוצה לדעת מה ההסכמות מאחורי החוק הזה״, תבע הרב מקלב, והתייחס גם ל״דיל״ שבגינו התכנסה הוועדה: ״אני רוצה לדעת, ושכל עם ישראל יידע, מה הקשר של החוק לוועדת החוקה ומדוע הוא הועבר לפה מוועדת הפנים. על פי תקנון הכנסת, מדובר בשני חוקים שלא קשורים לפה אלא לוועדת הפנים. בוועדת הפנים החוק עוכב זמן רב. היה מחסום, ואני רוצה לדעת מה קרה שהמחסום ירד. האם זהו חוק של זה חליפתי וזה תמורתי? האם זה חוק שמועלה ותמורת חוק זה מביאים חוק אחר, החוק הנוגע לכהונת הרבנים הראשיים, ולכן שני החוקים, גם החוק הזה וגם החוק ההוא צריכים להיות נידונים פה? האם החוק הפרסונאלי בא בתמורה לחוק הערכי?״

הרב מקלב: לא מדובר בדיל אלא בעסקה

בהמשך דבריו הדגיש הרב מקלב, כי ברור שלא מדובר בסתם ״דיל״, אלא בעסקה ברורה וחד משמעית לפיה שני החוקים יקודמו זה לצד זה, במידה שווה ובאותו קצב, ולא יתקדמו בחוק אחד ולא יעבירו אותו שלב, אלא אם כן גם החוק השני מקודם באותה מידה. ״איך יכול להיות שהחוק של פאינה קירשנבוים קיבל הכשר בין לילה? מה קרה? חוק שהיה אסור לו לבוא בקהל פתאום נהיה כשר. איך זה. זו שערוריה. יש כאן כאלה שאצלם קדושת הדיל חשובה מקדושת ההלכה. זה לא בית מחוקקים, זה בית הדיל״, אמר.

עו״ד הרב שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הציג בדיון שורה ארוכה של הסתייגויות לסעיפי החוק של שנלר, והצעות לשיפור וייעול החוק.

בוועדה הופיעו גם מספר רבנים האחראים על רישום נישואין במקומות שונים, שהרימו קול זעקה ומ¬חאה נגד החוק וטענו כי הוא הרס של מערכת הנישואין והרבנות במדינת ישראל. כן מחו על הכפשת הרבנים רושמי הנישואין, כאילו הם אינם מבצעים את מלאכתם בצורה מכובדת וראויה, ובכך מרחיקים ציבורים.

הרב הגאון יצחק פישר שליט״א, האחראי על רישום הנישואין בראשון לציון, הביא שורה של דוגמאות לתקלות שיכולות לצאת מהחוק. ״כל נושא החוק בא ממקור לא כשר. רוצים אנשים להיכנס לרבנות דרך החלון ולא דרך הדלת״. כן התריע כי ״קרן אביחי״ מממנת את כל המאבק בנושא הזה.

הרב הגאון אשר זמל שליט״א, הרב האזורי של גוש תל מונד, הזהיר, כי החוק פוגע בנשמתה של הרבנות ובמושג מרא דאתרא. הוא גם חולל סערה בוועדה כשהזהיר כי ״זה גזירת שמד על עם ישראל״.

הרב הגאון יוסף שלוש שליט״א, הרב האזורי של אזור השרון, הדגיש כי מועצת הרה״ר לישראל החליטה בעבר פה אחד להתנגד להצעת החוק, שיגרום נזקים חמורים. כן טען כי הדבר ימסחר את כל נושא רישום הנישואין. בסיכום דבריו הזהיר כי הצעת החוק תוביל לכך שלא תהיה ברירה אלא לפתוח רישום של ספרי יוחסין.

גם מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), התריע כי ״החוק מרסק מציאות קיימת והולך לחסל את מוסד הרבנות בצעדים מהירים״. הוא הדגיש, כי אם ישנן בעיות יש לטפל בהן, אך ״בחוק הזה יש כאן אצבע קלה על ההדק נגד רבנים״.

הרב מקלב הביע גם הסתייגויות לגופו של החוק, ואמר כי אין הוא מבין כלל מדוע יש צורך בחוק ומדוע לאפשר לבני זוג להירשם שלא במקום מגוריהם. ״קרוב לבית זה הכי הגיוני״, טען. ״מדברים על החוק כאילו הוא בא למנוע בירוקרטיה. זה מגוחך. אין קשיים במו-עצות הדתיות והכל שם מכובד וידידותי. למה תעודות של משרד הפנים ניתן לקבל רק במקום המגורים ? למה שכר דירה של משרד הקליטה ניתן לקבל רק באזור המגורים ולא במקום אחר בארץ? גם הוצאה לפועל אדם יכול להוציא רק באזור מגוריו, וכך גם לפנות לבית משפט או בית דין.

אין שום דבר שפותחים אותו בצורה כזו שניתן להירשם בכל הארץ. האם אדם יכול לקבל דמי אבטלה בסניף שלא באזור מגוריו? האם אדם יכול לפנות בתביעה לביטוח לאומי שלא באזור מגוריו? אין דבר כזה בשום תחום אחר. רק פה רוצים לשנות כדי לפגוע. רישום נישואין זה דבר מהותי ביותר ולא טכני, ולא יעלה על הדעת שנושא כה מהותי לא יבורר במקום מגוריו של האדם״.

את טענותיו סיכם באומרו, כי ״ברור לחלוטין שהחוק בא לפגוע באפשרות הבירור, ונועד כדי שמי שיש לו בעיה ברישום הנישואין, יוכל להירשם בכל זאת במקום רחוק שם אין מכירים אותו ואת הבעיה. בבחינת הרוצה לשקר ירחיק עדותו״.

בסיום הזהיר גם הוא, כי החוק יוביל לפתיחת רישום של ספרי יוחסין, וכי מהלך דרמטי שכזה יחול על ראשם של כל מי שתומך בחוק. בגלוי ובחשאי.

לסיום, אומר הרב אורי מקלב ל׳יתד נאמן׳, כי עותניאל שנלר מקדימה ציין בפניו בהתפעלות את עמידתה של יהדות התורה ומלחמתה ללא פשרות בהצעת החוק ׳המסוכנת׳ כהגדרתה. לדבריו, ח״כים שאינם נמנים על המפלגות החרדיות מרגישים את הבושה והזעזוע שבדיל המכוער.

מאיפה הכסף?

כמו רבים מאזרחי מדינת ישראל, הופתעו קוראי ״יתד נאמן״ שהזדמנו במהלך השנה האחרונה למרכזי הערים בישראל מהקמפיין האדיר שהתגלה לנגד עיניהם. במסע יח״צני חסר תקדים בהיקפו יצאו ״ארגון רבני צהר״ בפרסומים מרהיבים ומושכים את העין לשתף את הציבור במה שהם מכנים ״חתונות צהר״. חתונות אלו נערכות על ידי ״רבני״ צהר שהולכים לקראת הציבור ומוותרים על ״החומרות״ אותן מנהיגים הרבנים החרדים ״הקשוחים״. הקמפיין מזמין את הציבור הכללי במדינת ישראל לערוך את חופותיו על ידי ״רבנים״ מטעמם ולזנוח את הרבנים הוותיקים.

לאלו מבין הקוראים שתמהו מהיכן הסכומים העצומים הללו שהצטברו בקופתה של צהר ומבוזבזים בקמפיין הראוותני הזה, ובכלל, לאיזה גוף פילנתרופי יש עניין להחליש את מסדרי הקידושין מטעם הרבנות? ובכן את התשובות לתמיהות הללו תוכלו למצוא בשורות הבאות.

המילים שלפניכם נאמרו בראיון תקשורתי בארה״ב ע״י הגב׳ רחל ליאל, מנכ״לית ״הקרן החדשה לישראל״ ב-24 בדצמבר 2011 ונחשפים לראשונה ב״יתד נאמן״: ״ האסטרטגיה החדשה שלנו היא: אם אתה לא יכול לנצח אותם הצטרף אליהם. אם אני מנסה לחשוב על איך פעלנו בעבר. בעבר תמכנו בקמפיינים ובמאבקים רבים שבהם הציבור החילוני נלחם נגד הדתי. אולי אני עושה הכללה, אבל זה היה הרעיון. מאבקים כגון הפרדת הדת מהמדינה וזה היה מודל הדור הישן ואני אומרת דור ישן מכיוון שזה היה מוצלח חלקית. והרגשנו בקרן החדשה לישראל שמבחינה אסטרטגית עלינו להתקדם במאבק, וזאת ע״י שימוש בקולות הבאים מתוך הקהילות עצמן, וזה בדיוק הדבר שאליו התכוונתי. ארגונים שמגיעים מתוך החברה הדתית הלאומית בישראל. אלו אנשים המכירים את הנפשות הפועלות. שמבינים את התרבות והשפה והם יכולים לבוא עם הרעיונות שלהם ואנשים יקשיבו להם. זה שפה שהחילונים לא יכולים להגיד, אבל הם (הארגונים בציונות הדתית) יכולים״ סוף ציטוט.

נראה כי לא צריך להיות בעל דימיון מפותח במיוחד כדי להבין לאלו ״ארגונים מתוך החברה הדתית הלאומית בישראל״ התכוונה מנכ״לית ״הקרן החדשה לישראל״. אותה קרן שמממנת את גדולי האויבים של העם היהודי. אותה קרן שמגינה על המרצחים והמחבלים ומוציאה את דיבתם של יהודים רעה בעיני העולם.

אז ברוח הימים הללו כששאלת ״איפה הכסף״ נשאלת כמעט בכל הזדמנות, כדאי להזכיר לציבור גם ״מאיפה הכסף״ של ״ארגון רבני צהר״.

דין השירותים הציבוריים כדין רישום הנישואין

חברי סיעת ״יהדות התורה״ בכנסת, הרב משה גפני, הרב אורי מקלב והרב ישראל אייכלר, הניחו השבוע על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיה כל מי שזכאי לקבלת שירותים כלשהם מהשירות הציבורי, יוכל לקבלם בכל מקום ללא שיוך אזורי.

על פי הצעת החוק, ״היה אדם זכאי לקבלת שירות או סעד מהשירות הציבורי, לרבות לעניין הליך חקירה, הליך משפט, ענייני מיסוי, הליך במוסד לביטוח לאומי, שירותי בריאות, שירותי דיור וכן לעניין רישום למוסדות חינוך, והשירות או הסעד האמורים יכולים להינתן באזורים שונים ברחבי הארץ, זכאי הוא לקבלם בכל אזור או בכל מקום שיבחר, ללא שיוך למקום מגוריו או כל שיוך גיאוגרפי אחר״.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: ״לאור החלטת הממשלה על ביטול אזורי הרישום ברישום נישואין, נוצר מצב של כאוס שבו כל נרשם לנישואין זכאי לבחור ברושם נישואין המועדף עליו. בהחלטה זו גלום נזק לכלל אזרחי המדינה, אך אם תכליתה היא לאפשר בחירה כאמור, מן הראוי שמתן אפשרות הבחירה הזו תינתן בכל שירות או סעד שהשירות הציבורי מעניק לאזרחי המדינה. לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי כל אזרח יהיה זכאי לקבל שירות או סעד מהשירות הציבורי בכל מקום בארץ לפי בחירתו, ובלי קשר למקום מגוריו, למקום עסקו או לכל שיוך גיאוגרפי שהוא. כך יתאפשר לכל אחד לבחור ולהעדיף את קבלת השירות או הסעד במקום שנוח לו ועל ידי נותני השירות שאותם הוא יבחר, אם יסבור כי החלטתם בעניינו תיטיב איתו יותר מאשר ההחלטה של נותני שירות אליהם משתייך אזור מגוריו. כך למשל, אדם יהיה זכאי לבחור לנהל תביעה שלו בבית משפט בכל אזור שיבחר, אם הוא יסבור כי ניהול ההליך באותו בית משפט ייטיב איתו. כמו כן, אדם יהיה זכאי לרשום את ילדיו לכל מוסד חינוך שיבחר בו ובלי קשר למקום מגוריו. נראה כי אין סיבה להבחין בין שירות הניתן לעניין רישום נישואין לבין כל שירות אחר הניתן בשירות הציבורי, ולפיכך מן הראוי לאפשר את זכות הבחירה לעניין קבלת סעד או שירות בכל תחום שהוא ללא כל שיוך גיאוגרפי של הזכאי״.