לפני חמשה חודשים בדיוק, לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, רבים במערכת הפוליטית היו משוכנעים שזה המושב האחרון של הכנסת ה-18, וכי ממשלת נתניהו לא תצלח את המושב הזה בשלום.

״מושב הבחירות״, זעקו כותרות הטורים של טובי הפרשנים, שצפו כי במושב הזה יוחלט על פיזור הכנסת ויקבע מועד לקיום בחירות חדשות. אחרים בחרו דווקא להעניק את הכותרת: ״המושב האחרון״, כשגם הם מכוונים לאותה תחזית.

והנה, חלפו עברו להם חמשת חודשי מושב החורף, הכנסת יצאה לפגרת הפסח, וממשלת נתניהו על כנה עומדת ואף נראית חזקה ויציבה לא פחות מאשר לפני חמשה חודשים. אולי אפילו יותר.

נתניהו שרד מושב נוסף, ואפילו די בקלות, יש לציין. היו לממשלה ולקואליציה מעט מאד מבחנים במהלך החודשים הללו, אך אף אחד מהם לא היה מבחן רציני ואמיתי, כזה שהעמיד את הממשלה בסכנת קיום או בסכנה של פירוק.

נתניהו בהחלט יכול לסמן ״וי״ על עוד מושב מוצלח, ועוד ניפוץ של תחזיות הזעם של הפרשנים השונים, כאלה שנחשבים ל״מומחים פוליטיים״, ובעיקר כאלה שכאשר פרשנותם מגיעה לנתניהו, הם מאבדים את חוש הכיוון ואת יכולת האיזון והאובייקטיביות, ומיד צופים תחזיות שחורות ומציגים תחזית כחזון ליבם ולא כחזון האמת והמציאות בשטח.

אותם פרשנים שהיו בטוחים שמושב החורף הוא המושב האחרון שבו ממשלת נתניהו תשרוד, כבר בתחילת הדרך גם לא העניקו לממשלה הזו יכולת הישרדות של מעל שנה וחצי שנתיים. מיד עם הקמת הממשלה, הם כבר התחילו לספור את ימיה, וכנראה עדיין סופרים. מבחינתם, אין יום שבו הפרשנות שלהם אינה מובילה אותם למסקנה שממשלת נתניהו אוטוטו נופלת.

נתניהו הצליח לתמרן בהצלחה רבה בין הגורמים השונים בתוך הקואליציה, כולל בין סיעות וחברים שהאג׳נדה שלהם שונה אחת מן השניה. הוא תמרן בין ברק מצד אחר לליברמן מצד שני, בין ניצי הליכוד לבין המתונים שבהם, כאשר ש״ס ויהדות התורה בתווך. נתניהו עשה זאת גם לא מעט בזכות היו״ר הנמרץ, המוצלח והבלתי נלאה של הקואליציה הזו, זאב אלקין.

אלקין, אגב, הוא ללא ספק סיפור בפני עצמו, אולי הדמות המרכזית של הכנסת ה-18. בקדנציה הקודמת נמנה אלקין על סיעת ״קדימה״, ולפני הבחירות האחרונות עבר לליכוד. לאחר המעבר, רבים בכלל פקפקו על הצעד שביצע ועל יכולתו להשתלב במקום ריאלי ברשימת הליכוד, אבל אלקין הפתיע. בתמיכת נתניהו הגיע למקום ה-20 ברשימה, ושב לקדנציה נוספת.

לתפקיד שר לא היה לו סיכוי להתמנות, ונתניהו החליט להפקיד בידיו את מפתחות הקואליציה והסיעה בכנסת ומינהו לתפקיד יו״ר הקואליציה והסיעה. רבים הרימו גבה לנוכח המהלך, וסברו שנעליו של גדעון סער, היו״ר הקודם, גדולות עליו בכמה וכמה מידות. אולם אלקין הוכיח שההימור של נתניהו היה מוצלח ביותר.

בכנסת מציינים שכבר זמן רב לא היה יו״ר קואליציה כה מוצלח, חזק ושולט כמו אלקין. הכל חוששים מפניו מחד ומכבדים אותו מאידך. אין מהלך או צעד בבניין שאינו מעורב בו, והכל בשקט, בנועם ובצניעות יחסית. זר אם יגיע לכנסת ויפגוש באלקין, לעולם לא יעלה בדעתו שהאיש הצנום והשקט הזה הוא האיש החזק והקובע ביותר בבניין, כזה שמנהל את הכל ביד רמה.

בפריימריס הבאים לקביעת דירוג רשימת הליכוד לכנסת, אין כל ספק שאלקין כבר ימוקם הרבה הרבה יותר גבוה מאשר המקום ה-20. גדעון סער, מתפקיד יו״ר הסיעה בכנסת, הגיע אל המקום הראשון בפריימריס הקודמים ומשם לתפקיד שר החינוך. אלקין מוכן להסתפק גם במקום החמישי, אבל ממש לא יצטער אם בסופו של דבר יגיע גבוה יותר.

ברור גם שלאחר הבחירות הבאות, שכיום כבר ברור לכל שלא יתקיימו לפני החורף הבא, ואולי רק בעוד שנה ויותר, אלקין יזכה לשדרוג ותגמול על ידי נתניהו וימונה לתפקיד של שר בכיר, אם נתניהו הוא זה שירכיב את הממשלה הבאה. ועל פי כל הסקרים, לא נראה שקיימת אפשרות אחרת באופק.

המשבר האחרון

אפילו את המשבר של השבוע האחרון של מושב החורף, סביב ״חוק צהר״, צלח נתניהו בהצלחה.

כידוע, ועדת החוקה אישרה בתחילת השבוע להביא לקריאה ראשונה את ההצעה המכונה ״חוק צהר״, כחלק מה״דיל״ בין ש״ס וישראל ביתנו: ״חוק צהר״ תמורת החוק המאפשר לרבנים הראשיים המכהנים להיבחר לכהונה נוספת.

סיעת ״יהדות התורה״ הביעה התנגדות נחרצת לחוק. חברי הכנסת הרב משה גפני והרב אורי מקלב השמיעו דברים קשים בוועדה נגד החוק, וכן הבהירו לראש הממשלה, ליו״ר הקואליציה ולגורמים נוספים, כי לא יעברו בשתיקה על הצעת חוק שרומסת ברגל גסה את הסטאטוס קוו ואת הסכם הקואליציוני. הרב אייכלר גם שלח מכתב בעניין ליו״ר הקואליציה אלקין.

לאחר האישור בוועדה להביא לקריאה ראשונה, החליטו מציעי החוק להביאו לקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום רביעי, יום הדיונים האחרון לפני צאת הכנסת לפגרה, כאשר ברור לכל שהרוב לאישור החוק מובטח.

הרב גפני והרב מקלב, המשיכו במאמציהם למנוע את אישור החוק, וסיעת ״יהדות התורה״ אף החליטה כי אם למרות כל המאמצים החוק יובא להצבעה, היא תבקש להפוך את ההצבעה עליו להצבעת אי אמון בממשלה.

כאשר חבר כנסת מבקש להפוך הצעת חוק לאי אמון בממשלה, ההצבעה על ההצעה נדחית בשבוע, אלא אם כן נציג הממשלה מבקש לראות באותה הצבעה כהצבעת אמון, שאז ההצבעה מתקיימת במקום. הכוונה להפוך את ההצבעה על ״חוק צהר״ להצבעת אי אמון בממשלה, נועדה לדחות את ההצבעה על החוק בשבוע. ומכיוון שבשבוע הבא הכנסת מצויה בפגרה, הרי שההצבעה נדחית עד לאחר הפגרה. הרב גפני גם פנה ליו״ר הכנסת, ראובן ריבלין, וקבל בפניו על המחטף וה״דיל״ שנעשה בכל הקשור ל״חוק צהר״, ותבע ממנו להשתמש בסמכותו כדי למנוע את הבאת החוק לאישור. הוא גם הודיע לו, כי במקרה והצעת החוק בכל זאת תובא להצבעה, סיעת ״יהדות התורה״ תהפוך אותה להצעת אי אמון בממשלה.

ריבלין יצר קשר עם נתניהו, והעמידו על חומרת האפשרות שסיעה החברה בקואליציה תגיש הצעת אי אמון בממשלה. ״המשמעות של מהלך כזה הוא שאין לך קואליציה במושב הקיץ וכבר בפגרה תהיה בבעיה קשה״, הבהיר ריבלין לנתניהו.

נתניהו הודיע לו בו במקום, שאם אכן תבקש סיעת ״יהדות התורה״ לראות בהצעת החוק אי אמון, אין רשות לאף שר לבקש לראות בהצבעה הצבעת אמון כדי לכפות הצבעה בו במקום (החשש היה ששר מישראל ביתנו יבקש להפוך את ההצבעה להצעת אמון, כדי שזו תתקיים במקום). זאת על מנת שבכל מקרה ההצבעה על החוק תידחה עד לאחר הפגרה, בניסיון למצוא בינתיים מוצא בין הניצים.

בכך ביקש נתניהו לדחות מעט את הקץ, ולא לגרום לחברי ״יהדות התורה״ להצביע אי אמון בממשלה יום האחרון של מושב החורף, על כל המשתמע מכך.

בעקבות השיחה עם נתניהו, הודיע ריבלין למציעי החוק, חברי הכנסת פאינה קירשנבוים מישראל ביתנו ועתניאל שנלר מקדימה, כי בכל מקרה לא תתקיים הצבעה על הצעתם באותו יום, בשל כוונת ״יהדות התורה״ להופכה לאי אמון, וביקש מהם למשוך את ההצעה כדי למנוע מחלוקת ביום האחרון של הכנסת ולמנוע לזות שפתיים על כך שהחוק מובא תוך כדי מחוף ו״דיל״.

המציעים נענו לבקשתו של ריבלין, מאחר ובכל מקרה הצבעה לא היתה מתקיימת, וכך צלח נתניהו גם את היום האחרון של מושב החורף, בלי להיכנס למשבר שהיה עלול להתחיל ולגלגל כדור שלג שסופו מוביל להקדמת הבחירות.

מה גם שהרב גפני והרב מקלב, שבו וחזרו ללא הרף, בוועדות ובמליאה, כי בהחלט יתכן והיום האחרון של מושב החורף יהיה גם היום שבו יוכרז באופן לא רשמי על פיזור הכנסת והליכה לבחירות. בקואליציה ובלשכת ראש הממשלה הפנימו ופעלו בהתאם.