שלום רב מתוקה!

...קשה עליי הכתיבה, בהיותי נתון ברושם של אפשרות שאראה פנייך עוד לפני שמכתב זה יגיע אליך. מוזר, לא כן? בהיותי נתון במרחק של כמה אלפי מילין, אין כמעט להעלות על הדעת שיכול לקרות דבר כזה. אבל, כך הוא. והנני כרגע ב"מצב הכן" ובכל רגע אני יכול לקבל הודעה שהאווירון מוכל ועליי לטוס...

הוטלה עליי שליחות, להצטרף למשלחת היוצאת לארץ לשבוע/עשרה ימים בעניין הגיוס. המצב הקבוע שהיינו נתונים בו לרגל המחסור במילואין ורזרבה לבריגדה, הניע אותנו פה, ואת הסוכנות בארץ, לתביעת שיגור משלחת שתחדיר ותדביק את הישוב והנוער בהכרת חומרת מצבנו.

שמי הופיע פתאום, אם כי פה החלטנו על שמות אחרים לגמרי, מכיוון שהמחלקה המדינית המליצה עלי, על גרבובסקי ובן צבי. נעשים מאמצים שתצא משלחת אחרת, זו שקבענו אנו פה, המשקפת את הזרמים בישוב, את הנוער וכולי. הסברנו זאת למפקד הבריגדה והוא שוכנע מהנמקתנו וייתכן שיצליח לשנות את ההרכב.

שליחות זו היא למעלה מכוחותיי. יודע אני שאין בכוחי לחולל את המהפכה הדרושה שתלהיב את הנוער בארץ ותוציאנו מרוח השאננות וההפקרות בו הוא נתון. ואם יש לי גישה אפריורית כזו, הרי ברור שלא אוכל לדלות כוחות נפש רבים, במרוכז, תוך 7-10 ימים. אימת השליחות מטילה עלי חרדה, שמא אכשל ואחזור כלעומת שבאתי. הבעתי ספקותיי אלו גם לחבריי, והם מבינים לרוחי. אבל אין לי ברירה, במקרה שלא יושג שינוי בהרכב המשלחת, אצטרך לשאת בשליחות.

אני מקווה שתביני לרוחי, ולא תחשדי בי שברצון החמצתי הזדמנות נפלאה לראותך – ולו לתקופה קצרה כזו, הניתנת לי בהזדמנות זו. העניין הזה קוסם לי ומושך את ליבי, אבל חייב אני להתגבר על רגשותיי אלו, מתוך אחריות כבדת משקל לגורל שליחות זו.

ובינתיים גם מצב בריאותי אינו כל כך מזהיר. הצטננות נדבקה בי, וכבר כמה ימים שאיני יכול לצאת ממנה. כמובן שאין חלילה יסוד לדאגה רבה, מכיוון, כפי שכבר סיפרתי לך, הריני שוכב במיטה בחדר מרווח, עם כל הנוחיות, ומים חמים בשפע. ושותף לי עוד חבר אחד בנתיב – רוזנפלד. הרגשה די נעימה, ושקט מספיק בכדי להחלים. אבל מכיוון שהחורף רושף כעת בכל תוקפו, הרי נמשכת ההצטננות. ובאמת תוציאי כל דאגה מליבך, הנני מחוסן במידה כזו שאין כל חשש לבריאותי. ואולי אוכיח לך זאת בבואי ארצה..

אנחנו כבר בסיום תקופת האימונים, וכפי הנראה יש ערך רב לחזרות ורכישת ניסיון. הוכחנו כושר הסתגלות למעלה מהמשימה העצמית היבשה אשר התהלכו בשמירה, במשך כמה שנות ניוון. העלו עור וגידים ומפכים בהם כוחות חיים כאלו, המפתיעים את כל הרואים. הרביתי לתאר לך על גילויים של עליית נשמה, לא כפראזה מצלצלת, כי אם כביטוי להלך רוח קיים. רוח היחידה, במושגים המודרניים של תורת המלחמה, זהו כלי הנשק החשוב והמשובח ביותר. ונקווה שרוח זו תעמוד בנו גם בעתיד. כשנועמד בפני מבחנים יותר רציניים.

כמובן, אם ה"טוברשים" ישאירו לנו אפשרות של השתתפות פעילה ולא יסיימו את המלחמה לפנינו ובלעדינו. על זה אין כל ערובה בידי. אבל במקרה הצפוי לנו, יש יסוד לאופטימיזם הרב השורר בנו, שנעמוד נעמוד בכוח, בגבורה ובכבוד ונקיים את השליחות. אחרי שהבחורים ביקרו כבר בקווים, ויודעים לספר על המתרחש שם – פסק כל ספק בלב ביחס לכושר העמידה שלנו. והאנשים מצפים כבר לרגע שתינתן לנו האפשרות להיפגש עם האויב, ללא פחד וחשש.

ואל תראי את הדברים האלה כהתרברבות מילולית סתם. הדברים האלו באים לידי ביטוי בשיחות חולין, בחיי יום-יום, ללא כל שמץ של התרברבות, כי אם ראיית המציאות בעיניים פקוחות. ובאיזה פשטות ותמימות נאמרים הדברים על ידי הבחורים, שלא יעלה על הדעת שתקופה כה קצרה שינתה את אופיים.

והיום אצלנו כינוס ארגוני התיישבות. הפנייה להתיישבות הפכה לסיסמא המרכזית במסכת הפתרונות לעתיד החיילים. עובדת הישמדה של התנועה החלוצית  באירופה, ומקומה של התיישבות בעתידה של הארץ, העלו כוחות בתוך ציבור החיילים, הרואים בדרך זו פתרון עתידם, תוך מילוי שליחות בעם, בתקופה זו.

גם בשטח הקמת קואופרטיבים לתחבורה, תעשייה ומכאניקה, מרוכז המרץ. ולזה תתכנס מחר מועצת איגוד החיילים באיטליה, המארגנים בתוכו את רוב הציבור. מקימים קופות לחסכון ולעזרה הדדית. אנו לא רק המאכסנים של הכינוס, כי אם שותפים חדשים, ונתרום גם אנו את חלקנו, בביסוסה, הרחבתה וארגונה של הסתדרות החיילים. היו בינינו קצת חילוקי דעות בקונצפציה הארגונית, אבל כפי הנראה נתגבר עליהם ונקים הסתדרות אחת כללית.

ואצלך, חמודה? אני משער לי שהשתתפות בוועידה, תיתן לך הזדמנות לעמוד על בעיותיה של ההסתדרות. על ידי המוסד העליון שלה. זכורני בוועידה הקודמת, היה זה לפני התגייסותי, באיזה רטט וחרדת קודש עקבתי אחרי דיוניה, בעיותיה והחלטותיה של הוועידה. והיה זה, עת בתוך המפלגה התרוצצו סיעות, שנטלו ממנה כוח ההכרעה. והפעם, נראה לי שהמפלגה יותר מגובשת, חזקה ומלוכדת ויהיה בכוחה להביא את ספינת ההסתדרות לחוף מבטחים.

קראתי בעיתון, שהתקבלה הצעתו של אבא על הקמת הסתדרות פועלי התעשייה, הבניין, ים והובלה. רחוקים ממני כרגע, עניינים ארגוניים של ההסתדרות, אבל הבעתי זאת גם בהזדמנות של שיחה בינינו על נושא זה. אני רואה שישנה חזית מאוחדת של הגופים האופוזיציוניים, בהתנגדותם הנמרצת להצעה זו, ביחס לשומר הצעיר, נראה לי שזה יוציא אותם למעשה מהשפעה ניכרת בתוך האיגוד המקצועי. הרי הם היו יושבים עד כה במוסדות המרכזיים, לא בכוח האגודה המקצועית עצמה, כי אם בכוח היותם מפלגה המתבססת בעיקר על משקיהם. וכרגע באם לא ייבחרו, בתוך האגודה המקצועית, הרי משמר העמק לא תשלח נציג לענייני תעשייה. וכאן יסוד התנגדותם, לדעתי. אבל הרי זה סותר את תביעתם, "ייתן גורל הפועל בידיו" כפי שהיו מגדירים זאת. אבל אין מקשים על יושר אידיאי, בזמן שהאינטרסנטיות הצרה מקהה את תפיסם הרעיונית...

ובינתיים התבשרנו על אישור מועצת השומר הצעיר את המנון "התקווה" והדגל הלאומי, ככשרים מבחינה מהפכנית. תוך אסמכתא, בטח, על רוסיה שייצרה לה המנון לאומי מחוץ לאינטרנציונל. על מה יריבו, בכינוסי נוער משותפים, לא אדע. אבל היינו מקבלים את חבריהם לבריגדה, בלי המנון ודגל. אילו במקום ההצהרה החגיגית על ערך הסמלים והערכים הלאומיים, היו פשוט מתגייסים, היה לזה חשיבות "מהפכנית" הרבה יותר חשובה מאשר שינוי ביחס לדגל ולהמנון...

הפלגתי למרחקים והעסקתי אותך בפרובלמות שונות. וכשאני יושב בחדרי, פה – מעלה אני בדמיוני כיצד "שם" בפינה קדושה שלנו, מפכים חיים אשר דבוק וצמוד אני אליהם במלוא ישותי. ואל תדמי בנפשך אף לרגע קט שמסיח אני את דעתי מהתלבטויות יום-יום שלך, בדידותך, סבלך וייסוריך. יודע אני כמה כוחות נפש הינך משקיעה בתפקידך הצנוע - החזקת מעמד. נדע יחד לשאת את אשר הוטל עלינו, בתקופה זאת, תוך תקווה שקרוב יום גאולתנו וקרוב הוא. זה מרגיש אנוכי בכל פעם.

היום שבת. וכפי שהסברתי לך, יש טעם רב ליום זה שהפך ליום מנוחה קבוע. ואחרי עמל של שבוע ימים, פי כמה תגדל חשיבותו. אבל "אליה וקוץ בה". הרי זוהי הזדמנות יחידה, לחיים ציבוריים ערים...

הפעם נשארתי בבית, כי זקוק אני מאד להחלפת כוח. בערב אלך לפתיחת המועצה של החיילים באיטליה.

ואת חמודה, מה חדש אצלך? מה מצב בריאותך?

אני מסיים מכתבי במחשבה שאראך בקרוב על ידי בריאה. ובינתיים... אחבקך (בדמיוני) ואאמצך לליבי.

שלך בשפע אהבה ונשיקות לאלפים, שמואליק.

ד"ש לצפרה.

פ.ס.

אני מקווה הערב לראות מכרים וידידים שיבואו למועצה. ביניהם גם את שטרן.