אתמול בלילה נסעתי לבקר את ההורים שלי. מכיוון שלקחתי אתי את הכלבה החלטתי שנישאר לישון, והבוקר השכמנו קום כמו אנשים עובדים ונסענו הביתה לעוד יום של נסיונות. לעבוד.
על הספסל בכניסה לבניין פגשתי את הזקן שלי, שכן חביב בן 80 בערך שלוקה כנראה בסניליות קלה, אבל זה רק מוסיף ערך לשיחות איתו. לא ראיתי אותי מאז שנסעתי והבוקר שמתי לב שעין שמאל שלו חבושה, הוא עבר אתמול ניתוח קטרקט. הבוקר הוא מחכה לבנו שייקח אותו לביקורת. יפה. יפה שיש בן שבא לקחת את אבא לביקורת, יפה שיש מערכת בריאות שדואגת למאור עיניו של הקשיש הנחמד הזה.
כמה הרהורים בעקבות המפגש המחודש......
היום תתקיים בוועדת הכספים של הכנסת הצבעה מכרעת, כך לפחות כותבים חברי למקצוע, על הצעת הממשלה להוציא את התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים של הקופות ולאפשר את קבלתן רק דרך סל הבריאות הציבורי. כמעט כל ארגוני החולים מתנגדים להצעה. ההצבעה הזו צריכה לענין כל אזרח במדינה היום. אבל משום מה, מנסיון עבר, נראה לי שאיש לא יטרח לברר מה בדיוק ההשלכות של ההצבעה לגביו , חבל.
לפני ארבע שנים הצטרפתי לעמותה קטנטנה,הקו האחרון' לחולי סרטן המעי הגס, ביחד הובלנו מאבק ציבורי(שביתות הרעב בגן הורדים? זה אנחנו) התוצאות המיידיות של המאבק היו הכללת תרופות מסוימות בסל, ודווקא מזה אני ברטרוספקטיבה מעט מסתיגת , אבל בטווח הארוך אני חושבת, מקווה לפחות, שגרמנו לחלק ניכר מהציבור לדעת קצת יותר על האניגמה הזו - סל התרופות הציבורי. מה יהיה היום? מי יודע, אין לי מושג אבל, מהלך שנתמך בגאון על ידי משרד האוצר חייב לעורר קצת חשדות בציבור. אתם שישנים בשקט במחשבה שביטוח הפלטינום שלכם יכסה הכל, כדאי להתעורר הבוקר ולהיזכר בשובתי הרעב. לאלו מכם שרוצים לקרוא יותר:
http://pra.moonsite.co.il/index.aspx?id=2243
עוד הרהור לבוקר
במחנות הפליטים פגשתי רופאת עיניים מניז'ר, מתברר שהיא לא יכולה לנתח במחנות מחוסר ציוד למרות שבגלל תנאי מזג האויר כמות מקרי הקטרקט עצומה, ולעוורים קשה מאד להתמודד עם קשיי המחיה במחנות. נזכרתי שמשרד החוץ הישראלי שולח לפרקים רופאי עינים למחנות פליטים ומדינות 'עולם שלישי' (אין באמת דבר כזה, נכון?) ומבצע בהצלחה מאות ואלפי ניתוחי קטרטקט במקומות האלו שמשיבים למנותחים את היכולת לראות , ולראות במקומות כאלו = חיים. עם חזרתי לארץ התחלתי לנסות לברר איך עושים את זה גם במחנות בצ'אד, בינתיים נרשמת התקדמות מסוימת והצעות נוספות יתקבלו בברכה. גם סיוע.
עדכונים:
עבדורחמאן הקטן - רופאים למען זכויות אדם נענו מיד לבקשתי לסייע לו ויצרו קשר עם המשפחה אתמול. אנחנו נחכה לעדכונים.
חתולי 'גרגורים' עדיין בסכנת פינוי לרחובות. אנא עזרו.
אני מצרפת מספר תמונות מבית החולים של 'רופאים ללא גבולות' המצויינים הפועלים במחנות הפליטים.
התמונות כמובן של הצלם הצמחוני שטרח לעדכן אותי בצער שמסעדת '24 רופי' בשוקן נסגרת עוד מעט קט. חבל. אני אישית לא מאוהבת במסעדה (בעיקר בגלל שמכריחים את כולם לחלוץ נעליים בכניסה!) אבל לצמחונים שקטים, חובבי אדם וחיה, פליטי הודו וסתם אנשים טובים, המקום שימש בית. חוץ מזה הבעלים של המסעדה תורם לא מעט לנזקקים, בין היתר הזעקנו אותו לתרום מזון לפליטים בדרום תל אביב לפני מספר שבועות והוא התייצב עם ארגזים של מזון מבושל חם וטרי. לא שאריות. זה לא כל כך נעים לראות '24 רופי' סגור.....
|