כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    בפשוק רגליים

    36 תגובות   יום שישי , 23/3/12, 23:28
     

    ''

     

    לנשום עמוק, לסגל עצמה  למצב שבו שרוי גופה, לא כל יום היא מונחת  על מתקן ברזל נישא, בגובה מטר וחצי מעל הרצפה,  בגדיה העליונים עליה, התחתונים על כסא סמוך (אם יש כסא), שמלתה מופשלת, ישבנה קרוב לקצה המתקן, ברכיה מונחות על זרועות מתכת, מורמות ממשטח השכיבה, רגליה פשוקות ומבושיה גלויים -  היא ממתינה.

     

    שתי אחיות טורחות לכסות  את רגליה בסדין עם חור מעוגל בדיוק מול מבושיה - גילוי וכיסוי.

     

     ''

     

    לסרוק במהירות את החדר, את המכשור, לדמיין אלו מהמכשירים יחדרו לגופה, לאמוד את מידת הכאב, את הסבולת, הרי לא נולדה אתמול,   כבר התנסתה במצבים דומים. לרגע היא מחפשת את החלון שאיננו, שואפת במקום  האוויר שיכלה  לנשום, אלולא היתה כאן, את זה הקיים, הדחוס, העומד, החם, אפור\כחול\ירוק\צהוב\חום\מעורפל\מעורבל\ שאינו ניתן להגדרה,  להבחנה, להבדלה, לנשימה. זה שמהול באנקות כאב, בתרופות, בהפרשות של מי ששכבו פה לפניה ונרפאו או לא, ואלו שישכבו אחריה.

     

     ''

     

    קבס

     

     "אם לא יופיע הפרופסור, אני בורחת, תגידו לו," היא אומרת לאחיות שיוצאות ונכנסות לקליניקה. היא מחייכת. הן מחייכות. מה יש לה, גם כאן היא מנסה להרשים.

     

     ''

     

    "את מתוחכמת, שמלה הכי קל להפשיל," אמרה אווה, החמיאה לה על שבאה בשמלה. לרגע היא מתמלאת  שביעות רצון, נחת מעצמה.

     

    שיופיע, הבן זונה, שתהיה כבר אחרי. מה הוא חושב לעצמו, הפרופסור, מה הוא משאיר אותה כך!

     

     לברוח!

     

     ''

     

    "הנה, הגעתָ," היא אומרת, "כבר איימתי,  שאברח."

    "לי אין אופציה כזאת,"  עונה  הפרופסור. נדמה, שהיא מבחינה בבדל חיוך  על פני המסכה שלו. נו, בן אדם, היא מתנחמת, מחייך כשמצחיקים אותו, גם רוצה לברוח! לא קל לו.

    היא רוצה לשאול, כמה שנים הוא ככה בחורים, היא מוותרת. לא תבלבל לו את המח, לא תסיט דעתו. שיתרכז במה שהוא יודע, שלא יפספס, שלא יפצע, שלא תשתין אחר כך זכוכית.

     

    יצא.

     

     ''

     

    לא סתם עיוות קטנטן , חיוך מסכן בשולי הפה,  שיצחק, כמו בן אדם, בפה מלא! צריך לנער אותו, את הפרופסור. כבר התרגל למסכה, הפרופסור. איך הם מגדלים אותה, שנה ועוד שנה, אולי ארבעים, אולי יותר, לא נולד אתמול הפרופסור, הרי הוא ראש מחלקה, הרי כבר לא יוכל להסיר, כבר דבקה לפניו, גם אם ירצה, לא יצליח, מתחת לשכבה העליונה עוד שכבה ועוד ועוד אחת - מסכת פרופסור!

     

    למשוך בזקנו, למרוט, להסיר, לקלף, לחתוך, לקרקף  - כלום. מסכת פרופסור.

     

     ''

     

    "אני מכיר כוכב שגר בו  אדון סָמוק אחד, מימיו לא הריח פרח. מימיו לא הסתכל בכוכב. מימיו לא אהב מישהו. מימיו לא עשה כלום חוץ ... וכל היום הוא אומר שוב ושוב...'אני איש רציני! אני איש רציני!' ומתנפח מגאוה. אבל זה לא איש, זו פטריה!" -  מה הוא נתקע לה עכשיו, הנסיך הקטן,  מצא לו זמן, הנסיך הקטן...בכוכב שגר בו אדון אחד פרופסור, מימיו לא הריח פרח.....מימיו לא עשה כלום חוץ מלבדוק חורים וכל היום אומרות פניו: 'אני פרופסור רציני, אני פרופסור רציני!'אבל זה לא איש, זאת מסכה!

     

     ''

    תצחק, תצחק, פרופסור, אולי תשור המסכה.

     

    חכם, נִחש מה תכננה לו,  בָרח הפרופסור.   

    "בְּרח, בְּרח, פרופסור, כל עוד תוכל,  כל עוד לא השכיבו אותך על המתקן, לך, בְּרח, פרופסור!"

     

     ''

     

    מה נטפלה, מה היא רוצה, הוא לא ליצן,  הוא רופא, אחראי עליה,  נשבע, מלים גבוהות, למרות גובהו קורס מאחריות, מדובר בחיים, לא. הוא פרופסור רציני. מה זה רציני. נו רציני, מרצון, יש לו רצון, נחוש ברצונו לרפא. שטויות, מזמן שכח את כל אלה..  ככה אתמול, ככה שלשום, ככה עשר, עשרים, שלושים, ארבעים שנה, וככה היום, בלי לחשוב, דוחף מכשירים, קובע דיאגנוזות, לא צוחק, מדבר רק כשמאלצים אותו.

     

     ''

     

    מבטה נלכד, מסתבך בסמרטוטים המכסים את גופה התחתון. היא לא מעזה לבקש מהאחיות לצלם אותה כך, מהכוון שלהן, מהכוון של הפרופסור. מה הבעיה, רק להוציא מהתיק שלה את מכשיר הפלא שמונח דומם על הכסא,  את  הפלאפון, את הידעפון, את הדִבורופון, את המַצלמפון, קליק, וכבר היתה  מבינה, כבר היתה יודעת, איך זה משם, מה הוא מרגיש, כשהיא לא היא, ורק מבושיה  - להביט בהם, לבחון, להחדיר מצלמות, משאבות, סכינים, שופינים.

     

     ''

     

    זבאלד...  גם הוא אתה, באיזה ספר  הוא נתח ציור של רמברנט,  שעור אנטומיה, כן, ציור של רמברנט. מה הקשר, שם נתחו גוויה, היא עדיין חיה. למה לחשוב על זה עכשיו, לנשום עמוק, ובכל זאת...  ככל שהם מתמקצעים ומתמחים, ככל שהם יותר רופאים לזרת, לתחת, לחור כזה או אחר, הם רואים  אותה פחות. מה הוא רואה ממנה, בה.  מה הוא יודע עליה. אפילו הסמרטוטים  המכסים אותה, בשביל מה, אם לא בשביל להסתיר אותה, שלא יראה שיש פה אדם, ששוכבת כאן אשה, לא סכמה, לא דיאגרמה, לא איבר פגום אחד, שצריך לבדוק, לרפא, לכרות.

     

     חור.

     

    ''

     

    ''

     

    הרשומים: ז'וזה לואיס קוּבאס ( Jose Luis Cuevas ). קובאס יליד 1934 מכסיקו  סיטי, מכסיקו, הוכתר על ידי הניו יורק טיימס כאחד הרשמים הגדולים של המאה העשרים. הוא רשם, צייר ופסל עטור פרסים, שהציג במיטב המוזיאונים בעולם. הרשומים שלמעלה הם מתוך : Jose Luis Cuevas, Self Portrait with Model , הוצאת RIZOLLI, NY,  1983

    הרשומים נעשו בברצלונה במשך יומיים, מ-27-29 באפריל, 1981

     

    כתבה: באבא יאגה

     

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/7/13 13:35:

      צטט: barir 2013-07-01 10:02:54

      מרתק!

      תודה רבה, משמח

       

        1/7/13 13:34:

      צטט: נויאור 2013-07-01 05:28:48

      יפיפיהים הציורים וגם הכיתוב מדהים ואמיתי אין לי כוכב לכן קבלי מימני אלפי כוכבי שמי הלילה תודה לך על הפוסט

      תודה רבה, רב לי הכוכבים שלמעלה

       

        1/7/13 13:32:

      צטט: רוקם 2012-06-08 13:25:51

      אומרים שהגדרה של גניקלוג זה אדם המחפש בעיות במקום בו כולם מוצאים הנאה

      כן, כפי הנראה. אבל זכור יש חנו בגוף עוד כמה נקבים. כך בראו אותנו

       

        1/7/13 10:02:
      מרתק!
        1/7/13 05:28:
      יפיפיהים הציורים וגם הכיתוב מדהים ואמיתי אין לי כוכב לכן קבלי מימני אלפי כוכבי שמי הלילה תודה לך על הפוסט
        1/7/13 03:54:

      צטט: עמנב 2013-06-30 23:56:27

      מעניין מאד וכתוב יפה, אלאונורה. כל טוב, עמוס.

      תודה רבה, לך, כייף לקבל מחמאה

       

        30/6/13 23:56:
      מעניין מאד וכתוב יפה, אלאונורה. כל טוב, עמוס.
        8/6/12 13:25:
      אומרים שהגדרה של גניקלוג זה אדם המחפש בעיות במקום בו כולם מוצאים הנאה
        27/3/12 23:16:
      איזה מזל שאני זקוקה רק לבדיקות פפסמיר תקופתיות !!!! אם זה באמת ככה נראה במציאות , אוי אוי אוי, האמת , שזו סיטואציה שכולנו עוברות, אבל אף אחד לא סיפר לנו איך זה נראה מהצד, עכשיו בתמונות , זה נראה דה מזעזע, מעניין אם יש תמונות לגבי בדיקות של גברים (יש לי תיק נזיקין בנושא קילה, מעניין )
        26/3/12 23:12:

      צטט: פרודת רשתית 2012-03-26 23:00:50

      מצמרר אני תוהה אם אישה יכלה לצייר רישומים מאין אלו

      ונזכרתי בעוד משהו. הרי הוצאתי את הרשומים האלה מן ההקשר שלהם ולכן הם קבלו אינטרפרטציה שונה. כשלעצמם, ללא הטקסט, יש דווקא איזה פן נעבעכי בגבר המתבונן.

       

        26/3/12 23:08:

      צטט: פרודת רשתית 2012-03-26 23:00:50

      מצמרר אני תוהה אם אישה יכלה לצייר רישומים מאין אלו

      אכן שאלה, שלא חשבתי עליה ומשאני חושבת, אין לי תשובה

       

        26/3/12 23:06:

      צטט: ליריתוש 2012-03-26 22:36:52

      איזה פוסט חזק....מזדהה בכל ישותי הנשית....האם תוכל אישה להישאר אדישה לתיאור הסיטואציה? ובהמשך לרוח זו: מעניין מה נשים גניקולוגיות חשות ומרגישות....?

      זו אכן שאלה מענינת. מענין גם מה אנחנו מרגישות מול אשה רופאה. מנסיוני אני יודעת, שמול רופאה אשה, במקרה כמו זה, לא הייתי מרגישה כך.

       

        26/3/12 23:00:
      מצמרר אני תוהה אם אישה יכלה לצייר רישומים מאין אלו
        26/3/12 22:36:
      איזה פוסט חזק....מזדהה בכל ישותי הנשית....האם תוכל אישה להישאר אדישה לתיאור הסיטואציה? ובהמשך לרוח זו: מעניין מה נשים גניקולוגיות חשות ומרגישות....?
        26/3/12 07:57:

      צטט: face 2012-03-25 23:54:58

      את נהדרת שהבאת. נפלאה. זה מדהים איך רואים אחרת כל אחד ואחד עם המילים ובלי המילים. עם היד שמנסה להסתיר הפנים ויתר הפרטים הקטנים מול התמונה כולה.


      תודה וענקית מאד!

      תודה רבה על הפרגון והמלים החמות 

        25/3/12 23:54:

      את נהדרת שהבאת. נפלאה. זה מדהים איך רואים אחרת כל אחד ואחד עם המילים ובלי המילים. עם היד שמנסה להסתיר הפנים ויתר הפרטים הקטנים מול התמונה כולה.


      תודה וענקית מאד!

        25/3/12 14:49:

      צטט: shabat shalom 2012-03-25 07:53:57

      צטט: באבא יאגה 2012-03-24 17:21:39

      צטט: shabat shalom 2012-03-24 16:58:13

      התחושות הובאו לפנינו בצורה הכי חדה ובהירה שיכולה להיות. ומאחורי כל מילה גם ההשלמה נישרכת לה.... אין רצון לברוח ברגע שה"פרופסור" מחטט. רק לפני המעמד עוד יש נסיון למצוא אלטרנטיבה. אבל - הכל ברור כשאין דילמות. ובכלל מה גברים מבינים.....

      אוהו, אני דווקא לא מזלזלת ביכולתם ש גברים להבין, הלו גם להם חורים למכביר.

       

       כן.

      אבל התגובות שלהם למי שמציץ להם - שונות.

       

      באמת, לא חשבתי על זה, ולא בדיוק מדובר פה בהצצה, אם כי באיזשהו רובד כן

        25/3/12 07:53:

      צטט: באבא יאגה 2012-03-24 17:21:39

      צטט: shabat shalom 2012-03-24 16:58:13

      התחושות הובאו לפנינו בצורה הכי חדה ובהירה שיכולה להיות. ומאחורי כל מילה גם ההשלמה נישרכת לה.... אין רצון לברוח ברגע שה"פרופסור" מחטט. רק לפני המעמד עוד יש נסיון למצוא אלטרנטיבה. אבל - הכל ברור כשאין דילמות. ובכלל מה גברים מבינים.....

      אוהו, אני דווקא לא מזלזלת ביכולתם ש גברים להבין, הלו גם להם חורים למכביר.

       

       כן.

      אבל התגובות שלהם למי שמציץ להם - שונות.

        24/3/12 17:21:

      צטט: shabat shalom 2012-03-24 16:58:13

      התחושות הובאו לפנינו בצורה הכי חדה ובהירה שיכולה להיות. ומאחורי כל מילה גם ההשלמה נישרכת לה.... אין רצון לברוח ברגע שה"פרופסור" מחטט. רק לפני המעמד עוד יש נסיון למצוא אלטרנטיבה. אבל - הכל ברור כשאין דילמות. ובכלל מה גברים מבינים.....

      אוהו, אני דווקא לא מזלזלת ביכולתם ש גברים להבין, הלו גם להם חורים למכביר.

       

        24/3/12 16:58:
      התחושות הובאו לפנינו בצורה הכי חדה ובהירה שיכולה להיות. ומאחורי כל מילה גם ההשלמה נישרכת לה.... אין רצון לברוח ברגע שה"פרופסור" מחטט. רק לפני המעמד עוד יש נסיון למצוא אלטרנטיבה. אבל - הכל ברור כשאין דילמות. ובכלל מה גברים מבינים.....
        24/3/12 13:24:

      צטט: באבא יאגה 2012-03-24 10:12:49

      צטט: הלנה היפה 2012-03-24 10:08:15

      "...בכוכב שגר בו אדון אחד פרופסור, מימיו לא הריח פרח.....מימיו לא עשה כלום חוץ מלבדוק חורים וכל היום אומרות פניו: 'אני פרופסור רציני, אני פרופסור רציני!...'
      אלאונורה יקירתי, השרבוב של הנסיך הקטן לתוך החדר הדחוס משמעויות כל כך כואבות ומפחידות, זו דרך גאונית של נסיון בריחה מתוך הגוף, מתוך הסיטואציה אבל הפרופסור הרציני נותר כאן, רציני כמו האיש הרציני על כוכבו הבודד. והבדידות הזו של הפרופסות מעצים את הבדידות של הפציינטית ואלה אכן שני כוכבי לכת שלא יפגשו אלא במפץ אחד גדול וכואב.
      הרישומים שהבאת נפלאים נפלאים.
      תודה יקירתי על הכתיבה הרהוטה, הדחוסה המעבירה מידית את העולם הנורא הזה של הפציינטית.

      לאה, תודה רבה על יכולתך כי רבה להעיר ולהאיר 

       

      כן, אני מסכימה, זה קיים שם בתחתיתוחופר לא מעט ומציק

       

        24/3/12 11:53:

      צטט: באבא יאגה 2012-03-24 10:12:49

      צטט: הלנה היפה 2012-03-24 10:08:15

      "...בכוכב שגר בו אדון אחד פרופסור, מימיו לא הריח פרח.....מימיו לא עשה כלום חוץ מלבדוק חורים וכל היום אומרות פניו: 'אני פרופסור רציני, אני פרופסור רציני!...'
      אלאונורה יקירתי, השרבוב של הנסיך הקטן לתוך החדר הדחוס משמעויות כל כך כואבות ומפחידות, זו דרך גאונית של נסיון בריחה מתוך הגוף, מתוך הסיטואציה אבל הפרופסור הרציני נותר כאן, רציני כמו האיש הרציני על כוכבו הבודד. והבדידות הזו של הפרופסות מעצים את הבדידות של הפציינטית ואלה אכן שני כוכבי לכת שלא יפגשו אלא במפץ אחד גדול וכואב.
      הרישומים שהבאת נפלאים נפלאים.
      תודה יקירתי על הכתיבה הרהוטה, הדחוסה המעבירה מידית את העולם הנורא הזה של הפציינטית.

      לאה, תודה רבה על יכולתך כי רבה להעיר ולהאיר 

      =====================

      יקירתי, חזרתי היות והפוסט שלך המשיך להדהד בי ורק עכשיו הבנתי מדוע.

      מערכת היחסים בין הפרופסור, שאמור לרפא/להציל, יוצאת בכתיבה הזו כמערכת יחסים בין צוקף וקורבן ולא מטופלת ורופא. ולעתים אכן כך אנחנו חשות באשר לחוסר יכולת לנחש (אצלך, איזה מכשיר יחדירו לגופה ועוד) מה בעצם יקרה במעשה תקיפה זה, בעל קונוטציה ברורה של תקיפה מינית.

        24/3/12 10:12:

      צטט: הלנה היפה 2012-03-24 10:08:15

      "...בכוכב שגר בו אדון אחד פרופסור, מימיו לא הריח פרח.....מימיו לא עשה כלום חוץ מלבדוק חורים וכל היום אומרות פניו: 'אני פרופסור רציני, אני פרופסור רציני!...'
      אלאונורה יקירתי, השרבוב של הנסיך הקטן לתוך החדר הדחוס משמעויות כל כך כואבות ומפחידות, זו דרך גאונית של נסיון בריחה מתוך הגוף, מתוך הסיטואציה אבל הפרופסור הרציני נותר כאן, רציני כמו האיש הרציני על כוכבו הבודד. והבדידות הזו של הפרופסות מעצים את הבדידות של הפציינטית ואלה אכן שני כוכבי לכת שלא יפגשו אלא במפץ אחד גדול וכואב.
      הרישומים שהבאת נפלאים נפלאים.
      תודה יקירתי על הכתיבה הרהוטה, הדחוסה המעבירה מידית את העולם הנורא הזה של הפציינטית.

      לאה, תודה רבה על יכולתך כי רבה להעיר ולהאיר 

        24/3/12 10:10:

      צטט: דוד בובטס 2012-03-24 10:05:38

      מופלא באבא יאגה אחת:)

      תודה רבה לבובטס אחד!

       

        24/3/12 10:08:

      צטט: רותי ... 2012-03-24 09:30:12

      אהבתי את הרישומים.. הזכירו לי במשהו את פיקאסו תודה

      את צודקת, יש משהו בקלילות הקו ובגאוניותו שמזכיר, אפילו היו שם כמה רשומים ממש בסגנונו, לא הבאתי אותם בגלל קוצר היריעה.

       

        24/3/12 10:08:

      "...בכוכב שגר בו אדון אחד פרופסור, מימיו לא הריח פרח.....מימיו לא עשה כלום חוץ מלבדוק חורים וכל היום אומרות פניו: 'אני פרופסור רציני, אני פרופסור רציני!...'
      אלאונורה יקירתי, השרבוב של הנסיך הקטן לתוך החדר הדחוס משמעויות כל כך כואבות ומפחידות, זו דרך גאונית של נסיון בריחה מתוך הגוף, מתוך הסיטואציה אבל הפרופסור הרציני נותר כאן, רציני כמו האיש הרציני על כוכבו הבודד. והבדידות הזו של הפרופסות מעצים את הבדידות של הפציינטית ואלה אכן שני כוכבי לכת שלא יפגשו אלא במפץ אחד גדול וכואב.
      הרישומים שהבאת נפלאים נפלאים.
      תודה יקירתי על הכתיבה הרהוטה, הדחוסה המעבירה מידית את העולם הנורא הזה של הפציינטית.

        24/3/12 10:06:

      צטט: דנה.גל 2012-03-24 07:31:47

      צטט: Benj 2012-03-24 01:39:05

      האנושיות של האישה מול ההתמחות של הפרופסור.

      תודה דנה, אולי עצם הסטואציה כבר יוצרת  את זה

       

       

        24/3/12 10:05:
      מופלא באבא יאגה אחת:)
        24/3/12 10:05:

      צטט: OritZehavi 2012-03-24 09:06:35

      מזעזע...על כן גם אני כמעט לא בודקת. שזו קלות דעת איומה. ושנהיה בריאים.בריאות. וכרגיל- תודה על הציורים .הנפלאים

      שנהיה בריאום עם או בלי בדיקות. תודה, אורית,

       

        24/3/12 10:03:

      צטט: קביאר 2012-03-24 02:18:32

      חטפתי כאבי בטן גם ממה שהיא עוברת ובעיקר מן הנתק בתקשורת אין לי כוכבים אז בינתים ***************

       תודה, יש כוכבים בשמים, כן אפשר לחלות גם מהטפול, שלא נדע, עצם הסטואציה כבר יוצרת את זה

        24/3/12 10:01:

      צטט: Benj 2012-03-24 01:39:05

      האנושיות של האישה מול ההתמחות של הפרופסור.

      כן, תודה, במקרה זה נכון, אבל בכלל סטואציה כזו ויחסי חולה - רופא

       

        24/3/12 09:30:
      אהבתי את הרישומים.. הזכירו לי במשהו את פיקאסו תודה
        24/3/12 09:06:
      מזעזע...על כן גם אני כמעט לא בודקת. שזו קלות דעת איומה. ושנהיה בריאים.בריאות. וכרגיל- תודה על הציורים .הנפלאים
        24/3/12 07:31:

      צטט: Benj 2012-03-24 01:39:05

      האנושיות של האישה מול ההתמחות של הפרופסור.

       

        24/3/12 02:18:
      חטפתי כאבי בטן גם ממה שהיא עוברת ובעיקר מן הנתק בתקשורת אין לי כוכבים אז בינתים ***************
        24/3/12 01:39:
      האנושיות של האישה מול ההתמחות של הפרופסור.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין