אלו הן נשימות חיי האחרונות...אני נושם אותן עמוקות וממושכות...העניין הוא שריבוי חמצן בדם, מאריך מאוד את התוחלת המיוחלת וכך חיי נמשכים עוד ועוד ועוד...

ויש עוד דבר, אני מסרב למות בחנק...אני מת בשלום עם קרביי המפוזרים לכל עבר מיריית תותח, עם מוחי השפוך על המדרכה מפגיעת אוטובוס, או עם אבריי הטחונים בשיניהם של כרישים...אבל להפסיק לנשום אני לא מוכן, פשוט לא מוכן להחנק, לא מוכן למות בחנק...

כדי להבטיח שזה לא יקרה לעולם, אני מקפיד לעשן מדי יום 2 חבילות של ג'יטאן בלי פילטר ולחיות בת"א, כמה שיותר קרוב לרידינג...בנתיים זה עוזר, אבל עכשיו יצא עוד חוק נוגד חיים, שלפיו אסור ליבא לארץ סיגריות בלי פילטר וגם את רידינג שלי מאיימים להפוך לתחנה ירוקה...אוי אמא, לאיזה מין עולם הבאת אותי ?