לנפץ, להשמיד, להרוס, להוקיע, לוותר על כל מחשבה רעה, שלילית שגורמת לי להרגיש אי שייכות למקום הזה שנקרא בית.

זו אני !!! אני שגורמת לעצמי בגישתי הפסמית לא להפיק הנאה ממצבים רבים בחיים.

"לא שייכת לכאן"- אני חוזרת על כך כמנטרה בהזדמנויות רבות.

"אנדרדוג"- הבעתי בפני חבר את תחושתי שאמר לי

"מי שמסתכלת מלמעלה לא יכולה להרגיש אנדרדוג"...

האם אני מסתכלת מלמעלה ? האם תחושת אי השייכות בחיים נובעת מקושי אחר שטמון בי, ואין לו קשר להחלטות שלקחתי בחיים...כמו מעבר לפריפריה...ומה הטעם להוציא קיטור על מעבר שהחלטתי עליו מבחירה חופשית ?

כנראה שבכל מקום תרגישי חוסר שייכות, משום שמשהו בך לא מצא את עצמו עד הסוף...וכל מה שצריך להשתנות הוא גישתך לחיים...

אתמול ישבתי בבר, נהנית מהמשקה, אך לא בהכרח מהאווירה, מהאנשים שסבבו אותי. אני תוהה מדוע ...מדוע אינני מסוגלת להנות מקוקטייל אלגנטי במקום בו בחרתי לגור...

המקום שאינני יכולה לעזוב כעת...משום שמנפיק לי חמישה מספרים למשכורת...משכורת שאותה אני חייבת על מנת להחזיר חובות רבים לבנק...

חשיבה שלילית טמונה בתוכי לגבי מקום מגוריי...וזהו רק קצה הקרחון לחשיבות רבות הטמונות בתוכי כלפי דברים אחרים.

חשיבה שהופכת למציאות...

האם חשיבה הפוכה...חשיבה חיובית תנפיק דברים חיוניים יותר ?

אחרי הבירה השלישית מצאתי את עצמי מחפשת את האדם הכמעט יחידי במקום האפלולי הזה (שוב חשיבה שלילית) שנחשב בעיני כאינטלגנטי, חזק באישיותו, שבארבע כפות ידיו בנה את עסקיו אט אט ורכש לעצמו בית , שגשג בעסקיו, משום שכל חייו היה תלוש מתחושה בייתית. זהו בעיניי אדם מצליח...אדם המציב לעצמו יעדים ופועל למענם...

נסחפתי לשיחה עימו על תחושותיי...ודרכו הבנתי שאולי מטרתי לחיים אינה ברורה וזוהי הסיבה שאינני מוצאת את הכוח הפנימי להתבונן סביבי ולהפיק הנאה מהנגלה.

ומהמקום המדברי בו אני מתגוררת, ומההבטים האנושיים מהם אני נרתעת לעתים...יש גם אנשים אחרים, מסוגי...איכותיים, אינטלגנטיים, דעתניים, המתקיימים במקום הזה, שלטענתי הוא אפלולי...ואולי הגיע הזמן שאניח את מחשבותיי השליליות ואנסה למצוא את שייכותי גם כאן, משום שממילא שייכות זו תחושה שאתה חש כלפי עצמך בכל מקום...הרבה לפני רכושך, וההשתייכות לסובבים אותך...