הקידוש
השבת הוזמנתי לקידוש בר מצווה אצל שכניי . השניים בשנות השלושים המוקדמות לחייהם כבר חובקים בלי עין הרע 6 צאצאים. הבן הבכור חתן בר המצווה ילד יפהפה שיערו צהוב ועיניו תכולות כרקיע ועל ראשו מתנוססת כיפה .
אני זוכרת אותו כשהם רק הגיעו לשכונה, הוא היה אז ילד בן 4 בעל עיניים חולמניות וסקרניות שהזכיר לי מאוד את בני בכורי. אז הוזמנתי לקידוש ויחד הגיע כול הכבודה של חברות הקהילה האנגלוסכסית של השכונה. שני הורי חתן בר המצווה, הם אמריקאים משני הצדדים והאורחות שנכחו בקידוש הן מארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, קנדה ודרום אפריקה. למותר לציין שקהילת דוברי האנגלית אצלנו בשכונה מאורגנת ומסודרת להפליא שזה אומר שיש להם חיי קהילה תוססים ופעילים ביותר והם מחזיקים : גני ילדים, בתי ספר, תיכונים והרצאות כולם על טהרת השפה האנגלית ויש מהם כמה וכמה משפחות המתגוררות בארץ מעל ל- 20 שנה לערך ובקושי יודעים מילה או שתיים בעברית.
אז הנה פגשנו בחום ובלבביות את המשפחה את הסבתות משני הצדדים ואת הסבתות "רבאות" את האחיות והאחייניות הנכדות והנינים. אווירה נעימה ונינוחה שרתה במקום וכמה נחמד ונעים לפגוש שכנות קרובות ושכנות רחוקות שבקושי נפגשים למרות הקרבה הגאוגרפית מן הסתם בשל מזג האוויר החורפי הגשום והקר עד מאוד שזכינו לו השנה נסגרנו אחרי העבודה והלימודים כולנו בבתים המחוממים והסגורים.
אז יצאה השמש ושלחה קרניים חמימות לכל עבר והגיע העת לראות ולהראות, בדגש על להראות ולהיות מוזמנים לקידוש עם כיבוד מסורתי של קוגל ירושלמי פיקנטי בתוספת מלפפון חמוץ ומיני מאפה של עוגות שחורות ולבנות מנומרות ומנג'טים עמוסים בשקדים ופקאנים מסוכרים, מיני קרמל, פרלינים וגם קרקרים, גפרורי ירקות ומטבלי גבינה ללא ספק הייתה זו חגיגה לעיניים ותאווה לחיך.
את הקידוש עשתה הסבתא רבא מצד האם ובקול סמכותי ונחרץ משהו קראה את הברכה שניכר היה עליה ועל שפת גופה שהיא מגיעה מרקע של שנים ארוכות בהוראה והתרגשותה הרבה שזהו הנין הראשון שחוגג בר מצווה. לאחר שקודש היין ומזגו לכוסיות וחילקו בין הנשים בבחינת טעמו וראו כי טוב, שאלה הסבתא רבא את הנוכחות את השאלה הבאה במין שובבות קורצת:
מי לא נזכר בקידוש של שבת?
כל הנשים שנוכחו במקום כ-25 נשים ונערות דתיות ניסו לנחש ולשחזר את נוסח הקידוש וביקשו ממנה רמז עבה אולי רמז דק, אבל היא בשלה אין שום רמז ואין שום הקלות, יש להפעיל את הראש ולחשוב. וכדי לעבור למצב של הפעלת המוחין, היא קראה שוב את הטקסט וכולנו הקשבנו שוב והפעם הקשבנו בריכוז. למותר לציין שהקידוש של שבת בבוקר נקרא קידוש רבא ( בארמית קידוש הגדול ) והרי הוא לפניכם.
קידוש לשבת בבוקר:
וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. סברי מרנן ורבנן ורבותי
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.
..... הייתה שתיקה כוללת. התעכבתי על המשפט: "אתה ובנך ובתך" והנה ראיתי שהאישה לא נזכרה בטקסט. התנוצץ בראשי רעיון וזה מה שאמרתי לה : שהאישה לא נזכרה בקידוש של שבת -כי אשתו כגופו. כלומר הבעל והאישה הם גוף אחד, כמאמר הפסוק בספר בראשית פרק ב' פס' כד: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו היו לבשר אחד" ולכן אשתו כגופו והיא נכללת במילה " אתה" וזו אכן הייתה התשובה!
היות והשבת הייתה גם שבת ראש חודש ניסן וכידוע "שבניסן נגאלו ובניסן עתידיים להיגאל" -כל אחד והגאולה הפרטית שלו במה שהוא צריך/ והיא צריכה לו.
הריני מאחלת לפנויים ולחסרים שבינינו שנזכה סופסוף למצוא את בן או בת הזוג שלנו שהם הנשמה המשלימה או הנשמה התאומה המתאימה לנו ביותר ונהיה שנינו לבשר אחד.
אמן ואמן !
|
