ספר שהוא דוגמא חיה לכתיבה מהדמיון ולא מהניסיון. הייתי שמחה לשתף אתכם בקטע הבא:

 "כשאני משתמש במילה", אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, "מובנה הוא בדיוק המובן שבו אני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר". "השאלה היא", אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים". "השאלה היא", אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכול".  

עבורי, הקטע ממחיש את עוצמה של המילה והאפשרות שאין כמעט עובדות בחיינו. הכול פרשנויות שלנו. אם אין עובדות והכול פרשנויות, אז ניתן לשנות את הפרשנות. יש לנו בכל רגע נתון את היכולת לפרש בצורה מעכבת או מעצימה ולפתוח לעצמנו שדה אפשרויות. 

פרשנות למה? ל-הכול!

מצבים שאני נקלעת אליהם. דברים שאני שומעת. דברים שאני לא שומעת. מחשבות ורגשות שלי. איך אני תופשת עצמי. איך אני תופשת אחרים. פרשנות זו גם הסיפור שאני מספרת לעצמי על עצמי, על העבודה, על מערכות יחסים. על הכול. 

אנו משתמשים במילים והן יוצרות עבורנו תפיסת עולם ומציאות. כמה פעמים אנחנו מזלזלים ואומרים "אוי, זו רק סמנטיקה". אבל סמנטיקה זו תורת המשמעויות. אומנות הפרשנות המעצימה. המילה היא סימן למשהו (לאו שדווקא האמת) והקשר בין הסימן למשמעות שלו הוא שרירותי. למרות שהוא שרירותי השימוש התדיר במילה יוצר קיבוע שלא מאפשר לנו להעלות על הדעת משמעות אחרת. זאת אומרת שאנו מדברים בקונבנציות שכיחות (פרדיגמות). 

כשמישהו אומר "אני חסר ניסיון במקצועי" (פרשנות מאוד לא מעצימה). האימון יבהיר למתאמן מה זה עבורו ניסיון? (לפי שנים, לימודים? מספר לקוחות? שיש לי או שהיו לי? ניסיון מעשי בפועל?) האימון יוצר בהירות ומסייע למתאמן ליצור את המשמעות עבורו ולא לפי פרדיגמה רווחת של ניסיון. כשיבין את המשמעות עבורו ומי הוא באותה נקודה הצעדים הבאים יהיו בהירים יותר.  

מי שחי חייו ממקום של שליטה, סדר ונוסחאות יכול לחוש מאוים משבירת הכלים הזו. כי מה שנותר זה לקחת אחריות. לייצר את המשמעות בכל סיטואציה ולא לקבלה מן המוכן. להתמסר לאי ודאות. לוותר על הנוסחאות. לא לנסות להבין, לפענח, להגיע לאמת, למשמעות, אלא ליצור את הפרשנות מעצימה עבורך בכל מצב. כלומר, לחיות במודעות ערה פעילה ובועטת.  

ניטשה בספרו מעבר לטוב ולרוע אומר: "הערעור, ההרפתקה, החשדנות העליזה, אהבת הלגלוג כל אלה מאותותיה של בריאות. כל המוחלט חייב לתחום הפתולוגיה".

יש לנו בחירה האם אנחנו רוצים לחיות או לשרוד?

אם בחרתם לחיות, קחו אחריות. עצבו את חייכם. תנו להם פרשנות מעצימה. אל תאחזו בניסיון העבר חיו מהדמיון תתמסרו לאי הוודאות ולשדה האפשרויות הבלתי מוגבל.  שנו את הסיפור שלכם על עצמכם, על הסביבה, על כל סיטואציה. הוא לא קשור לעובדות. זו פרשנות שלכם. בידכם להחליף אותה! 

אם אתם חשים פחד, שיתוק, לחץ ממשימות בחיים, בעבודה, שנו פרשנות. אותו הרגש, התחושה לא קיימים עד שלא נתתם להם שם. התייחסו אליה כמשימה מרגשת אתגרת. תנו חיים אחרים לאותה תחושה וחושו איך משתנה תפיסת המציאות ואיזה הבדל זה יוצר עבורכם. 

כבדו את מילתכם! זה כל מה שיש לכם. וזה המון.   

כל יסוד האימון הוא לייצר פרשנויות מעצימות. תהליך אימון מעלה את האפשרות שמה שהמתאמן חש, שומע, מרגיש או חושב זו אחת הפרשנויות שלו לעיתים מעכבת ולא מקדמת אותו. האימון מזמין אותו לקחת אחריות, לייצר עוד פרשנויות מעצימות שיתנו לו עתיד ויפתחו לו שדה אפשרויות רחב יותר.