כותרות TheMarker >
    ';

    מרקורי בעקרב

    שיר צריך להיות גם מאמר.
    אבל העיקר שמאמר יהיה גם שיר.
    ואם אפשר אז שהוא יהיה גם סיפור.
    ובקיצור.

    ארכיון

    מתוך פנקס דצמבר 2010

    2 תגובות   יום ראשון, 25/3/12, 11:00

    בעיקרון אני לא מתחרט על שום דבר.

    בלי עיקרון אני מתחרט כמעט על הכל.

    בשביס-זינגר אמר את זה כך: "המילה 'חרטה' מוכיחה שאנו מניחים את קיומה של בחירה חופשית כלשהי, כיון שאילו לא האמנּו בה - לא היינו מתחרטים כלל".

     

     

    אם אכן "מי שלא עושה לא טועה" אז אולי המסקנה הנכונה היא לא לעשות.

    בגמרא נאמר "שב ואל תעשה עדיף".

     

     

    השאלה היא לא מה קדם לְמה

    הביצה או התרנגולת

    אלא מי משתיהן אתה מעדיף

    כרגע

    לאכול

    לעתים אני תוהה איזו משתי השאלות האלה יותר קשה.

     

     

    כשהחיים הם חיים החיים הם בריחה

    כשהחיים אינם חיים החיים הם בחירה

    כלומר, אולי, כשהחיים אינם חיים "לבחור בחיים" זה לבחור במוות.

     

     

    אם אתה לא נשאר בְּמַקום עד שמיצית אותו, במוקדם או במאוחר תמצא את עצמך חוזר אליו.

    לא להישאר עד שמיצית זה בדרך-כלל תוצאה של חולשת דעת, או שרלטנות, או עודף אחריות כלפי המקום-המסגרת-העיסוק-הקֶשֶר הבאים.

     

     

    העולם העַווֹני שבו אתם נתונים גורם לכם לא להיות אף פעם דיכאוניים כלפי חוץ, להחצין אנרגיה נון-סטופ גם אם צריך בשביל זה לצעוק, לצרוח, להכות ולחטוף, לשלוט ולהישלט, לכלוא ולהיכלא, לפרק ולהתפרק, להתחנף ולהתייהר, לסמם ולהסתמם, להתחרות לא כספורט אלא כאידיאל של כלכלה, סאדו-מאזו לא כמשחק אלא כחייכם הרגילים, להם חינכו אתכם הוריכם ומוריכם.

     

     

    מתוך פשקוויל (מודעת רחוב) שקראתי בטיול חנוכה במאה שערים:

    "אנו גרים כאן כשבויי חרב".

    "המדינה אינה מתייוונת אלא היא עצמה יוון".

    "החוב המוטל עלינו לפרסם לעומתם בקביעות כי היהדות והציונות הם שני הפכים גמורים שאינם מתחברים לעולם, והתורה והיהדות שוללים מכל וכל את רעיון הציונות ומעשיהם".

    איך אומרים, מילים כדורבנות.

    ואני אומר: הציונות היא פורנוגרפיה של היהדות.

    ועוד אני אומר: זה שהציונות מקיימת כמה מיליונים לאורך כמה עשרות שנים, זה לא אומר שהיא לא שיקרית.

     

     

    רק השיעמום האישיוּתי-אספסופי שעליו אתם בנויים, רק הוא שגורם לכם למאוס במזג האויר הנאה ולהשתוקק לגשם, כלומר לאקשן. מזג אויר נאה (15 מעלות בהיר) מעצבן אתכם כמו שיופי מעצבן אתכם, כמו שכיסופים.

     

     

    עדיף סרט דוקומנטרי בינוני על ספר דוקומנטרי בינוני.

     

     

    הטלויזיה מלאה באייטמים על צרכנות. האייטמים האלה מצליחים להם בגלל הסימביוזה עם הפרסומות.

     

     

    הפחד לחשוב ולבטא מחשבות חתרניות אינו רק הפחד מעיניה הרושפות של לֵיידי נוֹרְמַטִיבה, אלא בעיקר הפחד להשתגע, כי הרי זה לא ממש מציאוּתי לחשוב ולהתבטא בעת ובעונה גם מבפנים וגם מבחוץ.

    וקירקגור אמר: מה הטעם במלחמה שלכם על חופש הביטוי כל עוד אתם לא משתמשים בְמה שתמיד ניתן לכם, בחופש החשיבה.

    ור' נחמן ב"ספר המידות" אומר (עמ' תרל"ט): "לרוב בא הצער לָאדם על-ידי דִּבּוּרוֹ".

    מצד שני, בפרק "צדיק" (עמ' תרנ"ט) הוא אומר: "כל שאפשר לו למחות ואינו מוחה הוא נענש עליהם".

     

     

    מעל גיל מסוים המישור הפסיכולוגי הוא כמו מסטיק שנגמר לו הטעם.

    וקפקא ב"מחברות האוֹקְטַבוֹ" (תרגום זנדבנק) כותב זאת כך: "פסיכולוגיה היא קוצר-רוח. כל טעויותיו של אדם הן קוצר-רוח, קיטוע בלא עת של השיטתי, גידור לכאורה של דבר שלכאורה".

    ובהמשך: "לא עוד פסיכולוגיה! שתי משימות של ראשית החיים: להגביל את מעגלך יותר ויותר, ולבדוק שוב ושוב אם אינך מסתתר איפשהו מחוץ למעגלך".

     

     

    קפיטליזם זה לא אידיאולוגיה אלא פסיכולוגיה.

    דומה שבדיוק לכך התכוון קפקא בהמשך אותו פנקס: "הדאגות, שבעל זכויות היתר משתמש בעוּלן כצידוק כלפי המדוכא, אינן אלא הדאגות לשימור זכויות-היתר שלו".

     

     

    "אל תהיה צודק תהיה חכם" זה טוב בשביל זהירות בדרכי המכוניות. בשביל דרכי החיים היותר משמעותיות האמירה הנכונה היא ההפוכה: אל תהיה חכם, תהיה צודק.

     

     

    העובדים המנוצלים עדיין לא מסתערים, אפילו עדיין לא יוצאים לרחובות, איש תחת גפנו ותחת תוֹאנתו, אתם מאַלְחשים את עצמכם עם אלכוהול הגאג'טים שמתבצר ותוסס בגפן שלכם.

     

     

    אוטוביוגרפי או לא אוטוביוגרפי, על עצמי או על כולכם או על חלקכם... הסוגיה הזאת שבאורך הגלות, אותה גלות שלא תיגמר אף פעם, גלות המשוררים.

    נכון, גם גלות העם היהודי לא תיגמר אף פעם. אלא אם נצח ישראל ישקר.

     

     

     

     

     

     

     

    sheffi39@walla.co.il

    כל הזכויות שמורות. אין להעתיק מבלי לקבל את רשותי, ציטוט חלקי מחייב מתן קרדיט. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/12 13:32:

      צטט: שולה ניסים 2012-03-25 12:45:33

      ועל זה אדית פיאף שרה "לא מצטערת על שום דבר" ( השיר הכי גדול שלה) אהבתי את הפוסט ואת מה שנאמר בו.



      תודה שולה. אני משתדל לא להצטער אף פעם, אבל לא ממש מצליח. את יודעת, יש שטויות שהן ברורות כמעט כשמש... ובלא להצטער יש גם משהו קרימינלי...

       

        25/3/12 12:45:
      ועל זה אדית פיאף שרה "לא מצטערת על שום דבר" ( השיר הכי גדול שלה) אהבתי את הפוסט ואת מה שנאמר בו.

      פרופיל

      י. שפי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין