כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אש לוהבת

    0

    מהמרת בשביל המדינה!

    113 תגובות   יום ראשון, 25/3/12, 20:29

     

    ''

     

    שנים הסתובב הסיפור של שולי בין החברה. אני לא הכרתי אותה, אמש החליטו השלושה לבקר אותה... ואני בחשש כבד, הצטרפתי.

    שולי, רופאה כירורגית בכירה. ניהלה את אחת המחלקות הנחשבות באותו בי"ח בו עבדה...
    בעלה, דוביק, אף הוא כירורג ניהל מחלקה דומה בבית חולים אחר. לזוג בנים בוגרים מאד מוצלחים. מה יש לומר? DNA משובח!!!
    משפחה למופת....

    שולי, אשה יפה, חכמה, מוכשרת כמו שד. מאד התרשמה מהפעולות החיוביות שעושות שתי החברות המאד המאד ידועות, שתיהן חוקיות למהדרין. האחת מקדמת את הספורט בישראל... בונה מגרשי משחקים, תומכת בשחקנים צעירים. ואילו השניה, גם היא חברה פילנטרופית, משקיעה את כל הכנסותיה, בבניין מוסדות חינוך, תמיכה בחלשים, בתי אבות, מתנ"סים. שני הפילנטרופים האלה, בחסות ובתמיכה גלויה של הממסד, מטרה אחת להן, להועיל לקדם את החינוך והספורט בישראל.. המון פרסומות חביבות מצחיקות, מפלצונים חמודים עם שיניים מקולקלות:)) בשלל צבעים, מרצדים מעל המסך ובכל פינה, ומבטיחים לסדר לך את החיים, כל שעליך לעשות, זה רק לשלוח טופס השתתפות בכמה שקלים, רק לגרד, איזה קרטון מעוצב ויפה.. וכו, ודרך אגב, ככל שתשלח יותר, גוברים סיכוייך להעשיר את חשבון הבנק שלך. ואז, כך מובטח, יהיו לך המון חברים חדשים. מכוניות יקרות,  בנות, יפלו לרגליך. תסתובב עם שועי עולם.  אוטופיה!!!!

    שולי, אזרחית חיובית, אזרחית אלפא. מאד התרשמה, התחילה לשלוח מידי יום, מידי שעה, המוני  טפסים, מאות טבלאות, מלא גירודים.. וככל שעלה סכום הפרס שלחה שולי יותר טפסים, כי בטוחה היתה, שעוד טופס ! רק אחד..! והזכיה אצלה ביד!!!!

    וכך, הימרה שולי והימרה, ואיש לא ידע, לקחה הלוואות בשוק האפור, משכנה את הוילה היפה שלהם  במקום מאד מאד נחשב ויקר להחריד, ומשלא עמדה בתשלומים עוקלה הוילה המפוארת ע"י הבנק.

    יואב ,אחיה של שולי, איש אמיד, עו"ד מאד ידוע.. חס על אחותו "הקטנה" ובמות הוריהם, ויתר על מחצית חלקו בירושת ההורים, בית עם קרקע במושב פורח במרכז הארץ... גם את הבית המדהים הזה על חמשת הדונם הצמודים לבית ו-30 הדונם המשותפים במשק.. והמון המון כסף שחסכו הוריהם "בשביל הקינדער" שלהם. גם אותם הפסידה שולי... בכרטיסים, בטפסים בהגרלות... מעולם לא הימרה על דברים לא חוקיים! כי אשה טובה, שולי, מה בכלל היא רוצה, רק לקדם את הספורט והחינוך...

    איכשהו, נודע הדבר לדוביק, הבעל, ההמום, משהו פקע בליבו והוא מת בגיל צעיר מדום לב.. בביה"ח שלו.. בסביבה הכי הכי בטוחה, לא ניתן היה להציל את חייו.

    בהלוויה השתתפו מיטב הרופאים בארץ, משפחה ענפה, חברים למקצוע, מהאוניברסיטה, וגם החברים. 

     

    בתוך ימי השבעה, עלה רותם, הבן הבכור אל גג הבית בו גרו, ( בשכירות, כמובן) וקפץ אל מותו.. לא יכול היה לשאת את הבושה שהביאה האם על ביתם.

    נועם, האח הצעיר,  חזר בתשובה, אך לא מצא מרגוע לנפשו... כיום הוא חיי בהוסטל..
    איש נעים הליכות, מסוגר בעצמו אך מתרחק מכל אדם. אינו עובד, חיי מקצבת ביטוח לאומי... את ,אמו, אינו מסכים לראות כבר שנים..

    שולי התפטרה או פוטרה ממקום עבודתה, חולת סכרת קשה... אינה קונה תרופות, חבל לה לבזבז את הכסף, חיה כיום בחדר וחצי בהוסטל של פגועי נפש. מונה לה אפוטרופוס מטעם המדינה, המקציב לה 300 שקל לשבוע. וגם מהם שולי חוסכת כדי שתוכל לקנות כמה שיותר כרטיסים. וכן, היא ממש מכורה לגירודים. תמיד בטוחה שהכרטיס הבא , הוא זה שישנה את חייה.. שהרי היא כל כך רוצה לקדם את הספורט והחינוך בישראל ובעיקר להעשיר את חשבונה.. כי אז כולם יבינו עד כמה צדקה!!!!!

    ביום בו ביקרנו את שולי,  פגשתי אשה מאד נחמדה, נעימה, תרבותית, חייכנית, שמחה, גרה בחדר מאד מבולגן, אין לה איש בעולם.

    הגענו, שלושת החברים שלה המכירים אותה מהעבר ואני החברה החדשה.. כל אחד מאיתנו הביא עמו חבילה גדולה של מצרכים, ומיני מעדנים שיהיה לה... היתה מאד נעימה, אפילו התחבקנו, התנשקנו... אך כל פעם הזמינה את אחד החברים למטבח ובשקט בשקט ביקשה שיתנו לה כמה  שקלים.. כי לא מספיק לה הכסף, והחיים כל כך יקרים.. לאחר שקיבלה מהם יחד כמה מאות שקלים, הפכה באחת לחסרת סבלנות, אמרה שמאד עסוקה וביקשה שניסע הביתה כי "כבר חשוך בחוץ,"  רק לאחר שנכנסנו למכונית, אמר אחד מהחברה .. "היא רצתה לסלק אותנו ולרוץ ישר לדוכן הקרוב," כי היא, חייבת! חייבת! לתמוך בחינוך ובספורט.... הזמנו את שולי לבוא לאכול איתנו, אך היא סרבה שהרי היתה כל כך "עסוקה.."

     

    אין לה איש בעולם. אחיה מתכחש לה. יודע שהיא המיטה אסון על משפחתה. יודע כמה הוא עצמו הפסיד בעת שויתר על חלקו באותה ירושה נדיבה...

    ואני? גם אני חוטאת פה ושם.. שולחת טופס אחד, אבל רק כשהפרס המובטח עומד על איזה ארבעים מליון לפחות!!! כי לפחות מזה אני פשוט לא רגילה (:

     

    *** התמונה צולמה לפני מס' ימים בערוגה ליד דוכן "התרמה" לקידום הספורט והחינוך, תורם יקר נוסף, השאיר שם את הקבלות שלו... קרועות בזעם ואכזבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (113)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/5/12 15:38:
      הימורים אסורים בישראל, עפ"י חוק, חוצ מאלה שהמדינה מעודדת, מפרסמת ומקדמת ובחסותם אנשים רבים מתמכרים להימורים והורסים חייהם וחיי משפחותיהם. סיפור קשה המצטרף לעוד רבים שלא זוכים לפרסום- וחבל.
        22/5/12 15:23:
      עצוב. רעה חולה היא מכת ההימורים.
        3/5/12 20:25:
      ציפי, בחיי שלא הייתי מעלה בדעתי שזה אמיתי. את כותבת נהדר!
        3/5/12 17:54:
      *אוי ואבוי כל כספה הלך על גירודים והגרלות בחיי עשתה לי רע, אם היתה עושה חשבון היא כבר שילמה את הזכייה:))))))
        7/4/12 22:17:
      כתבת נכון או כמו שנאמר"הסבורים כי החיים צריכים להיות מסע עינוגים שוכחים כי את קולם הראשון נתנו בבכי"
        7/4/12 19:51:
      בטיולי באתר הגעתי לכאן תודה ששיתפת בסיפור מרתק חג כשר ושמח צחיתוש
        7/4/12 14:41:

      תרשי לי לצטט את מרב:

       

      צטט: מרב 1956 2012-04-01 06:35:49

      סיפור נורא

      "חס על אחותו"

      אחיה, לא חס על אחותו.

      לו היה שולח אותה לגמילה, מיד,

      ולא נותן לה כסף, היה עוזר לה ולכולם, פי כמה.

      התמכרות היא חולי, הניתן לריפוי.


       

       

        6/4/12 00:23:
      עוד קצת עוד רגע .... כשאגיע לשם אהיה מאושר.... וחיים עד אז אין.... זה כמו הבן שרצח את הוריו כדי לזכות בכספי ירושה ועוד כהנה וכהנה סיפורים . התמכרות היא מחלה קשה ש נובעת מנסיון נואש למצוא את המילוי האמיתי את האושר האולטימטיבי . דבר שאין בנמצא בעולמנו .
        4/4/12 09:17:

      ציפי בשיא הכנות, אחד הפוסטים היפים שלך אם לא היפה ביותר.

      מעבר לכתיבה הרהוטה הקולחת, נגעת באחת הנקודות,

      אותן עוברים רבים רבים והספור שהעלית כאן הינו ספורם של רבים וטובים.

      לו היה ביכולתי היתי מעניק לפוסט הזה פרס.

        4/4/12 08:34:
      סיפור עצוב וצריך ללמוד מזה . חג שמח ציפי לך ולמשפחה
        2/4/12 17:18:
      עצוב וקשה **********************
        2/4/12 15:36:
      עצוב. כמה חבל לבזבז כך את החיים....
        2/4/12 08:43:

      נדמה לי שאם הייתי נתקל בפוסט הזה כאנונימי - הייתי מזהה די מהר

      שזו את שכתבת... אצלך זה תמיד סופר-משהו... סופר מסובך, סופר

      מצחיק, סופר טראגי.

      ותמיד סופר מרתק לקרוא.

        2/4/12 08:32:
      סיפור זוועה. הכי איגרא רמה לבירא עמיקתא. התאווה מובילה אותנו למקומות חשוכים לפעמים.
        1/4/12 11:39:

      הימורים והתמכרות לעתים בריחה אל רגעי דמיון מרטיטים...

      ואני גם כתבתי על זה ..."רולינג בול"http://cafe.mouse.co.il/post/1665220/

        1/4/12 06:52:

      צטט: סה לה בי 2012-03-26 06:40:45

      פיפיה יקרה, סיפור עצוב מאוד. קטסטרופה. ליבי עם האישה המסכנה. צר לי מאוד עליה ועל מה שארע למשפחתה. מלבד זאת אין לי מה לומר למעט שהמדינה אשמה. כרגיל. איפה החכי"ם המניאקים ? מדוע אינם מחוקקים חוקים שימנעו דברים כאלו בעתיד ? למשל, שכל מי שממלא טופס יזכה ? המשך יום נעים, סה לה בי. ג'נטלמן אשקלוני, צדיק ופלס גם.  המדינה לא אשמה במחלתה של שולי ודומייה.

       

        1/4/12 06:35:

      סיפור נורא

      "חס על אחותו"

      אחיה, לא חס על אחותו.

      לו היה שולח אותה לגמילה, מיד,

      ולא נותן לה כסף, היה עוזר לה ולכולם, פי כמה.

      התמכרות היא חולי, הניתן לריפוי.


        31/3/12 18:46:

      ווואוו איזה סיפור כואב ועצוב....

      גם אני בתקופה האחרונה ממלאת איזה חצי טופס של לוטו - פעם בשבוע

      גם לי יש חלום לעזוב את באר שבע ולנדוד צפונה הרחק מהגראדים

      אבל מכאן ועד להעשיר את מפעל הפיס - הדרך ארוכה ארוכה אם בכלל

      תודה ציפי חברתי האהובה  נשיקה שהבאת לנו

      עצוב מאוד שיש המון אנשים מכורים כמו אותה שולי

      ומה שהכי כואב - שרוב המכורים להימורים הם אנשים שאין ביכולתם

      לרכוש מוצרים חיוניים כמו תרופות ומזון.

      הזכרת לי שעוד בבית הוריי הסיפור הזה היה בבחינת טאבו

      אסור לגעת, אסור לדמיין, מחוץ לתחום.....

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, ציפי שלי

      שבוע אביבי קסום 

        31/3/12 12:29:
      מדהים, לאחר כל האבדן הזה עדיין ממשיכה. נאמר שמחר יתמזל מזלה ותרוויח. עבור מה, מצבות יפות יותר?
      מחלה מהמהרת
        30/3/12 13:40:
      סיפור עצוב וקשה מאוד .עצוב לאבד את החיים ואוהבים .שבת שלום .
        29/3/12 14:17:

      סיפור קשה ואיזה השלכות...?!!

      אז ציפי, ממושקה, הרי לך משימה:

      על כל חפיסת סיגריות מצויין כבר שנים: "העישון מזיק לבריאות"

      עוד אין כיתוב דומה, בנוסח: "הימורים מרוששים את הבריות"

      אז בבקשה, עצומה היא היום דבר פופולארי כיום...

      כמה זה יעזור?

      אפשר לבדוק את חשבון הבנק של יצרני הסיגריות ולהקיש משם...קריצה

        29/3/12 00:33:
      אוי צפקלה שלי איזה סאגה עצובה הבאת לנו הפעם. ההמורים הם צרה צרורה והתמכרות גם כן. הלואי שגם ההמורים החוקיים יפסיקו להיות חוקיים.
        28/3/12 22:50:
      צר לי עליה....למרבה הצער היא לא היחידה הנופלת בפח ההימורים החוקיים האלו.....אגב, ישנה בדיחה עתיקה שאולי את מכירה, על ההוא שעולה למעלה לשמים ומקטר בפני אלוהים מדוע מעולם הוא לא זכה בפייס. אלוהים שואל אותו: חבר, קנית אי פעם כרטיס? אז יש כאלו שהם בקיצוניות הטרגית ההפוכה.....
        28/3/12 13:48:

      התמכרות להימורים זה מחלה כמו התמכרות לסמים
      אני לא מתפלא שהיא הגיעה רק עד למקום הזה בו היא נמצאת
      יחד עם זאת, יש אנשים שמצליחים לצאת מזה
      צר לי על חברתך.

        28/3/12 09:07:

      סיפור עצוב ,

      כמה עצוב כך יצקת לתוכו חמלה ואת אהבת האדם שבך - כישרון נדיר ומתת אל.

        28/3/12 05:10:
      סיפור עצוב מאד.כוחה של אובססיה והתמכרות
        28/3/12 03:34:
      נורא ואיום
        27/3/12 21:11:
      שלא נדע, מזעזע ... ואת כותבת מדהיםםםםם !!!
        27/3/12 20:49:
      מחריד
        27/3/12 20:34:
      נוגע...
        27/3/12 14:42:
      סיפור עצוב , כמה עצוב כך יצקת חמלה בתוכו בכשרון רב ואהבת אנוש זורמת בין אצבעותיך
        27/3/12 12:30:
      יש אנשים שהורסים לעצמם במו ידיהם.. למרות שמדובר על הצד הפחות נחמד בחיים ועל התמכרויות.. אני אוהבת את הסיפורים שלך..כאלה שמשאירים את הקורא בציפיה להמשך..
        27/3/12 12:17:
      וואי. איזה סיפור. כולנו, במידה זו או אחרת, עבדים להתמכרויות הקטנות שלנו. לרוב אנחנו מצליחים לשמור אותן בתוך הגבולות של עצמנו. לפעמים הסכרים נפרצים.
        27/3/12 10:19:

       

      אני תפילה שנצא כולנו מעבדות לחירות.

      רובינו מכורים לדברים מסוימים והמצבים הקיצוניים יכולים לחשוף גם את מצבי הביניים ההרסניים.

        27/3/12 09:53:
      כמה שהסיפור עצוב - כך חמלה יצקת בו. יש רבים מסכנים ומרודים וכבושים תחת יצרים נשלטים או לא , אי אפשר לפתוח חלונות לכולם ואת עשית זאת בכשרון נדיר שבו בורכת.
        27/3/12 01:17:
      חורבן
        26/3/12 23:19:
      וואי ממש טרגדיה הסיפור של שולי והאסון שהמיטה עליה ועל משפחתה...אני חושבת, שכל מי שמהמר צריך לקרוא את הסיפור הזה יקירתי ולהסיק מסקנות...ממש נצבט לי הלב עליה.ואת מוכשרת שכמוך, מותר לך לחטוא פה ושם אבל לא יותר :-)
        26/3/12 23:15:
      אני הולכת לומר משהו לא פופולרי ולא תקין עליה ממש לא כואב לי הלב. כל הכאב שלי מתמקד במשפחה שהיא הרסה. אני חושבת לעצמי על חיים של כמה חולים היא המרה, אם לא בכסף אז בניתוחים או טיפולים נסיוניים
        26/3/12 21:54:
      נוגע ללב
        26/3/12 20:50:
      עצוב מאד המצב. מזל שאנינ מהמרת אפילו בימי הסטריה שכל עם ישראל פוקד הדוכנים חושבת שאני היחידה שלא נגררת ..
        26/3/12 20:31:
      עצוב לשמוע.
        26/3/12 19:44:
      כשהייתי בן שלוש, אמרה לי סבתי: נכדי, אל תהיה מהמהמרים ולא מהממהרים. ומאז אני עושה כמצוותה מדלג על כל פייס ומשחקי קוביא ומזל ומתקדם "עקב בצד אגודל"
        26/3/12 19:33:
      האמת סיפור מאד עצוב על המהמרת הכפייתית . זה ממש מפחיד . הייתה או היו צריכים לשלוח אותה לגמילה מהימורים יש דבר כזה לא? ובאמת ישנם מקרים כאלה וזה מזעזע שאנשים מאבדים את כל רכושם רק מהמחשבה שאוליי היום היום יזכו במשהו באיזה פרס. ושהוא לא מגיע מגיעה איתו הנפילה והאכזבה והכעס .
        26/3/12 19:22:
      את כותבת נפלא.... טומטום מי שמהמר
      התמכרות להימורים היא דבר נורא, גם לאלכוהול, סמים, אוכל (אומרים אפילו סקס...).. התשובה היא במידה, וכל היתר מחלה. (וכל יתר הצרות המחלות והתקלות המתוארות בפוסט הן סרט טורקי בפני עצמו...).
        26/3/12 19:01:
      רומפיפיה יקרה שווה לי לבקר אותך אלף כוכבים הייתי מעניק לכול פוסט שאת כותבת . את אלופה ! מהלב ירין
      כואב לקרוא..
        26/3/12 17:34:

      רומפיפיה יקרה,

      ההתמכרות היא מצוקה קשה הדורשת טיפול של מומחה.

      אין התמכרות טובה, וגם התמכרות לדברים טובים היא רעה.

      לאמא שלי היה מנהג:

      כל חודש, ביום בו קיבלה את משכורתה הייתה ממהרת

      לדוכן "מפעל הפיס" הקרוב "לשחק בלוטו", כך הייתה אומרת.

      ולמה דווקא ביום המשכורת?

      "כסף הולך לכסף" הייתה מסבירה לי בחשיבות.

      בסוף התברר שלמפעל הפיס היה יותר כסף

      והכסף הלך אליהם...

      כמובן, שהיא לא הייתה מכורה, קנתה כרטיס אחד

      פעם בחודש. הזכיה המרשימה שלה: אריכות ימים בכבוד.

        26/3/12 17:13:

      שכנים שלי הפסידו וילה וחנות מוצלחת בגלל טירוף הקזינו

      תחילה ביריחו ואח"כ בחו"ל .

      אבל במקרה הזה הבעל האשה והבת בילו תדיר בקזינו

      שמעתי משוטר שהכיר את המשפחה שהם עדיין חייבים

      כספים לשוק האפור .

        26/3/12 17:08:

      ציפי- שוב איתגרת אותי.

      אז הפוסט הבא שאפרסם יהיה בנושא הימורים.

        26/3/12 17:05:

      לכל המכורות  והמכורים לגירודים הייתי ממליץ להידבק בפישפשים

      או כיני ערווה ( מה שקרוי בשפת העם מונדבושקס ) ואז יוכלו לגרד

      כאוות נפשם ואולי אפילו להנות מכך והכל בחינם ....

      וחוצמזה איני מאמין לסיפור , כיצד אפשר לשקוע כך בחובות מבלי

      שבן הזוג יידע ????

        26/3/12 16:22:
      כתבת בצורה מרתקת וממש התמלאתי בצער על האשה והמשפחה שלה, אני מודה גם אני מדי פעם ממלא ווינר או טוטו אבל החוק אצלי הוא בסכומים נמוכים, גם ככה הסיכוי כל כך נמוך לזכות אז למה להשקיע סכום גבוה
        26/3/12 16:06:
      סיפור מזעזע בהחלט.
        26/3/12 14:59:
      ע צ ו ב ......קטונתי מלהביע דעה...רק להצטער על חיים שנגמרים לשווא .
        26/3/12 14:35:

      ציפי,

      איזה סיפור עצוב..............

      מה שקרה לשולי ולמשפחה שלה.

      עצוב עוד יותר, שחלפו שנים ולא הצליחה להיגמל,

      אולי לא רצתה מספיק? אולי ניסתה ולא הצליחה?

        26/3/12 14:19:
      לא יאומן פשוט, אנשים ברמה הזו לא נסחפים אלא מקרים יוצאי דופן, כפי שתיארת בכשרון רב.*
        26/3/12 13:12:
      הימורים כידוע זו התמכרות שעלולה להיות מחלה חשוכת מרפא... אני מכיר מישהו שהפעיל פעם דוכן פיס - הוא סיפר לי סיפורים מסמרי שיער על אנשים שמשקיעים את כל המשכורת שלהם בקניית כרטיסים ובחלום להתעשרות מהירה... עד כדי כך שמוציאים כספים שאין להם ונותנים צ'קים ללא כיסוי... זה עצוב וניתן ללמוד מכך רבות הצרה היא שנגד ההתמכרות הזו אי אפשר לעשות דבר (לפחות לא במדינה חופשית ודמוקרטית...) כי בהיגיון פשוט, אי אפשר לשכנע אדם כזה...
      הסיכוי כל כך קטן לזכות, שלא שווה לטרוח.
        26/3/12 12:45:

      רופאה כירורגית בכירה -  אבל כל כך מטומטמת  ללמדך שהשכלה זה לא הכל בחיים

        26/3/12 12:25:
      וואווו איזה סיפור עצוב.............שלא נדע מצרות.
        26/3/12 11:42:
      מכיר הרבה מכורים להימורים..ואיני יכול להושיע..התמכרות קשה..
        26/3/12 11:32:

      הלוואי והסיפור הזה, הכתוב ברהיטות ובעניין רב, היה פנטזיה... התמכרות להימורים מהווה סכנה ברורה, וההוכחות הכואבות קיימות מסביבנו!

        26/3/12 10:57:

      התמכרות היא התמכרות היא התמכרות.

       

      כמה שהסיפור עצוב, התנכרות של המשפחה היא לא מרפא, גם לא הוסטל ו-300 ש"ח לשבוע אתם אפשר להמשיך את אותה מחלה. 

       

      שכל וחוכמה אין להם קשר כלל ועיקר, גם לא לביוגרפיה של האדם.

       

      באותה מידה הכללות לא עושות חסד לכאן או לכאן ואני כותבת את זה עם כל הכאב. כי אנשים כן יכולים להתגבר על ההתמכרויות שלהם ולא משנה למה הם התמכרו.

       

       

        26/3/12 10:48:
      עוד סיפור טראגי שמה לעשות... חלק מחיינו... טוב תמיד שנשארים חברים.
        26/3/12 10:34:
      ציפי, סיפור עצוב וכואב מאוד. התמכרות זו מחלה. שאין לה מרפא. ציפי כל הכבוד לך שהלכת לבקר, פעם הבאה בלי לתת לה כסף..
        26/3/12 10:04:
      * הפוסט הזה חזק הרבה יותר ממש שנדמה, צריך לקרוא את המציאות מבין השורות אצלך, את עדינה מדי.
        26/3/12 09:12:
      סיפור קשה ביותר. אי יכול אדם במו ידיו להרוס את חייו ולשנות את גורלו ועוד יותר את גורל בני משפחתו. התמכרות מכל סוג היא הרסנית, וכשלא עוצרים אותה בזמן היא הורסת כל חלקה טובה. חבל חבל על המשפחה הנפלאה הזאת.
        26/3/12 08:50:
      כתיבה קצת מעייפת,משפטים ארוכים שניתנים לקיצור בלי להפחית את הבנת הנקרא. אז עכשיו כולם יודעים שלא טוב להשקיע את החיים בהימורים? ידענו את זה מתמיד.בכל זאת כדאי לזכור: מי שלא קונה כרטיס - לא יזכה אף פעם. בהגרלות בישראל, הסיכוי הוא אחד לשבעה מליון לפרס ראשון או סתם גדול מאד.
        26/3/12 08:19:
      סיפור נורא. *
        26/3/12 08:17:
      התמכרויות - ותוצאותיהן.
        26/3/12 08:11:

      בוקר טוב ציפי,


      כדי לסבר את האוזן, אספר לך שיש לי אחיין באנגליה שהיה ילד מחונן וגאון במתמטיקה וכיום מחזיק בשתי דוקטורטים במתמתיקה ועובד בתפקיד בכיר בסגל האקדמי באחד האוניברסיטות בלונדון. פעם בעוד היותו ילד, ביקשתי ממנו לכמת את הסיכוייום, מבחינה סטטיסטית, לזכות בלוטו. אני לא זוכר כיום את הנתון המדיוק שהוא החזיר לי אבל אני יודע שהיה משהו כמו אחד לכמה מיליון (2 או 3 לפחות). אבל את זה איש מאתנו לא יזכור כאשר אנו שולחים את הטופס. וכפי שאנו יודעים, היום, בעידן טכנולוגיית האינטרנט והיכולת להמר אונליין, טפסי לוטו, טוטו וכרטיסי חישגד הם רק קצה הקרחון - לצערי. המצב הגיע לכדי כך שאנשים באמת מאמינים שכאשר הם מקבלים הודעה באיי מייל שהם זכו בפרס באיזה הגרלה, נדמה להם שהם יכולים לזכות בפרס בהגרלה שכלל לא השתתפו בה, כאשר הסיכויים, כפי שציינתי קודם, לזכות אפילו בהגרלה שכן השתתפו בה אינם גבוהים. 


      שלא נדע.


      יום נפלא לך

        26/3/12 07:56:

      כתמיד כתיבתך ניפלאה - הבאת סיפור קשה וכואב.

      התמכרות להימורים היא אחת הקשות בין כלל ההתמכרויות. נכון שזוהי התמכרות "יבשה" שלא כרוכה בשימוש בחומרים כלשהם, אבל היא שוות ערך בעוצמתה להתמכרות להרואין או לקוקאין.

      אנשים שמכורים לסמים מתמכרים לחומר הפעיל בסם, והיעדרו גורם לתופעת ה"קריז" הידועה, ואנשים המכורים להימורים מתמכרים לאקט ההימור. הריגוש שהם חווים הוא מעצם פעולת ההימור וללא כל קשר לתוצאות רווח או הפסד – שנובעות ממנה. אין להם  שליטה בדחף ויכולת לעמוד בפני הדחפים. ההימורים שולטים בחייהם והם נכנסים למעגל קסמים שאינם מסוגלים להשתחרר ממנו.....

        26/3/12 07:42:

      צטט: רחלי45 2012-03-26 06:19:27

      נורא לשמוע ספור זה, וכמה עצוב, עד לאיזה תחתית
      האדם יכול להגיע רק מהימורים, ולהרוס את חייו.
      הבאת את הספור בצורה יפה, כתוב טוב.

       

      רומפיפיה

       

      כמה עצוב

      מצטרפת לתגובתה של רחלי

      יום נעים

        26/3/12 07:34:
      כמה עצוב.להרוס חיים בשביל כרטיס גירוד.שלא נדע.
        26/3/12 07:02:
      נורא לראות ולדעת שיש אנשים שכורים לעצמם וליקיריהם את הקבר במו ידיהם.
        26/3/12 06:46:
      סיפור עצוב עצוב נורא....כמו תמיד כתיבתך קולחת ומרתקת....ממש טרגדיה......קשה לאחר קריאת הסיפור הכואב כל כך לחזור למציאות ולהתחיל את היום.....תודה רומפי יקרה על השיתוף....יום טוב לך ולכולנו....סאלינה
        26/3/12 06:40:
      פיפיה יקרה, סיפור עצוב מאוד. קטסטרופה. ליבי עם האישה המסכנה. צר לי מאוד עליה ועל מה שארע למשפחתה. מלבד זאת אין לי מה לומר למעט שהמדינה אשמה. כרגיל. איפה החכי"ם המניאקים ? מדוע אינם מחוקקים חוקים שימנעו דברים כאלו בעתיד ? למשל, שכל מי שממלא טופס יזכה ? המשך יום נעים, סה לה בי. ג'נטלמן אשקלוני, צדיק ופלס גם.
        26/3/12 06:19:

      נורא לשמוע ספור זה, וכמה עצוב, עד לאיזה תחתית
      האדם יכול להגיע רק מהימורים, ולהרוס את חייו.
      הבאת את הספור בצורה יפה, כתוב טוב.

        26/3/12 06:19:
      לא פשוט הסיפור, להמתיק לך מעט אספר לך מה קרה לי פעם. פגשתי אישה שקראה לעצמה מגדת עתידות, היא ביקשה לראות את כף היד שלי, ואחרי כמה דיבורים אמרה לי שאני חייב לקנות כרטיס של לוטו - מוכרח !!!, התעלמתי כמובן. כמה ימים אחרי זה סיפרתי את זה ללורן אשתי שהיתה בהלם שלא סיפרתי לה קודם ופקדה עלי שאעזוב הכל ואגש לחנות לקנות טופס של לוטו - לפני שנסגר !!! כפי שאת יודעת אין טעם להתווכח עם אשתי ואחרי חצי שעה נכנעתי . הלכתי לחנות נתתי למוכר 2 דולר והלכתי משם. כשחזרתי הביתה אשתי שאלה אותי איפה הכרטיס, לא לקחתי אותו... למחרת היא התקשרה לחנות והם לא מצאו אותו גם , אולי זכיתי ובכלל לא ידעתי... מאז רק אשתי ממשיכה לשלוח מידי פעם .
        26/3/12 06:14:
      כל מה שאחרים מפסידים אני מרוויח ... לא משחק !
        26/3/12 04:39:
      תודה זהבאת לתודעה יקירה שקד
        26/3/12 04:38:
      חזרתי...אני שואלת כלום לא ניתן לפתח מוסדות גמילה. באשר לתמונה..מי יודע אם המדובר במכור או באדם שלמד לקח.
        26/3/12 01:15:
      אחוז הנגמלים קטן יותר מהנגמלים מסמים ואלכוהול אכן תיבלת את העצב בהומור אולם כואב הלב על המכורים האומללים
        26/3/12 01:04:

      .

      ''
      .
      מצ"ב קישור לעצומה חדשה למען הצלת פולארד,
      אנא חתמו הפיצו ושתפו בצורה המרבית :
        26/3/12 00:34:
      סיפור סיפור!
        26/3/12 00:33:
      WOW!!!
        25/3/12 23:44:
      סיפור מעניין ,אני איש מאמין.קונה לפעמים כרטיס הגרלה אחד.ומאמין בעצם,שההוא למעלה,ירצה שאהיה עשיר הוא יגרום לי לקנות כרטיס ולמלאות מספר אחד!!! עדיף להיות בינוני.
        25/3/12 23:35:

      זו הפעם הראשונה שאני קוראת סיפור ארוך ארוך...

      היה מרתק לקרוא.

      אני לעומת שולי והאחרות בסיפור, רק 30 שנה שילמתי דמי שילומים עבור מפעל הפיס

      לקידום הספורט והחינוך בישראל. הזכיה הגבוה ביותר היתה בסך 100ש"ח.

      לאמיתו של דבר, קיבלתי את המנוי כמתנה ראשונית באחד הסניפים שביקרתי "כמבקרת פנים".

      ומאז חלפו 30 או יותר שנים.

      בוקר אחד החלטתי, די מספיק לממן ולתרום מכספי מדי חודש בחודשו וזאת בהבטחה שאזכה באחד

      מן הימים. מאחר ואני מאמינה רק בעצמי וב-10 אצבעותי, לא האמנתי אז וגם היום שיש בזה משהו

      גם עבורי.

      וכך בשיחת טלפון אחת ביטלתי את המנוי, מבלי להעיף עף עף לא לי, ולא לפקידה שהיתה מעבר לקו.

       

       

      סיפור מהחיים. עצוב.אבל מוכר.

      *

      ואניגם אני חוטאת פה ושם.. שולחת טופס אחד, אבל רק כשהפרס המובטח עומד על איזה ארבעים מליון לפחות!!! כי לפחות מזה אני פשוט לא רגילה (:

       

      חייבת להכניס הומור, זה את!

        25/3/12 22:40:

      עצוב... התמכרות עצובה עם סוף מר...

        25/3/12 22:33:
      שיט איזה סיפור עצוב.
        25/3/12 22:18:
      הסיפור הזה מאפיין עוד סיפורים שאני מכיר מקרוב (הייתי דירקטור ב"מפעל הפיס") אבל הבעייה נעוצה דווקא בהימורים באינטרנט ובתי הימורים לא חוקיים שקיימים בשפע.
        25/3/12 22:17:

      קשה ..יש לי אחד במשפחה...הימורים זאת מחלה והתמכרות קשה מאוד חבל ...היה לה את כול העולם ביד וזרקה הכול לפח בגלל " גירוד " ואפילו אין לה " חררה " שבת שלום ציפקה

        25/3/12 22:10:
      ציפי, יופי שהחלמת, ויופי שחזרת לכתוב. כל טוב, עמוס.
        25/3/12 22:08:
      עצוב ומצמרר, ההתמכרות היא אסון ♥
        25/3/12 22:08:
      התמכרות שגורמת עצבות
        25/3/12 22:03:

      יש מכורים כאלה שלא בוררים בכל דרך להשיג כספים להימורים, כולל בביצוע פשעים פליליים ועד רציחות.
      מפליא שקרובי משפחתה של אותה רופאה-חולה לא הביאו לאישפוזה והצלתה מפני עצמה.
      התמכרות בלתי נשלטת למעשים או רעלים היא מחלה מוכרת.
      כתבת את סיפור המעשה היכול להוות תמרור אזהרה למי שיוכל להציל חולים כאלה בסביבתו.


        25/3/12 22:02:
      סיפור עצוב ולא ישנה דבר, עם ישראל מהמר בכל מה שזז וחבל שבוע טוב
        25/3/12 21:45:
      עצוב,,,אני חושבת וחוזרת
        25/3/12 21:41:
      הסיפור מאוד עצוב וכואב ,מה שההתמכרות יכולה לאדם לעשות .חבל על המשפחה היפה וחמה ,שהתפרקה ונגמרה .
        25/3/12 21:33:
      כה עצוב!!! את נשמה!!

       

      עצוב. כאב לב גדול. 

        25/3/12 21:29:

      הימורים...התמכרות קשה!

      ''י

       

        25/3/12 21:25:
      כואב כמה שזה אמיתי.
        25/3/12 21:13:
      נורא ואיום. דווקא רופאה יכולה הייתה לדעת כי יש טפול שמונע התנהגות כפייתית כמו זו שלה, ואם לא היא אז בני משפחתה. להמיט אסון כזה על משפחה שלמה בגין הבלים כאלה. נורא ואיום
        25/3/12 21:12:
      אני מהמרת שנהיה חברות לעד ...
        25/3/12 21:03:
      לך*
        25/3/12 21:00:
      לא מבין אנשים שאמורים להיות אוהבים שבמקום לעזור ולתמוך בורחים....ועוד משפחה!
        25/3/12 20:51:
      סיפור עצוב מאד על אישה חולת נפש, שמחלתה מתבטאת בהימורים. מזמן היה צריך למנות לה אפוטרופוס. הוא היה משגיח על רכושה והיא לא הייתה מתדרדרת כך. הביקור שלכן היה חיובי, אבל הייתן צריכות להסתפק בהבאת מצרכים, ולא לתת לה כסף שיתבזבז באותו היום. אם אתם יכולים לפעול למינוי אפוטרופוס זה יציל את שארית חייה. פרט לכך היא זקוקה לטיפול נפשי קבוע. הימורים בסדר גודל שלה היא מחלה ולא שום דבר אחר.
        25/3/12 20:51:
      עצוב מאודֱ!
        25/3/12 20:47:

      בחן רב ובכתיבה רהוטה וקולחת, נגעת באחת הבעיות הכאובות שהמציאה האנושות- הימורים! וחמור מכך- הימורים כשרים וחוקיים.

        25/3/12 20:41:
      * סיפור מזעזע על הימור חוקי, מעבר להימורים החוקיים מתפתח הימור לא חוקי בבתי ספר שבו מהמרים על כל תוכנית מי זכה. זה מתחיל בגיל צעיר ונמשך ונראה שלאף אחד לא איכפת. הרי מקדמים את התרבות ואת הספורט בארץ אז מה רוצים מצדיקים. הכסף משגע את בני האדם ודוחף אותם לחיים הרוסים שבמקרים רבים מוביל למוות. אם מישהו נושם זה לא הומר שהוא חי. שבוע טוב

      ארכיון

      פרופיל

      רומפיפיה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין