כותרות TheMarker >
    ';

    נאמני תורה ועבודה

    תנועת "נאמני תורה ועבודה" היא תנועה ציונית-דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית לשורשיה.
    מגמתה לחזק את ערכי "תורה ועבודה", ולפעול לשילוב התורה עם המדע, עם חזון הציונות, ועם החיים המודרניים.
    התנועה שואפת לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל, למען קידום הסובלנות, השוויון, והצדק, ולמען עיצוב אופייה היהודי-הדמוקרטי של החברה הישראלית.
    התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה, ליצירת תרבות דתית פתוחה, המעודדת שיח הלכתי אמיץ שמתמודד עם אתגרי הזמן.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    מצע נאמני תורה ועבודה לקראת הבחירות הבאות

    0 תגובות   יום שני, 26/3/12, 13:19

     מדינת ישראל – יהודית יותר, דמוקרטית יותר

    תכנית העבודה המוצעת להלן נועדה להציע סדר-יום חדש ליחסי דת ומדינה בישראל. בניגוד למתח הקיים בין נאמנות למסורת להיענות לקידמה, מוצג כאן מתווה חדש. דווקא הקידמה תטפח את המסורת, תורת ישראל מעודדת קידמה. המחאה החברתית בקיץ תשע"א נוסחה בהמלצות וועדת טרכטנברג כמעודדת דמוקרטיה השתתפותית.

    אנו מאמינים כי טיפוח דמוקרטיה השתתפותית באמצעות הקהילות יהפוך את החברה בישראל ליהודית יותר, ונאמנת יותר למסורת. הפלורליזם החברתי יוביל לשגשוג המסורת היהודית, הספוגה בערכי כבוד האדם בפרט ודמוקרטיה בכלל. ערכים אלו הכרחיים לביצור תשתית הדמוקרטיה במדינת ישראל.

    חידוש אופייה היהודי של מדינת ישראל מחייב שינוי בכל מגזרי החברה. איננו מפנים אצבע מאשימה לפלג כזה או אחר בעם היהודי. הרוב הציוני במדינת ישראל חייב לסייע למיעוט החרדי לשקם את החינוך ליצירתיות, את חובת 'לימוד אומנות', כדי שבניו יוכלו להטות כתף למשא קיומו הפיזי של העם היהודי. הרוב הציוני מחויב להעמיק את לימוד התורה במערכות החינוך השונות שלו, ובכך ליטול חלק משמעותי יותר במשא המורשת היהודית.

     

    הקדמה

    התנועה הציונית הובלה, מאז הרצל, בידי 'חופשיים'. אל מולם התייצבו חרדים רבים. הציונות הדתית, מיסודה של 'המזרח"י' שימשה כגשר בין המחנה הציוני לעולם החרדי. רובם המכריע של שומרי המצוות בארץ ישראל, מראשית המנדט הבריטי ולאחר הקמת המדינה, היו שותפים פעילים בבניין הארץ, בהגנה, בעלייה ובהתיישבות.

    הנהגת היישוב הישן בארץ ו'אגודת ישראל' לא השתלבו במוסדות היישוב, ונותרו בצדי הדרך. מתוך התנגדות להנהגה החילונית, שללו את המודרנה ואת הקידמה בחינוך החרדי. בחינוך לבנים, מה'חדרים' ועד הכוללים הפנו עורף לחובה היסודית ללמד מקצוע, לחובת כל גבר לפרנס את ביתו. צדו השני של המטבע, חובת לימוד והכרת המורשת היהודית הוזנחה בחינוך הממלכתי. כדברי אחד ממנהיגי מחנה הפועלים "רצינו לגדל אפיקורסים, וגידלנו עמי ארצות".

    המנהיגות הציונית הפקידה את המפד"ל, בגלגוליה השונים, על בניית הממסד הדתי והרבני בישראל. הקול אשר נשאו ראשי הממסד הרבני, ביטא אחריות ומחויבות לכל עם ישראל, בעוד הידיים אשר עסקו במלאכה היו מפלגתיות. אפוטרופסות מפלגתית הייתה מוטבעת במבנהו היסודי של הממסד הרבני במדינת ישראל, מראשיתו.

    משברי הזהות היהודית, הבדלנות החרדית, ושקיעתו של הממסד הדתי בישראל חברו יחדיו. הממסד הרבני הנשלט בידי מפלגה, הוכפף למפלגות החרדיות ועסקניהם. אין הוא יכול לשמש השראה לדור אשר מחפש את שורשיו. גידולה של החברה החרדית בדור האחרון הוביל לעוני מנוול. התרחבות מערכת חינוך אשר איננה מכשירה את בוגריה לפרנס את משפחותיהם, הפכה לאיום על צמיחתה ושגשוגה של מדינת ישראל.

    אך במשבר טמון הסיכוי לדרך החדשה, אותה ננסה לפתח להלן. החברה החרדית בשלה להבין, מתוך התפשטות העוני, כי 'חייב אדם ללמד את בנו אומנות'. כי הקדמה הכרחית היא. חולשתה של הציונות הדתית הולידה את ההבנה כי לא ניתן להפקיד את המסורת היהודית בידי מפלגות. דווקא הבורות הולידה בחברה החילונית צמא נפלא. כדי להרוותו גדלה הדרישה לארון הספרים היהודי.

    הנחת היסוד שלנו היא כי התורה ניתנה לכל ישראל. אנו שואפים כי תהיה נחלת כלל העם. גם החובה להשתתף בעול הקיום, של היחיד, המשפחה, העם והמדינה, מוטלים על כל מגזרי החברה. לימוד תורה צריך להיות נחלת כל העם, הלימוד המקצועי חייב להיות מונחל בכל המגזרים. 


    מהממסד הפוליטי לחברה האזרחית

    העם היהודי בנוי משבטים רבים. העולם היהודי אינו מכיר באפיפיור. המחלוקת, הפלורליזם, מהווים את סימן ההיכר הבולט ביותר בספרות התורה שבעל-פה ובקהילות ישראל. ההנהגה הדתית שאבה את כוחה מהקהילה היהודית בכל אתר ואתר. כל יישוב יהודי עשה לו רב כרוחו ונשמתו. האופי הדמוקרטי והפלורליסטי של העם היהודי, התבטא ברבני ישראל.

    אולם, עם הקמת המדינה נבנה הממסד הרבני על יסודות השלטון המרכזי. שר הדתות הפך לגורם העיקרי בקביעת הרבנים בכל הערים והיישובים בישראל. הנהגה דתית השואבת כוחה מהפוליטיקאים, מהמפלגות המגזריות, איננה יכולה להוות מקור השראה לציבור הרחב. העיקרון הדמוקרטי היסודי, על פיו שואבת ההנהגה סמכותה מהציבור הרוצה בה, הוזנח.

    השלטון המרכזי, הממשלה, הכנסת ובית-המשפט, העסיקו עצמם בהכרעות בנושאי דת: מהו הגיור הטוב, מהי תעודת הכשרות הראויה, מי הראוי לכהן כרב, ומי פסול מלבוא בקהל. הכרעותיה של המערכת הפוליטית נעשו כדרכה, בתן וקח מכוער, ולא בדרכי שכנוע, השפעה והידברות. למרבה הבושה הפך הדיון בתכניה של תורת ישראל, פעמים רבות מדי, לגורם המרחיק בין העם היהודי בתפוצות ומדינת ישראל. למותר להסביר את הפגיעה במדינת ישראל, בעם היהודי ובתורת ישראל מפוליטיזציית היתר של המערכת הדתית.

    אנו מציעים להפוך את הפירמידה. משליטה מרכזית-מפלגתית במערך הקהילות ההנהגה והתרבות היהודית, יש להפנות את התקציבים והסמכויות אל הציבור הרחב. כל קהילה תקבל תקציב בהתאם לחברים הרשומים בה ומשלמים מס דת וולונטארי (כמקובל בחלק ממדינות אירופה). הקהילה תעצב את הפעילות וההעמקה במורשת ישראל בהתאם לאופייה, וההנהגה אשר תבחר. הרבנים יהיו עובדי הציבור בקהילות, כמקובל בתפוצות ישראל מקדמת-דנא, ולא עובדי השלטון.

    נושאים המחייבים מערך רחב יותר מקהילה, כהסדרי כשרות, נישואין וגיור, יתבצעו בידי אגד-קהילות וולונטארי. השלטון לא יקבע את כללי הכשרות ועקרונות הגיור, אלא הציבור הרחב. המדינה תעניק למספר איגודים קהילתיים (הגדולים ביותר), רישיון לכשרות, נישואין וגיור. הציבור הרחב יפקח, יכריע ויסמיך את הגורמים השונים לבצע את הנדרש.

    להלן נפרט את המשימות השונות אשר יתבצעו ע"י הקהילות.


    קהילה
    1. כל מספר מינימאלי של אנשים המעוניין בכך, יוכל להירשם כ'קהילה'. ולקבל תקציבים בהתאם למספר חבריו.
    2. התנאי לקהילה הוא מפגש שבועי, לפחות, לטיפוח ופעילות משותפת בהתאם למסורת היהודית. כתפילה, לימוד תורה וקבלת שבת. קהילות יחליטו על אופיין ולא תהיה מגבלה, לדתיים, חרדיים או חילוניים, עדות וזרמים שונים. כל קהילה תעצב את אופייה כרצונה.
    3. קהילות יוכלו להתאגד. רישיון להענקת כשרות, נישואין וגיור יוענק לאיגודים הגדולים ביותר של קהילות.


    רבנות
    1. כל קהילה תוכל להחליט אם להעסיק רב, ואת היקף המשרה שלו.
    2. הרב יהיה עובד הקהילה, בהתאם לחוזה בינו לבין קהילתו.


    הפצת תורה
    1. תקציבי הישיבות וה'כוללים' יועברו, בחלקם הגדול, לקהילות השונות.
    2. הקהילות יחליטו על הדרכים המיטביות, להבנתן, להפצת התורה בין חבריהן ולכלל ישראל.


    כשרות
    1. המדינה תעניק רישיון להענקת תעודת כשרות למספר איגודי קהילות, הגדולים ביותר.
    2. איגודי הקהילות ייבחרו 'ועד כשרות' אשר יקבע את מדיניות הכשרות של האיגוד, ויפקח על פעילותה.
    3. תעודות הכשרות יינתנו בידי האיגודים השונים בפריסה ארצית.
    4. רווחי תעודות הכשרות יועברו לקהילות, לטיפוח והעמקת פעילותן.


    נישואין וגירושין
    1. המדינה תעניק רישיון להענקת תעודות נישואין למספר איגודי קהילות, הגדולים ביותר.
    2. כל זוג יוכל לבחור ולערוך את חתונתו באיגוד אשר יבחר, ללא מגבלת מקום מגורים.


    גיור
    1. המדינה תעניק רישיון להענקת תעודות גיור לאיגודי קהילות, הגדולים ביותר.
    2. כל איגוד קהילות יקים מערך גיור ארצי.
    3. מערכי גיור אלו יעסקו באולפנים ללימוד ויקימו בתי-דין אשר יגיירו בהתאם למדיניותם ההלכתית.

     

    לתקן מהיום למחר

     
    מראשית ימי המנדט ועד היום נבנה הממסד הדתי בישראל תוך הפניית עורך לקהילה. החזרת הסמכות לקהילות היא תהליך המצריך תקופת מעבר. להלן נפרט שינויים בסוגיות דת ומדינה, הצריכים להתבצע לאלתר. אנו סבורים כי בתוך שנה ניתן וצריך לשפר מאוד את הממסד הדתי בישראל. שינויים אלו ירבו את כבוד התורה ולומדיה.


    רבנות
    בטרם יושלם המעבר לקהילות יש לשנות כמה עיוותים בולטים בממסד הרבנים בישראל:
    ביטול הכפילות העדתית
    1. החוק הישראלי קובע כפילות עדתית בתפקידי רבנים, כמו גם בגופים רבניים שונים (מועצת הרבנות הראשית, הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים ועוד). יש לבטל, לאלתר, כל סממן עדתי בתפקידי הרבנים.
    2. רב ראשי אחד יכהן, בלא קשר לעדתו.
    3. נשיא בית הדין הרבני ייבחר בידי הוועדה לבחירת דיינים.
    הגבלת משך כהונת רבנים זמן במינוי רבנים
    1. מינוי רב יוגבל לקדנציות בנות שבע שנים.
    2. לאחר קדנציה יחליט הגוף הבוחר אם הוא מעוניין בהמשך תפקודו של הרב (ברוב של שני שליש מחבריו). אם לא יוחלט להאריך כהונת הרב, תיפתח המשרה לבחירה בין מועמדים אחרים.
    3. הגבלת משך כהונת רב תוחל בכל רמות הרבנות, בשכונות, ביישובים, במועצות האזוריות, המקומיות ובערים השונות.
    מועצה להשכלה תורנית גבוהה
    1. תוקם מועצה להשכלה תורנית גבוהה, בדומה למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה).
    2. מטרת המועצה – הרחבת לימוד התורה לכלל המגזרים בישראל. יוגבל משך הזמן של הענקת תקציב ללומד תורה.
    3. חברי המועצה ייבחרו מתוך גופים שונים – השלטון המרכזי והמקומי, המל"ג ורבני ערים. מטרת הבחירה תהיה למנוע שליטה מגזרית על המועצה.
    4. המועצה תופקד על קביעת כללים לתקצוב מערך ההשכלה התורנית.
    5. תקציב לימוד התורה יוענק, ברובו המכריע, ללומדי תורה אשר שירתו בצה"ל.


    תורה ועבודה
    החינוך היהודי המסורתי הוטל על הורי הילדים. המדינה המודרנית נטלה משימה זו על עצמה. מדינת ישראל מחויבת לממן לכל ילד את החובה הבסיסית ללימוד תורה ולימוד אומנות. בתי הספר מחויבים להכיר ללומדים את המורשת היהודית, ולהכשירם לעולם התעסוקה המודרנית. תרגום לעקרונות אלו מצוי ב'תכנית הליבה' לבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים, על כן:

    1. המדינה תממן רק בתי ספר אשר ילמדו תכנית ליבה מלאה.
    2. יבוטל חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים התשס"ח-2008, המאפשר לתקצב ישיבות קטנות אשר אין בהן תכנית ליבה.
    3. התקציב אשר היה מיועד לתקצוב ישיבות קטנות יועבר לתגבור לימודי יהדות בתיכונים, ובמיוחד במוסדות חרדיים המכינים תלמידיהם לבגרות.


    כשרות
    המילה 'כשרות' הפכה לשם נרדף לעסקאות אפילות. הון עסקי הבד"צים אחוז בשלטון הרבני במדינת ישראל באופנים בלתי-כשרים, מוטרפים ומטריפים. הצענו את המתווה היסודי של מערך כשרות המפוקח בידי איגודי הקהילות, ומפנה רווחיו לרווחתן. כאן נציע עקרונות היכולים לסייע, לאלתר, למאבק בשחיתות המעורבת במערכת הנוכחית.

    שקיפות
    1. כל גוף כשרות, ממסדי ואחר, יחויב לפרסם, באתר אינטרנט הנגיש לציבור את כללי הכשרות שלו.
    2. כל גוף כשרות יחויב לפרסם את כללי קביעת תעריפים, ואת התשלום אשר הוא גובה מכל מושגח.
    3. כל תשלום תמורת תעודת כשרות יינתן ישירות לגוף הכשרות, ולא למשגיח.
    ללא כוונת רווח
    1. ייאסר על חברות פרטיות מתן תעודת כשרות. בד"צ המעניק תעודת כשרות יחויב להירשם כעמותה, המחויבת בשקיפות נתונים, ומתפקדת ללא כוונות רווח.


    בתי הדין הרבניים
    השליטה המפלגתית בשירותי הדת בישראל וההגמוניה של המפלגות החרדיות בממסד הרבני, ניכרות במיוחד בבתי-הדין הרבניים. לדאבון הלב איננו יכולים לומר כי התלונות המרובות כלפי המערכת משוללות יסוד. ניתן לנקוט בכמה צעדים מיידיים, היכולים לתרום לכבוד בתי-הדין הרבניים, לכבוד שמיים.
    בתי-הדין הרבניים עוסקים, בעיקר, בסכסוכים בין בני זוג הבאים להידיין בפניהם. פעמים רבות עולה התלונה כי הנשים מופלות בבתי-דין אלו. כמו כן נטען, לפחות כלפי חלק מהדיינים, כי אינם יושבים בתוך עמם. מושגיהם והקשר עולמם התרבותי של המתדיינים אינו מובן לדיינים, אשר באו מרקע אחר לחלוטין. על כן מוצע:
    1. ייבחרו רק דיינים אשר יש להם תואר אקדמי (B.Aׂ).
    2. לבית הדין הגדול ייבחרו רק דיינים אשר יש להם תארים מתקדמים (M.Aׂ)
    ייצוג נשי מוגבר במערכת בתי הדין הרבניים
    1. באופן יסודי, פוסקי ההלכה אינם מאפשרים לאישה לכהן כדיינית. הדבר יוצר תחושת זרות וניכור אצל הנשים הבאות להידיין ב'עולם גברי' לחלוטין. כדי לאזן את המצב מוצע להבטיח רוב נשי בוועדה למינוי דיינים. הצעתנו מתבססת על המצב ההלכתי, ומבקשת להגביר בתוכו את מעמדן של הנשים. שילוב נשים בממסד בתי-הדין, גם אם לא כיושבות בפועל בדין, תשפר את תחושתן של המתדיינות, ותגביר את כבודם של בתי-הדין, התורה ונושאיה. חברי הוועדה למינוי דיינים יהיו :
    א. שר המשפטים.
    ב. נשיא בית הדין הרבני והרב הראשי לישראל.
    ג. דיין אחד.
    ד. שרה (או סגנית שר) אשר תיבחר בידי הממשלה.
    ה. שתי חברות-כנסת.
    ו. שתי טוענות רבניות, אשר ייבחרו בידי לשכת עורכי הדין.
    2. בחירת דיינים תיעשה ברוב של שבעה מחברי הוועדה.
    3. כמנכ"ל בתי הדין הרבניים תבחר טוענת רבנית.
    4. מחצית מהמזכירים האזוריים של בתי-הדין יהיו נשים.


    נישואין וגירושין
    1. ייפתחו אזורי הרישום לנישואין. זוג יוכל להירשם לנישואין בכל עיר אשר יבחר.
    2. תקודם האפשרות של נישואין אזרחיים, ברוח הצעתו של הרב בקשי-דורון שליט"א.


    גיור
    ריכוזו של מערך הגיור בידי גורם אחד, מרכזי, חושף את המערכת הרבנית ללחצים מהממסד החרדי. על כן נדרש ביזור הליכי גיור, כלהלן:
    1. כל שלושה רבני רשות מקומית יוסמכו לחתום על תעודת גיור. 
    2. גר, ככל יהודי, יוכל להירשם לנישואין בכל עיר אשר יבחר. 


    ____________________________________________________________

     המצע נוסח ע"י ד"ר הדר ליפשיץ, המשמש בתנועה כראש פרויקט "אור חדש" לדמוקרטיזציה של שירותי הדת, יחד עם הרב אילעאי עופרן.

    כל הזכויות שמורות לתנועת "נאמני תורה ועבודה".

     

    כיצד תוכלו לעזור בקידום רעיונות המצע?

    1. העירו והאירו לנו! נשמח לכל תגובה- זאת באמצעות השבה למכתב זה.

    2. אנו מכינים צוות היגוי לקידום המצע ורשימת תומכים.

    השיבו למכתב זה ע"מ לצרפכם. נודה אם המעוניינים להיות פעילים יפרטו ניסיון מקצועי וציבורי, ותחומים בהם יוכלו לסייע.

      3. הפיצו אותו בין חבריכם ובפייסבוק. הנה הקישור:   http://toravoda.org.il/node/7301

    4. תירמו לנו:

    א. לצורך הדפסה והפצה באלפי עותקים לחברי כנסת, מובילי דעת קהל ועוד: 7000 ש"ח.

    ב. לצורך יצירת סירטון תדמית לשיווק רעיונות המצע. העלות: 13,000 ש"ח.

    ג. עיזרו לנו למצוא קרן פילנטרופית או תורם משמעותי אשר יממן את הפרוייקט החל מאוק' 2012 (תקופת סיום המענק מקרן גולדמן). עלות שנתית: 180,000 ש"ח.

     

    התרומות מוכרות לצורכי מס הכנסה. לפרטים לחצו כאן או בנייד 052-7731906.

     

     

    שונות:

    לסטודנטים: "איפה אלוקים היה בקמפוס?" עת לעשיה מארח את תאטרון פלייבק "ירושלמים" באוניברסיטת בן גוריון! כולכם מוזמנים לערב של דיון, מחשבה וגם הומור סביב החיים הדתיים בקמפוס. יום שני, י' ניסן (2.4) בשעה 20:00 באוניברסיטה. פרטים נוספים בדף הפייסבוק "עת לעשיה", במייל et.laasiya@gmail.com או בטלפון 0504892311 (עידית) 0523820542 (מרים

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל