עד כמה אתם מרגישים חופשיים לעצב ולנהל את חייכם כרצונכם?

1. האמת... תשאלו את בן/ת הזוג
2. אני משתדל, אבל "לעצב ולנהל את חיי כרצוני" זה לא מעשי, יש כל כך הרבה אילוצים שאני מתפשר כל הזמן.
3. אני עושה כל מה שאני רוצה. ולא מפחד משינויים רציניים

עד כמה אתם מכירים את נקודות החוזק והחולשה שלכם?

1. אני יודע שאני מבצע טוב את  מה שאומרים לי...
2. אני בתהליך מתמיד של בירור שכזה, משתדל להיות מודע, אך הסביבה שלי מוציאה ממני דברים שאני לא מודע להם...
3. מעת לעת אני ממפה את מצבי, ומתקדם לפי תכנית עבודה בכל המישורים.

מתי בפעם האחרונה עשיתם דבר רק כי חשבתם שזה הדבר הנכון?

1. לא זכור לי...

2. לפני שבועיים בערך...

3. השאלה לא ברורה: אילו שיקולים נוספים יכולים להניע את האדם?

מה השינוי הגדול ביותר בחייכם שאתם מוכנים לערוך היום?

1. אין לי מושג

2. אני חושב שאצא לחופשה קצרה אחרי פסח

3. אולי אעבור דירה ואחליף עבודה

האם יש סיכוי שתרגישו בליל הסדר השנה, בני חורין?

1. אין מצב, יש לנו המון אורחים

2. אני מאוד אשתדל, יהודים יצאו מהגלות אך הגלות לא מיהרה לצאת מתוכם...

3. בוודאי. בכל חלק מקריאת ההגדה אתכוון לצאת ממצריים הפרטית שלי.

אז ככה, תשיבו רק לעצמכם את התשובה.

אני אומרת לכם ולעצמי באותה הנשימה, השינוי הוא בידנו. רק אנחנו נקבע אם נהיה חופשיים או לא.

והחירות... אח... החירות דורשת מאיתנו עבודה כל כך קשה של בירורים אישיים והתבוננות יומיומית בתוכינו.

לקינוח סיפור קצר מאת נתן שרנסקי "לא אירא רע"

לאחר שנפסק דינו להישלח לסיביר קם ואמר  : 
"אתה השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך, כיוון   שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך   
ואילו אני יהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן   רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! 
אמנם גופי יהיה משעובד  , אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שלא נכנעתי לגזירותיכם ונשארתי נאמן   לאמונתי  . 
אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי   להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת, וזה חמור פי כמה!" 

חג שמייח

יעל אלון

www.yesodot.org.il