צטט: rav2sing 2007-12-18 18:49:45

שלושה שהם אחד.

מה האמת ומה הבדיה,

איפה נגמרת המציאות ומתחיל הדמיון,

ובסך הכל, על מה ניתן לסמוך - על מראה עיניים או על תחושה שבלב?

 

נהדר.

 

נהנה לקרוא.

 

מה שהוא אמר

כזה בדיוק

וגם כוכב לתמר}{

וואו! היה שווה לכתוב את הפוסט הזה רק בשביל התגובות המופלאות שלכם!

תודה חברים יקרים, כתבתם נהדר! נותן לי לחשוב מחדש על מה שכתבתי!

כמה זויות לנו. וכשנטיל קוביה, לא רק מילה היא תביא אלא גם פן שונה שלנו, זוית ראיה אחרת. כה רבות האפשרויות.

ולעיתים, חדר אחד הוא העולם כולו וכשסוגרים דלת ניתן לשכוח.

כתבת יפה על השניות הקיימת.

שתי מסכות יש לך, וגורל אחד.

המסכה הראשונה, היא זו שלו, שמבעדה את לא מצליחה לראות את היותו.

וֵאֵין תוֹכוֹ כֵבַרוֹ.

המסכה השנייה היא זו שלך.

אל תסירי אותה עוד. טרם הבשיל הרגע. אל תישארי כחשופית ללא כונכייה.

אנשים אוהבים להיות בחברתם של אנשים רוגעי  פנים ויפים ולא ליד הפנימית שלך, הבועטת מבפנים.

ובאמצע, גורל אחד, שמתגלגל בקוביות ידייך. זה שיקבע אם תעזי הסיר את מסכתך מול, ומול העולם או יהיה זה הוא שיסיר קודם. רוצה לומר :הנה אני, עכשיו תורך.

ניחוש, אף אחד מן השניים. יש לצאת שוב למסע.

שלושה שהם אחד.

מה האמת ומה הבדיה,

איפה נגמרת המציאות ומתחיל הדמיון,

ובסך הכל, על מה ניתן לסמוך - על מראה עיניים או על תחושה שבלב?

נהדר.

נהנה לקרוא.