לאחרונה אני נתקל לעתים קרובות, אפילו קרובות מאד, בעת שאני גולש בפייסבוק, במלה "מואר". הגולשים, או ליתר דיוק – בעיקר גולשות, משתמשים במלה זו כברכה, בדרך כלל לקראת שבת או עם עלות השחר. לדוגמה: "שתהיה לך שבת מוארת, שיהיה לך יום מואר", וכד'.   כוונת הגולשים מן הסתם טובה. הם מבקשים לאחל לחבריהם שבת או יום מלאי אור.

המלה מואר (בנטייה) מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר (כב):

"וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר."

המשמעות המקורית של המלה יואר, הינה איפוא "יהיה ארור", היינו היפוכה של כוונת המברכים.

גם שאול טשרניחובסקי עשה במלה זו שימוש במובן המקורי, בבלדה בת הרב ואמה:

"... בתי, בתי, אוי ואבוי.

  אוי לי, ולך אבוי.

  יואר היום ראה אותך

  אותו אביר הגוי...."

לעניות דעתי, השימוש במלה "מואר" למטרת ברכה הוא אכן אפשרי, אך מן הראוי שהמברך יתן דעתו גם על המשמעות השנייה, שהיא הפוכה לחלוטין.

יאללה, שיהיה לכולם יום מואר....

עודד אל-יגון